חדשות

בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של יעקב בוזגלו, אביו של הכדורגלן מאור בוזגלו, על חיובו לפצות ב-120 אלף שקל את עיתונאי ערוץ הספורט מוטי פשכצקי לאחר שכינה אותו בכינויי גנאי בתגובה לשורת כתבות שעסקו בבנו. השופטת קבעה כי אין מקום להתערב בקביעותיו של בימ"ש השלום בנוגע להיותם של הדברים לשון הרע שאינה מוגנת לפי החוק

המשיב, מרדכי (מוטי) פשכצקי, הוא עיתונאי ספורט המסקר בין היתר קבוצות כדורגל בישראל ואירועים בתחום הספורט. המערער, יעקב בוזגלו, היה שחקן כדורגל בצעירותו, וכיום פועל כסוכן שחקנים בכלל, וכסוכן של בניו בפרט, בהם הכדורגלן מאור בוזגלו, שהיה במועדים הרלוונטיים שחקן של הפועל באר-שבע.

באוקטובר 2016 פרסם פשכצקי באתר האינטרנט של ערוץ הספורט ידיעה שכותרתה: "מאור בוזגלו סירב לחתום לעונה נוספת בהפועל באר שבע". בכותרת המשנה של הידיעה נכתב "האלופה טענה כי הציעה לקשר להישאר בחוזה משודרג, אך הוא סירב ואין לה כוונה להגיש הצעה נוספת. השחקן עומל על הוצאת דרכון פורטוגלי וינסה לצאת פעם נוספת לאירופה". עוד באותו היום, שלח הנתבע אל פשכצקי מסרון ובו הכחשה של הידיעה וטרוניה על נזק שהיא גורמת, אך פשכצקי לא הגיב למסרון זה.

בהמשך אותו החודש, פרסם פשכצקי ידיעה נוספת באתר, שהתמקדה בהפסד של הקבוצה במשחק ששחקה יום קודם במסגרת הליגה האירופית. בין היתר נכתב בידיעה "בב"ש לא מתכוונים לדון עוד בעתידו של הקשר וההצעה שהוגשה לו ולה הוא סירב, הייתה האחרונה מצידה של הבעלים אלונה ברקת". יומיים לאחר מכן פרסם פשכצקי ידיעה נוספת שכותרתה "בוזגלו דרש 400 אלף דולר לעונה, אך ברקת סירבה". בגוף הידיעה נסקרה היערכות הקבוצה למשחקיה הקרובים, ובין היתר גם התייחסות נוספת לקשר שבין מאור בוזגלו לקבוצה.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

בתגובה לידיעות אלו, התראיין בוזגלו לתקשורת וכן פרסם מספר התייחסויות מטעמו לפרסומים. במסגרת זו, כינה בוזגלו את פשכצקי שוב ושוב "שקרן" ו"שקרן כרוני" ואת הידיעות שהביא הציג הנתבע כ"ידיעות שקריות". עוד כתב בין היתר ביחס לפשכצקי כי "באופן סיסטמתי הוא ממציא דברים שלא היו ולא נבראו", "הוא מסית בחוסר אחריות משווע את הקהל כלפי מאור" ועוד.

נוכח פרסומים אלו, הגיש פשכצקי תביעת לשון הרע נגד בוזגלו, בה עתר לחייבו בפיצוי ובפרסום הכחשה והתנצלות. בוזגלו מצדו, טען כי אין בפרסומים שעשה משום "לשון הרע" כלל, וממילא עומדות לו ההגנות הקבועות בדין למי שמפרסם דברי אמת ולמי שעושה כן בתום לב. בית משפט השלום בת"א קיבל את התביעה וחייב את בוזגלו לפצות את פשכצקי ב-120 אלף שקל לאחר שקבע כי למרות שהפרסומים עסקו בעניין ציבורי ובדמות ציבורית, הם חרגו מהרף שניתן לאפשר כשיח ציבורי.

על כך, הגיש בוזגלו ערעור לבית המשפט המחוזי. השופטת אביגיל סברה כי אין מקום להתערב בקביעותיו של בית משפט השלום שמדובר בלשון הרע לפי החוק וכי לא מתקיימת מי מהגנות החוק בנסיבות המקרה. לדבריה, כאשר עיתונאי מוצג בפרסומים כשקרן המפרסם ידיעות שקריות ביודעין - אזי הפרסום עלול לפגוע בו לפי מבחן אובייקטיבי.

עוד הוסיפה השופטת כי גם אם יש בציבור מי שאינם מתייחסים לדבריו של בוזגלו ברצינות בהיותו "פה גדול" (כך להגדרתו), אין זה משנה את העובדה ולפיה לפי המשמעות המקובלת בציבור מדובר  ב"לשון הרע". זאת ועוד, גם בטענותיו לפיהן הציבור חשוף במסגרת הרשתות החברתיות ל"פייק ניוז" ולמידע שקרי, אין כדי לקעקע את עצם העובדה שמדובר בדברים המהווים לשון הרע.

עוד ציינה השופטת כי כעקרון, כאשר מדובר בעיתונאי אשר יש לו במה קבועה להעלאת טענותיו ודעותיו, תהיה העדפה לחופש ביטוי על פני זכות לשם טוב. עם זאת, הבהירה, העדפה שכזו אינה מונעת מעיתונאי לתבוע לפי החוק כאשר מדובר בפגיעה בו, וגם בעידן הרשתות החברתיות עדיין אין היתר להשתלח ללא בסיס. בעניין זה, כבר נקבע בפסיקה כי מתן חסינות לפרסום בפייסבוק מפני איסור לשון הרע משקפת גישה "רומנטית" משהו כלפי כיכר השוק הווירטואלית על ההמולה השוררת בה, ריחותיה וצבעיה. לפיכך, נקבע בפסיקה, איסור לשון הרע, על מכלול החסינויות וההגנות שבו, תוך יישומו המושכל והתאמתו לעידן המודרני –יש בו כדי לאזן בין "מוכרי הפרחים בכיכר השוק לבין אחרים שמרכולתם גסה ודברי הבלע והכזב שלהם מבקשים למלא את החלל".

אשר לקיומה של הגנת "אמת בפרסום", קבעה השופטת כי הדיווח בידיעותיו של פשכצקי לא התגלה כשקרי, ובוזגלו לא עמד בנטל להוכיח אחרת, על מנת שהמילה "שקרן" תהלום את פשכצקי. עוד נקבע כי לא מתקיימת גם הגנת תום הלב היות שלא מדובר בהבעת דעה אלא הדברים נכתבו בגדר עובדה כי פשכצקי הוא שקרן הממציא דברים חסרי שחר. בנוסף, לדברי השופטת, שניתן היה להגן על עניינו של מאור על ידי כתיבת גרסת אביו לידיעותיו של פשכצקי לגופו של עניין ולא על ידי פרסומים לפיהם מה שנכתב הוא שקר וכי פשכצקי שקרן וממציא דברים שלא היו ולא נבראו.

לבסוף, קבעה השופטת כי סכופ הפיצוי שפסק בית משפט השלום לא חרג מהסביר בהתחשב במכלול הנסיבות, וביניהן פגיעה בפשכצקי במשלח ידו, מספר הפרסומים, "קהל היעד" של הפרסומים - חובבי ספורט, והסירוב להתנצל. גם בגובה שכר הטרחה סברה השופטת כי אין כל מקום להתערב, נוכח ההלכה לפיה ערכאת הערעור תתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בפסיקת ההוצאות רק במקרים חריגים בהם נפלה טעות משפטית או כאשר דבק פגם או פסול מהותי בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית.

הערעור נדחה במלואו. בוזגלו ישא בהוצאות ושכ"ט בסך 10,000 שקל. יעקב בוזגלו יוצג בערעור ע"י עו"ד אסף גופר, עו"ד רונן נאוי ועו"ד שמעון חסון. מוטי פשכצקי יוצג ע"י עו"ד רועי רוזן ועו"ד יובל שדמי.

ע"א 36859-11-18