שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > הטיחה בשכנתה "רוסיה מסריחה" – ותפצה ב-30 אלף שקל

חדשות

הטיחה בשכנתה "רוסיה מסריחה" – ותפצה ב-30 אלף שקל, צילום: pixabay
הטיחה בשכנתה "רוסיה מסריחה" – ותפצה ב-30 אלף שקל
05/05/2019, עו"ד לילך דניאל

בית משפט השלום בת"א חייב אישה לפצות ב-30 אלף שקל את שכנתה, לאחר שהוכח כי במספר מקרים הטיחה בה קללות גזעניות על רקע מוצאה האוקראיני בעקבות מחלוקת כספית שהייתה ביניהן סביב תשלום לוועד הבית. מנגד דחתה השופטת את הטענות נגד בעלה של הדיירת הנתבעת, בעניין תלונות שהגיש נגד התובעת למשטרה

התובעת היא עולה מאוקראינה ואם חד הורית לילד בן 9, העובדת כמנהלת חשבונות במשרד רואי חשבון. התובעת והנתבעים התגוררו באותו בניין, בו שימשה התובעת כחברת וועד בבניין במשך כשנה.

בסוף חודש אוקטובר 2015 פנתה התובעת לנתבעים, כנציגת וועד הבית, לשלם את חלקם עבור איטום ושיפוץ גג הבניין. הסכום שנדרשו הנתבעים לשלם, כמו גם יתר בעלי הדירות בבניין, הוחלט והוסכם באסיפת דיירים ועמד על סך של 1,000 שקל. לטענת התובעת, כאשר דפקה בדלת דירתם של הנתבעים, פתח לה הנתבע ומיד החל לקלל אותה ולצעוק עליה, ומאותו רגע החלו הנתבעים במסע הכפשה כנגדה.

בתביעה שהגישה באמצעות עו"ד בן קרפל, ייחסה התובעת לנתבעים מספר אירועים שלדבריה הוציאו את דיבתה. במסגרת אירועים אלו, טענה כי בכל פעם שיצאה מדירתה או חזרה אליה צעקו לעברה הנתבעים אל מול עוברים ושבים קללות שונות, כגון "זונה רוסיה", רוסיה מסריחה", כל הרוסיות זונות" ועוד.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

באירוע נוסף טענה התובעת כי הנתבע הגיש נגדה תלונת שווא במשטרה, לפיה איימה עליו שתשלח אליו עבריינים וניפצה את שמשת רכבו. עוד טענה כי הנתבע הגיש נגדה תלונת שווא נוספת, על כך שהפרה כביכול "הוראה חוקית" שהייתה התוצאה של התלונה הראשונה, לא להתקרב אל הנתבעים. בגין האמור, עתרה התובעת לחייב את הנתבעים בפיצוי של 100,000 שקל ולפרסם הודעת תיקון והכחשה בהיקף ובנוסח שבית המשפט ימצא לנכון.

הנתבעים מצדם, הודו כי התובעת דפקה על דלת דירתם כדי לדרוש תשלום בסך 1,000 שקל בגין העבודות בגג, אך טענו כי במהלך הדין והדברים בין הצדדים התובעת היא זו שפרצה בצעקות ובניבולי פה נוראיים והלכה לדרכה. הנתבעים הכחישו את הטענה כי מאותו רגע הם החלו במסע הכפשה נגד התובעת וטענו כי היא כעסה כל כך על סירובם לשלם את מלוא הסכום אותו היא דרשה, עד ששמה לה למטרה להכפיש את שמם ולהציק להם בכל דרך, לרבות בהגשת תביעה שקרית לבית המשפט. בהמשך טענו כי האמירות מצדם נעשו בתגובה לקללות של התובעת כלפיהם.

השופטת הבכירה רונית פינצ'וק אלט קבעה כי מחומר הראיות שהוגש, לרבות צילומים שצילמה התובעת והקליטה בטלפון הנייד שלה, עולה באופן ברור כי הנתבעת אמרה לה את הדברים המיוחסים לה, ליתר דיוק צעקה אותם בקולי קולות כך שאין כל אפשרות סבירה ששכנים ועוברי אורח לא שמעו אותם. כמו כן, אין חולק כי הנתבע הגיש את התלונה הראשונה נגד התובעת במשטרה.

בנוסף, הנתבעים לא טענו בכתב ההגנה טענת הגנה כלשהי בעניין האמירות המכפישות, אלא הכחישו אותן מכל וכל, ורק בהמשך העלו טענות חדשות לפיהן האמירות מצדם נעשו בתגובה לקללות של התובעת כלפיהם. עובדה זו, נקבע, יש בה כדי לפגוע פגיעה משמעותית בגרסת הנתבעים, מה גם שהם לא הקליטו את הדברים, אף לאחר שהתובעת צילמה אותם בטלפון שברשותה.

עוד קבעה השופטת כי מהצילומים ומעדותה של הנתבעת בחקירתה הנגדית לאחר שעומתה, קטע אחר קטע, עם הדברים שצולמו, אין ספק שהיא צעקה כלפי התובעת בפומבי, בשטחים הציבוריים של הבית המשותף שבו הצדדים מתגוררים, את הדברים הנטענים. לפיכך, נקבע, כל החרפות, הצעקות לאזני ועיני השכנים והדברים הגזעניים שהתובעת טענה כי הנתבעת הטיחה כלפיה - הוכחו אחד לאחד.

עוד דחתה השופטת את טענת הנתבעים לפיה הצילומים שהוצגו ערוכים, שכן מצפייה בהם עולה כי לא נעשתה בהם כל עריכה, ומכל מקום אין לעריכה כאמור סימן כלשהו. בנוסף, התובעת העידה כי היא צילמה את האירועים בטלפון הנייד שלה והנתבעים לא ביקשו לערוך בדיקות מומחים כדי להפריך את עדות התובעת בעניין זה.

בהמשך דחתה השופטת טענה נוספת שהעלו הנתבעים בהקשר זה, לפיה התובעת נהגה להקניט את הנתבעת ביודעה שהנתבעת חמת מזג, וכאשר החלה הנתבעת לקלל אותה החלטה לצלם את האירועים. לדברי השופטת, לטענה זו אין כל תימוכין למעט דברי הנתבעים עצמם, שגרסתם לאירועים הייתה גרסה מתפתחת באופן בלתי סביר, וחלקה נסתרה באופן חזיתי על ידי ראיות חד משמעיות שהוגשו על ידי התובעת. עוד סברה השופטת, כי אין זה סביר שהנתבעים, שאינם בגיל בו הם עלולים להיות מאותגרים טכנולוגית (צעירים מאוד או מבוגרים מאוד), לא יצלמו גם הם את האירועים, אילו אכן התרחשו כפי שהם טוענים, במיוחד כאשר מדובר באירועים חוזרים ונשנים לאורך תקופה.

עוד הוסיפה השופטת כי הנתבעת מסרה גרסאות לקוניות שלאחר מכן התפתחו, התחמקה בחקירתה הנגדית מרוב רובן של השאלות, נתנה תשובות לא הגיוניות, ולחלק מהשאלות נתנה מגוון של תשובות שלא עולות בקנה אחד האחת עם האחרת, כך שאחת מהתשובות אולי 'תפגע' במטרה. לפיכך, קבעה השופטת כי הנתבעת הוציאה לשון הרע נגד התובעת, תוך השפלתה על רקע מוצאה בצעקות רמות ובפני השכנים, ומבלי שהיא זכאית לכל הגנה בהתאם לחוק. משכך, תפצה הנתבעת את התובעת בסך של 30,000 שקל.

מנגד, דחתה השופטת את הטענות נגד הנתבע, בעניין התלונות שהגיש נגד התובעת למשטרה. לדבריה, על מנת להגיע למסקנה כי תלונות במשטרה עולות כדי לשון הרע על הנסיבות להיות חד משמעיות וחריגות, ונסיבות העניין אינן עולות כדי כך. צוין, כי טענות הנתבע בדבר איומים של הנתבעת כלפיו כי תשלח אליו עבריינים לא הוכחו, אולם לא די בכך כדי לקבל תביעת לשון הרע נגדו בגין כך.

אשר לתלונתו לפיה הוא חשד כי היא ניפצה את שמשות רכבו, סברה השופטת כי הוא הביא ראיות מספיקות על מנת להוכיח במשפט אזרחי כי שמשת מכוניתו נופצה והוא העיד כי חשד (ועודנו חושד) כי התובעת עומדת מאחורי מעשה זה. לפיכך, למרות שטענה זו לא הוכחה, אדם רשאי לחשוד כי מאן דהוא הוא המתנכל לו או לרכושו ולהגיש על כך תלונה במשטרה, מבלי לבצע קודם לכן חקירות כדי להוכיח כי כך אכן אירע.

סיכומם של דברים – הנתבעת תפצה את התובעת ב-30 אלף שקל, בתוספת 5,000 שקל עבור הוצאות משפט. התובעת יוצגה בהליך ע"י עו"ד בן קרפל. הנתבעים יוצגו ע"י עו"ד ישראל לבנה.

ת"א 62323-02-16

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:76
קומיט וכל טופס במתנה