חדשות

שרת המשפטים הציגה הבוקר את התכנית שהיא מקווה לקדם באם תיבחר לקדנציה נוספת במשרד המשפטים. בין המהלכים הצפויים: שינוי שיטת בחירת השופטים לבית המשפט העליון, השלמת חוק יסוד החקיקה ועיגון סמכויות היועמ"ש: "מדמוקרטיה פרלמנטרית מפוארת הפכה מדינת ישראל לכזו המונהגת בידי מועצת שומרי הדת – דת הדמוקרטיה המהותית"

שימוע פומבי בכנסת לשופטי בית המשפט העליון, קידום חוק היועמ"שים ומינוי שופטים ע"י נבחרי ציבור – אלו חלק מהעקרונות שהציגה הבוקר (ב') שרת המשפטים איילת שקד, במסגרת מה שהגדירה "תכנית 100 הימים" שהיא מקווה לקדם באם תמונה לקדנציה שניה במשרד המשפטים.

"לפני כמעט 40 שנה התחוללה הפיכה במדינת ישראל", פתחה שקד את נאומה. "זו הייתה הפיכה שקטה, הפיכה מסוג חדש ללא טנקים, ללא מטוסים, ללא דם ברחובות ומבלי לקחת שבויים. ליתר דיוק נלקח שבוי. השבוי היה הציבור הישראלי. בשנת 1977 איבד השמאל הישראלי את אחיזתו בפוליטיקה הישראלית. במקום להחליף את העם, החליפה ההגמוניה השוקעת את מרכז הכובד של הדמוקרטיה בישראל. לזירה הפוליטית נכנס שחקן חדש ורב עוצמה – בית המשפט העליון".

"החל משנות ה-80 ואילך, התווסף בבית המשפט העליון דור חדש", המשיכה שקד. "במקום כבוד למסורת המשפטית ולשמרנות שאפיינה את נפילי המשפט, קנתה לה אחיזה תפיסה חדשה. תפיסת המשפט כחובק עולם, ובית המשפט כפוסק עליון. הדור החדש קיבע, שלב אחר שלב, את המשפטנים ככוח העולה בשמי הדמוקרטיה הישראלית. זכות העמידה וחוסר שפיטות נרמסו תחת גלגלי המהפכה השיפוטית. החקיקה השיפוטית הפציעה במלוא עוזה. עילת הסבירות התפתחה והתעצמה, ובית המשפט הפך את עצמו ל'ממשל-על'. זמן לא רב לאחר מכן גם הקומה הנוספת – המהפכה החוקתית, הושלמה באין מפריע. כלבי השמירה של הדמוקרטיה הרכינו ראש והניחו לשיירה לעבור, האקדמיה והתקשורת כמובן יישרו קו. השופטים החשדנים בדרך כלל הצטרפו למהפכה ללא התנגדות. בית המשפט העליון הפך לפוסק בענייני מדיניות".

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

במקביל, טוענת שקד, התעצם כוחם של היועצים המשפטיים. "יעוץ לקידום מדיניות הפך ליעוץ לסיכול מדיניות", אמרה. "מדיניות שלא אושרה ע"י הייעוץ המשפטי לא זכתה להגנה בבית המשפט העליון. בשל אינטרס ציבורי עמום שנקבע במסדרונות הייעוץ המשפטי, נדחק לפינה האינטרס הציבורי המוחשי שהוגדר בבירור בקלפי. הדמוקרטיה הישראלית השתנתה לבלי היכר. אזרחי ישראל המשיכו לבחור פתק בקלפי, אך הבחירה הפכה לכמעט חסרת משמעות. מדמוקרטיה פרלמנטרית מפוארת הפכה מדינת ישראל לכזו המונהגת בידי מועצת שומרי הדת – דת הדמוקרטיה המהותית. העם הפך ללא רלוונטי. על מנת לשמור על מראית פני הדמוקרטיה – את העם החליף הציבור. את הרצון המתבטא בתוצאות הבחירות החליף המושג העמום וחסר המשמעות "הציבור הנאור"".

מיהו הציבור הנאור? לדברי שקד, מדובר בציבור שב"אופן מפתיע" ערכיו תאמו בדיוק את ערכיהם של השופטים ערכים שהיו מנוגדים לאלו של נבחרי הציבור. "הציבור הפך לשבוי", אמרה. "במקביל חלה ירידה דרמטית באמון הציבור בבית המשפט העליון. מינוי הרמטכ"ל, תקציב המדינה, סיכול ממוקד, גדר ההפרדה, יהוד הגליל, גיוס בני ישיבות, מתווה הגז, תאגיד השידור הציבורי, מינויי שרים, פיטורי שרים, מלאה כל הארץ כבודו. הילדים יחשבו שהם מנהלים את עצמם והמבוגר האחראי ישגיח שלא יסטו מהקו. יוודא שהעם חלילה לא פועל בסתירה מערכי הציבור. הציבור הנאור כמובן. לאחרונה התברר כי גם חוקי היסוד אינם חסינים. אז נכון שזהו הענף עליו נתלה בית המשפט העליון בתואנה שמכוחו מוסמך הוא לפסול חקיקה, ונכון שחוקי היסוד עוגנו ע"י נבחרי העם, ובכל זאת לגישתם המסוכנת של חלק משופטי בית המשפט העליון בכוחם לפסול אפילו חוקי יסוד הסותרים לדעתם את ערכי היסוד של השיטה. איזו שיטה? שיטת הציבור הנאור כמובן".

בהמשך, הציגה שקד את "תכנית 100 הימים" שתוביל לדבריה בכהונתה השנייה כשרת משפטים:

1. המהלך הראשון עליו דיברה שקד הוא שינוי שיטת בחירת שופטים לבית המשפט העליון. לדבריה, ברובן המוחלט של הדמוקרטיות המערביות נבחרי הציבור הם אלו הממנים את שופטי הערכאה העליונה במערכת המשפט, ואין סיבה שמדינת ישראל תישאר מאחור בעניין זה. "לא יתכן שבדמוקרטיה איתנה כמדינת ישראל, לשופטים תהיה זכות וטו בבחירת עמיתיהם", אמרה שקד. לשיטתה, בחירת שופטים לבית המשפט העליון יכולה להיעשות בהחלטת ממשלה על פי הצעת שר המשפטים ובאישור הכנסת, כאשר במקביל תנהיג שימוע בוועדת חוקה למועמדים. "אור השמש הוא המחטא הגדול ביותר. הציבור זכאי לדעת מהי השקפתו המשפטית של מועמד לבית משפט עליון", אמרה שקד.

2. המהלך השני בתכניתה של שקד הוא השלמת חוק יסוד החקיקה, שיעגן גם את פסקת ההתגברות. לדבריה, מדובר במהלך נוסף שנדרש כדי להגדיר באופן מדויק את סמכויות בית המשפט העליון, כאשר לשיטתה היתרון הדרמטי יהיה בכך שבית המשפט העליון לא ייתפס יותר כשחקן פעיל במגרש הפוליטי שלו שמורה המילה האחרונה. "אני משוכנעת שבכך ישוב בית המשפט העליון לתפקידו כמכריע בסכסוכים בין האזרחים וכמגן זכויותיו של פרט הנפגע מהשלטון", אמרה שקד. "אני בטוחה שבדרך זו ישוב אמון הציבור בבית המשפט העליון לרמה בה היה לפני המהפכה".

3. המהלך השלישי והאחרון עליו דיברה שקד היה עיגון סמכויות היועץ המשפטי לממשלה בחקיקה באופן ברור. לדבריה, הייעוץ המשפטי לממשלה הפך לפני שנות דור מיועץ בלבד לקובע מדיניות. בעניין זה, מתכוונת שקד לקבוע כי גם כאשר התעוררה שאלה משפטית, הממשלה או השר הרלוונטי יקבעו כיצד לפעול כל עוד לא פסק בית המשפט אחרת. כפועל יוצא, לדבריה, הממשלה או השר הרלוונטי יקבעו גם את העמדה שתוצג בשמם בבית המשפט, בין אם ע"י הייעוץ המשפטי לממשלה, ואם הוא מסרב ע"י עורך דין פרטי. עוד מתכוונת שקד לשנות את שיטת מינוי היועמ"ש, בהחלטת ממשלה לפי המלצת שר המשפטים. לצד זאת, מתכוונת היא להשלים את חוק היועצים המשפטיים. "הדרג הפוליטי מעוניין להצליח בתפקידו", אמרה בנקודה זו. "הוא יבחר את היועץ המשפטי הטוב ביותר, וכן – כזה התואם להשקפת עולמו. אני מאמינה גדולה בדמוקרטיה, מאמינה גדולה בעם ישראל, ומאמינה גדולה בבחירותיו".