חדשות

בית המשפט המחוזי דחה 3 תביעות שהוגשו בעניין רישום חברי "הליכודניקים החדשים" לתנועת הליכוד. זאת, לאחר שפסקי דין שניתנו בעניינם בבית הדין הפנימי של הליכוד – לא יושמו. דובר במאות חברים שחברותם בליכוד נפסלה עקב רישום כפול למפלגות אחרות, חברים שהורחקו עקב חשד להתפקדות לא כנה וכ-1,000 מתפקדים שבקשותיהם לא נבחנו לאורך תקופה ארוכה

במוקד ההליך שלוש תביעות מאוחדות העוסקות ברישום חברי "הליכודניקים החדשים" לתנועת הליכוד. הליכודניקים החדשים התגבשו בשנת 2012 לאחר המחאה החברתית, ומאז הם פועלים במסגרת תנועת הליכוד ומאפיינים עצמם באופן כללי כ"ליברלים ממלכתיים". על פי תפיסתם, מטרתם היא "שמירה על דמוקרטיה ליברלית, התואמת את רוח מגילת העצמאות וחוקת הליכוד" וכן "דאגה לאינטרסים הכלכליים של מעמד הביניים". חברי הליכודניקים החדשים רואים עצמם כבעלי דעות ציוניות, דמוקרטיות ולאומיות, וכמאמינים בליכוד, בחוקת הליכוד ובמטרות המוגדרות בחוקה ואף יש ביניהם חברים ותיקים בליכוד.

לאחר שנים שבה פעילות חברי הקבוצה בליכוד לא עוררה מחלוקות, בשנת 2017 חלו שלוש תמורות בעקבותיהן הורחקו מספר חברי "הליכודניקים החדשים" מתנועת הליכוד. דובר ב-177 חברים שהורחקו מהליכוד עקב חברות כפולה במפלגת העבודה או מר"צ במקביל לחברותם בליכוד, ו-14 חברים שהורחקו מהתנועה עקב חשד כי התפקדותם לא הייתה כנה. בנוסף, ביחס לכ-1,000 מתפקדים, בקשות ההצטרפות שלהם לליכוד כלל לא נבחנו לאורך תקופה ארוכה.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

לאחר מתן פסקי הדין בבית הדין של הליכוד הוגשו התביעות הנוכחיות, בדרך של המרצות פתיחה. המבקשים הם חברי הכנסת צחי הנגבי ויהודה גליק מהליכוד, ויתר המבקשים הם חברים או מתפקדים למפלגה השייכים לקבוצת הליכודניקים החדשים. המשיבים הם תנועת הליכוד ומנכ"ל התנועה והאחראי על אגף המחשב בה. המשיבים  רואים בקבוצת הליכודניקים החדשים "סוס טרויאני" שמקורו בשמאל, ואת חברי הקבוצה כמבקשים לפגוע בליכוד מבפנים באמצעות השתלטות עוינת. לשיטתם, הצטברה בידם מסה קריטית של ראיות משמעותיות ולפיהן הליכודניקים החדשים מנהלים התפקדות המונית של אזרחים לליכוד, שאינם מזוהים עם מטרות המפלגה ואינם מתכוונים להצביע לה בבחירות הכלליות, והתפקדו רק בכדי לסכל את יכולתו של הליכוד לממש את מטרותיו.

בתביעה הראשונה, שעסקה בעניין הרישום הכפול, התבקש ביהמ"ש לאכוף את פסק דינו של בית הדין של הליכוד, שקבע כיצד יכולים המבקשים להוכיח שנפלה שגגה בממצאי רשם החברות לגבי הרישום הכפול. בתביעה השנייה, בעניין החברים המורחקים, התבקש ביהמ"ש להצהיר שנכון למועד הגשת התביעה חברותם הייתה תקפה ממועד הגשת בקשותיהם, וזאת בהתאם לפסק דינו של בית הדין של התנועה. בתביעה השלישית, בעניינם של המתפקדים המעוכבים, התבקש ביהמ"ש לבטל את פסק דינו השני של בית הדין של התנועה שקבע כי לצורך בחינת בקשותיהם עליהם להגיש, בין היתר, תצהיר על כוונתם להצביע למפלגת הליכוד בבחירות הכלליות.

השופט הבכיר אליהו בכר קבע כי על אף הקשיים העולים מהתנהלות המשיבים, אין מקום בנסיבות להתערבות בית המשפט על דרך הוצאת צווי עשה. בפתח הדברים ציין השופט כי הזכות להיות חבר מפלגה, ובכלל זה הזכות לבחור את מועמדי המפלגה והזכות להיבחר למשרה פוליטית מטעם המפלגה, הן זכויות חשובות ומהותיות הבאות להגשים את השתתפות הפרט בהליך הדמוקרטי ומהווה חלק בלתי נפרד מהדמוקרטיה הישראלית. מכאן, שעל העוסקים במלאכה הנוגעת לזכויות אלו לזכור בכל עת את כובד האחריות המוטלת על כתפיהם בבואם לדחות או לפסול חברות של חבר מפלגה השוללת ממנו הלכה למעשה זכויות אלה.

אחר הדברים הללו, פנה השופט לבחון לגופו של עניין את הנושאים במחלוקת. ביחס לנושא הרישום הכפול, קבע השופט כי למרות קביעות ברורות של בית הדין של הליכוד, פסק הדין בפועל לא יושם ע"י המשיבים, גם לאחר דיון נוסף שנערך. זאת ועוד, לאחר ניסיון לעדכן את תוצאות ההצלבה אצל רשם המפלגות, ניסיון שכשל כיוון שהרשם אינו שומר בידו נתונים, הציגו המבקשים מכתבים מהמפלגות האחרות לפיהם כ-200 איש נכללו בטעות ברשימותיהם. על אף האמור, המשיבים לא הגיבו לפניות המבקשים, לא קיימו להם שימוע ולא החזירו אותם למרשם החברים. לפיכך, סבר השופט כי על פניו הצדק עם המבקשים ולא נמצאו בטענות המשיבים טענות קונקרטיות לכך שהאמור באישורים אינו אמת, פרט לטענות בעלמא אודות "קנוניה". עוד ציין השופט כי קשה לסבור שפחות מ-200 אנשים שנמצאו כרשומים בכפל ולגביהם הובהר שחלה טעות, "ימוטטו את תנועת הליכוד" כנטען על ידי המשיבים.

התנהלות גבולית

לפיכך, סבר השופט כי התנהלות המשיבים מצויה בסמיכות רבה ביותר לקו גבול ההתערבות, שכן בהעדר ציות של המפלגה למנגנון ההתדיינות הפנימי, עולה חשש ממשי לפגיעה בכללי הצדק הטבעי או בזכויות דמוקרטיות בסיסיות. עם זאת, לאור ההלכות הנוגעות למידת התערבות בית המשפט, לאור סמכויות בית הדין ולנוכח התרשמות השופט מעבודתו המקצועית והעובדה שהמבקשים כלל לא ניסו לפנות לבית הדין לאכיפת פסק דינו, מצא השופט שראוי לנסות ולהסדיר עניין זה בטריבונל הפנים מפלגתי בטרם תבוצע הפניה לבית המשפט.

גם באשר לעניין החברים המורחקים לא סבר השופט כי יש מקום להתערבות, שכן התקבלה החלטה בעניינם של 10 מבקשים ועומדת להם הזכות לערער על ההחלטה לפני בית הדין, כשבית הדין גם יוכל להצהיר על חברותם כמבוקש בהמרצה דנן ככל שימצא לנכון. לפיכך, לא ראה השופט טעם במתן הצהרה בפסק הדין הנוכחי, שלא ברור כיצד ניתן יהיה ליישמו, כשממילא לעת הזו מבקשים אלו מצויים בסטטוס מורחקים ועליהם לפנות לבית הדין כדי לחזור להיות חברים בליכוד. אשר לשלושת המבקשים שעניינם טרם הוכרע – לעת הזו הצהיר ב"כ המשיבים כי הם חברים בליכוד עד החלטה אחרת ומצופה כי החלטה מנומקת תתקבל בימים הקרובים.

לבסוף, ביחס ל-1,000 המתפקדים שהתפקדו באמצעות האינטרנט אך בקשותיהם לא נבחנו, ציין השופט כי המבקשים כלל לא פנו לבית הדין של הליכוד בבקשה לדיון נוסף על פסק הדין בעתירה, וראוי כי בטרם פנייה לבית המשפט לבטל את פסק הדין, ימצו הליכים מול בית הדין. שנית, סבר השופט כי ההסדר שקבע בית הדין, שעיקרו הגשת תצהיר חתום ע"י עו"ד הכולל הצהרה לגבי כוונתו של המתפקד להצביע לליכוד בבחירות הכלליות, הוא הסדר המצוי במתחם הסבירות שנעשה לאחר מלאכת איזונים ראויה מצד בית הדין. לדעת השופט, בית הדין שקל היטב מצד אחד את חשש המשיבים מ"השתלטות עוינת" ומצד שני את זכויותיהם הבסיסיות של המבקשים כגון הזכות לשימוע, ואת הצורך לבחון את עניינו של כל מבקש בנפרד, מתוך הנחה כי בתוך הליכודניקים החדשים צעירים רבים וטובים שיכולים לתרום לתנועה.

בנוסף, מקריאת פסקי הדין עולה כי בית הדין ישב על המדוכה ונדרש לאיזונים עדינים בין זכויות בסיסיות של המתפקדים ובין זכות התנועה להגן על עצמה, ואף קצב זמנים קצרים למפלגה לבחינת הבקשות (14 ימים). בנסיבות אלו, לא מצא השופט שמדובר בהחלטה החורגת ממתחם הסבירות או שנעשתה בחריגה מסמכות ואין מקום להתערב בה.

התביעות נדחו ללא צו להוצאות. המבקשים יוצגו בהליך ע"י עו"ד איתן הברמן ו/או אורי הברמן ו/או מישל נגר ואח' ממשרד עו"ד שרקון בן עמי אשר ונאמן קינן. הליכוד ומנכ"ל הליכוד יוצגו ע"י עו"ד אבי הלוי, היועץ המשפטי של תנועת הליכוד.