שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > ערב "מספרי זיכרון" בלשכת עוה"ד: מסע מרתק של שואה והישרדות

חדשות

ערב "מספרי זיכרון" בלשכת עוה"ד: מסע מרתק של שואה והישרדות, צילום: pixabay
ערב "מספרי זיכרון" בלשכת עוה"ד: מסע מרתק של שואה והישרדות
02/05/2019, עו"ד לילך דניאל

לשכת עורכי הדין קיימה אמש ערב מיוחד לקראת יום השואה, שבו סיפרו עורכי דין את סיפורם האישי ואת סיפור משפחתם. ראש הלשכה, עו"ד אבי חימי, הבטיח להמשיך את הסיוע המשפטי של הלשכה לניצולים: "כל אזרחי מדינת ישראל, ובכלל זה ציבור עורכי הדין, מחויבים לזכור את סיפורכם ולהעניק לכם חום, אהבה ותמיכה"

אמש (ד') קיימה לשכת עורכי הדין ערב מיוחד לרגל יום השואה, בו השתתפו עורכי דין שסיפרו את סיפור הישרדותם האישי ואת סיפור משפחתם, כל אחד מהם יוצא דופן בדרכו. את הערב, שנערך מזה השנה השלישית תחת הכותרת "מספרי זיכרון", הנחתה עו"ד רחל לויתן והוא לווה בשירה של מקהלת "אימהות שרות", שבה חברות גם מספר עורכות דין.

ראש הלשכה, עו"ד אבי חימי, אמר בפתח הערב "בערב זיכרון זה אנחנו בעיקר מחבקים אתכם, ניצולי שואה יקרים, מאמצים אתכם אל ליבנו, ולא שוכחים לרגע שללא ההישרדות ההרואית של כל אחת ואחד מכם, וללא סיפורי הגבורה של כל אחת ואחד מכם, ספק רב אם היינו זוכים להקים כאן את ביתו של העם היהודי, מדינת ישראל".

עוד אמר חימי "העם היהודי ספג אובדן קשה, מכה נוראית שבעיני רבים ובוודאי בעיני, נחשבת לאסון הגדול ביותר בתולדות האנושות. לכל מי ששרד את התופת יש סיפור חיים בפני עצמו. עולם ומלואו של יציאה מחושך לאור, ואנחנו, כל אזרחי מדינת ישראל, ובכלל זה ציבור עורכי הדין, מחויבים לזכור את סיפורכם, מחויבים להעניק לכם חום, אהבה ותמיכה. מחויבים להמשיך לספר ולשמר את סיפור ההישרדות, את סיפור תרומתכם להקמת המדינה. אסור לנו בתכלית האיסור לשכוח אתכם ואת מי שאבד, ולא רק ביום הזיכרון הממלכתי. אסור לנו כמדינה, כחברה, להגיע למצב שבו ניצולי השואה, ולו אחד מהם, יגיע למצב שבו הוא נאלץ לבחור בין קניית אוכל לקנית תרופות".

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

עו"ד חימי התייחס גם לתפקידה של לשכת עוה"ד בסיוע לניצולי השואה: "הלשכה הנהיגה בעבר שירות סיוע משפטי לציבור, ואני כראש הלשכה מתכוון להמשיך לפעול להענקת סיוע משפטי חינם ככל האפשר, על מנת שניצולי השואה יזכו לממש את זכויותיהם, על מנת שיוכלו להמשיך לחיות בכבוד את שארית חייהם".

ראשון הדוברים בערב היה עו"ד יעקב ישראלי, שותף מייסד של משרד עורכי הדין שבלת ושות' (כיום עם ראב"ד מגריזו בנקל ושות'), שסיפר את סיפור הישרדותו האישי כילד קטן בעיר קובנה שבליטא. כשהיה בן 3 או 4 רוכזו היהודים בגטו, שם הוחבא לעתים במחילה תת קרקעית ובשלב מסוים אף נולד לו אח קטן, עובדה שהמשפחה נאלצה להסתיר כיוון שהדבר היה אסור בתכלית. כילד קטן, זוכר עו"ד ישראלי את חיפושיו התמידיים אחר אוכל לו ולמשפחתו, במהלכם מצא גם שתילים ומטבעות אותם היה מביא הביתה.

באחד הימים הגיעה לגטו נערה צעירה בשם מלכה סמולי שהכירה את אביו, והיא החלה לחיות עמם בבית וסייעה לטפל בו ובאחיו הקטן. אותה נערה, הוא מספר, הצטרפה לארגון מחתרת יהודית שפעל בגטו, וכשהחלו שמועות שעומדים לחסל את הגטו ניצלה את היותה בעלת מראה שלא עורר חשד והצליחה בתעוזה מעוררת השתאות להבריח מחוץ לגטו 26 ילדים, ישראלי ביניהם. לאחר שהבריחה את הילדים, עשתה הנערה עסקאות עם תושבים מקומיים, לפיהן ישמרו את אותם ילדים עד תום המלחמה. לדברי ישראלי, מתוך 26 הילדים שהבריחה הנערה, לפחות 10 ניצלו והגיעו לישראל.

ישראלי, אז בן 4 לערך, נמסר לנהג משאית שהסתיר אותו בביתו והורה לו להסתתר מתחת למיטה כל אימת שהגיעו שוטרים גרמנים וליטאים לחפש בבתים. באחד הימים, כאשר הסכנה גברה, הסיע אותו נהג המשאית לצומת דרכים סמוך לעיר קובנה, שם התגורר עם משפחה מקומית ובהמשך נמסר לרוקחת שעבדה בעיירה סמוכה. בתום המלחמה, הצליח ישראלי להתאחד עם הנערה שהבריחה אותו מהגטו, שניצלה אף היא, והיא יצרה קשר עם קרוביו בישראל והכניסה אותו לקבוצת ילדים שעלתה לישראל באנייה הראשונה שנכנסה בהסכמת הבריטים. בישראל הגיע ישראלי למעברה ברעננה, ומשם המשיך את מסע חייו לאחר שהצליח להתאחד עם קרובי משפחתו.

בהמשך דיבר עו"ד שלמה אייגנר, שסיפר את סיפור הישרדותם של הוריו, ילידי צ'כוסלובקיה. לדבריו, טרם המלחמה הייתה צ'כוסלובקיה מדינה מפותחת שבראשה עמד נשיא פרו-יהודי והחיים היהודיים שגשגו בה, ואנטישמיות הייתה אף אסורה בה על פי חוק. כל זה, לדברי עו"ד אייגנר, התהפך באחת בשנת 1938, אז התפרקה צ'כוסלובקיה וחוקקו חוקי נירנברג שהגבילו ונישלו את היהודים מזכויותיהם. בשלב מסוים יהודים החלו לקבל צווי קריאה לעבודות כפיה (תחת כותרת של "עבודות שירות למען המולדת"), כל הגבולות נסגרו והוערמו קשיים בלתי אפשריים על אלו שביקשו לברוח.

הוריו, שהתגוררו בשני כפרים סמוכים, נישאו, ואביו, שהבין לאן נושבות הרוחות, נטל את אמו ולאחר ששילמו כסף רב הוברחו מהמדינה כשהם מסתתרים במשאית עופות שהובילה סחורה מסלובקיה להונגריה. משם החלו הוריו במסע מתמשך של בריחה בלתי אפשרית בין מדינות רבות, עד שהצליחו לעלות על ספינה רעועה שעליה נדחסו אלפי אנשים. ההפלגה הקשה נמשכה 3 חודשים, עד שהגיעו לארץ ישראל, נעצרו והופרדו ע"י הבריטים ונפגשו רק לאחר מספר חודשים.

את החלק השני של דבריו הקדיש עו"ד אייגנר לסיפור על פעילותו המשפטית למען ניצולי שואה, במסגרתה ייצג לא אחת ניצולים לקבלת זכויות נגד הביטוח הלאומי. באחד המקרים עליהם סיפר, ייצג ניצול שואה קשיש בתביעה לקבלת הבטחת הכנסה, לאחר שסורב בנימוק שהקצבה שהוא מקבל מגרמניה מהווה "הכנסה". המקרה התגלגל בבתי הדין לעבודה עד שהגיע לבג"ץ, שם קבעו השופטים כי יקבל את הבטחת ההכנסה. בהמשך, ייצג עו"ד אייגנר גם ניצולת שואה בת 86 שהביטוח הלאומי שלל ממנה טיפול סיעודי, בנימוק שהיא מקבלת פיצויים על נזקי גוף בגין השואה. גם במקרה זה התעקשותו של עו"ד אייגנר הובילה לכך שבג"ץ הורה למדינה להעניק לעותרת את המקסימום הקיים בחוק, ללא לקיחה בחשבון של הפיצוי שהיא מקבלת.

בהמשך הערב דיבר גם עו"ד יוסף הולנדר, שהזכיר את הציווי "והגדת לבניך" שעניינו הנחלת המסורת והזיכרון לדורות. עו"ד הולנדר סיפר את סיפורה של אמו, שנולדה בעיירה ליד קרקוב וכל משפחתה נרצחה ע"י הנאצים. בשלב מסוים פלשו הגרמנים לעיירה והחלו להתעלל ביהודים ולשרוף ולבזוז בתי כנסת ורכוש. אמו, נערה צעירה באותה עת, נשלחה למחנה עבודה ובסופו של דבר נשלחה לאושוויץ והצליחה לשרוד את "צעדת המוות" הקשה מנשוא, אז נשלחה למחנה נוסף בו עסקה בייצור חלקי מטוסים לצבא הגרמני. לאחר שהמחנה שוחרר בידי האמריקאים, עבדה אמו במחנה הכשרה ובשלב מסוים הגיעה לעיירה קיילצה, שם עלה בידה לברוח טרם החל במקום פוגרום בו נרצחו עשרות יהודים. ביולי 1947 הצטרפה אמו לאניית המעפילים "אקסודוס", שיצאה מחופי דרום צרפת לכיוון ארץ ישראל כשעל סיפונה אלפי פליטים ניצולי שואה. כידוע, הנוסעים לא הורשו להיכנס לתחומי הארץ והוחזרו לאחר מאבק בחזרה למחנות העקורים בגרמניה. במחנה נישאה אמו לאביו, ובהמשך עלו השניים לארץ ישראל, כאן  הקימו משפחה. למרבה הצער, באמצע שנות השישים נהרג אביו של עו"ד הולנדר ואמו נאלצה לשאת לבדה בעול הפרנסה וגידול המשפחה.

עורכי דין נוספים שסיפרו את סיפורם היו עו"ד רחל בלומנטל, ששיתפה בסיפורה של אמה, ילידת וינה, אשר הצליחה להינצל לאחר שהוריה קיבלו היתר כניסה לאנגליה, ועו"ד משה אלוני, שהיה ילד בבולגריה בזמן המלחמה, וסיפר את סיפור הצלת היהודים בבולגריה ואת המאבק של לשכת עורכי הדין הבולגרית בחוקים האנטי יהודיים במדינה.

סיפור נוסף ומיוחד סופר ע"י עו"ד רובי גוברין, שכתב את הספר "עץ, מזל וחיים" המתאר את מסעו לגילוי סיפור הישרדותו של אביו, יליד ריגה שבלטביה. עו"ד גוברין סיפר שבמשך שנים רבות הפציר באביו לשתף אותו בסיפורו, אך זה טען בפניו באופן עיקש כי אינו זוכר כלום מאחר שבסוף המלחמה קיבל החלטה מודעת לשכוח את התלאות שעברו עליו ולהמשיך בחייו. בסופו של דבר, הצליח לחלץ מאביו את סיפורו והחל לתעד אותו בספר.

אביו היה האמצעי מבין שלושה אחים, והמשפחה הייתה מהמעמד הבינוני-גבוה בעיר ריגה וראתה עצמה כמשפחה ציונית. לאחר ריכוז היהודים בגטו ריגה, נשלחו סבו של עו"ד גוברין, אביו, ואחיו הבכור של האב לעבוד בבניין ציבורי מחוץ לגטו, שם נתקלו בקצין גרמני שעיכב אותם במקום בתירוצים שונים במשך 10 ימים. בהמשך התברר להם שאותו קצין למעשה הציל את חייהם, בזמן שרבים מהיהודים בגטו נשלחו אל יער בפאתי העיר, שם נרצחו בטבח שיטתי 25 אלף יהודים, כמות השנייה בגדלה לטבח השיטתי שבוצע באתר באבי-יאר שליד קייב. כל בני משפחתו של אביו של עו"ד גוברין נרצחו בטבח זה. למעשה, מתוך 95 אלף יהודים שחיו בלטביה לפני כניסת הצבא הגרמני, שרדו בסך הכל 1,000 יהודים, בהם אביו של רובי וסבו.

לימים, מספר עו"ד גוברין, עלה בידו להגיע למספר גילויים בלתי צפויים בנוגע לסיפורו של אביו וסבו. בין היתר, גילה כי סבו העיד בשנות השישים במשפט שהתנהל בהמבורג שבגרמניה, נגד אחד הקצינים הרצחניים ביותר שהשתוללו בגטו ריגה. עו"ד גוברין הצליח לאתר את התצהיר שהגיש סבו לבית המשפט בהמבורג, ולאחר שתרגם אותו נחשף בפניו פרק שלם מהאירועים שהתרחשו בגטו ריגה עצמו. אך הגילוי המפתיע מכל, הוא מספר, היה כי אביו הסתיר במשך שנים סוד נורא הקשור לגורלו של אחיו הבכור, זאב. באופן בלתי נתפס, נדרש סבו ע"י קצין אס אס לבחור בהחלטה של רגע מי מבין שני ילדיו יישלח למחנה כפייה שממנו לא חזר איש. סבו בחר להישאר עם אביו, וכך האח נלקח מיד לאותו מחנה ולא שרד אותו.

"מדינת ישראל היא המקלט היחיד שנותר ליהודים", ציטט עו"ד גוברין מדברים שאמר לו אביו במענה לשאלה איזה לקח הוא מבקש להנחיל לדורות הבאים. "על הדורות הבאים מוטלת חובה קדושה לשמור עליה בכל מחיר. אין שום אלטרנטיבה. מי שחושב שיש – משלה את עצמו. זכרו זאת היטב".

 

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:45
קומיט וכל טופס במתנה