חדשות

ההאקתון המשפטי השנתי שהתקיים בשבוע שעבר בת"א העניק חוויה מעניינת גם למי שצפו מהצד בקבוצות של משפטנים, אנשי טכנולוגיה, פיתוח ומוצר, אנשי אקדמיה וסטודנטים, שעבדו בקדחתנות בסיועם של מנטורים על מיזמים מקוריים המשלבים בין טכנולוגיה למשפט. עו"ד אתי דדיאשוילי, המארגנת הראשית של האירוע: "מי שמסתכל רק על העבר או על ההווה, מסתכן בכך שיפספס את העתיד"

המעבר של עולם המשפט מהעט והנייר המסורתיים לכלים טכנולוגיים מעשיים הוא בלתי נמנע. זה המסר העיקרי שעלה מההאקתון המשפטי שנערך בסוף השבוע שעבר בישראל, כחלק מאירועי Global Legal Hackathon שהתקיימו במקביל במעל 45 ערים ברחבי העולם. ההאקתון בישראל, שהתקיים השנה בפעם השנייה וארך יומיים (חמישי-שישי), הוא פרי שיתוף פעולה של משרד עורכי הדין פישר בכר חן וול אוריון ושות' ומחלקת Tech&Law של משרד "רובוס".

מי שנקלע במקרה למשרדי פישר-בכר חן בת"א לא יכול היה שלא להתרשם מהארגון המרשים של האירוע ולהישאב לרוח היצירתיות והיזמות שעלתה מכל פינה: בכל חדר במשרד ישבו קבוצות שהורכבו ממשפטנים, אנשי טכנולוגיה, פיתוח, מנהלי מוצר ומעצבים, אנשי אקדמיה וסטודנטים, שניהלו עד השעות הקטנות של הלילה דיונים ערים וסוערים על הרעיונות שברצונם לפתח במטרה להתגבר על אתגרים משפטיים בתחום המגזר הפרטי והציבורי באמצעות טכנולוגיה. כל אחד ענד על חזהו תג עם שם ומדבקה צבעונית שסיווגה אותו לפי תחום עיסוקו. לצדם עבדו בחלק מהזמן עשרות מנטורים מכל התחומים, שתפקידם היה להכווין ולמקד את הקבוצות על מנת לסייע להם להפיק את התוצר הטוב ביותר.

בהפסקות שוחחו המשתתפים בינם לבין עצמם, בין אם בחדר ובין אם במטבח המשרד, שם הוצעו להם אוכל ושתיה בשפע. מעניין לספר שבאירוע נכחו בין היתר גם שתי חוקרות אקדמיות החוקרות את נושא ההאקתונים, שהגיעו לעשות תצפית על ההאקתון ולהשתמש בנתונים למחקר שהן עורכות. על הכל ניצחה המארגנת הראשית והמנחה של האירוע, עו"ד אתי דדיאשוילי, המשמשת כמנהלת ידע ואחראית תחום הטכנולוגיות המשפטיות במשרד פישר בכר חן וול אוריון ושות' ושימשה גם כשופטת בתחרות. דדיאשוילי סקרה בתחילת ההאקתון את ההתפתחויות בתחום הליגלטק ברחבי העולם ובישראל, ולאחר מכן הסתובבה בין האורחים והמשתתפים, סייעה, הסבירה, תדרכה ונתנה הנחיות.

עו"ד דדיאשוילי התקשתה להסתיר את ההתרגשות כשסיפרה על החוויה שעברה עליה במהלך היומיים שבהם התקיים ההאקתון: "במהלך פחות מ-48 שעות זכיתי לחבוש לא מעט כובעים בהאקתון – הייתי המארגנת והמנחה של האירוע, מנטורית, ושופטת. אמנם זה אתגר לא קטן (מה גם שהוא נערך במקביל למרתון תל אביב), וקדמו לכך שבועות של הכנות קדחתניות עם לא מעט לילות לבנים, אבל אני עושה את זה באהבה ומתוך אכפתיות אמתית. החיבור בין משפט וטכנולוגיה מאוד יקר ללבי וכשיזמתי את ההאקתון לפני שנה רציתי לעורר את התפתחות של התחום הזה גם בישראל, שבה הוא נמצא כרגע בפיגור יחסי לעומת מדינות אחרות כגון ארה"ב ואנגליה, בהן שוק הליגל-טק זוכה לפריחה מואצת. לשמחתי משרדנו נמצא בחזית החדשנות המשפטית בישראל ותומך ביוזמה של בניית קהילת ליגלטק מקומית".

עוד הוסיפה עו"ד דדיאשוילי: "התוצאות של ההאקתון השנה עלו על כל תקוותיי וציפיותיי, וכמובן הדובדבן שבקצפת – זו כבר שנה שנייה שאני חוגגת יום הולדת במהלך ההאקתון, ומבחינתי ההתקיימות שלו והצלחתו זו המתנה הכי גדולה, אז זכיתי פעמיים".

כאמור, באירוע נכחו לא רק משפטנים אלא גם משתתפים מתחומי עיסוק אחרים שמצאו בו עניין מזוויות שונות. מאור, אחד המשתתפים שלא הגיע מהתחום המשפטי, סיפר כי הוא וחברו נוהגים ללכת להאקתונים כדבר שבשגרה, בשביל הכיף והעניין, וגם בשביל הפרסים. "קוד הוא שפה אוניברסלית וזה לא משנה באיזה סוג חברה אתה עובד", הוא אומר. "אותו סוג של רעיונות יכול לעבוד בכל מקום. בכל תחום יש צורך בטכנולוגיה, החל מהדבר הכי פשוט כמו חניון. כל דבר אפשר למחשב, בין אם זה משחק, מערכת או משהו אחר. מעולם לא זכינו בהאקתון אבל היינו רוצים להאמין שזה יקרה בקרוב".

קבוצת משתתפים אחרת, שכללה גם סטודנטים ומתמחים למשפטים, סיפרה על החוויה המעניינת של מפגש בין אנשים מרקעים שונים. "נראה שאין ברירה אחרת", אמר אחד המשתתפים על השילוב בין הטכנולוגיה למשפט. "אנחנו חיים במציאות שבה הטכנולוגיה הרבה יותר מקדימה את המשפט, ועכשיו המשפט מנסה לצמצם פערים. לכן פרויקטים מהסוג הזה נראים כמו משהו טבעי ומתבקש. יש את הצורך והרצון של אנשים לדברים הללו וטוב שהרימו את הכפפה. האתגר הוא שזה שוק שהוא יחסית שמרני, אבל נראה שלאחרונה יש יותר רצון ונכונות לבחון את הדברים".

עו"ד דדיאשוילי סיפרה עוד על האווירה המיוחדת ששררה באירוע: "כבר לאחר הסקירה שנתתי בתחילת ההאקתון על ההתפתחויות האחרונות בתחום הליגלטק ברחבי העולם, הבחנתי בפנים המוארות של הנוכחים בחדר שאני מאמינה שהצלחתי להדביק אותם בהתלהבות שלי. ראיתי שהיישומים שהזכרתי, דוגמת שימוש בטכנולוגיות מתקדמות כגון בינה מלאכותית, אוטומציה ובלוקצ'יין, הציתו את הדמיון של המשתתפים וכבר בשלב הפיצ'ים הראשונים, כשלרוב אנשים מהססים להופיע על הבמה, עשרות מתמודדים ניגשו ברצון והציגו את הרעיונות שלהם מול קהל הנוכחים בניסיון למשוך אליהם מתמודדים נוספים שיתגייסו למטרה. לא האמנתי שזה קורה, זה היה מעורר השראה! המתמודדים ממש חיבקו את ההאקתון והיה ניכר שהם נהנים מהעשייה. האנשים היו כל כך חדורי מוטיבציה".

"זה היה פשוט נהדר לראות את האווירה המחשמלת של חדשנות ושיתוף פעולה ששררה באירוע", היא ממשיכה. "כמו שאמר סטיב ג'ובס - דברים גדולים בעסקים אף פעם לא נעשים על ידי אדם אחד, אלא הם תוצאה של עבודת צוות, וזה היה מאוד ניכר בהאקתון – קבוצות מתחרות סייעו זו לזו לאורך כל הדרך. גם רמת ההתגייסות של עובדי המשרד אצלנו הייתה לא פחות ממרשימה, החל משותפים ועורכי הדין במחלקות השונות שתרמו מניסיונם הרב, ועד למתמחים רבים וצוות אדמיניסטרטיבי שתמכו בתהליך. זאת הייתה חוויה מלמדת של גיבוש ושיתוף פעולה וזהו לדעתי סוד ההצלחה של ההאקתון".

"עוה"ד לא מבינים את השימוש שלהם בטכנולוגיה ברמה שפוגעת בשירות שלהם"

אחד מהסממנים הבולטים לקשר החזק שמציג האירוע בין הטכנולוגיה למשפט, נבע גם מנוכחותם של נציגים מחברות ענק כמו "מיקרוסופט". עו"ד בן חקלאי, יועץ משפטי בחברה, סיפר כי מתוך ההכרה בקשר הזה שלחה מיקרוסופט מומחים טכנולוגיים שישמשו כמנטורים וינסו לעזור למשתתפים לחבר את הקונספט העסקי לטכנולוגיה וכיצד הדברים מתיישבים ביחד. מעבר לכך, הוא מספר, בשנתיים האחרונות מיקרוסופט מנסה לקרב את האוכלוסייה המשפטית לעולמות של טכנולוגיה. "אנחנו עושים הדרכות לעורכי דין ומדברים על נושאים כמו ענן, אבטחת מידע, למה אבטחת מידע היא רלוונטית למשרדי עורכי דין, מה רואים בעולם ואיך מביאים את זה לפה", הוא מספר. "רק בשנה האחרונה עשינו שלושה כנסים עם לשכת עורכי הדין, הצגנו בכנס השנתי של הלשכה ואצלנו עשינו שני כנסים פתוחים לקהל שהוא יותר משפטי. בתפיסה שלנו המוצרים שלנו מותאמים לקהל המשפטי במובן שיש לנו המון פיצ'רים במוצרים שיכולים לגמרי לתמוך גם בעולם הלקוחות של עורכי הדין וגם בעורכי הדין בתוך הבית – החל מניהול חיי דאטה, איך מאבטחים את זה, איך משתפים מידע בצורה מאובטחת. יש כל מני פיצ'רים טכנולוגיים שמיקרוסופט היא נושאת הבשורה בהם בשוק הטכנולוגי".

בנוגע לשילוב בין עולם המשפט המסורתי, שאינו נתפס כטכנולוגי במיוחד, לבין כלים מתקדמים, מסכים עו"ד חקלאי כי עתיד המקצוע צועד בכיוון הזה: "עולם המשפט מאד לא טכנולוגי בהוויה שלו", הוא אומר. "אני חושב שהוא חייב להפוך לטכנולוגי. זה מדהים שעורכי הדין לא מבינים את השימוש שלהם בטכנולוגיה ברמה כזאת שפוגעת בשירות שלהם כעורכי דין. יש כל מני מורכבויות טכנולוגיות שנוגעות בעולמות כמו פרטיות, חיסיון עו"ד-לקוח, אבטחת סייבר ועוד. משרדי עורכי דין הם המטרה הכי קלה היום. על פי נתונים של ה- American Bar association (לשכת עורכי הדין האמריקאית), יותר מ-60% מהפירמות שמונות 500 עורכי דין ומעלה נפרצו בשנה האחרונה. זה מספר עצום, ומדובר בארה"ב ובפירמות עם תקציבים שבארץ לא שמעו עליהם בכלל. יש המון נקודות מגע וזה הכרח שאי אפשר למנוע אותו. זה שוק שהוא קשה וניחן בחוסר השקעה ופערים מטורפים מול הצורך. אין לכך מודעות, אבל הבשורה קצת התחדדה. בכנס האחרון למשל, לא היה לנו מקום כי נרשמו פי 2 יותר משתתפים ממש שחשבנו. הנקודה היא שעורכי הדין חייבים להתחיל להיות טכנולוגיים. זה קורה בכל התחומים ומי שיעשה את זה יישאר רלוונטי. מי שלא - פחות".

ממתחרה - למנטורית

בין האורחים שהגיעו השנה לאירוע הייתה גם עו"ד הילה אהרוני, מייסדת ומנכ"לית חברת YouRight ופלטפורמת Righty, שהתחרתה בשנה שעברה בהאקתון כמתמודדת מן המניין וחזרה השנה כאחת המנטוריות שעבדו עם המשתתפים. "החוויה כמנטורית השנה לעומת מתמודדת בשנה שעברה הייתה נפלאה מבחינתי", היא מספרת. "בשנה שעברה חששתי מעט, היינו אחרי חממה של נובוס - מרכז היזמות של המכללה למנהל, ולא ממש ידענו האם מקומנו בהאקתון. עבדנו יומיים על מנת לקדם את המוצר שלנו ולחבר אותו יותר למשרדי עורכי הדין. במשך הזמן הזה עבדנו על הרעיון, על השירות, ועל הדמו לרעיון. היינו מתקדמים מהשאר ולכן הרגשנו שעלינו להראות שיש לנו מקום בתחרות וזה היה נפלא, המנטורים היו מדהימים וקיבלנו מהם המון עזרה ובעיקר מידע חשוב בנושאי פרטיות, נגישות מידע ונושאים נוספים".

"השנה כשעו"ד אתי דדיאשוילי הציעה לי להיות מנטורית במיזם GROWL (ארגון לקידום והעצמת נשים בליגל-טק) כמובן שהסכמתי. סיוע ליזמים חדשים הוא משהו שאני ועשה ביום יום במספר מסגרות ואני מאמינה בכך שלתת זה לקבל. משכך, ליווי הקבוצות בהאקתון כמנטורית וסיוע לקבוצות המדהימות היה לי מאוד טבעי. שתי הקבוצות העיקריות עמן ישבתי היו לשמחתי גם מהקבוצות הזוכות בתחרות. הן שאלו, נעזרו, העלו רעיונות מעניינים ופתרו בעיות מהותיות והכי חשוב לדעתי העזו לחשוב מחוץ לקופסה ולהתחיל מיזם חדש בתחום הליגל-טק. מאחלת להם המון הצלחה בהמשך".

חגיגה של חדשנות משפטית

ומה בנוגע לתוצרים שעלו מההאקתון? בעניין זה מספרת עו"ד דדיאשוילי על "חגיגה של חדשנות משפטית" שכללה פתרונות מרשימים מקשת רחבה ומגוונת של מגזרים שונים. במקום הראשון זכתה קבוצת "Legal Force", שקיבלה גם את הפרס המיוחד מטעם משרד המשפטים, שהגתה מיזם המתייחס לאתגרים בתחום המשפט הפרטי מתוך מטרה לתת מענה ליועצים משפטיים בניהול העבודה השוטפת במחלקות המשפטיות באמצעות ניתוח חכם של חוזים וייעול הליכי משא ומתן.

במקום השני זכתה המערכת של קבוצת Litvisor"", שקיבלה גם פרס מיוחד מטעם אנשי האקדמיה. המערכת נועדה לפתור אתגרים אקדמיים ולשמש 'marketplace' למיקור חוץ של תחום המחקר המשפטי לצד הקניית ניסיון פרקטי לסטודנטים. הזוכים במקום השלישי, קבוצת QnA"", פיתחו 'כיתת לימוד וירטואלית' לעולם האקדמיה שנועדה לסייע למרצים לנתב בצורה יעילה בין השאלות של הסטודנטים במהלך השיעור.

לדברי עו"ד דדיאשוילי, קבוצות נוספות שהשתתפו בתחרות הפגינו חשיבה בשלה והבנה מעמיקה את צרכי השוק המשפטי וניסו ליישם כלים טכנולוגיים פורצי דרך מהתחום של ניתוח אנליטי של הביג דאטה וחילוץ ישויות מטקסט, הנגשת מידע פומבי בתחום שוק ההון בצורה יעילה יותר, פלטפורמה מקוונת לניהול סכסוכים משפטיים שככלל לא מגיעים לבתי משפט קונבנציונאליים, ועד לשטרי חליפין אלקטרוניים בדמות חוזים חכמים המבוססים על טכנולוגיית בלוקצ'יין. "אנו גאים בפתרונות המרשימים שנולדו בעקבות ההאקתון המשפטי המקומי ומקווים ליישומם העתידי המוצלח בישראל ומחוצה לה", אמרה. "בתור שופטת בתחרות המקומית מזה שנה שנייה ובעלת ניסיון כשופטת בגמר של התחרות הבינלאומית שהתקיים בשנה שעברה בניו יורק, אני סבורה שהקבוצה הזוכה גיבשה פתרון בעל פוטנציאל גבוה להשפעה גלובלית, שזה שיקול משמעותי מבין הקריטריונים שיוכרע על בסיסם אילו 14 קבוצות מרחבי העולם יעלו לגמר ויקבלו הזדמנות להציג את הפתרון שלהם מול קהילה בינלאומית של שוחרי חדשנות משפטית. כולי תקווה שהשנה תצא מישראל בשורה".

"רכבת הרים של רגשות"

עו"ד דדיאשוילי משמשת גם כשגרירת הארגון הבינלאומי GROWL (Global Rise of Women in LegalTech). במסגרת זו קידמה השנה חלוקת פרס נוסף, שנועד להעצים את כוחן של נשים בתחום הליגל-טק. בפרס זכתה קבוצת Weaid! ממכללת ספיר, בהובלת נשים שפיתחו פלטפורמת צ'טבוט להנגשת צדק לציבור הרחב בהתבסס על טכנולוגיית בינה מלאכותית ועיבוד שפה טבעית. הקבוצה כללה שתי סטודנטיות, מתרגלת ושני מרצים – ד"ר שרון בר זיו, שבאה מתחום הטכנולוגיה והמשפט, וד"ר עמוס ישראל, שהשתתף בהאקתון בשנה שעברה ואף זכה באחד הפרסים. בנוסף כללה הקבוצה מפתח שחבר לצוות במהלך ההאקתון ומשתתף נוסף שפרש בשלב מוקדם כדי להקים קבוצה אחרת, וזכה בסוף במקום השלישי עם תוכנה לדירוג שאלות בכיתת לימודים.

"בגלל שעמוס השתתף בהאקתון בשנה שעברה הוא ניסה למשוך גם השנה אנשים שיבואו לאירוע", מספרת אבישג צופי, אחת מחברות הקבוצה. "אחרי שהייתה היענות ערכנו פגישת התנעה של 3 שעות במכללה במקום שנקרא Xlab - מעבדה לחדשנות ויזמות בספיר. נפגשנו שם וניסינו לחשוב על רעיונות. באנו להאקתון עם 2 רעיונות מוכנים ואפילו הצגנו אחד בפיץ' של הבוקר, אבל כשהתחלנו את התהליך נפגשנו עם המנטורים והם אמרו לנו מה ההיתכנות של הרעיון, שיקפו לנו את החולשות של המוצר ולכן התגבשנו בסופו של דבר על רעיון אחר. במהלך שוק הרעיונות חבר אלינו גם אדם בשם חיים כהן, שמסתבר שהוא 'שועל האקתונים' ותיק שהשתתף כבר בכמה האקתונים וגם זכה בפרסים, ויחד חשבנו על רעיון חדש".

הרעיון שגיבשה הקבוצה, מספרת צופי, הוא מעין פלטפורמה להזנת עוולות שקורות לאזרחים. האזרח יוכל לכתוב מקרה שקרה לו, לדוגמה שהאוטובוס איחר, ולקבל חיווי האם יש עוד אנשים שזה קרה להם, האם מתנהלת תביעה ייצוגית בעניין וכד'. "הרציונל הוא שיהיה מאגר מידע גדול של כל מני עוולות, שמשתמשי הקצה בו יהיו עורכי דין לתביעות ייצוגיות, המחוקק, הרגולטור, קליניקות למשפטים בבתי ספר למשפטים ועוד, שיוכלו לבוא ולשלוף נושא ולטפל בו. היה חשוב לנו האפקט של הדאטה-בייס הגדול של העוולות הללו ושארגונים יוכלו לעשות בו שימוש. הפן הוא חברתי, וזה מתכתב עם הרוח של בית הספר למשפטים בספיר, שהוא מאד חברתי".

"הייתה חוויה מדהימה", מתארת צופי. "אפשר לתאר את זה כמעין 'רכבת הרים' של רגשות. אתה מתחיל בלגבש רעיון, מתלהב ממנו, ואז מגיע מנטור או שניים ומוריד אותך. זה גורם לך לחדד את הרעיון, הם שואלים שאלות מאתגרות וענייניות. זה קצת מוריד אבל מצד שני זה גם מחזק ומחדד לך את מה שבאמת צריך לחשוב עליו. אתה עולה ויורד כמה פעמים. הייתה לנו נקודת שברון וייאוש לקראת חצות, אבל בסופו של דבר התגברנו על זה. חלק מהקבוצה נשארו כל הלילה וחלק פרשו לישון וחזרו מוקדם מאד בבוקר ואז המשכנו לעבוד על מה שצריך לעשות. חשוב להגיד שנשיא המכללה, פרופ' עומרי ידלין, הגיע ביום האחרון לראות אותנו, לעודד ולהיות חלק מהתהליך הסופי".

"אנשים פנו אלינו ואמרו 'איך פספסנו'"

עו"ד זוהר פישר, בעל משרד "רובוס", סיכם את ההאקתון: "האירוע עלה על כל הציפיות מכל בחינה אפשרית כמעט. באירוע כולו השתתפו קרוב ל- 150 איש, רבים מהמשתתפים הגיעו עם רעיונות בשלבי גיבוש כאלו ואחרים מהבית, וכמות המנטורים שהסתובבה בין הקבוצות – סייעה, דחפה, עודדה ונתנה מהידע שלהם – הייתה לא פחות ממדהימה. אנשים מלב התעשייה – הטכנולוגיה, המשפט, האקדמיה וכו' – עזבו הכל והתייצבו למספר רב של שעות. מה שיפה בתחום הליגלטק, והנושא הזה גם עלה לא מעט בהאקתון עצמו, היא שכל אבן שנהפוך בתחום עריכת הדין – מסתירה מתחתיה אלמנטים רבים שניתן לשפר ולייעל במטרה הן להנגיש את עולם המשפט, והן לסייע לעורכי הדין לעבוד באופן נבון יותר. תחום הליגלטק הוא מצד אחד תעשייה ששווה מיליארדים מסביב לעולם – ומנגד, עדיין תחום שיש בו נושאים רבים שטרם טופלו לעומק – וצופנים בחובם רווחים גדולים ועניין רב. זה חלק מסוד קסמו של התחום. אני חושב שהעדות הטובה ביותר להצלחת האירוע היא מאנשים שעקבו אחריו מהבית – בין אם מהרשתות החברתיות או מחברים – שכבר פנו אלינו ואמרו 'איך פספסנו'. לכל אלו אני יכול לומר שהם כבר מוזמנים להאקתון 2020 יתקיים בעוד שנה באותו מקום, והם מוזמנים לקרוא על תחום הליגלטק ועל המתרחש בו בישראל ובעולם ולהיערך לקראת השנה הבאה".

"אחזור על משפט אתו פתחתי את ההאקתון – השוק המשפטי ברחבי העולם עובר טרנספורמציה בעקבות התפתחויות טכנולוגיות, ומי שמסתכל רק על העבר או על ההווה, מסתכן בכך שיפספס את העתיד", סיכמה עו"ד דדיאשוילי את החוויה. "ההאקתון המחיש בצורה שלא משאירה ספק שאנחנו ממש לא מתכוונים לפספס את העתיד שלנו, אלא ההיפך הוא הנכון. יש לנו את כל התנאים להצליח – אנחנו 'אומת הסטארט-אפים' עם אקו-סיסטם מפותח בתחום ההייטק, לצד הניסיון המשפטי העצום שלנו בתור 'מדינת עורכי דין' עם יחס עורכי דין הגבוה ביותר בעולם ביחס לאוכלוסין. ההאקתון המשפטי הוכיח שוב שחיבור של שני עולמות אלו מייצר פתרונות חדשניים שיוכלו להצעיד את השוק המשפטי המקומי קדימה".