בית משפט השלום הרשיע נאשם בעבירות של איומים והעלבת עובד ציבור, לאחר שבמהלך דיון בתיק פלילי בעניינו הטיח בשופט "אני אחתוך אותך בגרון, אתה היטלר, אתה גרמני. אני אחתוך את עצמי, אתה לא מכיר אותי", בתוספת תנועת שיסוף. ההרשעה התבססה בעיקר על הכתוב בפרוטוקול הדיון ועל עדות הקלדנית שנכחה בו
נגד הנאשם הוגש כתב אישום בעבירות של איומים והעלבת עובד ציבור. לפי הנטען, באוקטובר 2018 התקיים בעניינו של הנאשם דיון בבית משפט השלום בירושלים, במהלכו הפריע הנאשם לקיום דיון תקין ואף הוזהר בידי השופט ירון מינטקביץ שאם ימשיך בהפרעתו יוצא מן האולם. בהמשך, כך נטען, אמר הנאשם לשופט: "אני אחתוך אותך בגרון, אתה היטלר, אתה גרמני. אני אחתוך את עצמי, אתה לא מכיר אותי", תוך שהחווה על גרונו תנועה של שיסוף.
בתגובה לכתב האישום אישר הנאשם כי אכן נכח באולם בית-המשפט במסגרת דיון בעניינו, וכן אישר כי קילל את השופט מינטקביץ. עם זאת טען הנאשם כי לא איים על השופט אלא על עצמו, וכי עשה כן משום שלטענתו השופט מינטקביץ הוא "שופט מחמיר" והוא אמר את הדברים כדי שהשופט יפסול את עצמו מלדון בעניינו. לפיכך, לטענתו, יש לזכותו מעבירת האיומים.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
סגן נשיאת בית משפט השלום ברמלה, השופט מנחם מזרחי, הרשיע את הנאשם בעבירות שיוחסו לו. בפתח הדברים דחה השופט את כפירת הנאשם לפיה איים על עצמו, והוסיף כי גם בהנחה שאכן כך היה עדיין מתגבשות יסודות העבירה של העלבת עובד ציבור ועבירה של שיבוש מהלכי משפט, לגביה הוזהר הנאשם כי קיימת אפשרות שיורשע בה.
בעניין זה הזכיר השופט כי לפי טענת הנאשם הוא קילל את השופט ואיים שיפגע בעצמו כדי לגרום לשופט להעביר את עניינו לדיון בפני שופט אחר, אלא שמעשה שכזה הוא עשיית "דבר" בכוונה להכשיל הליך שיפוטי ויש בו פוטנציאל של הכשלת הליך שיפוטי, כלומר גרימת פסלות שיפוטית מכוננת. זאת, בהתאם לאמור בנוסח עבירת השיבוש בחוק העונשין, לפיה "העושה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין, בין בסיכול הזמנתו של עד, בין בהעלמת ראיות ובין בדרך אחרת", עובר עבירה זו.
לגופם של דברים קבע השופט מזרחי כי קריאת הפרוטוקול מובילה למסקנה שהוא מתעד בזמן אמת את הדברים, ולראייה הקטיעה ברצף הדיון, כאשר בית-המשפט הפנה לנציגת המאשימה שאלה ואז נרשמו הדברים מפי הנאשם. לדברי השופט, הפרוטוקול אשר תיעד את הדברים הוא בבחינת זיכרון דברים המתעד את דברי הנאשם בזמן אמת, כפי שנקלטו על-ידי הקלדנית ויש לו משקל ראייתי נכבד ביותר.
עוד צוין, כי הקלדנית שהקלידה את הדברים העידה שהנאשם אמר את הדברים המתועדים בפרוטוקול הדיון, והוסיפה כי הקלידה לפרוטוקול תוך כדי דבריו. עוד העידה הקלדנית כי הנאשם הפריע למהלך הדיון ולאחר שהשופט אמר לו שהוא מוזהר, עשה תנועה של חיתוך בגרונו ואמר לו את הדברים הנטענים.
בעניין זה ציין השופט מזרחי כי מתוקף תפקידה, הקלדנית מרוכזת בנעשה באולם בית-המשפט ובדברים שנאמרים, מורגלת בהקלדת הדברים בעת אמירתם, ולפיכך יש להעניק משקל נכבד ביותר לעדותה ולדברים שהקלידה לפרוטוקול. בנוסף, קבע השופט, עדותה עשתה רושם מהימן ואמין, והיא אינה מעורבת בזירת המחלוקת, העידה לפי תומה שביצעה את התפקיד המצופה ממנה, כפי שהיא עושה בדרך של שגרה, ועדותה, יחד עם המתועד בפרוטוקול, בהחלט מאפשרים לקבוע ממצאים של עובדה ודי בהם כדי להוביל להרשעתו של הנאשם.
מנגד, דחה השופט את עדותו של לוחם ביחידת "נחשון" של השב"ס אשר נכח בדיון, שכן עלה הרושם שהושפע מהדברים שנרשמו בפרוטוקול ולכן קיים חשש שמא הודעתו במשטרה זוהמה בדברים שנרשמו בפרוטוקול הדיון. גם עדותו של לוחם נוסף ביחידה נדחתה, שכן הזכיר דברים שלא מצאו ביטוי בפרוטוקול הדיון ואף לא בנוסחו של כתב-האישום, לפיהם הנאשם אמר לשופט כביכול "אני אשחט אותך" או "אני אדקור אותך בגרון". עם זאת, כאמור, המילים "אשחט" ו"אדקור" לא בא זכרן והם לא נמסרו על-ידי שום עד.
אשר לעדותה של תובעת שנכחה באולם לצורך דיון בתיק אחר, קבע השופט כי ניכר היה שהיא מבקשת להעצים את המקרה, ולהעניק לאירוע מידה מחמירה ביותר. לפיכך, גם עדותה של עדה זו נדחתה.
עוד התייחס השופט לעדותה של התובעת שייצגה את המאשימה בתיק נגד הנאשם, לפיה לכאורה קיים חשש שמא הפרוטוקול לא תיעד בו זמנית את הדברים שאותם אמר הנאשם, אלא שהשופט הכתיבם לפרוטוקול לאחר שהוסבה תשומת לבו לכך. בעניין זה קבע השופט מזרחי כי הקלדנית רשמה, בד בבד, את הדברים שנאמרו מתחילתם עד סופם, ואין להעלות על הדעת, כי השופט הוא שהכתיב לפרוטוקול דברים כה מהותיים שאותם לא שמע במו אוזניו. עוד הוסיף כי לא סביר שאמרותיו של הנאשם, שנאמרו בקול באולם משפטים קטן תוך כדי קטיעת הדיון הרציף, לא נקלטו באוזניו של השופט, והוא נזקק לעזרה על מנת ליידע אותו מה שאמר הנאשם. כמו כן, חזקה על שופט שלא יכתיב לפרוטוקול בית-המשפט אמרות כה מהותיות, שהוא אינו ערב לאמירתם.
לבסוף, התייחס השופט לעדותו של הנאשם עצמו, וקבע כי לא סביר שאיים על עצמו, אלא ביקש להתנהג באופן קיצוני וחריג שיפסול את השופט. עוד נדחתה הטענה כי סימן בידו תנועת חיתוך על גרונו כדי להמחיש את הפגיעה העצמית, מאחר שזוהי תנועה שאופיינית למי שמאיים על האחר ולא למי שנוקט באיום עצמי, והמשתמש בה מבקש להעביר מסר חריף אל האחר, שייקלט גם בחוש הראייה שלו והמלווה את שמע דבריו. זאת ועוד, הנאשם עצמו הודה באופן ברור בישיבה שלאחר מכן, לאחר שהשופט דחה את הבקשה לפסול אותו מלדון במשפטו, שאכן אמר את הדברים "אחתוך "לך" את הגרון", כל זאת בניגוד לעדותו בבית-המשפט.
לסיכום, נקבע כי המאשימה הוכיחה כנדרש בפלילים שהנאשם איים על השופט כי יחתוך אותו והטיח בו את מילות העלבון, מתוך מניע לפסול את השופט מלשבת בדין בעניינו. על כן, הורשע הנאשם בעבירות האיומים והעלבת עובד ציבור. המאשימה יוצגה בהליך ע"י עו"ד מעיין דואק. הנאשם יוצג ע"י עו"ד עבד אבו עאמר.
