שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > בג"ץ בביקורת על המחוזי: סטה מתקדים מחייב של העליון בסוגיה פלילית

חדשות

בג"ץ בביקורת על המחוזי: סטה מתקדים מחייב של העליון בסוגיה פלילית, צילום: istock
בג"ץ בביקורת על המחוזי: סטה מתקדים מחייב של העליון בסוגיה פלילית
10/04/2019, עו"ד לילך דניאל

בג"ץ קיבל באופן נדיר עתירה נגד החלטת ביניים שניתנה בבית המשפט המחוזי, בה נקבע כי חובה על הפרקליטות לתעד באמצעות הקלטה ראיונות הנערכים עם עדים לפני העדתם במשפט. השופט מזוז: "בית המשפט לא היה רשאי להטיל על התביעה חובות שאין להן עיגון בחוק, ואף תוך סטייה מפסיקת העליון המהווה עבורו תקדים מחייב"

בדצמבר 2018 ניתנה החלטה בבית המשפט המחוזי בת"א (השופטת מיכל אגמון-גונן), בה הוטלה על המדינה חובה להקליט את ראיונות ההכנה שהיא מקיימת עם עדים לקראת עדותם בבית המשפט בהליכים פליליים. ההחלטה ניתנה במסגרת התיק הפלילי בפרשת "מי אביבים", שעסק בחשד לעבירות שוחד, הפרת אמונים, מרמה וגניבה בנוגע לתאגיד המים של תל אביב-יפו. בין הנאשמים עובדי עירייה, עובדי תאגיד המים, חברות שהיו קבלניות מבצעות עבור התאגיד ובעליהן.

לאחר הגשת כתב האישום, הודה אחד הנאשמים, שעמד בראשה של אחת החברות הנאשמות, בביצוע עבירות של מתן שוחד, הלבנת הון, גניבה, רישום כוזב במסמכי תאגיד ועבירות מס שונות. בהמשך, הגיע המדינה להסדר טיעון עם נאשם זה, והוא הסכים לשמש כעד מדינה. טרם שנשמעה עדותו, ביקשו באי כוחם של חלק מן הנאשמים לפסול את העדות בעקבות פגמים שעלו, לטענתם, בראיונות ההכנה אשר בהם הוצגו לעד מסמכים שלא הוצגו לו בחקירתו במשטרה באופן אשר מחייב הפנייתו להשלמת חקירה במשטרה. לעניין זה הפנו המבקשים להמלצת נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות לפיה יש להקליט את ראיונות ההכנה שהתביעה עורכת עם עדים טרם עדותם במשפט.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

בהחלטתו, קבע בית המשפט המחוזי כי ראיון עד אינו מוסדר בחקיקה אלא בפסיקת בית המשפט ובהנחיית פרקליט המדינה אשר לא אימצה את המלצת הנציב להקליט את ראיונות ההכנה. עוד ציין בית המשפט כי הפסיקה עמדה על החשיבות הקיימת במוסד ראיונות העדים, שעניינו בצורך הקיים בריענון זכרונו של העד במטרה להבטיח מסירת עדות אמת מלאה ומפורטת ככל הניתן. מנגד צוין בפסיקה החשש שראיון ההכנה יהפוך להשלמת חקירה ויזהם את העדות בדרך של הבניית זכרונו של העד באופן שיקשה על בית המשפט לבחון את מהימנות העדות.

מלבד האמור, סקר בית המשפט את הכללים לעניין ראיונות הכנה של עדים ובכללם האיסור הקיים בהדרכת העד והחובה המוטלת על המדינה לתעד בתרשומת את ראיונות ההכנה, ולהעבירם להגנה ככל שעלו בראיונות פרטים חדשים ומהותיים. בית המשפט ציין כי כללים אלו מעוררים מחלוקות באשר ליישומם באופן שמעלה לדעתו צורך בתיעוד אובייקטיבי של הראיונות וכי חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) קובע חובת תיעוד קולי או חזותי בחקירת חשודים במשטרה, עקב הצורך למנוע מחלוקות עובדתיות מיותרות בדבר אופן התנהלות החקירה ועל רקע חששות מקיומן של הודאות שווא אשר נבעו מלחץ פסול.

בית המשפט סבר שנימוקים אלו יפים אף לעניין ראיונות הכנה עם עדים וכי איזון נכון בין הזכות להליך הוגן, אשר חשיבותה הרבה הוכרה בפסיקה, לבין האינטרס הציבורי במלחמה בעבריינות מחייב קביעת חובה על המדינה להקליט ראיונות הכנה עם עדים. כן נקבע כי מקום בו הופרה חובת התיעוד וראיון הכנה שנערך עם עד לא הוקלט יכול שהדבר יוביל לפסילת העדות בהתאם להלכה הידועה בעניין יששכרוב.

על כך, הגישה המדינה עתירה לבג"ץ, לביטול החלטתו של בית המשפט המחוזי. טענתה העיקרית של המדינה היא כי לא היה מקום, במסגרת החלטה שיפוטית בתיק פלילי, להטיל עליה חובה בעלת השלכות רוחב בלא שיש לה כל עיגון בדין הקיים ומבלי לתת את הדעת על ההשלכות הרבות שיש להטלת חובה כאמור. נטען כי בית המשפט סטה מההלכה הפסוקה לפיה אין חובה להקליט ראיונות עם עדים ויצר חקיקה שיפוטית יש מאין, בלא לתת את הדעת לכך שחובה זו תוביל לפגיעה בתכליות ראיון העד בדרך של יצירת אפקט מצנן על השיח החופשי בין המראיין לעד ובאופן שירתיע עדים מקיום ראיון הכנה לקראת הדיון. עוד נטען כי החלטת בית המשפט אינה סבירה לאור חוק חקירת חשודים אשר קבע חובת תיעוד רק ביחס לחקירת חשודים ורק על אלו שנחשדים בעבירות שעונשן 10 שנות מאסר ומעלה ועל כן קביעת חובת תיעוד ראיונות הכנה על כלל העדים אינה סבירה.

השופט מני מזוז קבע כי מדובר במקרה חריג המצדיק הדרשותו של בית המשפט הגבוה לצדק להחלטת ביניים של בית המשפט המחוזי נוכח חשיבות הנושא והשלכותיה הנרחבות והמיידיות של ההחלטה, שאינן מאפשרות להמתין עד למתן פסק דין הסופי בפרשה מושא ההליך.

ביהמ"ש סטה מתקדים מחייב

לגופו של עניין ציין מזוז כי ראיון עד אינו הליך פורמלי המתחייב מכוח הדין. עם זאת, הצורך בראיון עד בטרם עדותו בבית משפט והלגיטימיות של הליך זה הוכרו על ידי בית המשפט העליון מימים ימימה, בעקבות המשפט האנגלי בו מוכר הליך זה מקדמת דנא. לצד האמור, נפסק כי במסגרת הראיון יש להימנע מלשים דברים בפיו של העד ולהורותו את אשר יאמר בעדותו, וכי יש להקפיד על הגבול שבין ריענון לגיטימי של הזיכרון לבין הדרכה של העד והנחייתו או שימת דברים בפיו, שהם פסולים. בנוסף נקבע כי לא ניתן לקבוע לעניין זה כללים נוקשים, והדרך לעמוד על כך שהגבולות נשמרו היא באמצעות החקירה הנגדית של העד.

במקרה הנוכחי, לדברי מזוז, השאלה אינה האם תיעוד קולי או חזותי של ראיונות העדים הוא רעיון נכון וראוי, אלא האם בדין נטל לעצמו ביהמ"ש המחוזי את הסמכות לקבוע בסוגיה זו הסדר משפטי חדש שיש בו גם משום סטייה מהלכות בית המשפט העליון. צוין, כי הכללים המסדירים חקירות חשודים ועדים, כמו היבטים אחרים של סדרי הדין ודיני הראיות בהליכים פליליים, מוסדרים ככלל בחקיקה ראשית, שהיא "דרך המלך" לעשות כן. עם זאת, יש שהיבטים מסוימים של ההליך הפלילי ושאלות הכרוכות בו שלא זכו להסדרה בחקיקה, או שזכו להסדרה לא ממצה, נדרשים לקביעה בהלכות של בית המשפט העליון, לעתים אף בהרכבים מורחבים, ולעתים הסוגיה אף זוכה להסדרה בחקיקה לאחר שהיא מוסדרת בפסיקה (לדוגמה "הגנה מן הצדק").

אשר לסוגיה של ראיונות עדים על ידי התביעה לקראת עדותם במשפט, ציין מזוז כי זו אמנם לא הוסדרה בחקיקה, אך היא אינה כאמור בגדר "לוח חלק" אלא היא זכתה לדיון ולמענה בפסיקת העליון בפסקי דין לא מעטים, אשר קבעו את גבולות המותר והאסור בסוגיה זו. בנסיבות אלה, נקבע, בית המשפט המחוזי לא היה רשאי להטיל על התביעה חובות שאין להן עיגון בחוק, ואף תוך סטייה מפסיקת העליון אשר מהווה עבורו תקדים מחייב.

כך, פסיקתו הלא מעטה של בית המשפט העליון לא קבעה חובת תיעוד קולי או חזותי של ראיון עד, אלא תיעוד בתרשומת של פרטים עובדתיים חדשים ורלבנטיים שיש בהם תוספת או שינוי מהותיים מגרסתו של העד בחקירה ולהעבירם לידיעת הסניגוריה. בנוסף גם לא נקבע בפסיקה כי העדר תיעוד כאמור או פגם אחר בריאיון העד תוצאתו פסילת העדות, ואף נקבע במפורש כי תוצאות פגם כזה הן במישור משקל הראיה ולא בקבילותה. זאת ועוד, לדברי מזוז, פסילה כזו אף אינה עולה מהלכת יששכרוב, שעניינה ראיות שהושגו שלא כדין, ואף לא מחוק חקירת חשודים.

עוד לדברי מזוז, הסוגיה של תיעוד קולי או חזותי של ראיון עד מעלה שאלות ודילמות לא פשוטות, המחייבות בירור יסודי, מעמיק ומקיף באשר להשלכותיה השונות. עם זאת, קביעת חובת התיעוד של ראיון עד בהחלטת ביניים בהליך פלילי של בית המשפט המחוזי לא עברה את כור ההיתוך של הליך חקיקה סדור ושיטתי, הכולל בחינה מקצועית של כלל ההיבטים הכרוכים בהטלת חובה כזו וההשלכות הנובעות מכך, ולאחר שימוע של כלל הנוגעים בדבר בתוך מערכות אכיפת החוק ומחוצה להן. כמו כן, ההחלטה אינה עולה בקנה אחד עם הכרעת המחוקק בחוק חקירת חשודים ובפקודת העדות, ואף יוצרת חוסר איזון, ואולי אף אנומליה, שכן בעוד חקירתו של העד במשטרה אינה טעונה תיעוד קולי או חזותי, הראיון עמו על ידי התביעה מחויב בתיעוד כזה. אשר על כן, קבע מזוז כי יש לבטל את החלטתו של בית המשפט המחוזי ולבטל את חובת תיעוד הראיונות עם העדים.

הנשיאה אסתר חיות, שהצטרפה לפסק דינו של מזוז, הוסיפה כי אכן מדובר בסוגיה מורכבת ובעלת השלכות והיבטים רבים, הן מבחינה מהותית והן מבחינה ארגונית ותקציבית, אשר מן הראוי כי תמצא את מקומה בהסדר סטטוטורי מתאים. עוד ציינה חיות כי בטרם תקודם חקיקה בנושא, מן הראוי שתינתן הדעת למכלול ההיבטים וההשלכות של הסדר כאמור באמצעות בירור וליבון מקיפים שאותם ניתן לקיים בוועדה המייעצת לסדר דין פלילי וראיות או בוועדה ייעודית שתוקם לצורך זה.

בג"ץ 841/19

 

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:225
קומיט וכל טופס במתנה