חדשות

בית משפט השלום דחה תביעת הפליה שהגישה אם שנאסר עליה להיכנס לקורס ריענון נהיגה יחד עם בתה התינוקת, אותה הניקה באותה עת. השופטת קבעה כי למרות שההוראה מפלה באופן תוצאתי הורים לילדים, הרי שלא מדובר בהפליה פסולה היות שמתבקש לקיים את הקורס עם מינימום של הסחות דעת, תוך הבטחת תנאים אשר יאפשרו למשתתפים בו להתרכז בתכניו

התובעת ילדה תינוקת בפברואר 2017 ושהתה בחופשת לידה. כשלושה חודשים אח"כ, נרשמה התובעת באמצעות האינטרנט לקורס ריענון נהיגה המנוהל על ידי רשת "עמל", ושילמה עבור הקורס 195 שקלים. מאחר שבאותה עת התובעת עדיין הניקה, הגיעה בבוקר פתיחת הקורס יחד עם בתה התינוקת.

אין מחלוקת כי בהגיעה לקורס נאסרה כניסתה של התובעת לשיעור יחד עם בתה, ולכן בסופו של יום היא עזבה את המקום מבלי שהשתתפה בקורס. בעקבות זאת, הגישה תביעה על סך של 65,999 שקלים לפי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים. טענתה המרכזית של התובעת היא כי מניעת כניסתה לקורס מהווה הפליה על בסיס הורות ולפיכך מזכה בפיצוי לפי החוק.

"עמל" מנגד, לא חלקה על הטענה כי היא מספקת שרות ציבורי כהגדרת החוק ולפיכך חוק איסור הפליה חל עליה. עם זאת, לטענתה, פעלה בהתאם להוראות משרד התחבורה וכי תכלית ההוראה היא לא לאפשר הפרעות למהלך השיעור או יציאות לפרקי זמן ארוכים מהשיעור וזאת בשל חשיבות הקורס. כמו כן נטען כי אין בהנחיה זו משום הפליה, שכן גם רווק שהיה מגיע עם אחיינו לשיעור, לשם הדוגמא, לא היה מורשה להיכנס לקורס.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

השופטת קרן מילר קבעה כי בהליך זה עולות למעשה שתי סוגיות עיקריות: האחת, האם האיסור להיכנס לקורס ריענון נהיגה יחד עם תינוק מהווה הפליה אסורה לפי החוק; השניה, האם הופלתה התובעת מאחר שלא ניתן לה להיכנס לקורס כאשר מלווה שומר מחוץ לקורס על התינוקת, ומתאפשר לה לצאת להניק לפי הצורך.

אשר לסוגיה הראשונה, ציינה השופטת כי ההנחיות של "עמל", שלטענתה הן הנחיות שקיבלה ממשרד התחבורה, הן כי לא מאושרת כניסת נלווים לקורס, ובכלל זה תינוקות. לדעת השופטת, ניתן לטעון כי כלל אין מדובר בהפליה מחמת הורות, שכן לא ניתן להיכנס לקורס גם עם כל נלווה אחר שאינו ילדו של המשתתף בקורס, אולם ניתן להניח שהוראה זו מפלה באופן תוצאתי הורים לילדים ולכן יש מקום לסברה כי ברבים מהמקרים הרלוונטיים הנלווה שכניסתו תתבקש הוא ילד של משתתף, ולא בכדי ההוראה מדגישה דווקא תינוקות באופן פרטני.

יחד עם זאת, סברה השופטת כי לא מדובר בהפליה פסולה היות שמדובר בשוני רלוונטי. הוזכר, כי הקורס המדובר הוא קורס ריענון נהיגה אשר נהגים מסוימים חייבים לעבור על פי דין כתנאי לחידוש רישיון הנהיגה, והוא אחד מהכלים בהם עושה המדינה שימוש על מנת להגביר את מודעות הנהגים לכללי התעבורה והזהירות בדרכים, כחלק מהמאמץ החשוב להפחית את תאונות הדרכים בישראל. לפיכך, לדעת השופטת, מתבקש כי ההוראות הנוגעות לקיום הקורס תאפשרנה את קיומו עם מינימום של הסחות דעת, תוך הבטחת תנאים אשר יאפשרו למשתתפים בו להתרכז בתכני הקורס.

עוד הוסיפה השופטת בעניין זה כי החשיבות בכך היא הן ציבורית, שכן ישנו אינטרס ציבורי בהעברת תכני הקורס והפנמתם בקרב המשתתפים בו, שהינם בעיקר נהגים צעירים; והן חשיבות אישית עבור כל משתתף, שכן כאמור כל משתתף צריך לעבור מבחן בסופו של הקורס, מבחן שיש בו כדי להשפיע על האפשרות לחדש את רישיון הנהיגה שלו. מכלל האמור, עולה לדברי השופטת תכלית ברורה של ההוראה האוסרת כניסת נלווים לקורס, ובהם תינוקות וילדים. לשיטתה, נוכחותו של תינוק בקורס עלולה להפחית את יכולתם של משתתפי הקורס להתרכז בתכני הקורס שכן הן הטיפול הנדרש בתינוק, והן האפשרות כי התינוק יבכה או ימלמל, עשויים להוות הסחות דעת במהלך הקורס. זאת, חרף העובדה שיתכנו תינוקות שכלל לא יפריעו למהלך הקורס, אלא שלא ניתן לחזות זאת מראש. לפיכך, תכלית זו, נקבע, מבססת שוני רלוונטי.

עוד הוסיפה השופטת כי גם אם ישנם מוסדות אקדמיים המאפשרים כניסת תינוקות לשיעור, כפי שטענה התובעת, הרי שאין בכך כדי להוביל בהכרח למסקנה כי מוסדות שאינם מאפשרים כניסת תינוקות חוטאים בהפליה אסורה. בנוסף, הקביעה כי מדובר בשוני רלוונטי מוצדקת גם בבחינת אופי והיקף הפגיעה בהורים הנדרשים לא להיכנס עם ילדיהם או עם תינוקם לקורס, בשים לב לכך שמדובר בקורס קצר בן שני מפגשים בלבד, והעובדה שלרשות כל נהג עומדת שנה שלמה במהלכה הוא יכול לעבור אותו. זאת ועוד, גם תדירות הקורסים היא גבוהה באופן שמאפשר גמישות בחירה לכל נהג באשר למועד הקורס בו ישתתף. כפועל יוצא, גם כאשר מדובר בתינוק שתזונתו מבוססת על הנקה בלבד, תוכל האם למצוא במהלך אותה שנה מועד שיאפשר את השתתפותה בקורס.

אשר לטענתה של התובעת כי הופלתה בכך שלא אפשרו לה שהיית מלווה עם התינוקת מחוץ לשיעור, ציינה השופטת כי גם אם "עמל" פעלה בניגוד לתקנה המאפשרת למשתתף להיעדר עד 20% מהקורס, אין בכך כדי להקים את עילת ההפליה לה טענה התובעת.

בנוסף דחתה השופטת את טענת התובעת לפיה הופלתה מול משתתפים אחרים שהוכנסו באיחור. נקבע, כי טענה זו לא הוכחה עובדתית, לא הוברר באיזה איחור מדובר ועדי הנתבעת לא נשאלו על כך. אשר על כן, גם בסוגיה זו לא הוכחה הפליה אסורה לפי חוק איסור הפליה, ולא הוכחו התנאים הנדרשים להקמת חזקה כלשהי הקבועה בחוק.

לסיום העירה השופטת כי בהנחה שגרסתה העובדתית של התובעת נכונה, הרי שהיה מקום להתייחס אליה ביתר רגישות ונימוס בעת שהגיעה בבוקרו של הקורס, ולהבהיר לה את האפשרויות העומדות בפניה. עוד לשיטתה, יתכן שגם ראוי לחדד את הנהלים למקרים כאלו בקרב נציגי "עמל", אולם מכל מקום יש לדחות את התביעה משלא נמצא כי התובעת הופלתה מחמת הורות. נוכח דחיית התביעה, התובעת תישא בשכ"ט עו"ד בסך של 13,000 שקל והוצאות משפט. התובעת יוצגה בהליך ע"י עו"ד ד"ר אסף פוזנר. רשת "עמל" יוצגה ע"י עו"ד חן שומרת.

תא"מ 26571-12-17