בית המשפט לענייני משפחה הורה על מתן חיסון נגד חצבת לילדה בת 12, לאחר שהוריה לא הצליחו להגיע להסכמה ביניהם בעניין. השופט נסמך במידה רבה על המלצות משרד הבריאות והשווה את אי ההתחסנות לחציית כביש בעיניים מכוסות: "על בית המשפט להבטיח את טובתם של קטינים ולהגן עליהם הן מפני עצמם והן מפני אחרים"
הצדדים נישאו זה לזו בשנת 2006 ומנישואיהם נולדה להם בת משותפת, שכיום היא בת 12 שנים. לימים, עלו היחסים על שרטון, וההורים נפרדו. בסמוך לכך, הגיעו הצדדים להסכם גירושין שאושר ע"י בית המשפט וקיבל תוקף של פסק דין, תוך קביעת המשמורת על הילדה אצל האם.
בחודש ינואר השנה, פנתה האם לבית המשפט לאור מחלוקת שנתגלעה בינה לבין האב בקשר עם מתן חיסון לבתם נגד מחלת החצבת, בהתאם להמלצות משרד הבריאות. בבקשתה טענה האם כי חרף פניותיה לקבלת הסכמתו של האב לחיסון, הוא סירב בכל תוקף לכך, וזאת על אף התפרצות מקרי חצבת רבים לאחרונה. האם הוסיפה כי הקטינה חוסנה בכל החיסונים הנדרשים כשהייתה תינוקת, זולת חיסון נגד חצבת מאחר שהדבר לא נראה הכרחי באותו זמן.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
במסגרת תשובתו, טען האב כי אין לאפשר את מתן החיסון לבתו מאחר שאין כל סיכוי או סיכון שתידבק במחלה ואין מדובר בהתפרצות של מגיפה, בניגוד לטענת האם. עוד טען כי במתן החיסון יש כדי לחשוף את הקטינה לתופעות לוואי כגון חום, שיעול ועוד, וכי הקטינה עצמה אינה מעוניינת להתחסן.
השופט יהורם שקד מבית המשפט לענייני משפחה בת"א הזכיר כי העיקרון המנחה את בית המשפט בכל הנוגע לעניינם של קטינים הוא טובת הילד, והוא העיקרון המונח לנגד עיני השופט בבואו להכריע, לרבות בכל הקשור בדרכי הטיפול הרפואי שיש להעניק לקטין.
לאחר ששקל את טענות הצדדים במקרה זה, הגיע השופט למסקנה כי טובת הקטינה היא בקבלת בקשת האם למתן החיסון, וזאת אף בהיעדר חוות דעת מאת מומחה רפואי. לשיטתו, העניינים שעל הפרק הם מושכלות יסוד של טיפול והשגחה בקטינים שהם חסרי ישע ונעדרי יכולת לטפל בעצמם ולקבל החלטות שיש בהן כדי להשפיע על גורלם.
בעניין זה, ציין השופט כי עיון בהמלצות משרד הבריאות מעלה כי למניעת הידבקות במחלה ולהבטחת טובתם של קטינים, יש להתחסן נגד מחלת החצבת. באשר למשמעויות ההידבקות במחלה, נרשם באתר משרד הבריאות כי זו עלולה לגרום לסיבוכים קשים בדרכי הנשימה ובמערכת העצבים, וכי אחד מכל 1,000 ילדים עלול למות מהמחלה. אשר לסיכויי ההידבקות, נרשם באתר כי לאדם שאינו מחוסן הנחשף לחולה צהבת יש סיכוי גבוה מ-90% להידבק במחלה, וכי הדרך הבטוח ביותר למנוע תחלואה היא ע"י התחסנות. עוד נאמר כי החיסון הוא בטוח ויעילותו במניעת המחלה היא גבוהה מאד, עד כדי 97%. מהאמור הסיק השופט כי לקטינה, שלא חוסנה נגד חצבת בהגיעה לגיל שנה, קיים סיכוי וסיכון להידבק, שניתן למניעה כמעט מוחלטת לאחר קבלת החיסון.
"על בית המשפט לתת תוקף להמלצות משרד הבריאות"
עוד התייחס השופט לטענת האם בנוגע לבהילות במתן החיסון דווקא עתה, לאור העלייה הדרסטית במספר הנדבקים במחלה בישראל. בעניין זה, ציין השופט, נרשם באתר משרד הבריאות כי בשנה האחרונה נדבקו בחצבת יותר מ-3,400 איש בישראל. לשיטתו, אין צורך במינוי מומחה מטעם בית המשפט וספק אם הדבר אינו מצוי בידיעתו האישית של כל אזרח בארץ. לפיכך, דחה השופט את טענת האב כי אין בהילות או צורך ממשי במתן החיסון.
טעם נוסף בדחיית עמדת האב מצא השופט בעובדה שמפנקס החיסונים של הקטינה עולה כי היא חוסנה בחיסונים שונים עם הולדתה, וגם בשנת 2015 חוסנה במסגרת בית ספרה בחיסונים התואמים את המלצות משרד הבריאות, ללא הסתייגות של מי מההורים.
ביחס לסיכונים המלווים במתן החיסון, סבר השופט כי בשים לב לכך שהמלצות משרד הבריאות בעניין מתן חיסונים נבחנות ע"י הגורמים המקצועיים הרלוונטיים ואלו המליצו על מתן החיסונים, הרי שבעת שהורי קטין חלוקים בנוגע למתן חיסוני השגרה, על בית המשפט להעניק להמלצות אלו תוקף ולמצער אינו רשאי להתעלם מהן. לפיכך, ובהיעדר ראיה או הוכחה טובה לטענת האב מדוע יש להעדיף את חשיפת הקטינה לסיכונים הנובעים מההידבקות על פני הסיכונים ותופעות הלוואי כתוצאה ממתן החיסון, יש לדחות את טענתו של האב.
השופט אף ציטט מדבריו של ד"ר ליאור אונגר, נוירוכירורג מבית החולים תל השומר, שציין כי החצבת הורגת אחד מתוך 600 ילדים וכי לפני החיסון היו מתים כ-43 מיליון ילדים בשנה מהמחלה. עוד ציין ד"ר אונגר כי גם היום מדובר במחלה הרביעית בשכיחותה הגורמת למוות במדינות לא מחוסנות, וכי 150 אלף ילדים בעולם מתים ממנה ביבשת אפריקה. מדברים אלו, סבר השופט כי עולה מידת החשיבות, הנחיצות וההכרח במתן החיסון כנגד מחלת החצבת, וכי כל תוצאה אחרת יכולה להביא לסיכון של קטינים ויתר האוכלוסייה בהפיכת החצבת למגיפה של ממש. השופט אף הקביל את אי מתן החיסון לחציית כביש בעיניים מכוסות, וציין כי כפי שכאן מדובר בפעולה לא אחראית המסכנת את שלומו של האדם באופן בלתי סביר, כך גם מניעת חיסון מפני מחלה קשה כמו חצבת.
לבסוף התייחס השופט לטענת האב כי יש לשמוע את עמדתה של הקטינה בנושא. בעניין זה, הבהיר השופט כי אין זה מתקבל על הדעת שעמדתה של קטינה תהווה שיקול בעניין שעל הפרק, בין היתר על מנת שלא להציבה בקונפליקט בין העמדות השונות שהביעו הוריה. "לשם כך בדיוק קיים בית המשפט", סיים השופט. "להבטיח את טובתם של קטינים ולהגן עליהם הן מפני עצמם והן מפני אחרים, שלא תמיד יודעים להבחין בטובתם".
סיכומם של דברים – הבקשה התקבלה, הקטינה תחוסן מפני מחלת החצבת בהתאם להנחיות משרד הבריאות. על מנת שלא ללבות את האש בין ההורים, לא נעשה צו להוצאות. האם יוצגה בהליך ע"י עו"ד רועי סידי. האב יוצג ע"י עו"ד שי אהרון.
