שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > אישה חרדית שסבלה ממסע הכפשה אכזרי – תפוצה בחצי מיליון שקלים

חדשות

אישה חרדית שסבלה ממסע הכפשה אכזרי – תפוצה בחצי מיליון שקלים, צילום: unsplash
אישה חרדית שסבלה ממסע הכפשה אכזרי – תפוצה בחצי מיליון שקלים
27/05/2019, עו"ד לילך דניאל

בית המשפט המחוזי בת"א פסק פיצוי של 500 אלף שקל לאישה חרדית, אם ל-13 ילדים, שסבלה ממסע רדיפה אכזרי על רקע גירושיה מבעלה, שכלל הפגנות מול ביתה, פשקווילים בחתימת רבנים ידועים שייחסו לה ניהול בית בושת והצתת דירתה על יושביה. השופטת הכירה בכך שההתרחשויות האמורות גרמו לנכות צמיתה וקבעה כי הנתבעים, בהם הבעל לשעבר, כתב "מעריב" וחלק מהרבנים שנטלו חלק בהתנהלות – יפצו אותה ביחד ולחוד

התובעת נמנית עם המגזר החרדי ואם ל-13 ילדים. בשנת 2011 התגרשה התובעת מבעלה ואב ל-11 מילדיה, בתום הליך גירושין קשה ומכאיב במהלכו נדרשה מעורבותן של רשויות הרווחה. לאחר הגירושין, החלה התובעת לנהל מערכת יחסים עם בן זוג חדש, תושב זר, בעבורו הגישה בקשה לקבלת מעמד חוקי בישראל – ונדחתה.

נוכח הקשר הלא שגרתי בין התובעת לבין בן זוגה, החלו להופיע על לוחות המודעות בשכונת מגוריה מודעות (פשקווילים), לרבות בחתימת רבנים, חלקם רבנים מכובדים וידועי שם הפועלים בירושלים. המודעות, שנשאו את שמה המלא של התובעת וכתובת מגוריה, דיברו בגנותה וייחסו לה חיי פריצות, ניהול בית בושת בדירתה, סרסור לזנות בנערות השכונה והחטאת תושביה. המודעות אף קראו לסילוקה של התובעת מהשכונה בבחינת "וביערת הרע מקרבך".

במקביל לאירועים האמורים, פורסמו אודות התובעת מספר כתבות באתרים "מעריב nrg" ו"ככר השבת". בכתבות יוחס לתובעת ניהול בית בושת מדירתה וב"מעריב nrg" אף נטען כי היא מזניחה את ילדיה וכי החלה לעבוד כנהגת הסעות לשוהים בלתי חוקיים.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

אין מחלוקת כי בעקבות האמור התובעת הפכה למוקצה מחמת מיאוס בשכונה,  גברים החלו להתדפק על דלתה בתקווה לקבל את השירותים שפורסמו, ועוברי אורח ירקו עליה עת שעברה ברחוב. אין גם מחלוקת כי על רקע המודעות הללו התקיימו מול ביתה של התובעת הפגנות סוערות של ציבור חרדי משולהב שקרא לה להסתלק מהשכונה, אשר חייבו את התערבות המשטרה. לא זו אף זו, התלהמות ההמון הגיעה לשיאה בשלהי שנת 2012, אז אירעה הצתה מכוונת של דירת התובעת, במהלכה נלכדו היא ואחדים מילדיה בדירה הבוערת וחולצו ממנה על ידי לוחמי האש. להצתה זו, קדם ניסיון הצתה נוסף שלא צלח. בסופו של דבר, לא עמדה התובעת בלחצים, מכרה את חלקה בדירה ועזבה את השכונה.

בעקבות ההשתלשלות האמורה, הגישה התובעת, באמצעות עורכת דינה רוני אלוני סדובניק, תביעה כספית נגד בעלה לשעבר, הכתבים והאתרים שפרסמו את הכתבות אודותיה, וחלק מהרבנים שהיו חתומים על המודעות המכפישות. בפסק דין חלקי שעסק בשאלת החבות, נקבעה חבותם של חלק מהנתבעים, לרבות כתב "מעריב nrg" ובעלה לשעבר של התובעת, שאף נמצאו אחראים לפגיעה בפרטיותה. על אף שהתובעת לא הוכיחה כי הבעל לשעבר הוא מחולל הפרשה וכי הוא זה שהגה את רעיון ניהול בית הבושת והפצתו ברבים, נמצא כי הוא אחראי לפרסום לפיו בן זוגה החדש של התובעת הכניס אותה לעסקי הסעות השב"חים וכי ביצע פגיעה בפרטיות כשהציג בפני כתב האינטרנט של מעריב מסמכים מתיק ביהמ"ש המתנהל בין השניים והכניס לדירתה צלם עיתונות.

בקביעת סכום הפיצוי שישולם לתובעת, קבעה השופטת יהודית שבח כי ההתרחשויות האמורות, שנפרשו על פני חודשים רבים ששיאם בליל ההצתה השנייה, פגעו בגופה ובנפשה של התובעת וגרמו לה לנכות צמיתה. בעניין זה, נתנה השופטת דעתה לחוות דעת פסיכיאטרית מטעם התובעת, וקבעה כי למרות שהתגלעו בקיעים בחוות דעת ובמסקנותיה, הרי שאותו החלק שעניינו בפוסט טראומה שנגרמה לתובעת, החרדות מהן היא סובלת, קשיי שינה, עצבות דיכאון ועוד – נותר על מכונו ולא נסתר.

מנגד, ציינה השופטת כי חוות הדעת הנגדית מטעם הנתבעים התאפיינה בשטחיות ולקוניות, רושם שהתחזק בחקירה הנגדית. כמו כן, גם המומחית מטעם הנתבעים אישרה את קיומה של נכות ואת הקשר הסיבתי לאירועים, והמחלוקת התמקדה בשיעורי הנכות בלבד.

עוד התייחסה השופטת גם לעדות התובעת אודות מצבה, לפיה מאז הפרשה איבדה את שמחת החיים, בקושי ישנה בלילות, חולמת שהמונים רודפים אחריה וסובלת מהתקפי חרדה. בעניין זה, ציינה השופטת כי התובעת הותירה רושם של אישה אמיצה, חזקה וכנה, המתמודדת עם קשיים היכולים ברגיל לגרום לקריסה ולחוסר תפקוד מוחלט. לדעת השופטת, התובעת לא הגזימה בתיאוריה, אישרה עובדות ונתונים שאינם הולמים בהכרח את האינטרסים שלה, והצלחתה כי 9 מתוך 11 ילדיה יוחזר למשמורתה – ראויה להערכה. בנוסף, סברה השופטת, תלונותיה של התובעת עולות בקנה אחד עם האירועים שהיו מנת חלקה, עם הפרסומים, עם הוקעתה ועם שני אירועי ההצתה, ומשקפות את מצבה ואת התוצאה ההסתברותית כתוצאה מאירועים אלו.

לאחר בחינת רכיבי הנזק השונים, הגיעה השופטת למסקנה כי התובעת זכאית לפיצוי בסך 500 אלף שקלים. אשר לחלוקת האחריות בין כל הנתבעים שנמצאו אחראים לפרסומים, סברה השופטת כי לא ניתן לקבוע מי מהנתבעים אחראי רק לחלק אחד של הנזק, ומופטר מחלקו האחר. לשיטתה, כל אחד מהנתבעים תרם את חלקו לאירועים המתגלגלים ולנזק שבעקבותיהם, באופן שהפך אותם למעוולים בצוותא אשר גרמו לנזק אחד גדול שאינו ניתן לחלוקה לנזקי משנה בעלי גבולות מוגדרים.

בהתאם לאמור, ישאו כל הנתבעים שנמצאו אחראים כלפי התובעת, בסכום הפיצוי שנפסק – חצי מיליון שקלים, ביחד ולחוד (כאשר הרבנים ישאו בנזק יחדיו כיחידה אחת). לסכום זה יתווסף שכ"ט עו"ד בסך 62,500 שקלים, כמו גם שכר המומחית ואגרת בית המשפט. התובעת יוצגה בהליך ע"י עו"ד רוני אלוני סדובניק. כתב "מעריב" יוצג ע"י עו"ד עמית דולב. "כיכר השבת" יוצגה ע"י עו"ד דוד הלפר. הרבנים יוצגו ע"י עו"ד ישראל גור ואילו בעלה לשעבר של התובעת יוצג ע"י עו"ד יעקב שמשי.

ת"א 1972-08-14

 

 

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:86
קומיט וכל טופס במתנה