בית משפט השלום בחיפה חייב מוכרי דירה בקרית אתא לפצות את הרוכשים ב-50 אלף שקל, לאחר שלא הבהירו להם בצורה ברורה ומפורשת שלדירה אין חניה צמודה. מנגד, הוטל אשם תורם בשיעור 20% על הרוכשים, שלדברי בית המשפט "עצמו עיניהם ולקחו על עצמם סיכון ברור"
התובעים רכשו מהנתבעים דירת מגורים בקרית אתא. בהסכם המכר תוארה הדירה כ "דירת פנטהאוז דו מפלסית בת 5 חדרים", ולהסכם צורפו אישור החברה המשכנת ואישור זכויות מרשות מקרקעי ישראל, בהם לא צוין כי לדירה צמודה חניה. עוד אין חולק, כי במעמד כריתת ההסכם או עובר לו הציגו המוכרים לתובעים טופס חיוב ארנונה, הכולל תשלום עבור "חניה/מחסן".
לטענת התובעים, הציגו להם המוכרים את הדירה ככוללת חניה צמודה, אך לאחר שעברו להתגורר בה, התברר להם כי לא כך הדבר. על כן, הגישו תביעה נגד המוכרים בטענה להטעיה בכל הנוגע לקיומה של חניה, ניהול מו"מ בחוסר תום לב והצגת מצג שווא. עוד טוענים התובעים להפרה יסודית של הסכם המכר ע"י המוכרים. לטענתם, לו ידעו כי לדירה אין חניה צמודה לא היו מתקשרים בעסקה, שכן הם מחזיקים בשלושה רכבים והרחוב בו מצויה הדירה עמוס וסובל ממצוקת חניה.
המוכרים טענו מאידך, כי הבהירו לתובעים, הן במהלך המשא ומתן והן במעמד החתימה על ההסכם, כי אינם יודעים אם לדירה חניה צמודה אם לאו, שכן בטופס הארנונה מופיעה שורה המתייחסת ל-"מחסן/חניה" ואינם יודעים אם שורה זו מתייחסת למחסן הנמצא בעליית הגג של הדירה או לחניה. עוד טענו כי הבהירו לתובעים שמשפחה אחרת מבין דיירי הבניין מחנה רכביה בשתיים מחניות הבניין וכי מאז החלו להתגורר בדירה ועד עזיבתם אותה החנו את רכבם במקום חניה ציבורי סמוך לבניין ולא בחניון של הבית.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
השופטת סיגלית מצא דחתה את גרסת המוכרים לפיה אמרו לתובעים כי לדירה אין חניה צמודה, וקבעה כי הם אמרו לתובעים, לפחות במעמד החתימה, כי לדירה חניה צמודה בה הם חונים, אולם טרם בוצעה חלוקה של השטחים המשותפים. לדבריה, הסכם המכר לא כלל, בכוונת מכוון, את החניה בה טענו המוכרים כי הם חונים.
מנגד, קבעה השופטת, התובעים דחו את עצת בא כוחם לדחות את מועד החתימה על הסכם המכר על מנת לאפשר לו לבצע את הבדיקות הנדרשות, ככל הנראה משום שדחייה כאמור הייתה כרוכה בעליית מחיר הדירה. בכך, נקבע, נטלו על עצמם ביודעין סיכון באשר למצבה המשפטי של החניה.
אשר למשמעויות המשפטיות, קבעה השופטת כי המוכרים לא הפרו את הסכם המכר הפרה יסודית, שכן אין חולק כי קיומה של חניה צמודה לדירה לא הוזכר בהסכם ולכן לא ניתן לבסס את הטענה להפרה יסודית על הוראות ההסכם. עוד ציינה השופטת, כי חניה צמודה לדירה היא אמנם דבר חשוב, אולם בישראל דירות רבות להן אין חניה צמודה ולא ניתן לומר כי כל המתגוררים בהן קיבלו החלטה בלתי סבירה. משכך, התובעים לא הניחו תשתית ראייתית התומכת בטענה כי אדם סביר לא היה מתקשר בהסכם לו ידע כי אין לדירה חניה צמודה.
עוד דחתה השופטת את טענת התובעים להפרת חוק המכר, ופרט סעיף 11 הקובע בין היתר כי המוכר לא קיים את חיוביו אם מסר נכס שאינו מתאים למה שהוסכם בין הצדדים. נקבע, כי במקרה הנוכחי אין פער בין תיאור הממכר בהסכם המכר לבין מצבו בפועל, ואף לא מדובר בפרט הניתן להשלמה אלא בהשמטה מכוונת אשר נעשתה בידיעת התובעים, ובניגוד לעצת בא כוחם אשר אמר להם כי יש לברר את מעמד החניה. בנסיבות אלה, נדחתה טענת התובעים לאי התאמה בממכר.
מנגד, סברה השופטת כי בין אם אמרו המוכרים לתובעים כי לדירה מוצמדת חניה בה הם עושים שימוש ובגינה הם משלמים ארנונה, ובין אם אמרו להם כי אינם יודעים אם לדירה חניה צמודה אם לאו – הם לא עמדו בחובת הגילוי המוטלת עליהם. לדברי השופטת, על המוכרים היה להבהיר לתובעים בצורה ברורה, מפורשת וחד משמעית כי לדירה אין חניה צמודה, ואין די באמירות מעורפלות, קל וחומר אמירות בלתי מדויקות. גם גרסתם המתפתחת של המוכרים וטענותיהם הסותרות והמעורפלות בעניין זה, אינם מתיישבים עם ההתנהגות המצופה מצד לחוזה כלפי הצד האחר - אמירה ברורה באשר למצב העובדתי, כפי שהוא מוכר וידוע לאותו צד. עוד קבעה השופטת כי הפרת חובת הגילוי מהווה גם הטעיה לפי חוק החוזים, שכן זו משתרעת גם על אי גילוין של עובדות אשר לפי דין, נוהג או לפי הנסיבות היה על הצד השני לגלותן. לפיכך, זכאים התובעים לפיצויים בשווי החניה, בגין הנזקים שנגרמו להם בשל הפרת המוכרים את חובת הגילוי המוטלת עליהם בשלב הטרום חוזי.
לצד זאת, סברה השופטת כי יש להשית אשם תורם בשיעור 20% על התובעים, שכן החתימה על הסכם המכר נערכה בדוחק השעה לדרישתם, והם עצמו עיניהם ולקחו על עצמם סיכון ברור. מנגד, הביאה השופטת בחשבון את התנהלותם של המוכרים ותרומתה לטעותם של התובעים, כמו גם את הלחץ שהופעל על התובעים לחתום על ההסכם באותו יום, שעתיים לאחר ששכרו עורך דין וללא שניתנה לו שהות לבדוק את מצבה המשפטי של הדירה.
נוכח האמור, ישלמו המוכרים לתובעים, לאחר ניכוי אשם תורם, סך של 50 אלף שקל בגין שווי החניה ונזק לא ממוני. בנוסף, יישאו בהוצאות התובעים ושכ"ט עו"ד בסך 15 אלף שקל. התובעים יוצגו בהליך ע"י עו"ד ליאור לוי ואח'. הנתבעים יוצגו ע"י עו"ד אהוד דהאן.
