לשכת עורכי הדין פרסמה גיליון נוסף של "אתיקה מקצועית", ובו מקבץ שאלות בהן הכריעה ועדת האתיקה בעת האחרונה בתחומים שונים. האם לעו"ד מותר לתלות שלט עם תאורת לד אדומה מעל דלת משרדו? האם ניתן לפרסם כרטיסי חיוג שיחולקו ללקוחות או מסכים במעליות? ומה לגבי פלטפורמה להעברת תיקים בין עורכי דין?
לשכת עורכי הדין פרסמה את גיליון מאי של "אתיקה מקצועית", בו מתפרסמות החלטות בולטות של ועדות האתיקה ושכר טרחה של לשכת עורכי הדין בנושאים שונים, בהם כללי הפרסומת, חיסיון עו"ד-לקוח, שכר טרחה, מתמחים ויחסי עו"ד-לקוח. ההחלטות ניתנו בתגובה לשאילתות שהופנו לוועדות האתיקה, או במסגרת הכרעה בתלונות שהוגשו אליהן.
בכל הנוגע לענייני פרסומת, קבעה הוועדה בין היתר כי לעו"ד מותר לפרסם בקבוצה סגורה בפייסבוק של תושבי אזור מסוים, פוסט המכיל קישור לאתר האינטרנט שלו בצירוף מלל המציין כי ישמח לעמוד לרשות הפונים בתחומים בהם עוסק המשרד. לצד זאת מדגישה הועדה כי על הפרסומת להיות מכבדת ולא לפגוע בכבוד המקצוע או בציבור, ולכן יש להקפיד שהפוסט לא יפורסם או "יוקפץ" לראש העמוד יותר מפעם בשבוע.
עורך דין נוסף ביקש לדעת האם באפשרותו לתלות מעל דלת משרדו שלט בתאורת לד בצבע אדום שאינו מנצנץ, בו כתוב "משרד עורכי דין" בתוספת מספר הטלפון של המשרד, ב-7 שפות שונות. ועדת האתיקה קבעה כי אמנם אין מניעה לתלות שלט במספר שפות מעל דלת המשרד, אולם עליו לעמוד בכללים צורניים שכבר נקבעו בעבר ומכל מקום מוטב כי צבע האותיות יהיה סולידי (שחור, לבן, כחול וכו') ולא אדום.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
בהחלטה נוספת קבעה הוועדה כי אסור לעורך דין לפרסם מתן חסות בעיתון או בכל פרסום אחר מטעמו, שכן הדבר אינו עוסק בהצעת שירות משפטי. עוד אסרה הוועדה פרסום של עורך דין על גבי מסכים המותקנים במעליות של בנייני משרדים. מנגד, נקבע כי ניתן לפרסם סרטון אנימציה כסרטון תדמית של עורך דין, כפוף לכך שהסרטון יעמוד בשאר כללי הפרסומת.
פניה נוספת שהופנתה לוועדה הייתה מטעם עו"ד המייצג חיילים בפני בתי דין צבאיים, שביקש לדעת האם ביכולתו לפרסם את שמו ופרטי ההתקשרות של משרדו על כרטיסי חיוג אותם יחלק ללקוחותיו, על מנת שיוכלו להתקשר באמצעותם ממתקני הכליאה הצבאיים. מלבד העובדה שפרסום על כרטיסי חיוג אינו נמנה עם אמצעי הפרסומת המותרים בכללים, סברה הועדה כי מדובר בפרסום הפוגע בכבוד המקצוע ואף יכול להתפרש כשידול אסור, ולכן אין להתירו.
בניית פלטפורמה להעברת תיקים בין עורכי דין – כן או לא?
בהחלטה נוספת, התייחסה הוועדה באופן נרחב לבקשה שהופנתה אליה, לבחינת מיזם אינטרנטי שנועד ליצור פלטפורמת מסחר שתאפשר העברת תיקים בין עורכי דין. בעלת המיזם היא חברה בע"מ שמייסדיה הם עורכי דין, ובכוונתו לגבות בעתיד דמי מנוי חודשיים ועמלה מכל עסקה שתיחתם. לדעת ועדת האתיקה, שיתוף פעולה של עורכי דין עם המיזם עלול לעלות כדי עבירות אתיות, ובראשן שיתוף מי שאינו עו"ד בהכנסותיו של עו"ד, עניין המנוגד לחוק.
עניין נוסף המעורר בעייתיות, לדעת הועדה, הוא מבחינת סעיף 30 לכללי האתיקה, הקובע כי עורך דין המעביר עניין לטיפולו המקצועי של חברו לא יהיה זכאי לחלק בשכר הטרחה אלא אם הוסכם במפורש אחרת. בעניין זה, סבורה ועדת האתיקה כי כל העברת תיק ללא הסכמת הלקוח, בין אם החל הטיפול בו ובין אם לאו, מהווה עבירה אתית, וכי לא די בהסכמת הלקוח בדיעבד כדי לשנות מסקנה זו.
מלבד העובדה שמדובר לדעת הועדה ב"רקיחת עסקה מאחורי גבו של הלקוח" והצגת עסקה כדאית מבחינת עורך הדין ולא מבחינת הלקוח, הרי שמצבים כאלה עלולים "לעורר תרעומת ואף להבאיש את ריחו של ציבור עורכי הדין שעוסקים במסחר בתיקים ביניהם וסוגרים "דילים", בשעה שהלקוח היה סבור כי הם מטפלים בענייניו לגופם". לסיכום קובעת הועדה כי פלטפורמת המסחר האמורה מתמרצת עיסוק בהפניית התיקים וברקיחת הסכמי תיווך בהם, והלכה למעשה הופכת את החריג לכלל 30 לעיל – לכלל, ואת הכלל לחריג.
בנושא שכר טרחה, קבעה הוועדה, בתגובה לשאילתא שהופנתה אליה, כי אין מניעה מעורך דין לגבות שכר טרחה או הוצאות באמצעות אפליקציות חינמיות להעברת כספים, כגון bit, paybox, pepper pay ואחרות. לצד זאת הובהר כי על עורך הדין לפעול בכספים אלו כפי שהוא נוהג בכספים אחרים שהוא מקבל, קרי לדווח עליהם לרשויות המס, להנפיק חשבונית/קבלה ללקוח ועוד.
בהחלטה אחרת של הועדה, נקבע כי אסור לעורך דין לתגמל את עובדיו, שאינם עורכי דין, בזיקה כלשהי להפניית לקוחות שכן הדבר עלול לעלות בגדר שיתוף אסור בשכר טרחה, גם אם נטען כי מדובר בסכום אחיד שאינו קשור לשכר הטרחה. לדעת הועדה, מתן תגמול זה עשוי להביא את העובדים לגיוס של לקוחות למשרד לצורך זכיה באותה תוספת, דבר אותו התכוון המחוקק למנוע.
בנוסף, הורתה הועדה להעמיד לדין משמעתי עורך דין שקיבל לטיפולו תיק שהופנה אליו מחברה לאיתור כספים, המשלמת לו במישרין את שכר טרחתו ללא התקשרות עצמאית עם הלקוח. זאת, שכן מדובר בשיתוף אסור ברווחים עם מי שאינו עורך דין.
בתחום המתמחים, החליטה הועדה להעמיד לדין משמעתי מתמחה שדיווח דיווחים כוזבים בזמן ההתמחות, כאשר על פי ראיות המאמנת שהגישה את התלונה, הוא דיווח על ימי מחלה ואף החתימו בשמו כרטיס עבודה, על אף שבפועל עבד בבית קפה שכונתי. כן הוחלט להעמיד לדין משמעתי מתמחה שניסחה בקשה לצו מעצר נגד ראש הלשכה בגין "פשעים נגד האנושות" וניסתה להגישה לבית המשפט, ובהמשך העלתה פוסט לפייסבוק בו כללה התבטאויות מכפישות אודות ראש הלשכה.
