חדשות

בכנס, שאורגן ע"י מחלקת Tech&Law במשרד "רובוס", נכחו מאות עורכי דין, אנשי תוכנה, משקיעים וכן יזמים שהציגו פתרונות טכנולוגיים שפיתחו במיוחד לעולם המשפט. נשיא ארגון הליגל-טק האירופי (ELTA): "אנחנו צריכים שהטכנולוגיה תהפוך להיות יותר יעילה, יותר מהירה, ושתכסה בעיות בסיסיות, כך שהמוחות האנושיים יוכלו להתפנות להתמודד עם הדברים המורכבים יותר"

השבוע (ב') נערך בת"א "כנס הליגל-טק השנתי של ישראל". הכנס, שמתקיים השנה בפעם השלישית, הוא פרי יוזמה וארגון של חברת הייעוץ המשפטי "רובוס" ומחלקת ה-Tech&Law שלה, בראשות אור בקאי, ונכחו בו כ-250 משתתפים ובהם עורכי דין, אנשי טכנולוגיה, משקיעים, יזמים, נציגי קרנות הון-סיכון שהגיעו להיפגש, לשמוע, לראות ולהציג פתרונות טכנולוגיים שפותחו במיוחד לעולם המשפט ונועדו לייעל את העבודה המשפטית ולקחת אותה צעד קדימה.

גולת הכותרת של הכנס הייתה תערוכה של חברות תוכנה וליגל-טק ישראליות, שהציגו את פיתוחיהן לנוכחים. חברה אחת שנכחה בכנס, לדוגמה, היא "LegalUp", המתמחה ביצירת אשפים ואוטומציה ליצירת מסמכים במשרדי עורכי דין על בסיס ידע פנימי, ונועדה לייעל את תהליכי העבודה וניהול הידע. המוצר נועד אמנם לשימוש פנימי של עורכי דין, אך בחברה סיפרו כי היא פיתחה גם מוצרים נלווים לשימוש לקוחות.

חברה נוספת שהציגה בכנס הייתה "LawGeex", שיצרה מערכת המתבססת על בינה מלאכותית (AI) המבצעת סקירה אוטומטית של חוזים. לדברי נציג החברה, אחוזי הזיהוי של המערכת עומדים על 94-95 אחוזים בחוזים יומיומיים, כאשר החברה מפעילה גם מערך של "בקרת איכות" אנושי להשלמת הפער. עוד הוא מוסיף כי המערכת פועלת אך ורק באנגלית ולכן היא פחות פעילה בשוק הישראלי, אך במדינות מעבר לים בהחלט יש ביקוש למוצר כזה.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

חברות נוספות שהציגו בכנס היו "LawFlex", פלטפורמה להשמת עורכי דין עצמאיים ב"מיקור חוץ" וחברת "SalesForce", שפיתחה עבור השוק המשפטי מערכת המאפשרת לרכז נתונים ביחס לפעילות המשרד במקום אחד.

מלבד זאת, כלל הכנס שורת הרצאות מרתקות, ובראשן הרצאתו של נשיא איגוד הליגל-טק האירופי (ELTA), מר טוביאס היינינג, שהגיע במיוחד מברלין ודיבר על התהליך בו משרדי עו"ד מצליחים להתמודד עם השינויים שעובר ועתיד לעבור עולם המשפט כתוצאה מכניסתן של הטכנולוגיות השונות ותהליכי אוטומציה. היינינג הוא גם מנהל הפיתוח העסקי בשלוחה הגרמנית של אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בעולם, CMS.

בין היתר אמר היינינג "העתיד לא 'ייפול מהשמיים' בעוד 20 שנה. העתיד הוא מה שאנחנו עושים עכשיו. מה אתם כעורכי דין ומשרדי עורכי דין עושים עכשיו. יש לכם את הכוח לעצב את העתיד שלכם. אם תשאלו האם הליגל-טק תחסל את העבודה שלכם - התשובה היא כן, אבל רק אם לא תעשו דבר בנידון. זה לא מטאור שנופל מהשמיים והורג את כולם, יש לכם אפשרות לזוז הצידה ולהינצל". את הרצאתו סיים בציטוט "אי אפשר לבצע את העבודה של היום עם השיטות של אתמול ולהישאר בעסקים מחר".

לאחר ההרצאה שאלנו את היינינג האם לדעתו השוק הישראלי המשפטי מוכן ליישום פתרונות טכנולוגיים לאתגרים משפטיים. "זו שאלה קשה מאחר שאני לא מכיר את השוק הישראלי יותר מדי טוב", הוא אומר. "אני חושב שהשאלה רלוונטית לכל השווקים – האם הם מוכנים לסוג כזה של פתרונות? כן ולא. הצורך קיים, מאחר שהמורכבות המשפטית גוברת ואין די אנשים לכסות את זה. יש כל כך הרבה בעיות ואתגרים משפטיים שמתעוררים ואנחנו לא יכולים להתמודד עם הכל מאחר שפשוט אין מספיק אנשים שיעשו זאת. אנחנו צריכים שהטכנולוגיה תהפוך להיות יותר יעילה, יותר מהירה, ושתכסה בעיות בסיסיות, כך שהמוחות האנושיים יוכלו להתפנות להתמודד עם הדברים המורכבים יותר. מהצד השני, יש את עורכי הדין שלא אוהבים טכנולוגיה ולא אוהבים את המחשבה שהם יכולים להיות מוחלפים ע"י אלגוריתם".

לדבריו, בהיבט הפנימי של עבודת משרדי עורכי הדין, הטכנולוגיה עוזרת לעורכי דין להפוך ליעילים יותר ולשמור על הרווחיות שלהם. "לקוחות לא רוצים עוד לשלם על שירותים של עורכי דין צעירים ועל תקופת הלמידה שלהם, ולכן על המשרדים להפוך למהירים יותר כדי לשמור על הרווחיות שלהם. כאן נכנסת הטכנולוגיה. עם זאת במובן האינטלקטואלי הטכנולוגיה לא יכולה להחליף את המוח האנושי. הבינה המלאכותית לא עושה את העבודה, צריך מידע אמפירי, ידע ותוכניתנים חכמים. אני חושב שהשוק מוכן לזה ובשנתיים-שלוש הקרובות נראה שינויים עצומים. כל החברות המשפטיות הגדולות בעולם כבר עובדות בצורה הזאת".

אתה חושב שתחום הליגל-טק יהרוג את משרדי עורכי הדין הקטנים?

"כן. אם אתה עורך דין עצמאי קטן שמתעסק בתיקי תעבורה או תביעות על איחורים בטיסות, זה בקלות יכול להיות מוחלף ע"י בינה מלאכותית. או שהם ייעלמו או שיתמזגו עם המשרדים הגדולים. רוב עורכי הדין הם גם לא טיפוסים שמוכוונים עסקית. זה לא באשמתם - זה מצריך אישיות מסוימת. לכן, הם צריכים להסתמך על אנשים שזקוקים לשירותים שלהם. אבל אם השירות שאתה מספק הוא גרוע ואתה גרוע בשיווק, אף אחד לא ימצא אותך, אף אחד לא ידע שאתה קיים, ואם כבר שוכרים אותך אתה תעשה עבודה גרועה ואף אחד לא ישכור אותך שוב. הרבה עורכי דין מפחדים מטכנולוגיה, אבל אם אתה עובד במשרד גדול יש אנשים שמטפלים בפן הטכנולוגי ובפן השיווקי, כך שאתה יכול להתרכז בלעשות את מה שאתה הכי טוב בו. אבל אם אתה עובד במשרד קטן של 5 אנשים, אין לך את המשאבים, הכסף או הזמן להתמודד עם הדברים הללו. אז מה תעשה? אין לך ברירה – או שתתמזג או שתיעלם. בגרמניה יש הרבה עורכי דין, אבל הרבה מהם מרוויחים שכר מאד בסיסי שמספיק בקושי לפרנס את המשפחה שלהם. לכן, לשכת עורכי הדין שם תצטרך להקדיש משאבים כדי "להציל" את עורכי הדין הקטנים ולספק להם את המשאבים הללו".

מלבד היינינג, דיבר בכנס גם פרופ' דב גרינבאום, מנהל מכון צבי מיתר לחדשנות טכנולוגית, משפט ואתיקה במרכז הבינתחומי, מר אילן אדמון, מייסד חברת LawGeex, וקרינה רובינשטיין מרשות החדשנות (לשעבר המדען הראשי במשרד הכלכלה), שהסבירה על מסלולי התמיכה השונים שמעניקה הרשות ליזמים.

עו"ד זוהר פישר, ראש משרד "רובוס", סיכם את הכנס: "כנס הליגלטק ענה על כל הציפיות שלנו, כשיצאנו לדרך לכנס לפני מספר חודשים. הן מבחינת כמות האנשים (כיוונו למעל 200 איש), ובעיקר מבחינת גיוס איש ליגלטק בעל שם בינלאומי, שיגיע לארץ בתור מרצה מרכזי. לא יכולנו לחשוב על מישהו טוב יותר ממר טוביאס היינינג שהגיע לכנס במיוחד מברלין – טוביאס הוא הנשיא של ELTA – איגוד הליגלטק האירופי – איגוד הליגלטק השני בגודלו בעולם, ובכובעו הנוסף – מנהל הפיתוח העסקי (גרמניה) של משרד עורכי הדין CMS, אחד המשרדים הגדולים בעולם. הוא דמות בולטת מאוד בעולם הליגלטק, וההגעה שלו לכנס – עוררה הדים בתעשיית הליגלטק האירופית".

"התגובות ממשיכות לזרום, ומעבר למשוב החיובי על תערוכת הליגלטק הנרחבת והדוברים, קיבלנו מספר לא מבוטל של פניות ממשרדי עו"ד וממחלקות משפטיות ששואלים 'איזה תוכנות לרכוש, ואחרי מה כדאי לעקוב'. בתחום הליגלטק אין 'one size fits all' וכל תחום עיסוק וכל משרד עו"ד / יועץ משפטי פנימי – יכול להסתייע בסט שלם של תוכנות ומערכות. השוק המשפטי בישראל הולך ומתכוונן לטובת שימוש וכניסה בטכנולוגיה בשוק המשפטי, כאשר אבן הנגף המרכזית היא השפה העברית. החלק הארי של המערכות והתוכנות פעילות בשפה האנגלית, ולכן כרגע החדירה מוגבלת יותר למחלקות הבינלאומיות במשרדי עוה"ד, ובמחלקות המשפטיות של חברות טכנולוגיה והייטק. מנגד – זה רק עניין של זמן עד שתחום הליגלטק יהיה רלוונטי לכלל המשרדים".