שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > בעלת מכון קוסמטיקה תפצה מטופלות שעברו הצרת היקפים ע"י רופאה מתחזה

חדשות

בעלת מכון קוסמטיקה תפצה מטופלות שעברו הצרת היקפים ע"י רופאה מתחזה, צילום: getty images Israel
בעלת מכון קוסמטיקה תפצה מטופלות שעברו הצרת היקפים ע"י רופאה מתחזה
03/06/2019, עו"ד רונן שיכמן

בית משפט השלום בעפולה חייב בעלת מכון קוסמטיקה בכפר כנא לפצות שתי מטופלות שעברו טיפולים להמסת שומן והצרת היקפים ע"י אישה שהוצגה בפניהן בכזב כרופאת עור. לצד זאת דחה בית המשפט את התביעה שהגישו המטופלות כנגד משרד הפנים והמועצה המקומית וקבע כי אין הן נושאות בכל אחריות לנזקים

באפריל 2013 עברו שתי התובעות טיפולים להמסת שומן והצרת היקפים במכון קוסמטיקה בכפר כנא, כאשר אחת התובעות אף עברה טיפול באקנה בפנים. הטיפולים בוצעו בידי בעלת המכון וכן אישה שהוצגה בפניהן כרופאת עור אשר פועלת במכון. בדיעבד, התברר לתובעות כי המטפלת כלל אינה רופאה. כתוצאה מהטיפולים, סבלו התובעות לטענתן מכאבים ונגרמו להן נזקים שונים.

בגין האמור, הוגש נגד המטפלת כתב אישום והיא הורשעה בשורת עבירות בעקבות התחזות לרופאת עור ומתן טיפולים רפואיים-קוסמטיים שונים. במקביל, הגישו התובעות תביעה כספית נגדה ונגד בעלת המכון, משרד הפנים והמועצה המקומית. לימים, ניתן פסק דין בהיעדר הגנה נגד המטפלת והיא חויבה לשלם לתובעות סך של 156,000 שקל.

לטענת התובעות, בעלת המכון והמטפלת התרשלו בכך שביצעו בהן טיפול ללא הסמכה ובחוסר זהירות, תוך שימוש בחומרים רפואיים וגרימת כאבים עזים, זיהומים וסבל רב. כן נטען כי בעלת המכון ניהלה את מכון הקוסמטיקה ללא רישיון עסק. כן נטען כי השתיים פעלו ללא הסמכה כדין לעריכת הטיפולים בתובעות ולא קיבלו את הסכמתן מדעת.

נגד משרד הפנים והמועצה המקומית נטען כי לא פיקחו כנדרש על המכון ובפרט לא אכפו את חוק רישוי עסקים והצווים מכוחו ועל כן מוטלת גם עליהם אחריות לאירועים. כן נטען כי משרד הפנים התרשל בפיקוח על המועצה המקומית בתחום רישוי עסקים וכן כי אחריותו נובעת מכך שהוא מקור הסמכות להבטיח את קיום החוק באמצעות צווים לצורך אכיפת החוק והבטחת בריאות הציבור.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

השופטת מאג'דה ג'ובראן מורקוס קבעה כי בנסיבות המקרה, ובשים לב לקביעת המומחה שמונה בתיק מטעם בית המשפט, בעלת המכון אחראית ברשלנות כלפי התובעות בגין הנזקים שנגרמו להן בעקבות הטיפול. לשיטתה, רשלנותה של בעלת המכון היא בכך שביחד עם המטפלת שהתחזתה לרופאת עור, הן הציגו לתובעות את המטפלת כרופאה וקיבלו את הסכמתן לעבור טיפול בהזרקת החומר שהוחדר לגופן וגרם להן את הנזקים שנגרמו.

עוד נקבע, כי בעלת המכון אחראית גם בכך שהיא הבעלים של מכון הקוסמטיקה בו עבדה המטפלת המתחזה, וכי מאחריותה לוודא כי מי שעובד אצלה ובשיתוף עמה במכון הקוסמטיקה הוא אכן רופא כפי שהיא טענה. לדברי השופטת, מי שמגיע לקבל טיפול במכון קוסמטיקה בכלל ובמכון המדובר בפרט, רשאי להניח כי המכון מעסיק בתחומו רופאים מורשים.

אשר להסכמת התובעות לעבור את הטיפול ע"י ה"רופאה", סברה השופטת כי מדובר בהסכמה פגומה, מקום שזו ניתנה על סמך ההנחה כי מי שתזריק את החומרים לגופן היא רופאה מורשית, ולא רופאה מתחזה כפי שהתברר בדיעבד. אשר על כן, נקבע, אחריותה של בעלת המכון כלפי התובעות היא בשני מישורים – הן כמנהלת מכון הקוסמטיקה אשר הפנתה את התובעות לקבלת טיפול מידי מטפלת במכון, והן בתור מי שטיפלה בהן והזריקה להן חומר בעצמה.

עוד צוין, כי גם אם הייתה למטפלת עצמאות מלאה בהפעלת שיקול דעתה המקצועי, אין בכך כדי לשלול את העובדה שהטיפולים שביצעה היוו חלק אינטגרלי ממערך השירותים שניתן במכון. מטעמים אלו, נקבע כי בעלת המכון אחראית כלפי התובעות בעוולת הרשלנות כמו גם בעוולת התקיפה.

מנגד, דחתה השופטת את התביעה נגד משרד הפנים והמועצה המקומית. נקבע, כי אמנם המכון פעל ללא רישיון עסק והעסק היה גלוי בשטח המועצה, וכי גם המועצה לא עשתה דבר כנגד המכון. יחד עם זאת, לדעת השופטת, אין בכך כדי להוביל למסקנה בדבר קיומה של  אחריות של המועצה המקומית. נקבע, כי טיפולים במכון קוסמטיקה על ידי מי שמתחזה לרופאה היא התנהגות עבריינית  שלא ניתן לקבוע כי משרד הפנים והמועצה המקומית היו צריכים לצפות ולכן לא מתקיימת צפיות טכנית בנסיבות אלו.

עוד הבהירה השופטת כי לא הובאו ראיות שהצביעו על כך שהייתה ידיעה מוקדמת על המתרחש במכון, וכי לא שוכנעה שבמידה והמועצה המקומית הייתה פועלת לאכיפת חוק רישוי עסקים היה בכך כדי למנוע את המקרה. הוזכר, כי הבעיה לא הייתה קשורה בתנאי התברואה במכון הקוסמטיקה או בהיגיינה ולא הובאה ראיה כלשהי כי אכן היה, ומכאן שאין קשר בין התרחשות הנזק לבין היעדרו של רישיון העסק.

עוד הוסיפה השופטת כי גם שיקולי מדיניות תומכים בקביעה להיעדר קשר סיבתי במקרה זה. לשיטתה, קביעה אחרת משמעותה הטלת נטל כבד על הרשויות המקומיות לכל המתרחש בתוככי כל עסק הנמצא בשטחן, גם כאשר המקרה אינו קשור לרישיון העסק ותנאיו. בעניין זה הזכירה השופטת כי בשטח כל רשות מקומית פועלים מאות עסקים, כאשר בערים גדולות מדובר אף באלפי עסקים. משכך, אין זה נכון ואין זה סביר להטיל על רשות מקומית אחריות לנזקים המתרחשים בשטחו של כל עסק ולראות ברשות המקומית כאחראית על מעשיהם של צדדים שלישיים (בעלי עסקים או מבקריהם), במיוחד כאשר מדובר בהתנהגות עבריינית כפי שהיה במקרה זה.

לבסוף, דחתה השופטת את טענת בעלת המכון לאשם תורם מצד התובעות. נקבע, כי אין לדרוש מאדם המגיע למכון קוסמטיקה ותיק אשר ממוקם במיקום מרכזי ומפרסם עצמו כמעניק שירותים וטיפולים במגוון תחומים, כי יערוך מחקר ביחס לכשירותם של עובדי המכון ובעליו, ואין מקום לייחס אשם תורם אם לא עשה כן וסמך על כשרות המכון ומיומנות העובדים בו.

סיכומם של דברים – בעלת המכון תישא באחריות ל-40% מהנזק שנגרם לתובעות (כאשר 60 האחוזים הנותרים מושתים על המטפלת). כפועל יוצא, תפצה את התובעות בגין ראשי הנזק השונים שנגרמו להן בסך כולל של 54,250 שקלים, בתוספת החזר עלות הטיפולים במכון בסך 8,500 דולרים, כערכם בשקלים. בנוסף, תישא בהוצאות משפט בסך 12,000 שקלים. התביעה נגד משרד הפנים והמועצה המקומית נדחתה, והתובעות ישאו בהוצאותיהם בסך 7,000 שקלים. התובעות יוצגו בהליך ע"י עו"ד לואי סלימאן. בעלת המכון יוצגה ע"י עו"ד איוב קוט.

 

ת"א 51622-02-14

 

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:82
קומיט וכל טופס במתנה