שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > בחירות 2019: נחסמתם מדף רשמי של שר ברשת חברתית? יש מה לעשות

חדשות

בחירות 2019: נחסמתם מדף רשמי של שר ברשת חברתית? יש מה לעשות, צילום: istock
בחירות 2019: נחסמתם מדף רשמי של שר ברשת חברתית? יש מה לעשות
04/03/2019, עו"ד לילך דניאל

חסימת משתמשים ותגובות מעמודים ציבוריים של שרים ברשתות החברתיות היא אמנם מאד נוחה לאותו שר, אך היא טומנת בחובה סיכון לחופש הביטוי ולחופש המידע של המשתמש, במיוחד בתקופת בחירות. עו"ד דנה יפה, מנהלת הקליניקה לזכויות דיגיטליות וזכויות אדם במרחב הסייבר באוניברסיטה העברית: "עצם זה שכולם רוצים להתערב בשיח הזה מראה כמה הוא חשוב"

יוסי סעידוב, פעיל חברתי בתחום התחבורה הציבורית, בסך הכל ביקש להביע ביקורת עניינית על המדיניות של שר התחבורה ישראל כ"ץ, אך מצא את עצמו נחסם בעמוד הפייסבוק הרשמי של השר בעקבות תגובות שפרסם בעמוד. לאחר שפנייתו למשרד להסיר את החסימה לא נענתה, נכנסה לתמונה "הקליניקה לזכויות דיגיטליות וזכויות אדם במרחב הסייבר", הפועלת מטעם המרכז לחינוך משפטי קליני ומרכז פדרמן לחקר הסייבר באוניברסיטה העברית. הקליניקה, בראשותה של עו"ד דנה יפה, פנתה במכתב אל לשכת השר בדרישה להסיר את חסימתו של סעידוב, ובעקבות פניה זו נענתה ע"י היועצת המשפטית במשרד התחבורה כי החסימה הוסרה תוך הבטחה שבעתיד דברי ביקורת לא יהוו עילה לחסימתו בשנית.

התופעה של חסימת משתמשים ותגובות בעמודים רשמיים של אנשי ציבור ברשתות החברתיות היא לא חדשה ואף לא ייחודית לישראל. טענות אודות חסימה ע"י שרים, חברי כנסת, ראשי עירייה ונבחרי ציבור נוספים עולות חדשות לבקרים וגם נשיא ארה"ב בכבודו ובעצמו, דונאלד טראמפ, נתבע ע"י שורת משתמשי טוויטר שטענו כי נחסמו על ידו אך משום שכתבו ציוצים המביעים ביקורת על הנהגתו.

בישראל, ניתן למצוא התייחסות לתופעה בדו"ח נציב תלונות הציבור לשנת 2016, שהתייחס בין היתר לתלונות שהוגשו לנציבות בנושא מחיקת תגובות וחסימת גולשים בדפי פרופיל של נבחרי ציבור בפייסבוק מכל הארץ. מבקר המדינה, יוסף שפירא, בכובעו כנציב תלונות הציבור קבע כי "אי-מתן האפשרות לאדם להגיב בדף פייסבוק רשמי של איש ציבור או מחיקת תגובתו הם בגדר מעשה הפוגע בחופש הביטוי של אותו אדם" וכי מניעת ביקורת לא נוחה לאיש הציבור או לגוף הציבורי אינה בבחינת תכלית ראויה למחיקת תגובה מהדף.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

בספטמבר 2017 הדברים אף קיבלו פסים משפטיים בדמות עתירה מנהלית ראשונה מסוגה בישראל, שהגישה חברת מועצת עיריית חדרה, שירלי עודד, אליה הצטרפו עוד שישה תושבי-העיר. העותרים טענו כי מנהלי הניו-מדיה בעירייה נוהגים למחוק תגובות ולחסום באופן שיטתי תושבים המביעים דברי ביקורת כנגד ראש העירייה מדף הפייסבוק של העירייה ושל ראש העיר, בעוד  כל מי שמגדף את חברי האופוזיציה או מהלל ומשבח את ראש העיר זוכה לקבל את הבמה כולה. בסופו של יום התיק נסגר בפשרה במסגרתה הצהירו העירייה וראש העיר כי יפעלו בהתאם לכללים שנקבעו על ידי מבקר המדינה וכי חסימות העותרים משני דפי הפייסבוק יוסרו. מחד מדובר בתוצאה מבורכת, אך מאידך מאחר שהנושא הסתיים בפשרה, לבית המשפט לא הייתה הזדמנות לתת פסיקה עקרונית בעניין וככל הידוע אין תיק משפטי שמתנהל כיום בעניין.

בארצות הברית, לעומת זאת, בהחלט חלה התקדמות משפטית ממשית בנושא. לפני כשנה וחצי קבע בית משפט פדראלי בארצות הברית כי יו"ר מחוז לונדון במדינת וירג'יניה, פיליס רנדל, הפרה את התיקון הראשון לחוקה (חופש הביטוי) כאשר חסמה אזרח מדף הפייסבוק הציבורי שלה למשך שמונה שעות בשל התבטאויות כנגד מועצת בתי הספר של המחוז. במקרה אחר פורסם כי אנשיו של מושל מרילנד, לארי הוגאן, חסמו כ-450 אנשים בדף הפייסבוק הרשמי שלו, על מנת להשתיק ביקורות שכתבו נגדו. גם בעניין התביעה נגד טראמפ, קבעה שופטת פדרלית במדינת ניו יורק במאי האחרון, כי מדובר באקט בלתי חוקי המהווה הפרה של חופש הביטוי. אם כן, השימוש ברשת החברתית הוקבל לזכות לחופש הביטוי, שכידוע בארה"ב היא מעוגנת בחוקה וגם בישראל היא בעלת מעמד חוקתי.

"לחסימה הזאת יש שתי פגיעות", אומרת עו"ד יפה, מנהלת הקליניקה באוניברסיטה העברית שטיפלה כאמור במקרה של הפעיל יוסי סעידוב, לגבי הסכנה הנובעת מחסימת משתמשים ברשתות החברתיות ע"י אנשי ציבור. "אחת, הפגיעה במי שרוצה לפרסם - נמנעת ממנו הזכות להתבטא וגם להיחשף למידע שהשר מעלה. הזכות האחרת היא של כל הציבור להיחשף למידע שאותו משתמש העלה. אפשר היה להגיד שאותו משתמש יכול להתבטא בפייסבוק בעמוד שלו או בעמודים אחרים, אולם העמדה שלנו היא שאין בעצם חלופה אפקטיבית אחרת שבה אפשר להתבטא גם בפני בדיוק אותו קהל וגם באותו תזמון שמתייחס לאותו נושא שיחה. בגלל שמדובר בעמוד רשמי של השר, כלומר עמוד שהוא משתמש בו כדי להיות בקשר עם הציבור לגבי פעולות שהמשרד עושה ופעולות שהוא עושה כשר, העמדה שלנו היא שהוא לא יכול לחסום סתם כך באופן שרירותי את התגובות שלא נראות לו".

סכנה נוספת שנובעת מהעניין, לדעת עו"ד יפה, היא שהשיח בדף של אותו שר נראה מאד חד ממדי ומוטה. "את כל התגובות ששרים לא אוהבים הם מוחקים, את התגובות שתומכות בהם הם משאירים, ואפשר היה לחשוב שכל התגובות הן תגובות תומכות. אין תיעוד והמשתמשים האחרים לא יכולים לדעת מה נמחק ומה לא נמחק", היא אומרת.

מדוע הנושא הזה חשוב במיוחד דווקא בתקופת בחירות?

"בעבר התכנסה ועדת ביניש שהתייחסה לשינויים שצריך לעשות בחוק תעמולת בחירות, ושם הוצגו חוות דעת של מומחים, בהן חוות דעת של פרופ' קארין נהון שהיא מומחית לתקשורת, שמראות שכמעט כל תעמולת הבחירות היום או חלק ניכר ממנה מתבצעת ברשתות החברתיות ובאינטרנט בכלל. זו הזירה. אם פעם התעמולה בעיקרה הייתה בתשדירים בטלוויזיה או בשלטי חוצות, עכשיו זה לא כך. רואים את החשיבות הזו גם מהעובדה שמתגלות כל הזמן רשתות של בוטים מזויפים שבעצם תומכות כביכול במועמד מסוים או החקירה שהייתה בארה"ב לגבי המעורבות של רוסיה במערכת הבחירות והאזהרות שהיו אצלנו נגד התערבות כזו של גורמים זרים בבחירות. עצם זה שכולם רוצים להתערב בשיח הזה מראה כמה הוא חשוב".

מה ההבדל בעניין הזה בין שרים וחברי כנסת לאנשי ציבור אחרים?

"אנחנו בחנו את השאלה בהתאם לפניה שהייתה בפנינו, בהקשר לשר בממשלה. לא בחנו לעומק את יתר התרחישים. אם אנחנו מדברים על ראשי ערים ורשויות מקומיות נראה על פניו שזה אותו הדין, למרות שכאמור לא בדקנו את זה לעומק. לגבי חברי כנסת יש כל מני דברים שצריך לבדוק - האם חל אותו דין כשמדובר בח"כים מהאופוזיציה או מהקואליציה? ומה לגבי מועמדים שהם לא חברי כנסת ולא שרים? אלו שאלות שלא בדקנו אז אין לגביהן תשובה סופית".

באיזה מקרים כן יהיה מוצדק לחסום תגובה או משתמש?

"בהקשר הזה יש מקרים מובהקים שהם "שחורים" – למשל, משתמש שמפרסם קריאות גזעניות או קריאות לאלימות בסגנון "צריך לרצות את...", או דברים דומים. במקרים האלה זו שאלה קלה. הדברים נהיים יותר מורכבים כשאנחנו מדברים למשל על קללות – האם קללה היא משהו שמצדיק חסימה? בהקשרים האלה צריך להסתכל ספציפית על התגובות עצמן וגם לחשוב האם הסנקציה של חסימת המשתמש היא מידתית והאם לא ניתן להסתפק במחיקת התגובה הפוגענית. כמו תמיד כשעולות שאלות על ביטויים יש עניין של מידה וכמות.

אם לדוגמה יש משתמש שהוא פעיל שמאד קשור לתחום וזה מאד קרוב ללבו, ורוב ההודעות שהוא מפרסם הן לגמרי לגיטימיות, ופעם בכמה זמן יוצאת לו תגובה יותר חמורה. אלו שאלות שצריך להסתכל עליהן יותר לעומק. אין סט מובנה של מצבים שמפרידים בין הקווים. בתור התחלה כדאי להבהיר מה ודאי שאסור לחסום. הדוגמה של יוסי סעידוב היא בעינינו פשוטה, ועובדה שגם משרד התחבורה הסכים איתנו, שמדובר בפעיל שתחבורה ציבורית היא עיסוק מרכזי שלו, הוא העלה הודעות שהן דברי ביקורת על המדיניות של השר, אבל לא הייתה בהן שום שפה לא יפה או משהו בסגנון ועדיין הוא נחסם".

לסיכום, אין ספק שחסימת תגובות ומשתמשים היא כלי מאד נוח לאיש הציבור, אך מנגד מדובר בטקטיקה פסולה ויש שיאמרו אף בזויה. בהינתן העובדה שהאינטרנט, והרשתות החברתיות בפרט, מהווה את הזירה המרכזית והעיקרית לוויכוחים והחלפת דעות, החסימה לא רק משתיקה ביקורת לגיטימית ופוטרת את נבחר הציבור מהצורך להתעמת עם דעות שאינן נוחות לו, אלא יוצרת הלכה למעשה תמונת מצב מהונדסת לפי רצונו תוך יצירת מצג שווא מטעה כלפי חוץ על פועלו של השר/איש הציבור ועל הפופולאריות שלו. עניין נוסף, אותו הזכירה גם עו"ד יפה ושגם עליו יש לתת את הדעת, הוא העובדה שעמודים רשמיים של שרים ברשתות מתוחזקים במרבית המקרים ע"י אנשי לשכתם תוך שימוש בכספי ציבור, על אחת כמה וכמה כשמדובר בעמוד של משרד ממשלתי.

חשוב לציין שבהמשך למענה שקיבלו ממשרד התחבורה, הכינו בקליניקה נייר עמדה כללי שמתאר את התופעה ואת הפרשנות המשפטית לפיה החסימה מהווה אקט לא חוקתי. לצדו הכינו מכתב גנרי אותו הם מזמינים כל אזרח להוריד מאתר הקליניקה, למלא בו את הנסיבות הרלוונטיות אליו ולשלוח ללשכת השר הרלוונטי על מנת לדרוש את הסרת החסימה. "אם לאחר מכן עדיין יתעוררו בעיות אנחנו נשמח לקבל פניות של אנשים ולסייע", אומרת עו"ד יפה. "ואם יתעורר מקרה מתאים שאנו נחשוב שהחסימה בו היא לא חוקית ואותו גורם מנהלי עדיין יעמוד בסירובו - פניה לערכאות משפטיות היא גם חלק מהפעילות שלנו ובהחלט נשקול זאת".

 

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:6
קומיט וכל טופס במתנה