שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > השרה לשעבר שקד: "מדינת ישראל חולה במחלת החקקת והבגצת"

חדשות

השרה לשעבר שקד: "מדינת ישראל חולה במחלת החקקת והבגצת", צילום: איילת שקד. צילום: דור קדמי
השרה לשעבר שקד: "מדינת ישראל חולה במחלת החקקת והבגצת"
11/06/2019, עו"ד לילך דניאל

בכנס השנתי של ארגון היועצים המשפטיים בתל אביב התבטאה שרת המשפטים היוצאת בין היתר בנושא חוק היועמ"שים אותו ניסתה לקדם בקדנציה הקודמת: "היה קול זעקה כאילו אם הופכים את דרך בחירת יועצים משפטיים ממכרז לוועדת איתור - אנחנו בקץ הדמוקרטיה. כמובן שזה מופרך"

שרת המשפטים היוצאת, איילת שקד, התארחה הבוקר (ג') בכנס השנתי של ACC, ארגון היועצים המשפטיים בת"א. שקד התייחסה בין היתר לנושאים הנמצאים על סדר היום המשפטי, ובכלל זאת חוק היועמ"שים, אותו ניסתה לקדם במהלך הקדנציה במשרד המשפטים.

"מדינת ישראל חולה במחלת החקקת והבגצת", אמרה שקד. "כמו שבמגזר הציבורי כמות היועמ"שים גדלה באופן משמעותי, כך גם במגזר הפרטי". לדבריה, הדבר נובע משלוש סיבות עיקריות: הראשונה, שישראל חולה במחלת ה"חקקת": "הכנסת מחוקקת הכי הרבה חוקים בשנה", אמרה. "כל חוק גורר גם חקיקת משנה ויש לנו גם את כמות הרגולטורים הגדולה ביותר במדינות OECD. כיו"ר ועדת השרים לחקיקה צמצמתי את כמות החקיקה ב 50 אחוז. כל שבוע היו מגיעות 40 הצעות חוק ואישרתי בממוצע שתיים כך שבאופן יחסי הצלחתי לצמצם את כמות החקיקה".

סיבה נוספת, לדברי שקד, היא כמות עורכי הדין. "עוד שיא עולמי מפוקפק של ישראל. בישראל יש למעלה מ 60 אלף עורכי דין פעילים. אוסטריה עם אותו מספר תושבים יש 6000 עורכי דין. זה יוצר הרבה מאוד תביעות והרבה הליכים. לקראת סיום תפקידי התחלתי בהקמת ועדה בראשות נשיא ביהמ"ש המחוזי בדימוס דוד חשין. המטרה היא שסטודנט שעומד במבחני מעבר לאחר שנה א' ימשיך במסלול עריכת דין ומי שלא צולח את המבחן יהיה במסלול משפטן. זה כתוצאה מבחינות ההסמכה האחרונות. אני מקווה מאוד שבקדנציה הבאה יהיה אפשר להתקדם עם זה".

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

סיבה שלישית ל"מחלות" בהן לוקה המדינה, לדברי שקד, היא הקביעה ש"הכל בגיץ ושפיט". "כל החלטה מנהלית יכולה להיתקף בבג"ץ", אמרה. "כתוצאה מכך הייעוץ המשפטי נעשה מאוד דומיננטי וגם במשרדי הממשלה כמות היועמ"שים עלתה בצורה משמעותית. רציתי לשנות את דרך הבחירה של יועמ"שים בין היתר כדי שגם אנשים כמוכם מהשוק הפרטי יוכלו להתמודד לתפקידים. חשוב שתהיה תחלופה וגם מהשוק הפרטי יוכלו להגיע לשוק הציבורי. היה קול זעקה כאילו אם הופכים את דרך בחירת יועצים משפטיים ממכרז לוועדת איתור - אנחנו בקץ הדמוקרטיה. כמובן שזה מופרך. בוועדת איתור השר יכול להביע את דעתו אבל אי אפשר לבחור מי שלא ראוי".

עוד הוסיפה "היועמ"שים הלכו וצברו יותר ויותר כוח בגלל שכל החלטה היא בגיצה. כל אחד צריך לראות לנגד עיניו איך הוא עוזר לקדם את הארגון. יועמ"ש טוב אומר "כן" ומוצא דרך לעשות. יועץ משפטי גרוע אומר לא. זה הכי קל".

שקד התבטאה גם בנושא פסקת ההתגברות, עניין נוסף המצוי במחלוקת על סדר היום הציבורי. "קידמתי את חוק יסוד החקיקה שכולל את פסקת ההתגברות. בעקבות התפתחות המהפכה החוקתית והעובדה שביהמ"ש נטל לעצמו סמכות לפסול חוקים נוצר קונצנזוס שצריך להסדיר את היחסים בין הרשויות. לכולם ברור שחוק יסוד החקיקה בנוי על שני חלקים: 1. נותן לביהמ"ש סמכות לפסול חוקים. 2. מאפשר לכנסת לחוקק חוק שביהמ"ש פסל ברוב מסוים ל-4 שנים, ולאחר מכן בלי הגבלת זמן. הוויכוח הוא על כמות הח"כים שצריכים כדי להתגבר. דיברו על 70 ח"כים, נאמן דיבר על 65, אני רציתי לקדם עם 61 ח"כים. זה האיזון הנכון. אני דיברתי על פסקת התגברות על חקיקה ולא על החלטות מנהליות. חוק יסוד החקיקה יכול להשלים את כל סריית חוקי היסוד".

"יש גם סעיף שאומר שבג"ץ לא יכול כלל לפסול חוקי יסוד. זה היה קונצנזוס כל השנים. בשנים האחרונות החלו לדבר בעולם על תיקון חוקתי לא חוקתי. כיוון שבג"ץ לקח לעצמו את הסמכות לפסול חוקים, אין לו כל סמכות לפסול חוקי יסוד. אם נגיע לזה זו תהיה רעידת אדמה משטרית. אני מאמינה שלא נגיע לזה".

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:49
קומיט וכל טופס במתנה