בית משפט השלום בראשון לציון חייב לקוחה לפצות ב-5,000 שקל את חברת "גו מובייל", לאחר שפרסמה בפייסבוק ובאתר "זאפ" כי הטלפון הסלולרי שרכשה היה פרוץ ונמכר לה כחדש. נקבע, כי חלק מטענות הלקוחה אודות הטיפול שניתן לה היו לגיטימיות, אולם היא לא הסתפקה בפירוט ביקורת צרכנית אלא פרסמה קביעה נחרצת שלא הוכחה עובדתית
התובעת היא חברה פרטית, העוסקת ביבוא, מכירה ושירות של מכשירי טלפון ומחשבים ניידים, תחת השם המסחרי "Go Mobile". החברה היא יבואן מקביל, ובהתאם לתנאי האחריות היא מעניקה שירות ואחריות למכשיר באמצעות רשת מעבדות שבשירותה, ולא דרך היבואן הרשמי, כאשר לפי תנאי האחריות פנייה לגורם חיצוני לצורך ביצוע תיקונים או טיפולים במכשיר מפקיעה את האחריות.
הנתבעת רכשה בספטמבר 2016 מכשיר טלפון סלולרי מסניף החברה באילת, והוענקה לה אחריות יצרן לשנה. לטענתה, כחודשיים לאחר שרכשה את הטלפון הפסיק המכשיר לעבוד, אך מכיוון שהיא מתגוררת במטולה והסניף הקרוב ביותר של גו מובייל נמצא בקריות, נאלצה לקחה את הטלפון לתיקון במעבדה פרטית שאינה קשורה לתובעת. במעבדה נמסר לה, לטענתה, כי יש לבצע עדכון תוכנה, אך לאחר שהתקלה לא נפתרה הומלץ לה לשלוח את הטלפון למעבדה של היבואן הרשמי. משנשלח המכשיר למעבדה של היבואן הרשמי ("סאני"), נמסר לנתבעת כי המכשיר "פרוץ" ולפיכך עלות תיקונו גבוהה.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
הנתבעת סירבה להשלים עם עלות התיקון, ובשלב זה פנתה לראשונה בטלפון לסניף גו מובייל באילת ממנו רכשה את המכשיר, ומשם הופנתה למוקד הראשי של החברה. זמן קצר לאחר ששוחחה עם מוקד השירות, פרסמה הנתבעת פוסט בפייסבוק, שנפתח במילים "אל תקנו ב go mobile". בהמשך הפוסט כתבה הנתבעת כי רכשה טלפון בסניף אילת לפני חודשיים אך היום נמסר לה במעבדת סמסונג הרשמית כי הטלפון פרוץ ואי אפשר לתקן אותו. בסיום הפוסט כתבה הנתבעת "זאת אומרת טלפון מוחדש!!!!! במחיר של חדש".
בעקבות פרסום זה פנה אל הנתבעת מנהל השירות בגו מובייל, וביקש לברר עמה את פשר הפרסום. בסיום השיחה ביניהם, סיכמו הצדדים כי הנתבעת תסיר את הפוסט ותשלח אליו את התיעוד שקיבלה ממעבדת סמסונג על כך שהמכשיר פרוץ והוא יבדוק את העניין. בו ביום שלחה החברה לנתבעת מכתב התראה לפני תביעת לשון הרע בגין הפרסום בפייסבוק, במסגרתו נדרשה להסיר לאלתר את הפוסט. במקביל, עוד באותו היום, הסירה הנתבעת את הפוסט כפי שהתחייבה בפני נציג החברה.
בהמשך, לאחר שהנתבעת העבירה את דו"ח המעבדה של סמסונג, השיב לה הנציג כי היה עליה למסור את המכשיר מלכתחילה למעבדת החברה ולא למעבדה חיצונית, וכי החברה לא לוקחת אחריות על טיפול של מעבדה אחרת. הנציג הדגיש בפני הנתבעת כי החברה אינה מוכרת טלפונים פרוצים, וכי ככל שהנתבעת מעוניינת בכך היא יכולה להפקיד את הטלפון באחת ממעבדות החברה לתיקון, כפוף לתשלום.
ביום שלמחרת, פרסמה הנתבעת באתר "זאפ" חוות דעת על גו מובייל. "אל תתקרבו לחנות הזאת", כתבה הנתבעת בפתח חוות הדעת, ובהמשך סיפרה כי קנתה טלפון בסניף אילת שהפסיק לעבוד לאחר חודשיים, ולאחר בדיקה במעבדה הרשמית של סמסונג נמסר לה כי הטלפון פרוץ. עוד הוסיפה הנתבעת כי איש בגו מובייל לא התייחס אליה וכי קיבלה תגובה רק אחרי פרסום הפוסט בפייסבוק. "אני עוד לא נפגשתי עם החוצפה כזאת. אל תתקרבו לרשת הזאת", סיימה הנתבעת.
בעקבות האמור, הגישה החברה תביעת לשון הרע נגד הנתבעת. לטענתה, הנתבעת הוציאה את דיבתה רעה בכך שפרסמה אודותיה כי היא מוכרת טלפונים פרוצים ומוחדשים כטלפונים חדשים, וכי מדובר בהאשמה קשה שעלולה להיות הרסנית מבחינתה כיבואן מקביל. עוד נטען כי הנתבעת פעלה בזדון על מנת לפגוע בה ולגרום לה נזקים.
השופטת כרמית בן אליעזר קבעה כי מדובר בביקורת צרכנית שפורסמה ברשת במקומות המיועדים לכך, ולכן לא בהכרח ולא באופן אוטומטי ייקבע כי מדובר בפרסום לשון הרע אשר החוק מטיל אחריות בגינו. זאת, בהתחשב בחופש הביטוי של הנתבעת ובכך שקיימת חשיבות ציבורית לאפשר החלפת מידע חופשית וביקורת צרכנית ברשת, בפרט במסגרות המיועדות לכך (דף הפייסבוק של הרשת ואתר "זאפ" שעיסוקו בהשוואת מחירים וחוות דעת על ספקים וחנויות). לפיכך, ככל שהיה הפרסום מתמצה בתיאור לגיטימי של חוויית שירות שלילית – לא בהכרח היה מקום להטיל אחריות בגינו בלשון הרע, גם אם היו נכתבים דברים בוטים וחריפים.
החברה הביאה על עצמה את הפרסום
עם זאת, נקבע, במקרה זה לא הסתפקה הנתבעת בפרסום כי השירות אותו זכתה לקבל מהחברה לא היה לרוחה, או בשיתוף בדבר תחושותיה כי החברה התנערה מאחריות למוצריה. חלף זאת, פרסמה הנתבעת כעובדה מוגמרת כי החברה מכרה לה טלפון פרוץ ומוחדש כטלפון חדש. לדעת השופטת, מדובר בהאשמה חמורה שככל שאכן יתברר כי לא הייתה נכונה, אין היא באה בגדרי ביקורת צרכנית לגיטימית, אלא פרסום לשון הרע לכל דבר ועניין. "אין לאפשר בחסות חופש הביטוי והגנה על החלפת דעות וביקורות צרכנים ברשת – השמצות, המוצגות כעובדות, ומתברר כי אין להן בסיס", כתבה השופטת.
בכל הנוגע לקיומה של הגנת האמת בפרסום, ציינה השופטת כי הנתבעת אמנם הגישה דו"ח של מעבדת סאני, שהיא היבואן הרשמי של סמסונג, ממנו ניתן ללמוד כי הטלפון פרוץ. עם זאת, אין בכך כדי ללמד כי כך יצא המכשיר מרשותה של גו מובייל. לדברי השופטת, אין מחלוקת שהמכשיר טופל ע"י מעבדה חיצונית אשר אינה קשורה לגו מובייל, ולכן הדו"ח שהופק ע"י מעבדת סאני במועד מאוחר יותר, יכול, לכל היותר, ללמד על כך שהמכשיר הגיע למעבדה זו שכשהוא פרוץ, אך אין די בו כדי להוכיח כי כך נמכר לנתבעת.
השופטת הדגישה כי אמנם אין ידיעה שיפוטית או טכנית בדבר המשמעות של פריצת מכשיר והאופן בו נעשית הפעולה, אולם משלא הביאה הנתבעת ראיות להוכחת האמור ולא הביאה לעדות מי מטעם המעבדה שבה טופל המכשיר על מנת להעיד כי המכשיר לא "נפרץ" ע"י מי מטעמם. משכך, לא עמדה בנטל להוכיח כי המכשיר אכן נמכר לה כ"פרוץ" ולא "נפרץ" בשלב מאוחר יותר. אשר על כן, מדובר בפרסום לשון הרע שאינו חוסה תחת הגנת אמת הפרסום.
על אף האמור, סברה השופטת כי יש להבחין בין שני הפרסומים מושא התביעה. כך, הפרסום הראשון נעשה אמנם ע"י הנתבעת בצורה נמהרת, בסמוך לאחר שיחתה עם מוקד החברה ובטרם נתנה הזדמנות של ממש לטפל בעניין. יחד עם זאת, מיד לאחר שיחתה עם נציג החברה, בתוך פחות מ – 24 שעות מעת שפורסם, הסירה הנתבעת את הפרסום ואין כל ראייה לכך שהוא נצפה ע"י מאן דהוא או זכה לתגובה כלשהי. בנסיבות אלו, סברה השופטת כי אילו היה פרסום זה עומד לבדו, ספק אם היה מקום לפסוק לתובעת פיצוי כלשהו בגינו.
עם זאת, הנתבעת פרסמה את חוות הדעת באתר "זאפ" לאחר שכבר היה ידוע לה כי בפי החברה טענות של ממש לכך שהמכשיר נמכר לה כשהוא חדש ונפרץ רק לאחר מכן, באופן ששולל את האחריות שניתנה לה. חרף זאת, הנתבעת חזרה במסגרת פרסום זה על הטענה כי המכשיר נמכר לה פרוץ ומוחדש כעובדות נחרצות וללא כל הסתייגות. מאידך, סברה השופטת כי לא ניתן להתעלם מהעובדה שהפרסום, ברובו, כלל ביקורת צרכנית לגיטימית על האופן שבו טופלה פנייתה, ביקורת שהשופטת התרשמה כי יש בה ממש.
בעניין זה הבהירה השופטת כי חובתה של החברה כלפי לקוחותיה מחייבת אותה לבצע בדיקה עניינית של הפניות ולא היתלות ב"תירוץ" של פנייה למעבדה חיצונית מבלי לבדוק את הדברים כלל. זאת, על אחת כמה וכמה משסוכם עם הנתבעת באופן פוזיטיבי שכך ייעשה, וכאשר בהסתמך על התחייבות זו פעלה הנתבעת והסירה מיד את הפוסט שפרסמה. על אף האמור, מעיון בתגובת החברה במייל עולה בבירור כי היא התנערה לחלוטין מאחריותה ומהתחייבותה לבדוק את הדברים לגופם, והבהירה כי לשיטתה משפנתה הנתבעת למעבדה חיצונית בכל מקרה אין החברה מוכנה לבדוק את המכשיר, אלא בתשלום.
במצב דברים זה, סברה השופטת כי במידה לא מבוטלת הביאה החברה על עצמה את הפרסום השני, וכאמור עיקר הביקורת הצרכנית המפורטת בו היא לגיטימית. לצד זאת נקבע כי הדבר אינו שולל את הפיצוי שיש לפסוק לחברה, שכן הנתבעת לא הסתפקה בפירוט ביקורת צרכנית חריפה ככל שתהיה, אלא חטאה בכך שפרסמה קביעה נחרצת שהמכשיר שנמכר לה היה מוחדש או פרוץ ונמכר לה כחדש. לדעת השופטת, מדובר בהאשמה חמורה, אשר בהינתן שגו מובייל פועלת כיבואן מקביל בשוק תחרותי קשה, יש לה פוטנציאל לפגיעה בלתי מבוטלת בה.
לאור האמור, תפצה הנתבעת את החברה בסך של 5,000 שקלים, ללא צו להוצאות. החברה יוצגה ע"י עו"ד שלי צור. הנתבעת יוצגה ע"י עו"ד סאפי נוג'ידאת.
