שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > נדחה ערעורו של דוד שביצע עבירות מין בשלוש אחייניותיו במשך 13 שנה

חדשות

נדחה ערעורו של דוד שביצע עבירות מין בשלוש אחייניותיו במשך 13 שנה, צילום: pixabay
נדחה ערעורו של דוד שביצע עבירות מין בשלוש אחייניותיו במשך 13 שנה
23/04/2019, עו"ד לילך דניאל

בית המשפט העליון דחה את ערעורו של דוד שנידון ל-5 שנות מאסר בעקבות הרשעתו במספר רב של עבירות מין שביצע בשלוש אחייניותיו הקטינות בין שנות השמונים לתשעים. מאחר שחלפו למעלה מעשר שנים מעת ביצוע העבירות, כתב האישום הוגש באישור היועץ המשפטי לממשלה. השופט דוד מינץ דחה את מלוא טענותיו נגד מהימנות גרסת המתלוננות וקבע כי גם ההחלטה על הגשת כתב האישום הייתה סבירה

נגד המערער הוגש כתב אישום שייחס לו ביצוע מספר רב של עבירות מין בשלוש אחייניותיו הקטינות, במהלך תקופה של כ-13 שנה. המעשים החלו כאשר היה המערער בגיל 16 ונפסקו בהגיעו לגיל 28. על פי עובדות כתב האישום, במהלך חלק מהתקופה התגוררו המתלוננות בשכונה אחת בסמוך לבית המערער אשר גר באותה תקופה בבית אמו, סבתן של המתלוננות, ולאחר מכן עברו להתגורר יחד עם משפחתן בשכונה אחרת. במהלך אותה תקופה ביצע המערער פגיעות מיניות רבות במתלוננות.

מאחר שחלפו למעלה מעשר שנים מעת ביצוע העבירות, היועץ המשפטי לממשלה אישר את הגשת כתב האישום לפי הוראת חוק העונשין. בתגובתו לכתב האישום, כפר המערער באישומים נגדו וטען כי האירועים המתוארים כלל לא התרחשו, שכן בחלק ניכר מן השנים הנטענות מיעט להיפגש עם בני משפחתו בשל שירותו הצבאי. כמו כן, במשך תקופה ממושכת היה מסוכסך עם אחיו (אבי המתלוננות) ועל כן לא נפגש תכופות עם המתלוננות, ודאי לא בשיטתיות ובדרך קבע כפי שנטען בכתב האישום.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

בית המשפט המחוזי הרשיע את המערער בעבירות שיוחסו לו, וגזר עליו, בין היתר, חמש שנות מאסר בפועל. בית המשפט ציין כי הראיות המבססות את אשמתו נסמכות על עדויות המתלוננות אשר מחזקות אחת את רעותה ומלמדות על דפוס פעולה דומה מצדו של המערער. עוד נקבע כי גרסאותיהן לא נסתרו בחקירותיהן הנגדיות והן הותירו רושם אמין ביותר.

המערער, שלא השלים עם הרשעתו, ערער לבית המשפט העליון. השופטים ברון, מינץ ושטיין דחו את הערעור, וקבעו כי אין מקום להתערב בהכרעת דינו המפורטת והמנומקת של בית המשפט המחוזי ובגזר הדין שהושת על המערער. לדברי השופט מינץ, שכתב את פסק הדין העיקרי, מנימוקי הערעור עולה כי מרבית טענות המערער על הכרעת הדין נסובות אך ורק על ממצאי עובדה וקביעות מהימנות של הערכאה הדיונית אשר אימצה את גרסת המתלוננות ודחתה את גרסתו. בעניין זה, הזכיר מינץ את ההלכה הידועה לפיה לא בנקל תתערב ערכאת הערעור בקביעות מהימנות וממצאי עובדה שנעשו על ידי הערכאה הדיונית, נוכח עדיפותה המובנית של הערכאה הדיונית, אשר מתרשמת באופן בלתי אמצעי מן העדויות שנשמעו לפניה.

עוד הזכיר מינץ, כי להלכה זו משנה תוקף שעה שמדובר בעבירות מין, בייחוד כאלה אשר בוצעו בתוך התא המשפחתי, שכן מדובר בעבירות אשר מטבען נעשות שלא בנוכחות עדים נוספים ובמקרים רבים אין בנמצא ראיות חיצוניות מלבד עדויות המתלונן והנאשם.

במקרה הנוכחי, ציין מינץ כי עיון בפרוטוקול העדויות מלמד, כפי שציין בית המשפט המחוזי, כי המתלוננות תיארו את המעשים באופן מוחשי, תוך ציון פרטים קטנים שאינם מהותיים לכאורה, ותוך שהן מקפידות לדייק ולהיצמד ככל יכולתן לאשר נחקק בזיכרונן. בעניין זה אף קבע בית המשפט המחוזי כי עדויות המתלוננות "מושתתות על גרעין אמת וכוללות סיפור ברור, רציף ורווי בתיאורים סנסוריים בדבר תחושות, רגשות ומחשבות, סיפור שיש בו לתאר את הטראומה הקשה שהייתה מנת חלקן בילדותן". עוד נקבע בבית המשפט המחוזי כי גרסתן מקבלת חיזוק מעדויותיהם של שני עדים אשר שמעו על הפגיעות המיניות ומעדות האֵם אשר שמעה אף היא אמירות כלליות בדבר פגיעה מינית מצד המערער.

עוד הוסיף השופט מינץ כי מעיון בפרוטוקול עולה כי אותות האמת ניכרים בעקביות בעדויות המתלוננות, וכי התיאורים המופיעים בעדויותיהן קשים ומפורטים. זאת ועוד, מרבית הסתירות או אי הדיוקים עליהם הצביע המערער נובעים לשיטת השופט מינץ בעיקרם מניתוק חלקי משפטים מהקשרם הכולל ואין בהם ממש. עוד הוסיף מינץ כי גם יתר "אי-הדיוקים" עליהם הצביע המערער אינם מהווים סתירות או אי-דיוקים של ממש ואין בהם כדי לפגוע במהימנות גרסת המתלוננות. זאת ועוד, חלקם אף מחזקים את מהימנותן של המתלוננות, ומלמדים כי ביקשו לדייק מזיכרונן ולא לייחס למערער פרטים או מעשים שלא היו בטוחות בהם. בעניין זה הדגיש מינץ כי בשל השפעותיהן הייחודיות של עבירות מין על נפגעי העבירה, אין לצפות כי גרסתם תהיה שלמה, עקבית וקוהרנטית. מכל מקום, אי-הדיוקים הנטענים אינם יורדים לשורשו של עניין והם נסובים על נושאים שאינם מהותיים, אותם ניתן לתלות באירועים הטראומטיים ובחלוף הזמן שבין התרחשותם ובין מתן העדויות בבית המשפט.

תמונת נזק חמורה במיוחד

בהמשך דחה מינץ גם את הטענה כי זיכרונותיהן של המתלוננות בעניין מעשיו היו "זכרונות מודחקים" אשר התעוררו במחשבותיהן רק עם הגשת התלונה במשטרה. נקבע, כי בטענות אלה אין כל ממש וכי מעדויותיהן של המתלוננות עולה כי מדובר בזיכרונות קשים וכואבים, אשר הוצפו מספר פעמים במהלך השנים. לפיכך, אין מדובר ב"זיכרון מודחק" במובנו הקליני אלא בהדחקה וניסיון לקבור חוויות טראומטיות, תופעה מוכרת בקרב נפגעות עבירות מין.

השופט דחה בנוסף גם את טענת המערער כי אין לתת אמון בעדויות המתלוננות בשל כבישת עדותן במשך שנים ארוכות. הוזכר, כי כאשר מדובר בעבירות מין, כבישת העדות היא תופעה שכיחה, בפרט כאשר מבצע העבירות הוא בן משפחה. במקרה הנוכחי, תיארו המתלוננות את תחושת הבושה שליוותה אותן, את חששן כי חשיפת המעשים תביא לטלטלה משמעותית במערכת המשפחתית הגרעינית והמורחבת, כפי שלמרבה הצער אכן אירע לבסוף, וכי תופנה אליהן אצבע מאשימה שהן משקרות. רק בחלוף השנים אזרו את העוז והגישו תלונה נגד המערער.

בנוסף דחה השופט מינץ את טענת המערער ל"עלילה" שרקמו המתלוננות נגדו, טענה שנדחתה בבית המשפט המחוזי לאחר שנקבע כי אין היא מתיישבת עם הגיונם של דברים והשכל הישר. גם באשר לטענת המערער על אודות דלות החקירה ומחדלים שאירעו בה, לא נמצא ממש, הוא הדין בקשר לטענת המערער בנוגע לאובדן התיעוד החזותי של העימות בינו לבין המתלוננות.

לבסוף, דחה מינץ גם את טענת המערער כי החלטת היועץ המשפטי לממשלה להאריך את תקופת ההתיישנות בעניינו לוקה בחוסר סבירות. נקבע, כי הגשת כתב אישום לאחר שנים רבות אכן מקשה באופן מובנה על יכולתו של נאשם להתגונן כראוי מפני החשדות נגדו, הן בהיבט של איסוף מסמכים והן בהיבט הנוגע ליכולתו לזכור פרטים שעשויים להיות רלוונטיים להגנתו. עם זאת, מכלול נסיבות העניין ובחינת חומרת המעשים וחומר הראיות אשר הונח לפתחו של היועץ המשפטי לממשלה והביא בסופו של יום להרשעת המערער, מצביעים לדעת השופט מינץ על סבירות ההחלטה. יתר על כן, לא נמצא כי קופחה הגנת המערער, כאשר בית המשפט גם נתן דעתו לקשיים הכרוכים בהגנתו בהתחשב בחלוף הזמן, עת קבע כי ביצוע העבירות הוכח מעבר לכל ספק סביר.

באשר לערעור על גזר הדין, הזכיר מינץ כי הלכה היא שאין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בגזר הדין של הערכאה הדיונית, למעט במקרים חריגים שמקרה זה אינו נמנה עמם. צוין, כי מעשיו של המערער חמורים עד מאוד, תוצאותיהם ניכרים היטב מעדויות המתלוננות לפני בית המשפט המחוזי ומתסקיר נפגעות העבירה שהוגש לגביהן, והרושם העולה ממנו הוא של תמונת נזק חמורה במיוחד שגרמה לפגיעה נפשית קשה במתלוננות המלווה אותן באופן תדיר גם היום, בחלוף למעלה מעשרים שנה ממועד ביצוע המעשים. יתרה מזאת, המערער לא קיבל אחריות למעשיו, לא גילה בשום שלב של המשפט כל אמפתיה כלפי המתלוננות, לא הביע כל חרטה או צער וניהל את משפטו מראשיתו ועד סופו, באופן שבו נאלצו המתלוננות לעמוד על דוכן העדים, ולתאר את כל מעלליו הקשים. גם מהיבט זה, נקבע, לא קמה כל עילה להקל בעונש שהושת עליו.

הערעור נדחה במלואו. המערער יוצג בהליך ע"י עו"ד ציון אמיר ועו"ד ענת הדד. המשיבים יוצגו ע"י עו"ד סיון רוסו.

 

ע"פ 9882/17

 

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:57
קומיט וכל טופס במתנה