בית הדין הרבני האזורי בת"א חייב גבר לשלם לאשתו לשעבר דמי כתובה בסך 300 אלף שקל, לאחר שהשניים הסכימו כי סוגיית התשלום תוכרע על סמך תוצאות בדיקת פוליגרף שעסקה בטענות האישה לאלימות שהפעיל הבעל כלפיה. בית הדין דחה את טענות הבעל נגד ניסוח שאלות הבדיקה ואי זכאות האישה לכתובה, וקבע כי לאור תוצאות הבדיקה אותה קיבלו השניים כקניין גמור – עליו לשאת בתשלום
הצדדים נישאו בשנת 2008 ומנישואיהם נולדו להם שני ילדים. בשלב מסוים החליטו בני הזוג להתגרש, והגיעו להסכם גירושין שאושר בבית המשפט. בין היתר, נאמר בהסכם כי בית הדין הרבני ידון בעניין תשלום הכתובה לאישה, שהועמדה על סך 555,000 שקל.
במהלך אחד הדיונים בתביעת הכתובה, הגיעו הצדדים להסכמה שלפיה ההכרעה תהיה בהתאם לתוצאות בדיקת פוליגרף שיערכו הצדדים. השאלות לבדיקת הפוליגרף עסקו בטענות האישה לאלימות שהפעיל הבעל כלפיה, ונקצב סכום של 300,000 שקל למקרה שהאישה תימצא דוברת אמת והבעל יימצא דובר שקר. אם האישה תימצא דוברת שקר והבעל דובר אמת, הוסכם כי התביעה תימחק ללא צורך בדיונים נוספים.
בסופו של יום, נמצאה האישה בבדיקת הפוליגרף דוברת אמת והבעל נמצא דובר שקר. למרות הסכמת הצדדים, העלה הבעל טענות נגד הבדיקה, ולכן נאלץ בית הדין לקיים דיון בטענות הצדדים. לטענת הבעל, השאלות שנשאלו בבדיקת הפוליגרף לא תאמו את השאלות ואת הניסוח שהוסכם עליהם בדיון ובהחלטת בית הדין ועל כן יש לפסול את תוצאות הבדיקה. בנוסף, לפי הנטען, ערך הבעל בדיקת פוליגרף נוספת עוד קודם לבדיקה עליה הורה בית הדין, ונמצא בה דובר אמת. בנוסף, העלה הבעל טענות על כתובה מוגזמת, על כפל זכויות ועל אי זכאות האישה לכתובה, בין היתר בשל הגשת תלונות שווא למשטרה.
האישה מנגד, ביקשה לאמץ את תוצאות בדיקת הפוליגרף ובהתאם להסכמות לחייב את הבעל לשלם לה סך של 300,000 שקל. בנוסף, עתרה לחייב את הבעל בפיצוי נוסף בגין הימשכות ההליכים.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
בית הדין הרבני האזורי בת"א דחה את טענת הבעל על כתובה מוגזמת, הן מפני שכתובה בסך 555,000 שקלים לא בהכרח נחשבת לכתובה מוגזמת, ובעיקר בשל ויתור הבעל על הטענה, עת הסכים להעמיד את הכתובה על סך 300,000 שקל ובהתאם לתוצאות בדיקת הפוליגרף. מסיבה זו נדחתה גם טענת הבעל על כפל זכויות שבהן זכתה האישה, שכן עדיין האישה אינה מקבלת יותר מסך הכתובה.
עוד קבעו הדיינים כי בית הדין יעסוק אך ורק בטענות שהעלה הבעל נגד בדיקת הפוליגרף, שכן הם רואים את הסכמת הצדדים להכרעת הדין בהתאם לבדיקת הפוליגרף כדבר המחייב בהתאם להסכמות ולקניין שביצעו בבית הדין. זו, לדברי אב בית הדין, נעשתה מתוך הבנת מהות בדיקת הפוליגרף, ולכן היא מחייבת.
מנגד, נקבע, הצדדים גם ידעו שלמרות המעלות הרבות של הפוליגרף, תוצאות הבדיקה אינן מדויקות במאת האחוזים. בעניין זה ציין בית הדין כי במהלך הדיון היה ברור לצדדים מהו אופי בדיקת הפוליגרף, ובהיותם מיוצגים על ידי עורכי דין הבינו שאין ודאות מוחלטת בתוצאות הבדיקה. כמו כן, הצדדים הבינו שהבדיקה אינה מחייבת כשלעצמה ללא הסכמה מפורשת וקבלת קניין ואף על פי כן הסכימו לקבל את תוצאות הבדיקה בקניין וכדבר מכריע וסופי. זאת ועוד, בית הדין הבהיר שיש צורך בעריכת קניין 'דלא כאסמכתא' והצדדים אכן קיבלו בקניין משעת הדיון, כ'מעכשיו', את תוצאות הבדיקה. על כן, נקבע כי הסכמת הצדדים מחייבת, ובהתאם לכך לפסוק את הדין בהתחשב בתוצאות הבדיקה.
עוד ציינו הדיינים כי בבתי הדין נהוג לקבל תוצאות בדיקת פוליגרף, שעה שקיימת הסכמה מוקדמת של הצדדים לעריכת הבדיקה, וכי קיימות דוגמאות רבות לנוהג זה. כך, בין היתר, לאחרונה החליט בית הדין הגדול לאשר פסק דין של בית הדין האזורי לחיוב בעל בכתובה בסך 180,000 שקל לאחר שהייתה הסכמה לעריכת בדיקת פוליגרף, האישה ביצעה את הבדיקה ונמצאה דוברת אמת, והבעל לא ביצע את הבדיקה. באותו פסק דין נאמר כי בדיקת הפוליגרף אולי אינה הוכחה ניצחת לנכונות הדברים, אבל כשהיא נעשית מרצון שני הצדדים בוודאי יש בה יותר מ'רגליים לדבר', וכשהיא נעשית בהסכמת הצדדים ובקניין – כוחה יפה גם מצד ההסכם.
ביחס לטענות הבעל שלפיהן בבדיקה נשאלו שאלות אחרות ממה שסוכם מראש, הבהיר בית הדין שבמהלך הדיון אמר בית הדין שאת השאלות יקבע מכון הפוליגרף. ואכן, במהלך הבדיקה במכון ניסחו הצדדים בהסכמתם את הנושאים שעליהם יחקרו ובמהלך הבדיקה מסרו את גרסתם ואישרו את השאלות שקבע המכון הבודק. בעניין זה, לא מצא בית הדין שינוי מהותי בין נושאי השאלות שעליהם הסכימו בבית הדין לבין השאלות שנוסחו בהסכמתם במכון הבודק בשעת הבדיקה. לדעת הדיינים, השינויים הם לצורך הבדיקה ובהתאם למומחיות המכון הבודק, ולא היה שינוי של ממש בתוכן השאלות הנבדקות אלא רק מיקוד לאירועים שעליהם נשאלו, וניסוח השאלות באופן הנחוץ בהתאם לאופי הבדיקה.
לאור האמור, נקבע כי לאור תוצאות הבדיקה שבהן נמצאה האישה דוברת אמת והבעל נמצא דובר שקר, חייב הבעל לשלם לאשה סך של 300,000 שקל בהתאם להסכמתם. האישה יוצגה בהליך ע"י עו"ד שי זוהר. הבעל יוצג ע"י עו"ד מורן בריק מילר.
