חדשות

בית משפט השלום בת"א זיכה נאשם מפריצה וגניבה מדירה, על אף העובדה שדנ"א שלו אותר על נייר אלומיניום שנמצא בתוך צילינדר הדלת שנפרצה. נקבע, כי התרחיש לפיו הנאשם ביצע את הפריצה הוא סביר בהחלט, אולם משאין זה התרחיש הסביר היחיד העולה מהנסיבות והראיות – אין להרשיעו על סמך ראיית הדנ"א היחידה

נגד הנאשם הוגש כתב אישום שייחס לו עבירות של התפרצות לדירת מגורים וגניבה. לפי כתב האישום, התפרץ הנאשם לדירה מסוימת באמצעות כלי פריצה המסוגל לשחזר ולדמות את מפתח הדירה, פתח את דלת הדירה שהייתה נעולה ונכנס לתוכה. לאחר מכן, נטל הנאשם, לפי הנטען, תכשיטים רבים השייכים לבעלת הבית.

במסגרת חוות הדעת של המז"פ שהוגשה במסגרת התיק, נאמר כי הדנ"א של הנאשם אותר על רדיד אלומיניום שנמצא בתוך צילינדר הדלת שנפרצה. הנאשם מצדו, כפר באשמתו וטען כי אינו יודע כיצד הגיע הדנ"א שלו לדירה. לדבריו, הפריצה המדוברת אירעה בשכונת מגוריו ולכן ייתכן שנייר הכסף שנמצא בצילינדר הגיע מאחת הנרגילות שהוא נוהג לעשן בשכונה.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

השופט שמאי בקר מבית משפט השלום בת"א זיכה את הנאשם מחמת הספק וקבע כי התרחיש לפיו הנאשם הוא הפורץ מסתבר מאד, אולם אין הוא התרחיש ההגיוני היחידי האפשרי בנסיבות פרשה זו. הוזכר, כי לפי ההלכה הפסוקה ניתן באופן עקרוני להרשיע אדם בביצוע עבירה פלילית על סמך ראיית דנ"א, גם מקום בו מדובר בראיה יחידה, אולם הרשעה כזו צריכה להישמר למקרים יוצאי דופן בלבד. בנוסף, נקבעו בפסיקת העליון שלושה מבחנים שעל בית המשפט לבחון בקשר לחוזקה של ראיית דנ"א: הפרוצדורה שבה בוצעה הבדיקה שהניבה את הממצא, גוף הממצא וטיב הראיה, ובכלל זאת סוג הדנ"א שבו מדובר, המיקום ומספר המוקדים בהם נמצא.

במקרה הנוכחי, מתקיימים לדעת השופט שני המבחנים הראשונים שכן ההגנה לא חלקה על תקינות הפקת הדנ"א של הנאשם ואף הסכימה כי מדובר בדנ"א שלו. כמו כן, לא הייתה בפי ההגנה טרוניה כלשהי ביחס ל"שרשרת" המוצג או כל טענה טכנית אחרת לגבי ממצא הדנ"א. בכל הנוגע לשאלת טיב הראיה, סבר השופט כי אמנם אין אינדיקציה מדויקת למועד החתמת נייר האלומיניום בדנ"א של הנאשם, אולם זה נתפס בתוך צילינדר דלת הדירה שנפרצה. על כן, פשיטא שרדיד האלומיניום שימש את הפורץ ככלי פריצה בעת ביצוע העבירה, והמצאות הדנ"א של הנאשם עליו – מצביעה על כך שעל פני הדברים הוא הפורץ.

בנוסף, ציין השופט, הנאשם לא סיפק כל הסבר חלופי מתקבל על הדעת להמצאות הדנ"א שלו בתוך הצילינדר, אלא הציע תרחישים שונים מן הגורן ומן היקב שאינם משכנעים ולו במעט. גם הטענה כי ראיית הדנ"א נוצרה כתוצאה משימוש בנרגילה הייתה גרסה כבושה ולא משכנעת, שכן לא ברור מדוע ייקח פורץ רדיד שרוף ומסריח מנרגילה משומשת, היות שלא מדובר ב"מכשיר פריצה" יקר ערך או נדיר.

יחד עם זאת, לדעת השופט, המסקנה הסבירה לפיה הנאשם הוא שפרץ לדירה וגנב מתוכה – איננה המסקנה הסבירה היחידה המתחייבת מהראיות והנסיבות שנגלו לפני בית המשפט. בעניין זה, הזכיר השופט כי טרם הרשעה על פי מארג נסיבתי, בוודאי ראיה יחידה של דנ"א, על בית המשפט לתור בעצמו אחר הסבר אפשרי העשוי להתיישב עם חפותו של הנאשם, אף אם הנאשם עצמו לא סיפק הסבר זה.

במקרה הנוכחי, סבר השופט, קיימים שלושה תרחישים אפשריים שיש בהם כדי להסביר את המצאות הדנ"א של הנאשם על גבי נייר האלומיניום: האחד, כי הנאשם ביצע את הפריצה, השני, כי ביצע את הפריצה יחד עם שותפים נוספים, והשלישי – שחבריו של הנאשם ביצעו את הפריצה בלעדיו באמצעות נייר הכסף בו נגע או שהה לידו טרם ביצוע העבירה. לדעת השופט, תרחיש זה אינו בלתי סביר. "יסכים הקורא", כתב השופט, "שאין כאן דמיון אודות תעלות ביוב פתלתלות שזורם בהן חומר מזכה, אף לא מדע בדיוני אודות זר מתערב שמחליט לירות על נרצח דווקא בדיוק בזמן מקביל לירי של הנאשם לכיוונו".

לאור האמור, קבע השופט כי קיים סיכוי טוב שהנאשם פרץ לדירה וגנב ממנה, אך בנסיבות בהן אין זה התרחיש הסביר היחיד העולה מהראיות – יש לזכותו מחמת הספק. הנאשם יוצג בהליך ע"י עו"ד איתי רוזין. המדינה יוצגה ע"י עו"ד איציק תמיר.

ת"פ 33557-05-18