במסגרת עתירה על פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה, בו בוטלו פיצויי פיטורים שנפסקו לעובדת שהוטרדה מינית, קבע הרכב של שופטי בג"ץ קבעו כי הטרדה מינית בעבודה עולה כדי "נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו" לעניין ראיית ההתפטרות כפיטורים. השופטים: "ראיית ההתפטרות כפיטורים משקפת את החומרה של הטרדה מינית במקום העבודה, ואת המציאות של עובד שנפגע באופן זה"
במוקד העתירה, הליכים שהתנהלו בבית הדין האזורי והארצי לעבודה. בבית הדין האזורי, חויבו המשיבים לשלם לעותרת עשרות אלפי שקלים בגין פיצויי פיטורים ותמורת הודעה מוקדמת, וכן פיצוי על הטרדה מינית לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.
בערעור שהגישו המשיבים לבית הדין הארצי, הוחלט שלא להתערב בפיצוי שנפסק בגין ההטרדה המינית. מנגד, באשר לתשלום פיצויי הפיטורים וההודעה המוקדמת קבעו השופטים כי נוכח העובדות העולות מהמקרה וטענת ההטרדה הנמשכת, המסקנה העובדתית בבית הדין האזורי הייתה צריכה להיות כי העובדת היא זו שהייתה בעלת העניין להפסיק את אותה הטרדה, ולכן היא הייתה צריכה להתפטר ולא שהמעסיק יגרום לפיטוריה.
עוד נקבע כי מהתכתובת בין הצדדים עולה כי המעסיק ביקש את המשך העסקה של העובדת אולם היא לא תבעה לאחר הפסקת עבודתה אפילו פיצויי פיטורין. אשר על כן, נקבע כי בנסיבות המקרה העובדה התפטרה ולכן אינה זכאית לפיצויי פיטורים ולתשלום חלף הודעה מוקדמת.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
בעקבות האמור, הגישה העובדת עתירה לבג"ץ נגד בית הדין הארצי והמעסיקים. בהסכמת הצדדים הוכרז כי פסק דינו של בית הדין הארצי יבוטל, וכי המעסיקים ישלמו לעותרת את החיוב הכספי שעולה מפסק דינו של בית הדין האזורי.
לצד זאת ראו השופטים להבהיר כי אינם מקבלים את נימוקיו של בית הדין הארצי לעניין פיצויי הפיטורים. לשיטתם, יש לקבוע כי בעת הטרדה מינית של עובדת במקום העבודה, יש לפעול לפי סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, שכותרתו "התפטרות אחרת שדינה כפיטורים", ולקבוע כי ההטרדה המינית עולה כדי "נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו". לפיכך יש להוסיף ולבחון גם את יתר התנאים הנדרשים לפי הדין וההלכה הפסוקה לשם קביעת התפטרות בדין פיטורים – "חובה על העובד... להעמיד את המעסיק על כוונתו, כך שתהא לו הזדמנות להפסיק ולתקן את ההרעה... [אך] כאשר ברור על פניו שאין בידי המעסיק לשנות ולתקן את ההרעה, אין לדרוש מהעובד שיתרה במעסיק", וכן "קשר ישיר בין ההתפטרות להרעה".
הודגש, כי התוצאה של ראיית ההתפטרות כפיטורים משקפת את החומרה של הטרדה מינית במקום העבודה, ואת המציאות של עובד שנפגע באופן זה. בנוסף, גישה זו מתיישבת גם עם תיקוני החקיקה של השנים האחרונות, והרצון להילחם נגד התופעה המכוערת של הטרדה מינית בכלל, ובמקום העבודה בפרט. זאת, מתוך הכרה בפגיעה הקשה הנגרמת על ידי הטרדה המינית.
נוכח האמור, יחויבו המעסיקים בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין של העובדת בסך 25,000 שקל בגין שני ההליכים בבתי הדין לעבודה. העותרת יוצגה בהליך ע"י עו"ד יוסף אסף קוסטיקה ועו"ד בועז ארבל. המעסיקים יוצגו ע"י עו"ד יעקב זיו. בשם היועץ המשפטי לממשלה: עו"ד אודליה גליק.
בג"ץ 9239/17
