ברירת המחדל של עורכי דין, כך נדמה, היא ללכת לעבוד במשרד עורכי דין ולהשתקע שם. עבודה במשרד כוללת כמובן יתרונות וחסרונות, אך היא לא האפיק התעסוקתי היחיד שקיים לבעלי הכשרה משפטית. איזה אופציות תעסוקה נוספות קיימות בחוץ לעורכי דין?
עורכי דין רבים מתלבטים במהלך חייהם המקצועיים לאיזה אפיק תעסוקתי לפנות. ברירת המחדל, כך נדמה, היא ללכת לעבוד במשרד עורכי דין ולהשתקע שם. היתרון העיקרי בעבודה במשרד, הוא האפשרות למצות את הפוטנציאל המקצועי ולרכוש ניסיון פרקטי במספר היבטים – ניהול קשר עם לקוחות, כתיבה משפטית וטיפול בתיק מא' עד ת', כולל ייצוג בבתי משפט. יתרון בולט נוסף במשרדי עורכי דין הוא השכר ואופציות הקידום, אך חשוב לזכור שמדובר רק במשרדים בעלי היקף עבודה גדול במיוחד ושבמשרדים קטנים יותר גם השכר יהיה נמוך יותר והשעות לא בהכרח נוחות יותר.
מנגד, חשוב לזכור שהעבודה במשרד עורכי דין אינה קלה וכרוכה לא אחת בהתמסרות לשעות עבודה ארוכות ועומס עבודה גבוה. כל עורך דין שעבד פעם במשרד, בייחוד כשמדובר באחד מהמשרדים הגדולים, יודע לספר על אותם לילות שנאלץ להישאר במשרד על מנת לסיים לטפל בעסקה דחופה, ועל הפעמים שנאלץ לקחת את העבודה הביתה ולהמשיך לענות למיילים גם בסוף השבוע.
לכן, רבים שואלים את עצמם האם העומס והשעות, בצירוף תנאי העבודה הנלווים (רכב, בונוסים וכד'), אכן "שווים את זה" - כאשר ב"זה" הכוונה היא ויתור על האיזון הכה נחוץ בין שעות העבודה לשעות הפנאי והמשפחה. אז אילו אפשרויות נוספות עומדות בפני עורכי דין שהעבודה במשרד כבר לא מתאימה להם?
1. חברה מסחרית – החלופה המתבקשת ביותר עבור עורכי דין שמאסו בעבודה במשרד היא כמובן עבודה בחברה מסחרית, אופציה שהולכת והופכת לאטרקטיבית מאד בשנים האחרונות. המגוון הוא רחב – בנקים, חברות ממשלתיות, חברות ביטוח, סטרטאפים ועוד, והתפקידים בחברות עבור עורכי דין נעים בין מתן יעוץ משפטי לפעילות החברה, עורך דין "IN HOUSE" המטפל בתיקים משפטיים של החברה, או עבודה בתפקידים מקצועיים שיועדו לעורכי דין, כגון סילוק תביעות בחברות ביטוח.
אז מה הופך את העבודה בחברה לכל כך מבוקשת בקרב עורכי דין? נהוג לחשוב שעבודה בחברה היא פחות לחוצה מעבודה במשרד ומלווה בתנאים טובים יותר, וזה אכן נכון בחלק מהמקרים, אך לא בכולם. ישנן חברות שהתפקיד בהן לא פחות תובעני ממשרד עורכי דין, בפרט חברות בינלאומיות שהעבודה בהן מצריכה שעות ארוכות ולא אחת גם זמינות לנסיעות לחו"ל. גם השכר בחלק מהחברות לא בהכרח גבוה יותר מאשר במשרדים והגמישות בשכר אף היא לוקה בחסר בכל הנוגע להעלאות שכר קבועות או בונוסים.
גם היציבות התעסוקתית בחלק מהחברות אינה בהכרח טובה יותר מאשר במשרד, בייחוד כשמדובר בחברות סטרטאפ שקמות ונופלות כאשר המוצר כושל או שגיוס ההון נכשל. לכל אלו, יש להוסיף את העובדה שחברות רבות מציבות רף ניסיון גבוה לקבלה לעבודה כיועץ משפטי ושבחלק מהחברות הטיפול המשפטי נעשה גם ע"י עורכי דין חיצוניים בנסיבות מסוימות (כגון אם המקרה מגיע לכדי תביעה משפטית). האם זה יתרון או חיסרון? כל אחד והשקפתו – ישנם עורכי דין שלא אוהבים או לא מעוניינים לייצג בבתי משפט, וישנם כאלה שהדבר מאד חשוב להם.
2. מגזר ציבורי – אופציה נהדרת לעורכי דין שמעוניינים בתפקיד מעניין שנלווית אליו גם תחושת שליחות מסוימת. שלל התפקידים במגזר הציבורי כוללים הן עבודה במחלקות משפטיות במשרדי הממשלה השונים, כיועצים פרלמנטרים ואחרים בכנסת, כפרקליטים בפרקליטות, בסניגוריה הציבורית ואף כעוזרים משפטיים לשופטים בהנהלת בתי המשפט. היתרונות – מלבד היציבות התעסוקתית ושעות העבודה הנוחות יחסית, מדובר בהזדמנות לשרת את המדינה בתפקיד ייחודי שלא תמיד קיימת לו מקבילה במגזר הפרטי. החסרונות – השכר אינו בהכרח גבוה ואף אינו גמיש שכן הוא נקבע לפי תקנים קשיחים, בדומה לצבא. כמו כן, הקבלה לתפקידים אלו כפופה למכרזים פומביים, המצריכים הליך מסורבל ולא פשוט הכולל מספר שלבים ובהם מבחנים בכתב, ועדות קבלה, מרכזי הערכה והליכי מיון במכונים שונים. בנוסף, בדומה לחברות מסחריות, גם במשרדי ממשלה הייצוג הפרקטי בבתי המשפט במקרה של תביעה או עתירה משפטית נעשה ע"י הפרקליטויות השונות, ולא ע"י בעלי התפקידים עצמם.
3. עמותות וארגונים ציבוריים - כמו במגזר הציבורי, גם עבודה בעמותות וארגונים ציבוריים מתאימה לעורכי דין שמעוניינים בתפקיד בעל משמעות חברתית/ציבורית מעבר לייצוג המשפטי לגופו. הנושאים בהם עוסקות העמותות הם מגוונים מאד, וכוללים בין היתר הגנה על זכויות מגזרים שונים כגון מיעוטים, נשים, עובדים, אנשים עם מוגבלויות וכד', הגנה על בעלי חיים, הגנת הסביבה, צרכנות, סיוע משפטי למעוטי יכולת ועוד. העבודה בעמותות אלו לרוב כוללת, מלבד ייעוץ משפטי שוטף, גם ייזום הליכים משפטיים שיקדמו את מטרת העמותה באופן אקטיבי. החיסרון העיקרי בעבודה מעין זו הוא השכר, מאחר שתקציבן של עמותות נשען לרוב על תרומות. היתרון הגדול, לעומת זאת, הוא הסיפוק שנובע מעבודה לטובת מטרה חברתית נעלה ולטובת החלקים החלשים בחברה.
4. עבודה במיקור-חוץ – לא מצאתם את עצמכם באף אחת מהאפשרויות האחרות? אם אתם עורכי דין עצמאיים אפיק תעסוקתי נוסף עבורכם יכול להיות עבודה כפרילנסרים על פרויקטים נקודתיים לפי דרישה. בשוק קיימות היום מספר פלטפורמות המתווכות בין עורכי דין המתמודדים עם עומס עבודה וזקוקים לעזרה בתיק מסוים (למשל לכתיבת בקשות, כתבי בי דין, פגישות עם לקוחות או ייצוג בבתי משפט) לבין עורכי דין המעניקים שירותים אלו במעין "מיקור חוץ" של עולם המשפט. לשני הצדדים מדובר ביתרון, שכן מעורך הדין ה"מעסיק" נחסכות עלויות העסקה של עורך דין נוסף במעמד שכיר, ואלו לעורך הדין ה"עובד" מדובר בהכנסה לא רעה תוך אפשרות לעבוד על מספר פרויקטים במקביל. החיסרון – חוסר יציבות במקרים בהם יש מחסור בעבודה זמינה.
5. תחום לבר-משפטי – בשנים האחרונות, כך נדמה, הולכים ומתרבים עורכי הדין שאינם מעוניינים עוד לעסוק ב"ליבת" המקצוע. כתוצאה מכך, התפתחו עיסוקי משנה, הדורשים מחד הכשרה משפטית אך אינם כוללים פרקטיקה משפטית "רגילה". בין אלו ניתן למנות למשל תפקידי שיווק ופיתוח עסקי עבור עורכי דין, פקידי רישום בחברות משכנות (תפקיד הכולל בעיקר ביצוע רישומי זכויות מקרקעין מול הרשויות), תפקידי גיוס עובדים בחברות השמה, עיתונות משפטית ועוד.
6. פראליגל – אם מעולם לא צפיתם ב "suits", פראליגל הוא למעשה עוזר משפטי המסייע לעורכי דין במשימות רקע, כגון תחקיר משפטי, הכנת החומר, ניהול אדמיניסטרטיבי ועוד. פראליגל יכול, אך לא חייב, להיות עורך דין בעצמו, וידע משפטי בהחלט יכול להוות יתרון בתפקיד כזה. חשוב לציין – פראליגל אינו מזכירה משפטית, ותפקידו אינו לענות לטלפונים, לבצע הגשות מסמכים או לקבוע פגישות אלא כאמור, להוות כוח עזר לעורכי הדין המטפלים בתיקים. מדובר בתפקיד מעניין ומאתגר בעיקר לעורכי דין שרוצים "ללכת עם ולהרגיש בלי" (או משפטנים שלא הוסמכו כעורכי דין). חשוב לדעת, עם זאת, שבמדינת ישראל השימוש הנפוץ בפראליגלים הוא בעיקר בתחום הקניין הרוחני ובפרט בתחום הפטנטים, ונדיר למצוא זאת בתחומים אחרים.
