חדשות

הבחירות ללשכת עורכי הדין, האיסור האתי על הקלטת לקוחות ותקנות הסד"א החדשות? פסח בפתח, וזה הזמן למנות "10 מכות" חדשות שעמן צריכה מערכת המשפט להתמודד, חלקן נוצרו ספציפית בשנה החולפת וחלקן היו קיימות עוד קודם ומצטרפות ליתר המכות הרבות שחווים העוסקים במקצוע. ומה חושבים על כך עורכי הדין? מיוחד

בשנה שעברה פרסמנו כאן לרגל חג הפסח את רשימת "10 המכות" עמן מתמודדת מערכת המשפט הישראלית על בסיס יומי. פרוצדורה וסדרי דין מעיקים, תקלות מרובות בנט המשפט, העומס במערכת, השפה המשפטית ועוד. אך האם מדובר ברשימה סגורה? חשיבה מהירה העלתה שקיימות עוד "מכות" רבות במערכת המשפט, חלקן נוצרו ספציפית השנה וחלקן היו קיימות עוד קודם, ולכן החלטנו לעשות רשימה מחודשת וביקשנו מעורכי דין לומר עליהן מספר מילים.

*** המכה ה-1: הבחירות ללשכת עורכי הדין ***

עוד לא הספקנו להירגע מהבחירות לכנסת וכבר העיניים נשואות לבחירות הבאות ללשכת עורכי הדין, שתתקיימנה ב-18 ביוני. הבחירות הנוכחיות ללשכה מלוות למרבה הצער באקורד צורם לנוכח הפרשה שהסעירה את מערכת המשפט בשנה החולפת, במסגרתה נאלץ לפרוש מתפקידו היו"ר אפי נוה והוחלף בידי עו"ד אורי קינן ולאחר מכן בידי עו"ד אבי חימי באופן זמני. כרגע לפחות 6 מועמדים שואפים לכהן בתפקיד יו"ר הלשכה באופן קבוע, מהם כמה מתמודדים חזקים מאד, ואם לשפוט לפי כמויות הסמסים שנחתו על ציבור עורכי הדין לאחרונה, נראה כרגע שזו הולכת להיות מערכת בחירות סוערת במיוחד ורוויית יצרים, שלא תבייש את הבחירות לכנסת.

עו"ד יניב לנקרי, משרד עורכי הדין לנקרי ושות': "אין ספק שהבחירות ללשכת עורכי הדין הן "מכה", וכשהן באות יחד עם הבחירות לכנסת ה-21 מדובר בכאוס של ממש. המסרונים מתרבים, הטלפונים הלא מוכרים מתגברים, היינות נשפכים בגלל אירועי השקה ומועמדים שעד לפני כמה ימים היו מגולגלים בנפטלין עוטים על עצמם גלימה (אדומה) ומבטיחים לבוא ולהציל את העולם, ועל הדרך את הלשכה. תהיתי לעצמי האם מספר המועמדים לראשות הלשכה, המחוזות, הוועדים והמועצה לא עולה על מספר המצביעים בפועל, אבל יש גם מעט טוב בכל הסיפור: תפקידי הלשכה ברובם המוחלט הם תפקידים וולונטריים שמחייבים מנהיגים שלא חושבים על טובתם הפרטית. לא כל אחד נולד מנהיג, והדבר נכון שבעתיים במצב הנוכחי בו נמצאת הלשכה, לאחר 'נוק אאוט' ציבורי אדיר שחטפנו. אין ספק, הנפילה מהגבהים תמיד כואבת יותר. מועמדים יקרים: חשבו היטב אם קורצתם מהחומר הזה שנקרא מנהיג, אם אתם נמצאים במקום הזה של לתת שלא על מנת לקבל, והאם אתם הפנים הטובות שהלשכה צריכה כרגע. אם זה אתם - נבחר בכם".

*** המכה ה-2: איסור הקלטה של קולגות ולקוחות ***

ביולי אשתקד פרסמה ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין החלטה האוסרת באופן מוחלט וגורף שימוש כלשהו בתוצריה של הקלטה אסורה בכל הנוגע להקלטת לקוח או עורך דין אחר, גם לא לצורך הדיפת תלונה משמעתית שהוגשה נגד עורך הדין. החלטה זו עוררה רעש בקרב הקהילה המשפטית, אלא שבנובמבר האחרון חידדה הוועדה כי גם שימוש באפליקציות המקליטות באופן אוטומטי את כל השיחות המתקיימות באמצעות הטלפון הסלולרי – עשויה לעלות כדי עבירה אתית. בתוך כך קבעה הוועדה כי עורך הדין אשר עושה שימוש במכשיר המקליט שיחות באופן אוטומטי, בין אם מדובר באפליקציה שהותקנה ע"י עורך הדין ובין אם בתוכנה מובנית במכשיר הטלפון – לכאורה עובר עבירה אתית.

עו"ד מייק יורק-ריד, לשעבר פרקליט ועדת האתיקה המחוזית של הלשכה במחוז ת"א: "לוועדות האתיקה אין סמכות להוציא הבהרות, אלא גילויי דעת, וזאת בין היתר כנגזרת לשאילתות רוחביות. קביעת ועדת האתיקה הארצית לשלול מעו"ד קיומה של אפליקציה במכשיר הטלפון נעשתה ללא סמכות שבדין, שכן אין בהוראות חוק הלשכה או כללי האתיקה כל מקור סמכות למתן הוראה שכזו. למעלה מכך, ההבהרה שמסרה הוועדה לפיה לא ניתן לעשות שימוש בתוצר של הקלטה לצורך הדיפת תלונה משמעתית, אינה מתיישבת עם דברים שנפסקו בפסיקת בית המשפט העליון, לפיהם כאשר "נפתחת חזית" בין הלקוח לבין עורך הדין, מוגמשים כללי החיסיון ועורך הדין רשאי, לצרכי הגנתו, לדווח על מה שהיה בינו לבין הלקוח. כפועל יוצא, הדברים שמוסר עורך דין חייבים להיות כאלה שנדרשים לצורך הצגת גרסתו והגנתו, ועליו להישמר שלא לפגוע באינטרס הלקוח מעבר למתחייב לשם כך.

לדעתי, העמדה המשפטית לפיה עורך דין לא יכול להשתמש בהקלטות לצורך הדיפת טענה/האשמה חמורה נגדו כטענת הגנה, חוטאת לאחת מהמטרות המרכזיות אותה רואה ציבור עורכי הדין בלשכה בה הוא מחויב להיות חבר – להגן על עורכי הדין בפני טענות כוזבות ותלונות שווא. יחד עם זאת אני סבור שניתן בהחלט להכליל סעיף בהסכם שכר הטרחה בו מסכים הלקוח מראש בדבר הקלטות כפי שהדין מתיר, ובכך לאפשר הגשת הקלטה רלוונטית ומידתית לסכסוך בין הלקוח לעוה"ד או על מנת להדוף טענות משתלחות חסרות שחר שמענה לקוח נגד עורך דינו. ביחס להקלטת עורך דין אחר, אני סבור שהעת הנוכחית מצדיקה ביטול איסור זה. אין לתת יד להתנהלות בוטה של עורכי דין ולניצול ציני של מעטי מעט עורכי דין אשר פועלים שלא כדין. ביטול האיסור של הקלטות עו"ד אחר - יביא בהכרח לריסון השיח ולהתנהלות שקולה – כפי הנדרש. טוב יעשו הלשכה וראשיה באם יפעלו מיד לאחר הבחירות ליישום הצעה זו".

*** המכה ה-3: התנהגות לא-קולגיאלית בין עורכי דין ***

אחת המכות הקשות ברשימה ונושא רגיש בפני עצמו. כללי האתיקה של הלשכה מחייבים אמנם את עורך הדין לגלות "יחס חברי" כלפי חברו למקצוע, אך המציאות מצביעה על כך שעורכי דין רבים נתקלים דווקא בהתנהגות לא חברית, בלשון המעטה, מצד קולגות, החל מסירובים עיקשים לדחיות מועדים ועד הכפשות, גניבת לקוחות ועוד.

עו"ד אורן טל: "חוסר כבוד שבין עורך דין לחברו למקצוע הוא "מכה" של ממש. רבות אנו נתקלים בהתבטאויות בוטות ובנסחים קשים המיוחסים דווקא ישירות לעורך הדין המייצג על ידי חברו למקצוע, לפעמים מטעמים אסטרטגיים, כש'המטרה מקדשת את האמצעים'. יחס נוקשה זה גם מוצא ביטויו בהתנהלות הקשורה בסדרי הדין, כמו אי הסכמה לבקשה לשינוי מועד מטעמים מוצדקים.

יחס חברי בין חברים למקצוע טומן בחובו שפה מכבדת, נאותה ותרבותית, כמו גם הסכמות שונות לבקשות, כשהדבר מוצדק. אותו יחס חברי משרת אותנו בכמה מישורים, האחד, בראי בתי המשפט והשופטים, אשר מעריכים ומכבדים עורכי דין המתנסחים ופועלים במכובדות האחד כלפי השני, דבר אשר הופך כל ישיבה משפטית לנעימה ולעתים ליעילה. השני, בראי לקוחותינו את המקצוע ותדמיתו, כך שחברי המקצוע מניחים בצד את המטענים והסכסוך האישי שבין הצדדים ומכוונים את אור הזרקורים אל ההיבט לבדו. התנהלות שכזו מייעלת את ההליך ומקדמת אותו למציאת פתרון וגורמת ללקוחותינו לסמוך עלינו ולהרפות כשצריך. השלישי, באופן שבו ניתפס בעיניי חברנו למקצוע. ככל ששמנו ילך לפנינו בכל הנוגע לדרך ארץ ונימוסים, הרי שהדבר גם יהווה שיקול משמעותי ברצון להפניית לקוחות ולסיג ושיח בתיקים עתידיים. הרביעי, ואולי החשוב מכל, בעיניי עצמנו, שזו מערכת היחסים החשובה לנו מכל, ושם נעשה חשבון הנפש האמיתי שבינינו ללא רעשי רקע. דיוגנס, פילוסוף אתונאי מתקופת לפנה"ס, גרס באחת מפניני חכמתו כך "כשאתה מכבד את חברך – אתה מוסיף כבוד לעצמך". דבריו יפים גם לימנו, ובתקווה לכל הימים שיבואו".

*** המכה ה-4: אגרות על בקשות ביניים ***

לפני כשנה נכנסו לתוקף תקנות בתי המשפט (אגרות) (הוראת שעה), שהטילו אגרה בסך 35 שקלים על בקשות בכתב מתוך מטרה להילחם בהגשת בקשות סרק בתיקים. התקנות הותקנו ע"י שרת המשפטים כהוראת שעה לחמש שנים ומדובר בבקשות המוגשות בהליכים אזרחיים בלבד, למעט רשימת בקשות מסוימת ובכללן בקשות בבתי משפט לתביעות קטנות, בקשות לשינוי מועדי דיון מסיבות מסוימות, בקשות למתן פסק דין, גילוי מסמכים, בקשת רשות להתגונן ועוד. עורכי הדין, שהתקשו (ועדיין מתקשים) להשלים עם הגזירה, זעמו על התקנת התקנות החדשות וטענו כי הדבר עלול ליצור שורת מצבים אבסורדיים ולהפלות בין מתדיינים עשירים לכאלו שהפרוטה אינה מצויה בכיסם.

עו"ד זהר רון, בעלת משרד עו"ד לענייני משפחה: "מדובר באחת המכות החדשות הגדולות בעולם המשפט. למשל, אם לעו"ד נקבעו שני דיונים מקבילים לאותו היום והשעה, הוא ידרש לבקש דחיה של אחד מהדיונים ויאלץ לשלם אגרה בגין הבקשה. לא הוגן לחייב את הלקוח בגין בקשה שאינה קשורה אליו אלא ליומנו של עוה"ד, ולכן נוצר מצב אבסורדי שבו עורך הדין נאלץ להוציא כספים מכיסו בגין בקשות נדרשות לניהול משפטי תקין של עבודתו כדי שיוכל לייצג את כל מרשיו בנאמנות וליתן להם יומם בביהמ"ש. זוהי רק דוגמא אחת אך יש דוגמאות רבות נוספות. גם עורכי הדין וגם הצדדים המתדיינים נפגעים מהאגרה החדשה כי הם צריכים להגיש אותה על כל בקשה ובקשה גם אם היא טכנית".

*** המכה ה-5: קביעת שכר הטרחה ***

איזה שכר טרחה כדאי לגבות? האם כדאי לקחת תשלום לפי אחוז מההצלחה? האם מומלץ לגבות לפי שעה או באופן גלובאלי? קביעת שכר טרחה ראוי היא מלאכה לא פשוט עבור עורך הדין, ותלויה פעמים רבות בסיכונים, בניסיון, בלקוח ועוד. עורכי דין רבים מתלבטים בסוגיה רבות, בעיקר אם אינם מנוסים, ולכן קמו קבוצות שונות להתייעצות בנושא.

עו"ד לירן ינקוביץ: "גביית שכר טרחה הוא עניין מורכב ומתיש. מניסיון ושיחות עם קולגות, אף אחד לא אוהב למכור או להצדיק את השירותים המשפטיים. לא פעם אני נתקל בשיחות עם לקוחות באמירות כגון: "אשלם לך לפי אחוזי הצלחה", "מה, אתה לוקח כסף על פגישת ייעוץ"? ועוד. במרבית המקרים לקוחות סבורים כי עורך הדין גובה מהם שכר טרחה מופרז, מבלי שהם מבינים או מודעים כלל להיקף העבודה ועניינים בלתי צפויים להם נדרש בדרך. לטעמי, הפתרון ל"מכה" הזאת הוא עמידה איתנה של עורך הדין על עקרונותיו ללא פשרות, מתוך אמונה כנה ואמיתית באיכות עבודתו והשירות המשפטי שמעניק ללקוח. חג הפסח הוא חג החירות בהרבה מובנים- אם כולנו נשכיל לתמחר נכון ובאופן ראוי, לא רק שלקוחות יחדלו מאמירות הנ"ל, גם אנחנו נתחיל להעריך את העבודה שלנו ונצא לחירות ופריחה כלכלית אמיתית".

*** המכה ה-6: תקנות הסד"א החדשות ***

בתחילת ספטמבר, מעט לפני ראש השנה, הכריזה שרת המשפטים איילת שקד על רפורמה מקיפה בתקנות סדר הדין האזרחי, בדמות תקנות חדשות שאמורות להחליף את התקנות הקיימות. בין היתר כללה הרפורמה צמצום משמעותי של כמות סעיפי תקנות סדר הדין האזרחי, קביעת דרך מרכזית אחת לפתוח תובענה והרחבת תכנית המהו"ת, חיוב בעלי הדין לנהל דיון מקדמי ללא מעורבות השופט וקביעת מדדי זמן והיקפים של כתבי טענות. התקנות כוללות לראשונה גם שורה של "עקרונות יסוד" המובאות בפתחן, בהם קיום דיון על פי כללי הצדק הטבעי, הכרעה תוך זמן סביר על יסוד הטענת ההדדיות המובאות וניהול ההליך ופסיקה בו באופן שוויוני, מידתי ויעיל. הדבר גרר תגובות מעורבות מעורכי הדין, שחלקם בירכו על השינוי הצפוי וחלקם סברו שקיימת בו בעייתיות לא מבוטלת. יום לפני הבחירות, הודיעה השרה כי החליטה לדחות את כניסתן לתוקף של התקנות החדשות, בחמישה חודשים, ל-1 בפברואר 2020, וזאת בעקבות פניית יו"ר לשכת עורכי הדין, עו"ד אבי חימי ועל דעתם של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, ושל מנהל בתי המשפט, השופט ד"ר יגאל מרזל.

עו"ד אריאל דובינסקי: "תקנות הסד"א החדשות הן מכה קשה לציבור הליטיגטורים בינינו. יישום התקנות מאלץ את עורכי הדין ללמוד לוחות זמנים חדשים. לערוך ישיבות גילוי מסמכים ללא עורכי דין ומעל לכל לדאוג לקיצור משמעותי של כתבי הטענות. בנוסף, התקנות החדשות קובעות כי ברוב המקרים הסיכומים ייערכו בעל פה בניגוד לסיכומים בכתב. המשמעות המעשית היא שעורכי הדין ייאלצו לתרגל מיומנויות ליטיגטוריות חדשות במסגרתן הם ייאלצו להתמודד בזמן אמת עם דרישת הבהרות ונימוקים משופט במהלך הסיכומים עצמם. מעל לכל, הוצאות המשפט ייפסקו באופן ריאלי ולא כפי שהיה עד כה. אני סבור שיש להשהות את התחולה של התקנות ולאפשר לעורכי דין להעיר הערות מהותיות. אני מקדם בברכה את המעבר לסיכומים בעל פה ולהגבלת כתבי טענות".

*** המכה ה-7: צווי איסור פרסום ***

בינואר האחרון נפוצו דיווחים אודות "פרשיה משפטית" שאיימה "להסעיר את אמות הסיפים של עולם המשפט". על העניין הוטל, כמובן, צו איסור פרסום גורף (שחלקו עדיין בתוקף עד עצם היום הזה), אולם הניחושים וחרושת השמועות פשטו במהרה בקרב עורכי הדין, והפרשה הפכה תוך דקות ל"שיחת היום" בקהילה המשפטית. אין ספק, מדובר ברוטינה שחוזרת על עצמה בכל פעם שנחשפת פרשה כזו או אחרת - מיד לאחר שהמשטרה מוציאה צו איסור פרסום מתחיל השיח בתקשורת וברשתות החברתיות עד כדי שנדרשים רק 2-3 חיפושים בגוגל או בפייסבוק כדי לגלות את כל הפרטים המלאים (כמובן בלי להחשיב את אותם "מקורות זרים" שאיסור הפרסום הישראלי אינו חל עליהם אך נגישים גם בארץ בלחיצת כפתור). לפיכך, עלתה לא פעם השאלה האם יש לבטל את המוסד הארכאי של צווי איסור פרסום בעידן האינטרנט הנוכחי.

עו"ד קובי שקלאר, סניגור פלילי: "איסור פרסום הוא מכת מצרים והוא באג בתקשורת. צריך להחליט אחת ולתמיד - איתו או בלעדיו. מצד אחד ניצבות זכויות החשוד שלא יפרסמו את זהותו ויהרסו את חייו בשיימינג ציבורי ללא רחמים, ומצד שני ניצבת זכות הציבור לדעת (או שמא נקרא לה זכות הרכילות?). בעניין זה, בית המשפט העליון כבר קבע במספר החלטות מנחות כי העיקרון הבסיסי הוא לפרסם, והחריג הוא לחסות. האמנם עיקרון זה הוא עיקרון נכון? יתכן שממילא בימי הרשת העליזים והרכילות הזורמת וטסה לכל עבר באבחת לחיצת כפתור ה-send, ממילא אין כל ערך לצווי איסור פרסום.

גם על כך ענה בית המשפט העליון וקבע שיש הבדל גדול בין פרסום מחתרתי בלחישה בין מכרים ומקורבים לבין פרסום חוצות. משנקבע שיש ערך לאיסור הפרסום, נשאלת השאלה האם העיקרון צריך להיות פרסום קודם והתנצלות אחר כך, או להיפך - בירור ענייני ופרסום עובדתי. בעניינה של השופטת אתי כרייף, קבר השופט עמית את הפרסום הענייני 'קבורת חמור' כשקבע שללא קשר לכמה חומר החקירה הוא קלוש, למעשה בלי להתייחס כלל לעוצמת הראיות, רק עקב מעמדה הציבורי של השופטת - יש לבזותה ולחשוף את זהותה, כמי שחשודה בחשדות בזויים של קניית שפיטה במעשי זנות. החלטה אומללה זו מדגימה את הצורך לתקן את החוק כך שיקבע במפורש שהפרסום אינו הכלל אלא היוצא מן הכלל, התלוי בקביעה שיפוטית מובהקת שישנן ראיות ויש ענין ציבורי בפרסום. זאת, מעבר לעניין הציבורי שלנו לרכל בסלון עם חברינו בערבי שישי על בירה ופיצוחים. אולי אז יתמלא בתוכן חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו".

*** המכה ה-8: הסבת מקצוע ***

בין אם לא עבדו בכך יום אחד ובין אם עבדו שנים ארוכות, נדמה שיותר ויותר עורכי דין מבינים שהמקצוע כבר לא בשבילם ומחפשים לעשות הסבה ולפרוש לצמיתות מהתחום. יתכן שזה קשור לדעיכה המתמדת בדימוי המקצוע, לתחרות הקשה או לצורך ההולך וגובר בהגשמה עצמית, אך רבים חשים ש"זה עכשיו או לעולם לא". חלק מעורכי הדין פונים למקצועות "משיקים" כמו הייטק או מנהל עסקים, וחלק פונים לתחומי עיסוק שכלל אינם קשורים למשפטים, כגון קונדיטוריה או עיצוב תכשיטים. אלה שלא, מוצאים עצמם בלבטים מתמשכים תחילה על האומץ לקום ולעזוב את המקצוע שלמדו עבורו שנים כה רבות, ולאחר מכן על הכיוון שבו הם רוצים ללכת, עניין לא פשוט כלל וכלל.

עו"ד נטי דנור, מנהלת קבוצת הפייסבוק "לא עו"ד!" הדנה בהסבה מקצועית של עורכי דין: "בשנים האחרונות ישנה עלייה חדה במספר עורכי הדין שעושים הסבה מקצועית. הימים הארוכים, השעות השוחקות, המקצוע התובעני ואי אלו סיבות נוספות, גרמו ללא מעט אנשים לחשב מסלול מחדש. החיסרון הוא, שקשה לעשות את המעבר. לעיתים משיקולים כלכליים, ולעיתים משיקולים של בחירת המקצוע החדש. עורכי דין רבים שואלים את עצמם- איך אדע מה מתאים לי? אילו משרות קיימות בשוק? איך אמצא את עצמי בשוק התעסוקה הכה נרחב הזה?

היתרון הוא, שאנחנו חיים בעידן גלובאלי, יש המון משרות חדשות, תחומים מעניינים וכיווני קריירה שמעולם לא חשבנו או שמענו עליהם. מבלוגר ויוטיובר, לכתיבת תוכן ועד לשיווק דיגיטלי. בעיני, אין ספק שעורכי דין מביאים איתם המון ערך מוסף לכל נתיב תעסוקה אליו יפנו. אז איך בכל זאת אפשר לטבול את הרגליים מבלי לקפוץ ישירות לאגם הקפוא? ניתן לקחת קורסים שונים, ולראות האם תחומים מסוימים מתאימים לנו, מבלי לעזוב את העבודה הנוכחית. ניתן לדבר עם חברים, בני משפחה ומכרים, אשר עובדים בעבודות שמעניינות אותנו ויכולות להיות רלוונטיות לנו, ולאחר מכן להבין איך מגיעים לשם. לינקדין זה כלי מצוין לחיפוש עבודה, או רק לראות מה הג'ונגל התעסוקתי מציע לנו".

*** המכה ה-9: תקנות אבטחת מידע וה- GDPR ***

תקנות האסדרה הכללית להגנה על מידע (GDPR - General Data Protection Regulation) הן אוסף הוראות מחייבות ואחידות שהוסדרו על ידי האיחוד האירופי בשנת 2016. התקנות, שחוללו מהפכה של ממש, מסדירות את נושאי האיסוף, שמירה והעברה של נתונים אישיים של אנשים פרטיים וקובעת כללים אחידים לשמירה על הפרטיות. בין היתר, קובעות התקנות את זכותו של אדם "להישכח", את זכותו לגשת לכל מידע שנאסף עליו, ואת החובות החלות על החברה הצוברת מידע על משתמשים ולקוחות. למרות הסברה שהתקנות חלות רק בתחומי האיחוד האירופי, יש לזכור שישנן חברות  המציעות שירותים לתושבי האיחוד, גם אם הן עצמן אינן מאוגדות בו, ולכן התקנות חלות גם עליהן.

עבור עורכי הדין המלווים חברות וארגונים מדובר ב"מכה" של ממש, שכן מדובר בנושא סבוך ומורכב שעליהם להתמצא בו בקפדנות. זאת, בפרט נוכח העובדה שהתקנות כוללות גם סנקציה כלכלית משמעותית ביותר על תאגידים שיפרו אותן, שיכולה להגיע לעתים עד 4% מהמחזור השנתי של החברה או 20 מיליון יורו. ואכן, מאז כניסתן לתוקף לפני כשנה, הוטלו מכוח התקנות קנסות של עשרות אלפי יורו (ולעתים גם מאות אלפי) על חברות אירופאיות בגין הפרות כאלו ואחרות. במקביל, נכנסו לתוקף בישראל תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), שאימצו חלק מההסדרים שנקבעו ב GDPR ונועדו לקבוע הסדר מעודכן, מקיף ומפורט יותר מזה הקיים כיום בתקנות הגנת הפרטיות, לעניין ההגנה הפיזית והלוגית על מאגרי מידע ולעניין סדרי הניהול וכללי העבודה בקשר למאגרי מידע של גופים ציבוריים ופרטיים.

עו"ד ורו"ח אדוה יגואר גל, מומחית בתחום ומרצה בלשכת עוה"ד בנושא עמידה בתקנות ה- GDPR: "אנו עורכי הדין חייבים להכיר את התקנות כדי לתת שירות נאות ללקוחותינו. מאחר שלקוחות אשר יפרו את התקנות עלולים להיקלע לתסבוכת משפטית וכספית אדירה, הרשלנות המקצועית של יעוץ משפטי שלא יתייחס אליהן עשויה להיות רשלנות מכרעת. לכן, על עורכי הדין המלווים עובדים, מנהלים, חברות, רשויות, מוסדות וכל גוף שהוא – למפות את כלל המידע שברשות הלקוח, שימושיו, חשיפותיו, יכולות העברותיו, ואת כל מערך ההסכמות שניתן לגבי כל מידע. בנוסף, חובה עלינו לעדכן את כל מסמכי איסוף המידע והפרטיות שאצל לקוחותינו, את כלל המסמכים המשפטיים שיש ללקוח למול לקוחותיו, ספקיו, משתמשיו, מבקריו ועובדיו, כמו גם את מדיניות הפרטיות אצלו.

מומלץ גם לדאוג לתיעוד כל ההתייעצויות, התלבטויות, החלטות שנתקבלו ופתרונות שנבחרו, ובנוסף חובה עלינו לקבוע ללקוח מדיניות פנייה, טיפול ודיווח לגבי פניות מושאי המידע באשר למידע שלהם ולזכויותיהם. בנוסף לכך, על הלקוח לקבוע את מדיניות דרישותיו מספקי המשנה שלו, כך שתהיה שליטה על הגישה למידע שמשותף איתם ולהגנתו, כמו גם לסיווגו, מחיקתו או שינויו. בנוסף, חובתנו לדרוש מהלקוח לקבוע אמצעים למעקב אחר פרצות באבטחת המידע אצלו, זיהויין, טיפול בהן, ניטורן ורישומן. גם כאשר אין חובה לעשות זאת, מומלץ באופן גורף לדרוש מהלקוחות למנות קצין הגנת פרטיות ומידע – פנימי או חיצוני, שיתקשר למול הרשות האירופאית להגנת מידע ופרטיות (ה-DPA) המתאימה למידע שאצל הלקוח".

*** המכה ה-10: שר/ת משפטים חדש/ה? ***

הבחירות לכנסת ה-21 סיפקו לא מעט הפתעות, ובראשן ההתרסקות של מפלגת "הימין החדש" בראשותם של שר החינוך נפתלי בנט ושרת המשפטים איילת שקד. מאז כניסתה לתפקיד שקד לא הסתירה את העובדה שהיא "באה לשנות" את מערכת המשפט ולחזק באמצעותה את האידיאולוגיה של הימין. רפורמות לא מעטות עברו תחת ידיה, בהן הטלת אגרות על תביעות ייצוגיות, אגרות על בקשות ביניים וכינון תקנות סד"א חדשות, כשבין לבין קידמה מינוי שופטים בעלי אג'נדה "שמרנית" והתבטאה שוב ושוב על הצורך לרסן את כוחה של מערכת המשפט. כעת, כפי שזה נראה לפחות כרגע (אם לא יחול שינוי כלשהו של הרגע האחרון), שקד לא תמשיך לכהונה נוספת במשרד המשפטים, ולכן נשאלת השאלה האם מערכת המשפט צפויה בתקופה הקרובה להתמודד עם אתגרים נוספים תחת ידו של שר חדש.

עו"ד אורי ישראל פז, מתמחה במשפט מינהלי ובדיני עבודה: "בתפקידה כשרת המשפטים פעלה איילת שקד בחכמה כשניסתה לשנות את השיטה המשפטית במקום להיאבק ערכית נגד הליברליזם השולט במערכת המשפט הישראלית מאז עידן המטאור אהרן ברק. שקד הצליחה אמנם לממש את ערכיה כנבחרת ימנית, אך כישלונה המהדהד היה בשיתוק שאחז בה בבואה לנער את שורות המערכת שעליה הופקדה: הפרקליטות ומערך הייעוץ המשפטי במשרדי הממשלה. שקד נכשלה בבואה לקצץ בכנפי הסמכויות שפרקליטי המדינה הצמיחו לדידה ברבות השנים מעל ראשו של הדרג המדיני, וכשלה בניתוק בין הכובעים השונים של היועמ"ש. גם טיפולה באי-הקמת ועדת חקירה על השחיתות לכאורה של רות דוד או באי-פיטוריה של דינה זילבר היה צורם ומביש. שקד עסקה בעיקר במלחמות קטנות שלא פעם קברניטי המערכת ניווטו אותה אליהן כדי להעסיק אותה בזוטות ובלבד שלא להביא להבראתה.

מכאן גם ברור באילו תהליכי עומק יצטרכו לטפל המועמדים הבאים לתפקיד שר המשפטים ביחד עם היו"ר שייבחר ללשכת עורכי הדין: השבת משוב השופטים בקרב עורכי הדין שהפעם יערך באופן רציני, מעמיק ומכבד כדי לקדם שופטים בעלי מזג שיפוטי והגינות דיונית, ולהביא לניקוי האורוות בשדרת השיפוט מכל מי שלא מאפשר דיון הוגן באולמו, לא קורא לעומק את כתבי הטענות, סובל מאבטלה סמויה ומעודף דחיינות במתן החלטות, מענה את הדין או מתעמר במתדיינים. שר המשפטים הבא יצטרך גם לתקן את מה ששקד קלקלה ועדיין ניתן לתיקון: לבטל את האגרות על ייצוגיות, להסיר מסדר יומנו את תקנות סדרי הדין הבעייתיות, לתקן את התקנות הקיימות ועוד. בנוסף, בעידן הטכנולוגי המפותח כיום, עליו לחתור לצילום או הקלטה של כל דיון בכל בית משפט, כי הפרוטוקול מזמן לא משקף נאמן את רוח הדברים שנאמרו ושנטענו בדיון. החזרת אמון הציבור הנשחק במערכת המשפט צריכה לעמוד בראש מעייניו של שר המשפטים הבא וכדי להצליח במשימה החשובה עליו להיות עצמאי, שקול ונטול רבב".

חג שמח!