שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > מתעמלת ואמה יפצו את המאמנת אירה ויגדורצ'יק לאחר שייחסו לה התעללות

חדשות

מתעמלת ואמה יפצו את המאמנת אירה ויגדורצ'יק לאחר שייחסו לה התעללות, צילום: istock
מתעמלת ואמה יפצו את המאמנת אירה ויגדורצ'יק לאחר שייחסו לה התעללות
21/04/2019, עו"ד לילך דניאל

בית משפט השלום חייב מתעמלת אמנותית ואמה לפצות ב-50 אלף שקל את המאמנת אירה ויגדורצ'יק ואגודת ההתעמלות "עירוני חולון", לאחר שבראיון לכתבה בחדשות ייחסו להן התעללות במתעמלות שכללה יחס נוקשה, השפלה על בסיס משקל ועוד. מתעמלות נוספות שהתראיינו לאותה כתבה הגיעו להסכם פשרה בנושא

התובעות הן אגודת ההתעמלות "עירוני חולון", הפועלת בענף ההתעמלות האמנותית, ואירה ויגדורצ'יק, המייסדת והמנהלת של האגודה וכן מאמנת התעמלות אומנותית בעלת שם. הנתבעות הן מתאמנות לשעבר באגודה ואימהות למתאמנות לשעבר באגודה, שחלקן עברו לאגודה מתחרה, "עירוני פתח תקוה".

במוקד התביעה, טענות ויגדורצ'יק והאגודה כי הנתבעות פרסמו עליהן דברי לשון הרע, בהן טענו כי התנהלו באופן אלים, פיזית ומילולית, כלפי המתעמלות, והשפילו אותן, בין היתר ביחס למשקלן.

הדיון בתביעה פוצל לשאלת החבות והנזק, ובתום שלב החבות התקבלה התביעה נגד הנתבעות. בתקופה שלאחר ההכרעה בשאלת החבות, הגיעו התובעות להסדרי פשרה עם הנתבעות, מלבד אחת המתעמלות ואמה, שהגישו ערעור בו נקבע כי עליהן להמתין למתן פסק דין סופי. בעקבות זאת התחדש הדיון בשאלת הנזק ביחס לשתיים, שעמן לא הושגה פשרה.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

ביחס לנתבעות אלו הוגשה התביעה בגין שני פרסומים: הפרסום הראשון נעשה על ידי האם, אשר התראיינה לכתבה ששודרה במהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 2 בדצמבר 2008. בכתבה אמרה האם בין היתר כי בתה "לא יכולה לשמוע את המילה התעמלות אמנותית, וזה לא מגיע לה, לא מגיע, מגיל 5 ילדה עבדה כמו סוס. עובדים קשה בספורט הזה וככה לסבול אחר כך". וכן: "אני הייתי רוצה להזמין אמבולנס כי היא הייתה דופקת עם הראש בקיר".

פרסום שני נעשה על ידי הבת, אשר התראיינה אף היא לכתבה ואמרה: "וואי וואי, מה לא אמרו לי, כאילו... הייתי שמנמנה להתעמלות אמנותית, כאילו אני ידעתי את זה שיש לי יתר, היו מעליבים אותי פרה שמנה, השומן שלך נוזל, אני לא אתחיל להגיד כאילו".  וכן: "בכיתי, בכיתי בכיתי, כאילו מה לעשות, הייתי גם לפעמים לא אוכלת כאילו בגלל מה שהמאמנת אמרה לי". כמו כן, לשאלת כתב הטלוויזיה: "את חוטפת בעיטה באימון ואת לא, מה עושים אחר כך?" השיבה הבת: "ממשיכים להתאמן". לכתבה התראיינו גם הנתבעות הנוספות, כאשר לטענת התובעות הדברים כולם מצטרפים למצג כאילו המתעמלות עברו התעללות בידיהן, מתוך רשעות לשמה.

השופטת הבכירה רונית פינצ'וק-אלט ציינה כי כפי שתואר בהכרעה בשאלת החבות, לא יכול להיות חולק כי שמן הטוב של התובעות נפגע, נפגעה פעילותן העסקית, וממילא נגרמה גם פגיעה כספית. לשיטתה, לא יתכן כי אגודה ומאמנת לא תיפגענה בשמן הטוב ובעיסוקן כתוצאה מכך שפורסם עליהן מפי מתעמלת ואמה כי הן מתעללות במתעמלות, נשים צעירות וילדות, מדברות אליהן בשפה גסה, צועקות עליהן, משפילות אותן, בין היתר בעלבונות ביחס למשקלן, ובועטות בהן.

עוד לא יכול להיות ספק, לדעת השופטת, שבמקרה כזה הורים למתעמלות יחששו לשלוח את בנותיהם לאגודה ולמאמנת שכך פורסם עליהן, וכי רבים מהציבור בענף הספורט ובציבור הכללי יסברו כי מדובר בהתנהגות שפלה. בעניין זה ציינה השופטת, קשה מאוד לבדוק ולהוכיח מי הן אותן מתעמלות שאלמלא הפרסום היו באות להתאמן אצל התובעות, ומי מאותן מתעמלות עזבה בשל הפרסום ולא בשל סיבה אחרת. עם זאת, המחוקק ראה קושי זה לנגד עיניו ובהתאם קבע כי ניתן לפצות את הנפגע אף ללא הוכחת שיעור הנזק.

לא הוכחה "כוונה לפגוע"

משכך, סברה השופטת כי אין ממש בטענות האם ובתה כי לא נגרם לתובעות נזק כלשהו, כי ויגדורצ'יק המשיכה בקריירה שלה, כי המועדון עומד על תילו, וכי כל מתעמלת שעזבה עשתה זאת מסיבות אחרות. יתר על כן, טענות אלו מתעלמות לחלוטין מהפגיעה בשם הטוב של התובעות, ומהמחשבות אודותיהן בלב הציבור הרחב אשר נחשף לפרסומים. הובהר, כי פרסומים לפיהם אדם העוסק בהדרכת ילדות ונערות פגע בהן באלימות ובהשפלה, פגיעתם רבה במיוחד, הן משום חומרת הדברים המיוחסים, הן מבחינת הנבלות שכל אדם סביר מייחס לאדם המתנהג כך, והן החשש לשלום אותן נערות וילדות והרצון להגן עליהן, שחש כל שומע סביר. פרסומים מסוג זה, סברה השופטת, יש בהם כדי לגרום לציבור השומעים שאט נפש כלפי התובעות.

גם היקף הפרסום היה לדעת השופטת עצום, שכן דובר בכתבה גדולה ששודרה בערוץ 2 בזמן צפיית השיא ("פריים טיים"), במהדורת החדשות המרכזית. משכך, הכתבה זכתה לפרסום לקהל רחב בכל הארץ והמעשים שיוחסו לתובעות היו ל"שיחת היום" בציבור הכללי, בציבור העוסקים בתחום הספורט בכלל, ובתחום ההתעמלות האמנותית בפרט, ובקרב הורים לילדות ולכאלה שילדיהם עסקו בתחום או שקלו לעשות זאת.

עניין נוסף אותו שקלה השופטת הוא היותם של מושאי הפרסום, המאמנת והאגודה, בעלי מוניטין רב מאוד בתחום, בשל עשייה משך שנים ארוכות בתחום זה של אימון וחניכת ספורטאיות צעירות, ובשל ההישגים שאליהם הגיעו ספורטאיות שלהן. באותה התקופה, צוין, שמן הטוב של התובעות הלך לפניהן בארץ ובעולם, ולהיות מתעמלת אצלן נתפס ככבוד, והמתעמלות ראו עצמן חלק מקבוצת עילית. עובדה זו, נקבע, מעצימה את הפגיעה שנוצרה בתובעות, כאשר הנתבעות פרסמו האשמות כה חמורות נגדן. זאת ועוד, מובן כי אדם המקדיש חייו למלאכה כזו, המצריכה שנים של מאמץ על מנת להגיע לפסגת ההישגים, נפגע פגיעה קשה כאשר מטילים בו דופי אישי, חמור, ובקשר לשליחות חייו.

מלבד האמור, לקחה השופטת בחשבון לחומרה גם את התנהגות הנתבעות לאחר הפרסום, במסגרתו היתממו לשיטתה בסיכומיהן ביחס לנזק שפרסום מסוג זה גרם לתובעות, כל שכן השאלה של הנזק שפרסום מעין זה עלול לגרום, כפי שקובע החוק. בנוסף, צוין, לנתבעות אין כל חרטה על הפרסומים המשמיצים והחמורים שהפיצו על התובעות, וגם לאחר שניתנה ההכרעה בעניין החבות הן ממשיכות להפיץ אותם.

בהמשך דחתה השופטת את טענת הנתבעות כי הפרסום נעשה על ידן בתום לב, כמו גם את הטענה כי הפרסום נעשה על מנת לחנך, לבקר ולשפר. צוין, כי הנתבעות העידו שלא פנו בתלונה בעניין זה לאגודה או לויגדורצ'יק, או לשום גורם המוסמך לברר עניינים אלה, לרבות למשטרה, לעירייה, למוסדות הספורט או לכל גורם אחר. כמו כן, תוכן הפרסומים לא היה מסוג של הבעת דעה או קריאה לדיון ציבורי מכל סוג שהוא. גם מבחינת העיתוי, הרי שהפרסומים נעשו 3 שנים לאחר שהבת עזבה את האגודה, ובמשך כל התקופה הזו לא הגישו האם או בתה תלונה כלשהי לשום גורם. לדעת השופטת, דובר ברצון של הנתבעות לפגוע בתובעות בעקבות סכסוך בין האם לבין האגודה או בינה לבין האגודה והמאמנת, לגבי העסקתה באגודה.

יחד עם זאת, סברה השופטת כי על אף כיעורם של הפרסומים וחוסר ההצדקה לכך שנעשו, אין לומר כי הפרסום נעשה ב"כוונה לפגוע", שכן נראה כי שורשי הפרסום בסכסוך כספי שהיה בין התובעות לבין האם, וכן האשמות שהופנו כלפי האם הנוגעות ליושרה.

לבסוף הוזכר כי הפרסום של האם ובתה היה חלק ממארג פרסום של כלל הנתבעות במסגרת הכתבה, כך שהאימפקט של הפרסום שלהן, הועצם. מאידך, ציינה השופטת כי האם ובתה אינן אחריות לכל הפרסום שנעשה על ידן ועל ידי הנתבעות הנוספות, אלא רק לפרסום שנעשה על ידן, על רקע כלל הנסיבות.

אשר על כן, הנתבעות ישלמו לתובעות סך של 50,000 שקל, בתוספת הוצאות ושכ"ט בסך 9,000 שקלים. התובעות יוצגו בהליך ע"י עו"ד אמיר רוזנברג ועו"ד רם גליצה. הנתבעות יוצגו ע"י עו"ד שמעון טננבלט ועו"ד יצחק מרודי.

 

ת"א 56258-08

 

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:196
קומיט וכל טופס במתנה