חדשות

לאחר ההצלחה של השנה שעברה, בסוף השבוע הקרוב יערך בת"א בפעם השניה ה"האקתון" המשפטי הגלובלי - אירוע מרוכז במהלכו יחברו יחד משפטנים, מפתחים ואנשי מוצר, תוכן ועיצוב למציאת פתרונות טכנולוגיים לצרכים משפטיים. עו"ד אסתר דדיאשוילי, המארגנת הראשית של האירוע בישראל: "באמצעות שיתוף פעולה בין אנשי המשפט והטכנולוגיה אנחנו יכולים למנף את הידע והניסיון שלנו כ'Start-up Nation' וכ'מדינת עורכי הדין'"

בסוף השבוע הקרוב, 21-22 בפברואר, יערך בישראל ה"האקתון" המשפטי השני כחלק מאירוע כלל עולמי המתרחש על פני 6 יבשות, 45 ערים, 22 מדינות ולמעלה מ- 5,000 משתתפים שלכולם מטרה אחת – קידום תעשיית ה"ליגל-טק" שעניינה מתן פתרונות טכנולוגיים לצרכים משפטיים. ההאקתון בישראל הוא פרי שיתוף פעולה של משרד עורכי הדין פישר בכר חן וול אוריון ושות' ומחלקת Tech&Law של משרד "רובוס", ונכון לכעת, לפי מארגני האירוע, נרשמו אליו כבר מעל 100 משתתפים והיד עוד נטויה.

"האקתון" (Hackathon), הוא חיבור באנגלית של המילים "Hack" (מלשון "hacking") ו- "Marathon" והוא אירוע מרוכז האורך בין יממה לכמה יממות במהלכו מתאספים מתכנתים, אנשי טכנולוגיה ואנשי מוצר, עיצוב ותוכן כדי לעבוד על פרויקטים טכנולוגיים בנושא כלשהו או למצוא פתרונות לבעיה או צורך בוער תוך זמן מוגבל. היתרון העיקרי של ההאקתון הוא החיבור שהוא יוצר בין משתתפים המגיעים מתחומי מקצוע שונים, והיותו כר פורה להעלאת רעיונות יצירתיים תוך שילוב הידע והכישורים של המשתתפים. המטרה הסופית: להגיע בסופו של יום לתוצרים מועילים ופתרונות פורצי דרך שסביר להניח שלא ניתן היה להגיע אליהם בדרכים אחרות.

לקראת ההאקתון השנה, שוחחנו עם מר אור בקאי, ראש מחלקת Tech&Law Israel ברובוס ועם עו"ד אסתר דדיאשוילי, מארגנת ראשית ומנחת ההאקתון המשפטי בישראל המשמשת כמנהלת ידע ואחראית תחום הטכנולוגיות המשפטיות במשרד עורכי הדין פישר בכר חן וול אוריון ושות'. עו"ד דדיאשוילי גם שימשה בשנה שעברה שופטת בהאקתון הישראלי ונבחרה להיות אחת מחמשת השופטים בגמר התחרות הגלובלית שהתקיים בניו-יורק.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

ספרו קצת על ההאקתון שנערך בשנה שעברה – איך הייתה האווירה? מה היו התגובות שקיבלתם?

דדיאשוילי: בתור המארגנת הראשית של ההאקתון המשפטי הישראלי נדהמתי מהתגובות החיוביות שקיבלנו על ההאקתון בשנה שעברה ומהפתרונות החדשניים והמקוריים ששיתוף הפעולה של משפטנים ואנשי טכנולוגיה הוליד בעקבותיו. ההאקתון ללא ספק עורר עניין רב בשוק הליגל-טק הישראלי, וסימן פרק חדש בהתפתחות ענף חדשני זה במגזר המשפטי בישראל. יזמתי את האירוע מתוך רצון לעורר התפתחות משמעותית בתחום הליגלטק בישראל שנמצא בפיגור יחסי לעומת מדינות אחרות בעולם כגון ארה"ב ואנגליה, וההאקתון התעלה על כל ציפיותיי. זהו הישג אישי ומקצועי בעל חשיבות מיוחדת עבורי. ההאקתון גם זכה להתעניינות רבה ולסיקור נרחב בארץ וברחבי העולם. אירוע זה המחיש כיצד באמצעות שיתוף פעולה בין אנשי המשפט והטכנולוגיה אנחנו יכולים למנף את הידע והניסיון שלנו כ-"Start-up Nation" וכ"מדינת עורכי הדין", לעשות חיבור של שני העולמות וליצור פתרונות חדשניים שיוכלו להצעיד את השוק המשפטי המקומי קדימה.

בקאי: אירוע ההאקתון הראשון היה אירוע מכונן בתחום הטכנולוגיות המשפטיות במדינת ישראל. האווירה באירוע הייתה מלאת סינרגיה, בין היתר בשל אופי האנשים. היו בחדר לא מעט סטודנטים – חלקם למשפטים, חלקם למדעי המחשב, חלקם למדעי החיים, וחלקם – סטודנטים ממקומות אחרים שרצו לחוות ולקחת חלק בתחום סופר-מעניין זה. לצדם נכחו לא מעט נציגים של תעשיית הליגלטק – החל מיזמים, ממשיך בנציגי חברות קיימות, ממשיך בסטרטאפים בתחילת הדרך, ועוד ועוד. בנוסף היה ערב רב של אנשים מרתקים מכל קצוות התעשייה – החל מעורכי-דין המבקשים להשתלב בתחום, ממשיך במרצים ואנשי אקדמיה, וכלה בנציגי קרנות הון סיכון.

האווירה שהביאה לכך שכל אחד הביא את תחומי העניין והידע שלו לשולחן, בדרך בה הקבוצות עבדו בסינרגיה גבוהה ובמצב רוח מצוין, גם הודות לאלכוהול שנשפך שם כמים. סך הכל, היה מדובר ביומיים של עשייה פרודוקטיבית שהסתיימה בתוצרים מצוינים בעלי פוטנציאל גבוה. התגובות לאירוע היו מצוינות והגיעו מרחבי העולם, לרבות ביקור מפתיע של אחת ממנהלי ההאקתון שהגיעה לפתע לתל-אביב ביום שישי בבוקר, בעיקר לאור ה'באזז' שיש סביב ה- Startup Nation ומיקומה העתידי בתחום הליגלטק.

איזה הישגים בולטים היו בהאקתון הקודם?

דדיאשוילי: יש לא מעט דוגמאות לסיפורי הצלחה בעקבות ההאקתון. הקבוצה שזכתה במקום הראשון, Robota הקימה אתר שבו באמצעות הצ'טבוט שלהם ניתן להפיק באופן עצמאי טפסי הגשה לבתי הדין לעבודה בישראל. המקום השני בהאקתון, קבוצת BonoFactor, פיתחה פלטפורמה לדירוג פעילות הפרו בונו המיועדת לעודד את עורכי הדין לשמש כבאי כוח בתיקים בעלי אינטרס ציבורי, וכיום היא נמצאת במגעים מתקדמים לשיתוף פעולה עם גופים פילנטרופיים וקרנות המשקיעות במיזמים חברתיים במטרה לקדם פעילות פרו בונו בשוק המשפטי בישראל.

חלק מיוצאי קבוצת "העוזרת האישית" שזכתה במקום השלישי בהאקתון, שפיתחה מערכת מבוססת על זיהוי קולי ובינה מלאכותית (AI) המיועדת לשמש ככלי עזר לעורכי דין העוסקים בתחום הליטיגציה, עובדים כעת על סטארט-אפ המיישם את טכנולוגיית AI בתחום של הגנת הפטנטים, ואני בטוחה שעוד נשמע על הבחורים המוכשרים האלה רבות. גם קבוצות אחרות שהשתתפו בהאקתון הגיעו להישגים מרשימים. משמחת במיוחד העובדה שהפתרונות שנולדו בעקבות ההאקתון הישראלי בשנה שעברה מצאו את דרכם גם מחוץ לישראל, כגון סטארט-אפ YourRight שהפתרון שלהם המנתח תלושי שכר של העובדים ומזהה טעויות באופן אוטומטי, כבר הוצג בכנס בינלאומי בגרמניה ולחברה אף יש תכניות לפרוץ לשוק האמריקאי. בהכירי את חברי הקבוצה, אני משוכנעת שהם יצליחו ובגדול.

מה צפוי באירוע השנה?

דדיאשוילי: לא אגיד את הדבר הטריוויאלי שכל מארגן של אירוע יאמר, שהאירוע הבא יהיה גדול יותר וטוב יותר, אם כי זה בהחלט מה שהולך להיות השנה. השנה יהיו אצלנו בהאקתון בין היתר אורחים מחו"ל המייצגים את הנהלת Global Legal Hackathon העולמית, ששמים פוקוס על ישראל בתור אומת הסטארט-אפים והמובילה העולמית ביחס עורכי הדין לאוכלוסייה. בנוסף, שילבתי באירוע גם מסלולים נוספים וחדשים שמתווספים לשני המסלולים המרכזיים שהיו בתחרות בשנה שעברה ועסקו בפתרונות לאתגרים המשפטיים בתחום הפרטי והציבורי, כך שכל משתתף בהאקתון יוכל למצוא נושא שיוכל להזדהות אתו. אחד מהם הוא המסלול של אתגרים בתחום האקדמיה, שנועד לקדם פתרונות בתחום הממשק בין סטודנטים ואקדמיה. כיום כבר לא מספיק להיות עורך דין טוב כדי להצליח, אלא נדרשת הבנה עסקית וגם היכרות עם הכלים הטכנולוגיים שעשויים לסייע לעורכי הדין לשפר את איכות התוצר המקצועי שלהם ולתת שירות בזמינות ובאיכות גבוהה יותר ללקוחותיו. אני מקווה שבעקבות הוספת מסלול לפתרונות לאתגרים בעולם האקדמי יעלו בהאקתון מיזמים חדשניים שיעוררו את התפתחותו של התחום הזה בישראל.

חידוש נוסף הוא מסלול שכולו נועד לקידום של נשים בתחום הליגל-טק. השנה זכיתי בכבוד להיבחר כשגרירת ארגון בינלאומי Global Rise of Women in LegalTech (GROWL) בישראל שמאגד נשים מובילות ומומחיות בעולם בתחום הטכנולוגיות המשפטיות במטרה להעצים את כוחן של נשים הפועלות לקידום התחום החדשני ופורץ דרך של שילוב טכנולוגיה בעולם המשפט ברחבי העולם. בנוסף, השנה אני מקדמת במסגרת ההאקתון פרס מיוחד שיוענק לקבוצה הטובה ביותר בהובלת נשים, ובנוסף אשמש גם כמנטורית לקבוצות הבינלאומיות של נשים המתחרות בהאקתון הגלובלי. בעיניי החשיבות של היוזמה הזו מתעצמת במציאות שבישראל רק 8% מכלל המיזמים הטכנולוגיים מובלים על ידי נשים כשבפועל הן מייצגות כרבע מכוח העבודה בתעשיית ההייטק המקומית, ואני שמחה על ההזדמנות לתרום את חלקי לקידום שינוי בתחום זה.

בקאי: כמו בשנת 2018, אירוע ההאקתון מתוכנן להיות אירוע הליגל-טק הבולט של השנה ולתת הזדמנות ליזמים, עורכי דין ואנשי טכנולוגיה לקבל הדרכה ממנטורים מהשורה הראשונה מהארץ ומחו"ל, תוך כדי ניסיון ועשייה של בניית פתרון טכנולוגי לבעיות משפטיות אמיתיות כפי שהן נצפות על ידי מומחים בתחום, וכמובן – תוך הסתייעות במומחים מהשורה הראשונה לצד כלים טכנולוגיים ומאגרי מידע פתוחים. במהלך יומיים, המשתתפים יתחלקו לקבוצות ויבחרו בעיה משפטית שהמיזם יטפל בה. לאחר מכן, ישבו הקבוצות ויחשבו על פתרון איכותי לבעיה וייצרו פתרון הפועל – גם אם ברמה הבסיסית בלבד- שיוצג בידי פאנל השיפוט שיכלול נציגים בכירים מתחום המשפט והטכנולוגיה – אנשי טכנולוגיה, חוק וממשל. הקבוצה שתזכה במקום הראשון בהאקתון תזכה בשלל פרסים, אך מעבר לכך היא תקבל הזדמנות לעלות לשלב הבא בתחרות, שהוא תחרות הליגלטק הגלובאלית שתערך בניו-יורק מול חברות ויזמי ליגל-טק מובילים מרחבי העולם.

מה הציפיות ביחס לשנה שעברה?

דדיאשוילי: תחרות ה-Global Legal Hackathon הפכה במהלך תקופה קצרה לאירוע החדשנות המשפטית הגדול ביותר בעולם. בתחום המשפט שלא בהכרח מתאפיין בשאיפה לחדשנות והחיבור לטכנולוגיה הוא לא טבעי לו, זהו אחד האירועים הגלובליים הבולטים בעולם. ישראל זכתה למקום של כבוד באירוע ואני גאה לומר שהשתתפות בתחרות הציבה את ישראל על מפת החדשנות המשפטית הגלובלית. אנו גאים בפתרונות המרשימים שנולדו בעקבות ההאקתון המשפטי המקומי בשנה שעברה ומקווים ליישומם העתידי המוצלח בישראל ומחוצה לה. השנה בנוסף לנוכחות של נציגים מחברות טכנולוגיה, משרד המשפטים, אקדמיה, מנטורים ומומחים מובילים בתחום של משפט וטכנולוגיה, יהיו בהאקתון גם נציגים של קרנות שמשקיעות בסטארט-אפים ב-early stage, כך שבהחלט תהיה למיזמים המשתתפים בתחרות אפשרות לקבל חשיפה למשקיעים פוטנציאליים. זאת כמובן מעבר לחוויה הנפלאה של שיתוף פעולה בין אנשי משפט ואנשי טכנולוגיה שמוליד תוך זמן קצר פתרונות יצירתיים וחדשניים לאתגרים משפטיים אמתיים ויוצר חברויות חדשות בין המשתתפים באירוע. יש עוד הפתעות רבות אך על כך תצטרכו לגלות באירוע עצמו.

בקאי: לאחר ההצלחה של הפעם הקודמת, האתגר הפעם גדול עוד יותר. ראשית, יש להביא לחדר אחד כמה שיותר אנשים משלל תחומים וכבר בנקודה זו הגענו למעל 100 משתתפים רשומים, מהם הן משפטנים ועורכי-דין, הן אנשי טכנולוגיה ותכנות, והן אנשי אקדמיה. אחד האלמנטים שיביא להצלחה הוא הסינרגיה בין אנשים מתחומי חיים שונים שיושבים בקבוצה אחת ומביאים לידי ביטוי את היכולות והאיכויות שלהם. בשנה שעברה זה עבד נפלא, ואנחנו מצפים שכך יקרה גם השנה.

שנית, השנה ילוו את ההאקתון שורה רחבה עוד יותר של מנטורים מכלל תחומי התעשייה – החל בשותפים ממשרד פישר בכר חן וול אוריון ושות' שיביאו את הידע הרחב שלהם, לרבות הצעות לנושאים לטיפול בשוק המשפטי, ממשיך בנציגים מתעשיית הליגל-טק, נציגים מתחומי ממשל, וכלה בצוות מחלקת הליגלטק של משרד רובוס (Tech&Law) שיביאו את הידע הרחב שלהם בנושא. אנחנו מבקשים ליצור סביבה תומכת ואיכותית לצוותים שישתתפו בהאקתון, ובדרך זו תהיה להם הזדמנות לגעת בבעיות המרכזיות בשוק המשפטי, להבין לעומק את היתרונות והחסרונות בכל הצעה שיעלו לשולחן, ולהבין כיצד ניתן ליצור פתרון ליגל-טק איכותי, שנותן מענה לחלק גדול מהשוק.

אגב פתרונות, חלק מהעשייה יהיה גם לנסות להכווין את הצוותים לכדי יצירת פתרון המותאם לא רק לישראל אלא גם לשוק העולמי, ולהציג את יכולות המחשבה לצד היכולות הטכנולוגיות שה- Startup Nation ידועה בהן. עם היענות מצד גורמים שונים בתעשייה המזהים את הפוטנציאל בתחום הליגל-טק ומעוניינים להשיג קשרים והבנה בתחום, ועם קהל משתתפים רחב לצד מנטורים מוכשרים – אנחנו מכוונים השנה גבוה, ומנסים להביא קבוצה ישראלית שתגיע לשלב הסופי בניו-יורק ותתמודד בהצלחה על אחד הפרסים בהאקתון הגלובאלי. כך או כך – ימים יגידו.

* "המשפט צומח מלמעלה, הטכנולוגיה צומחת תמיד מלמטה" *

אחד מהמשתתפים באירוע בשנה שעברה, ומי שמתכוון להשתתף בו גם השנה, הוא אנדי וורמס, מתכנת מחשבים חיפאי ומי שיזם ומפעיל את פרויקט "תולעת המשפט" - תוכנה ייחודית ש"זוחלת" באתר "נט המשפט" ומעתיקה נתונים גולמיים שפתוחים לעיון הציבור. המידע שמופק ע"י "התולעת" מאפשר ניתוח נתונים והסקת מסקנות באופן המסייע להגברת השקיפות במערכת המשפט בצורה ניכרת. "אני חושב שיש הרבה מן המשותף בין משפט לטכנולוגיה", אומר וורמס. "שניהם תחומים מאוד מאוד רחבים שנוגעים לכל חלק מהחיים שלנו, בין אם אנחנו מודעים לזה ובין אם לא".

בתור לא-משפטן, איך אתה מתחבר לנושא ההאקתון המשפטי? איך לדעתך עולם המשפט מתחבר לעולם הטכנולוגי?

מי שעוסק בתחומים אלו מאוד נדיר שיעסוק בתחום עצמו, משפט או טכנולוגיה, בצורה טהורה, ותמיד העיסוק הוא בזיקה לנושא אחר תקשורת, בריאות, תחבורה, אומנות, חינוך, וכו'. רק בתחילת השבוע פרסם הפובליציסט האמריקאי תומס פרידמן טור ב"ניו יורק טיימס", בו טען כי על ילדינו לשלוט בשני קודים על מנת להשתלב בהצלחה בעולם העתידי: קוד אחד הוא קוד טכנולוגי, קוד המקור, התוכנה. הקוד השני לדעתו הוא חוקת ארצות הברית, מן הסתם מאחר שהוא אמריקאי, אך התרגום הגלובלי למילותיו הוא שעל דור העתיד להכיר את יסודות המשפט.

יחד עם זאת יש אספקטים שבהם המשפט והטכנולוגיה הם הפוכים לחלוטין. המשפט צומח מלמעלה, מהשלטון או מהרשויות השונות. הטכנולוגיה צומחת תמיד מלמטה, מהעולם הפרטי, אנשי עסקים, מהיזמים, ממציאים. מהנער המחוצ'קן המיתולוגי שבונה משהו חדש במוסך של בית הוריו. זאת הסיבה המרכזית שבגללה המשפט והטכנולוגיה כל כך מנותקים. הטכנולוגיה היא זריזה ומהירה, רוצה לדהור, לטוס קדימה. ואיפה שיש את התנאים לכך היא משנה עולמות, ועל הדרך מחריבה עולמות ישנים. המשפט הוא גדול, יסודי, מדוקדק. אפשר לומר שהוא מאוד מגושם גם ונע בעצלתיים. הוא צריך לוודא שהקרקע יציבה לפני כל צעד. הטכנולוגים מקדשים את החדשנות, היעילות. המשפטנים לעומתם מעלים על נס  את היציבות והודאות. לכן יש פער עצום בין משפט וטכנולוגיה ויש מלא מה לחדש בתחום והרבה גשרים שעוד לא נבנו בין שני התחומים.

אני אישית מתכנת מחשבים ובא מהתחום הזה, התוכנה והאינטרנט הם העולם שלי. אני עוסק גם בהתנדבות במידע ציבורי ובחופש מידע. אחד הדברים המעניינים בעיסוק בצד המשפטי הוא שיש עניין ציבורי רב והרשויות רוצות להיות "בעניינים". בהאקתונים משפטיים יש נוכחות של בעלי תפקידים בגופים הממשלתיים הרלבנטיים ויש אינטרקציה והחלפת רעיונות בינם לבין היזמים.

איך הייתה האווירה בהאקתון הקודם? מה הציפיות שלך מהאירוע השנה?

ההאקתון בשנה שעברה היה ברמה מאוד גבוהה. קודם כל מבחינה לוגיסטית הכל היה מאורגן למופת. היו הרבה אנשים, הרבה קבוצות של יזמים ומעצבים, אנשים עם רקע טכנולוגי שונה וגם משפטנים ועורכי דין, שועלים ותיקים בפרקטיקה המשפטית. הועלו רעיונות ופרויקטים מדהימים ומרשימים ביותר, מחתימת חוזים באמצעות בלוקצ'יין ועד מערכת לניהול ותקצוב עבודה פרו-בונו במשרד עורכי דין. אני אישית עסקתי בתחום שמעניין אותי ומעסיק אותי, שזה ספציפית נתונים של מערכת המשפט והנגשתם לציבור הרחב. בשנה שעברה נשארתי עם טעם של עוד, אז מבחינתי שהאירוע יהיה כמו השנה שעברה, אבל יותר.

ההאקתון המשפטי הישראלי השני יערך בתל-אביב בין התאריכים 21-22 בפברואר.