שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > בדרך להכרעה: הורדת רף ההסמכה בבחינות הלשכה אושרה לקריאה 2-3

חדשות

בדרך להכרעה: הורדת רף ההסמכה בבחינות הלשכה אושרה לקריאה 2-3
בדרך להכרעה: הורדת רף ההסמכה בבחינות הלשכה אושרה לקריאה 2-3
07/01/2019, עו"ד לילך דניאל

ועדה משותפת לוועדת הכנסת ולוועדת החוקה אישרה הבוקר לקריאות שניה ושלישית את הצעת החוק להורדת רף המעבר בבחינות לשכת עוה"ד ל-50. נציג הלשכה התנגד: "משום מה יש בהילות בלתי נתפסת לחוקק את החוק הזה עכשיו". יו"ר הועדה, ח"כ מיקי זוהר: "שמענו את הזעקה ונענינו לקריאה מתוך הבנה שיש כאן עוול"

על רקע הקמפיין הציבורי של לשכת עורכי הדין, ולאחר שעברה בכנסת בקריאה ראשונה, אישרה הבוקר (ב') הועדה המשותפת לוועדת הכנסת ולוועדת החוקה, חוק ומשפט לקריאות שניה ושלישית את הצעת חוק לשכת עורכי הדין שמטרתה הורדת רף המעבר בבחינות ההסמכה. עפ"י הצעת החוק, של חברי הכנסת אסנת מארק, אמיר אוחנה ועיסאווי פריג' וקבוצת ח"כים אחרים, ציון המעבר בבחינות לשכת עורכי הדין בשלושת מועדי המבחן האחרונים יעמוד על 50.

יו"ר הועדה ח"כ מיקי זוהר אמר בפתח הדיון: "אנחנו מבינים שיש רצון בלשכה לייצר מערכת או מנגנון בחינה יותר מורכב, יותר קשה, יותר מעמיק. זה יכול להיות מאד לגיטימי אם לשכת עוה"ד רוצה להקשות את המבחנים, אבל הדבר צריך להיעשות בצורה כזאת שאתה נותן זמן ואורח רוח גם לאקדמיות וגם לאלו שמעבירים ומלמדים את התכנים להיערך כראוי. אי אפשר לעשות דבר כזה בחטף".

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

היועץ המשפטי של הוועדה עו"ד גור בליי דחה את טענות נציגי הלשכה כי אחוז הנכשלים הגבוה נובע מאחוז נבחנים חוזר. לדבריו הטענה לא מסתדרת עם הנתונים שהלשכה העבירה לוועדה. בליי פילח את הנתונים מהם עולה כי ממוצע הציונים בעשור האחרון עומד על 73.4% לעומת 41.5% שעברו את בחינת מועד קיץ 2018. ע"כ, אם החוק שיאושר בסופו של דבר יקבע כי ציון עובר יעמוד על 50%, ציון העובר הכללי יהיה גבוה מהממוצע הציונים בעשור האחרון שיעמוד על 84.74%.  בליי טען כנגד החקיקה ואמר כי יש פה משהו חריג, בכך שהכנסת מתערבת בעבודתה של ועדה מקצועית בלתי תלויה בראשות שלושה שופטים. בנוסף טען בליי, כי חקיקה צריכה  להיות צופה פני עתיד ולא רטרואקטיבית. זה מקרה חריג.

עו"ד בליי הוסיף וטען כי מדובר בחקיקה פרסונאלית מכיוון שניתן לדעת מראש מי ייהנה ממנה. בפסיקה נקבע שחקיקה פרסונלית היא חקיקה שניתן לזהות מראש על מי היא תחול. אם המחוקק היה מתערב רק על תקופת המעבר, זה יותר מובן. בליי הביע חשש כי עקרון השוויון יפגע כתוצאה מהחוק מפני שנבחנים במועדים אחרים יטענו מדוע הם לא ייהנו מהחוק. הרע במיעוטו יהיה אם החוק יחול רק על מי שנבחן במתכונת הבחינה החדשה.

לדיון התייצבו נציגי המתמחים וכן ח"כים רבים התומכים בהצעת החוק. את עמדת לשכת עורכי הדין ייצג יועמ"ש הלשכה, עו"ד דוד יצחק, המייצג גם את הוועדה הבוחנת בעתירות שהוגשו כלפיה. "יצא לי לראות בכתבות האחרונות על חוקים שיאלצו לחכות לכנסת הבאה", פתח ואמר. "מדובר בחוקים הרבה יותר חשובים – חוק הפורנו, חוק החיסונים, ביטוח לאומי. משום מה יש בהילות בלתי נתפסת לחוקק את החוק הזה עכשיו ולכבול את הכנסת הבאה כדי שלא יהיה דיון רציני. אני לא מצליח להבין את זה".

עו"ד יצחק הוסיף וסקר את התהליך של שינוי מתכונת הבחינה, שהחל לדבריו עוד בשנת 2004 עם "ועדת גרסטל" שהייתה אמורה לבחון את כל ההיבטים של הסמכת עורכי הדין, על מנת להמחיש את טענתו כי שינוי המתכונת לא נעשה כלאחר יד אלא לאחר דיונים מעמיקים ומקצועיים. "ההחלטה על הוספת החלק המהותי בבחינה הגיעה אך ורק מטרוניות של נבחנים שאמרו שאי אפשר לצפות מהם לשנן חוקים ולדקלם אותם אלא צריך לבחון את הידע המשפטי", אמר. "גם זה לא נעשה כלאחר יד. הקימו צוות משותף למשרד המשפטים וללשכת עוה"ד ולוועדה הבוחנת והצוות הזה מינה יועץ פסיכומטריקן, התקשרו עם המרכז הארצי לבחינות והערכה כדי להכין מתכונת בחינה ראויה, הוגנת שבוחנת באמת את מה שהועדה הבוחנת, שהיא הגוף שמוסמך לקבוע את הרף המקצועי תקבע בבחינה. גם אז זה לא היה מעכשיו לעכשיו – פרסמו בחינה לדוגמה חצי שנה לפני".

לשאלה האם ניתן היה לשנות את כל תכנית הלימודים בתוך חצי שנה ענה עו"ד יצחק: "זה לא תפקידה של האקדמיה להכשיר עורכי דין. תפקידה של האקדמיה היא להכשיר משפטנים. כמישהו מתחיל את הלימודים שלו – אין לו שום אינטרס הסתמכות לאיך תיראה הבחינה שמסמיכה עורכי דין. גם בית המשפט העליון אמר את זה, ואפילו הכריע שמותר לשנות בחינה גם באמצע הדרך. בדיוק כדי להפריד בין הסמכות של הלשכה על פי חוק לבין האחריות לקבוע את הרף המקצועי – קבע המחוקק, לא הלשכה, וועדה בלתי תלויה שבראשה עומדים 3 שופטים. התהליך שהתחיל בוועדת גרסטל אמר שצריך גוף מקצועי חיצוני אובייקטיבי. הטענה שמדובר בהחלטה של לשכת עורכי הדין היא טענה שאין לה בסיס עובדתי. לקבל החלטה גורפת בחוק שהוא כה משמעותי היא מאד בעייתית כשהיא לא מבוססת על תשתית עובדתית מלאה".

ח"כ זוהר הגיב לדבריו ואמר כי בידיו עדויות רבות על כך שהלשכה מעורבת באופן אקטיבי בשינוי מתכונת הבחינה מתוך מטרה להקשות אותה. זוהר אמר ליצחק "אם אתה מכחיש את האמור, צר לי לומר לך שהדברים אינם אמת. אמרתם באופן פומבי וברור שיש רצון להקשות את הבחינה".

בדיון נכח גם נציג משרד המשפטים, עו"ד אייל זנברג, שאמר "אין זה תפקידה של הכנסת, ולדבר הזה שאנחנו רואים פה אין תקדים, שבאמצעות כלי של חקיקה הכנסת באה ומתערבת בתוצאות בחינה מקצועית מסוימת. אין לזה אח ורע וזה סוטה מתפקידה הרגיל של הכנסת. דרך המלך להתמודד עם הבעיה אינה באמצעות חקיקה. אם מחליטה הכנסת, למרות שזו לא דרכה, להתערב בתוצאות של בחינה מסוימת במקצוע מסוים שמוסדר לפי דין – היא צריכה לעשות את זה על בסיס נתונים בהליך שמברר אם יש קשר בין המהלך החקיקתי לבין הבעיה. הועדה צריכה לזהות את הבעיה באופן אמיתי ושורשי ולא להסתפק בנתון של אחוזי המעבר. אחוזי המעבר הם רק נתון אחד ואינם חזות הכל. הועדה צריכה להשתכנע שהורדת ציון המעבר כדי להעלות את אחוז המעבר זה המזור לבעיה. שינוי הציון הוא פיתרון קל להתמודד עם בעיה שנראית על הנייר בלבד. כאשר ועדה בכנסת יושבת וצוברת מומחיות בתחום מסוים, הרי שהיא רגילה לשמוע מומחים כשהיא בוחנת חוק. אני חושב שצריך היה לשמוע יעוץ מקצועי לא משפטי לעניין הבעיה".

היו"ר מיקי זוהר חתם את הדיון: "לוועדה הבוחנת שאנחנו מינינו הייתה סמכות שאנחנו נתנו. מותר לנו לחשוב שהיא לא פעלה בהתאם לסמכותה, מותר לנו לחשוב שהיא טעתה ומותר לנו לחוקק חוקים כדי לתקן את העוולות שהיא גרמה. זו עבודתנו הבסיסית כמחוקק – לתקן עוולות שאנחנו בעצמנו גם גורמים. אנחנו גרמנו לעוולה מהרגע שמינינו ועדה שלא פעלה כפי שצופה ממנה בצורה הוגנת. זכותנו כמחוקק לעשות את השינוי. לא התרשמתי מאף מילה של נציג משרד המשפטים מאחר שהוא מציג עמדה לא אובייקטיבית כי הוא מונחה ע"י שרת משפטים שהיא נגד החוק הזה ומחובר ללשכת עורכי הדין, ולכן עמדתך פסולה בדיון. אני קורא לוועדה הבוחנת ולשרת המשפטים לשנות באופן מיידי את הציון בבחינות הבאות. אני חושב שהציון לא יכול להישאר על 65 והחל מהבחינות הבאות היא צריכה לתקן את הציון ולקבוע ציון חדש. אם וכאשר זה לא יקרה, אנחנו המחוקק נשמור לעצמנו את הזכות לדון בזה בכנסת הבאה".

בסיום הדיון חברי הוועדה אישרו את הצעת החוק פה אחד ללא מתנגדים או נמנעים להצבעה במליאת הכנסת בקריאה שניה ושלישית. מיד בתום אישור הצעת החוק, קמו כמה עשרות מתמחים שהשתתפו בדיון והריעו במחיאות כפים לחברי הכנסת.

לאחר הדיון נמסר מדוברות שרת המשפטים כי נוכח בקשתה של השרה שקד, הוועדה הבוחנת של בחינת ההסמכה השהתה את התפטרותה עד לאחר סיום בדיקות המבחנים של המועד האחרון שנערך בחודש דצמבר. באופן זה, מאות הנבחנים יקבלו את הציונים שלהם בהקדם. ההתפטרות תיכנס לתוקף מיד אחרי פרסום ציוני המבחן האחרון.

בנוסף אולי יעניין אותך
הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
עורכי דין/בעלי מקצוע עוד
151 | S:150