חדשות

תאונה ביזארית בספארי בר"ג: משפחה שעשתה את דרכה לעבר שער היציאה נפגעה לפתע מעדר אנטילופות שחלפו בדהרה ורמסו את הרכב. ביהמ"ש קבע שלא מדובר ב"תאונת דרכים" לפי החוק: "התאונה ארעה בשל אירוע נדיר וחריג בשכיחותו, על גבול האנקדוטי, וללא כל זיקה לרכב"

התובעים הם בני משפחה: אב, בתו ובן זוגה של הבת. בנובמבר 2015 ביקרה המשפחה בפארק הספארי שברמת גן. משסיימו את הביקור לקראת ערב, עשו דרכם לכוון פתח היציאה של הספארי. אותו היום היה הפארק גדוש במבקרים ולכן נוצרה שיירה של מכוניות שהתקדמה בפקק איטי לקראת שערי היציאה.

לפתע, ללא כל הכנה או התרעה מוקדמת, וכאשר הרכב היה במצב של עצירה מוחלטת בפקק, נופצה השמשה האחורית והצדית הרכב והתובעים חשו טלטול, חבטות ומעיכת החלק האחורי והגג. האירוע נמשך מספר שניות וחלף כלא היה. לתדהמתם, התברר להם כי הרכב  נפגע ע"י עדר אנטילופות מסוג "קאנה" אשר חלף בדהרה את שביל היציאה ובדרכו עלה על רכב המשפחה ורמס אותו.

מדובר בסוג של אנטילופה המכונה גם "אילנד", המשתייך למשפחת הפרים ומקורו באזורי סוואנה באפריקה. האילנד הוא הגדול שבאנטילופות של אפריקה, עם זכרים במשקל שנע לרוב בין 600 - 800 ק"ג ונקבות במשקל שבין 400 - 600 ק"ג. עוד העלו הממצאים מהשטח כי העדר הגיח מצדו הימני של הרכב ולמעשה חלף אותו מימין לשמאל. למקום הוזעקו ניידת משטרה ואמבולנס אשר פינה את הבת ואמה לבית החולים. בן זוגה של הבת צילם את מצב ומיקום הרכב בזמן אמת, כאשר מהתמונות עלה שכל חלקו הימני-אחורי של הרכב ספג מכה קשה, הפח נמעך ונשרט והשמשות האחורית והצדית התנפצו.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

בכל הנוגע לנזקי הרכוש לרכב, הספארי פיצה את התובעים במלוא שווי הרכב שהוכרז כטוטאלוס (אובדן מוחלט) בעקבות התאונה. במסגרת התביעה שהגישו לבית משפט השלום בת"א, עתרו התובעים לפצותם גם בגין נזקי הגוף שלטענתם נגרמו להם. התביעה הוגשה בעילות של רשלנות והפרת חובה חקוקה, אך לאחר שהספארי טען שמדובר ב"תאונת דרכים" לפי חוק הפלת"ד, הוסיפו התובעים גם את חברת "שירביט", מבטחת הרכב, בעילה חלופית לפי החוק.  בהתאם לכך, הורה בית המשפט על פיצול הדיון כך שראשית דבר תידון ותוכרע תחילה המחלוקת בשאלת סיווג התאונה.

השופטת אידית קליימן-בלק קבעה כי לא מדובר בתאונת דרכים וכפועל יוצא דחתה את התביעה נגד חברת "שירביט". השופטת הזכירה כי תאונת דרכים מוגדרת בחוק הפלת"ד כ"מאורע  שבו נגרם לאדם נזק גוף, עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה". במקרה הנוכחי, השאלה העיקרית העומדת לדיון היא שאלת הקשר הסיבתי, תנאי המגולם במונח "עקב" שבהגדרה לעיל. בעניין זה, נדרש גם קשר סיבתי עובדתי, דהיינו שרשרת אירועים עובדתית שבסופה נפגע הניזוק, וגם קשר סיבתי משפטי.

לדעת השופטת, במסכת הראיות אין כל ראיה פוזיטיבית לטענה שהעלה הספארי לפיה היו אלו רכבים עוקפים שגרמו לעדר לפתוח בדהרה פתאומית, אלא מדובר בהשערה בלבד המשוללת יסוד ראייתי. זאת ועוד, מהעדויות הסתבר כי סדר הדברים היה דווקא הפוך: העדר הוא שפגע ברכב בעת הדהירה ולא תנועת/נסיעת הרכב היא שגרמה לדהירה הפתאומית.

מלבד האמור, מעדות האב עלה בצורה מפורשת כי הפגיעה בנוסעי הרכב שישבו במושב האחורי, בתו וחתנו, הייתה מרגל האנטילופה שניפצה וחדרה דרך השמשה וחבטה בהם אגב העלייה על גג הרכב ותא המטען שלו. גם התרחשות זו, לדעת השופטת, שוללת קשר סיבתי עובדתי בין האירוע כמו שארע לבין הרכב בשמשו כרכב מנועי למטרות תחבורה, שכן הפגיעה בנוסעים הייתה בשל מכה ישירה שספגו מרגלי החיה עצמה להבדיל מהרכב או מרכיב כלשהו שלו (כגון השמשה שהתנפצה או הפח שנמעך). למעשה, קבעה השופטת, מדובר בנזק בלתי מכוון שנגרם לתובעים על ידי העדר החופשי בשטח הספארי, ללא קשר למצב הרכב או הדרך, וככזה יש לראות במקרה כמוצא מגדר חוק הפיצויים לפי ההלכה הפסוקה. נוכח האמור, לא מתקיים בנסיבות המקרה קשר סיבתי עובדתי ומשפטי כאחד בין השימוש שעשו התובעים כנוסעי הרכב לבין פגיעתם בנסיבות התאונה.

עוד הוסיפה השופטת כי ניתן לומר שהתאונה אכן ארעה במהלך הנסיעה, קרי במהלך השימוש ברכב, אולם היא לא ארעה עקב השימוש ברכב. כך, מעדויות התובעים עולה בבירור כי פגיעתם לא נגרמה עקב היותם נוסעי הרכב, אלא ארעה בשל גורם זר מתערב, שאין לו ולא כלום עם סיכונים אינהרנטיים של הדרך אשר נכללים בגדר סיכונים תחבורתיים. גם עצם העובדה שהם היו ישובים אותה שעה בתוך הרכב לא תרמה מאומה לנסיבות או תוצאות התאונה, אלא הייתה מקרית גרידא. "אין זאת אלא כי התאונה ארעה בשל אירוע נדיר וחריג בשכיחותו, על גבול האנקדוטי, וללא כל זיקה לרכב בהיותו "רכב מנועי למטרות תחבורה" או לסיכונים שכיחים של הדרך", כתבה השופטת. "השכיחות להיתכנות אירוע מסוג זה הינה כה נדירה, לא רק בכבישי ישראל אלא אף בשטח הספארי עצמו, עד כדי שניתן לראותה כשואפת לאפס".

משכך, נקבע, מבחן "השכל הישר" מוביל למסקנה כי נזק הגוף אשר הוסב לתובעים אינו תולדה של "סיכון תחבורתי" או תוצאה של סיכון אופייני הטמון ברכב מעצם טיבו וטבעו או בתנאי הדרך. במקום זאת, הסיכון שהתממש גלום בפעולה של גורם זר, עדר חיות אשר פותח בדהרה ורומס כל שנקרה בדרכו באקראי לחלוטין. אשר על כן ,ישיבתם של התובעים ברכב הייתה אגבית לחלוטין לשימוש התחבורתי שעשו בו כנוסעים ולכן מתבקשת המסקנה כי הרכב שימוש כזירה בלבד ולא היה גורם בעל תרומה ממשית כלשהי להתרחשותה.

לבסוף ציינה השופטת כי המסקנה האמורה מתיישבת גם עם התכלית הפרשנית של תיקון 8 לחוק הפיצויים. לדבריה, התיקון ומגמת הפסיקה שהתפתחה בעקבותיו, מעידים על מגמת צמצום בקשר להגדרת המקרים שיבואו בגדר תאונת דרכים על פי החוק ולקרב את הגדרת "תאונת דרכים" למשמעותה הפשוטה והיומיומית, כפי שנתפסת בלשון הציבור הרחב.

לאור האמור, התביעה תמשיך להתברר כתביעת נזיקין בלבד נגד הספארי. מאחר שהדיון בסיווג התאונה עלה בעקבות טענת ההגנה שהעלה הספארי, ישא הוא בהוצאותיה של חברת "שירביט", בסך 15,000 שקלים. התובעים יוצגו בהליך ע"י עו"ד עמית ביר. הספארי יוצג ע"י עו"ד שני גוטליב. שירביט יוצגה ע"י עו"ד אביגדור קנדל.

ת"א 53321-07-17