שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > תבע 100 אלף שקל מהמדינה: "בתי המשפט התרשלו בענייני באופן חריג"

חדשות

תבע 100 אלף שקל מהמדינה: "בתי המשפט התרשלו בענייני באופן חריג", צילום: צילום: Ryan Mcguire, Gratisography
תבע 100 אלף שקל מהמדינה: "בתי המשפט התרשלו בענייני באופן חריג"
06/01/2019, עו"ד לילך דניאל

בית משפט השלום דחה על הסף את תביעתו של אזרח שטען לרשלנות שיפוטית "חריגה ומובהקת" בהחלטות שניתנו בעניינו בערכאות השונות. השופטת: "התובע מעלה טענות חמורות ללא בסיס וללא תשתית מינימלית, והכל בגדר "דברים בעלמא"... אין די באי שביעות רצון מהחלטות שיפוטיות"

התובע הוא אדם פרטי שהגיש תביעה כספית על סך של 100,000 שקל נגד המדינה, "עקב שירות משפטי רשלני, חריג ומובהק ברשלנותו, מזעזע ומפלה מאין כמוהו". לטענתו, בתי המשפט השלום, המחוזי והעליון התרשלו עת דן בענייניו, כפי שבא לידי ביטוי בהחלטות השיפוטיות ובפסקי הדין שניתנו בערכאות השונות. כן העלה התובע שלל טענות כלפי השופטים שדנו בענייניו.

במסגרת התביעה, הפנה התובע בין היתר לנספחים סרוקים לקובלנה פלילית שהגיש נגד שלושה שופטי בית המשפט העליון, היועץ המשפטי לממשלה ו"נציב מערך התביעה" כהגדרתו. לאחר מכן, הפנה התובע את התביעה כנגד "המשלחת של שופטי העליון" כהגדרתו, תוך ציון שמם והפניה למספרי תיקים. עוד טען התובע שהדברים שנרשמו בפרוטוקולים השונים מהווים לשון הרע כלפיו, וכן הפנה להליכים נוספים והלין על התנהלות השופטים, תוך מתן פרשנות מנקודת מבטו על הדברים.

המדינה מצידה, טענה בכתב ההגנה כי יש לסלק את התביעה על הסף היות שכתב התביעה אינו ברור והטענות המבואות בו אינן מובנות כלל. לטענתה, אין מסכת עובדתית המקימה עילת תביעה בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, ולכן יש לנקוט בצעד של סילוק על הסף. בנוסף, הפנתה המדינה לכללים בדבר חסינות השופטים, שהיא חסינות מהותית ומלאה וכן הפנתה  לכך שבין המדינה לבין השופטים לא מתקיימים יחסי עבודה ואין לה למעשה אחריות שילוחית על מעשיהם.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

השופטת נאוה ברוורמן קיבלה את בקשת המדינה וסילקה את התביעה על הסף. תחילה הזכירה השופטת כי מחיקת תביעה, ובוודאי דחיית תביעה על הסף, הם  אמצעי חמור שיש לנקוט בהם רק במקרים קיצוניים. לכן, בית משפט יעדיף תמיד הכרעה עניינית על פני פתרון דיוני ויעשה שימוש באמצעי זה רק כאשר כלו כל הקיצין וברור שהתובע לא יוכל לקבל את הסעד שביקש, אפילו הוכיח את כל העובדות הכלולות בכתב התביעה.

במקרה הנוכחי, סברה השופטת, מעבר לכך שכתב התביעה שהגיש התובע אינו מנוסח באופן ברור ונהיר, הוא אינו כולל גם פירוט של העובדות העיקריות המהוות את עילת התביעה כפי שהדין מורה. לדבריה, באופן רגיל היה ניתן לתקן את כתב התביעה, אולם בנסיבות העניין אף "תרגום" כתב התביעה לכלים משפטיים, אינו מעמיד עילה וסעד.

לשיטת השופטת, הלכה למעשה התובע מלין על החלטות שיפוטיות, אולם ככל והוא אינו שבע רצון מההחלטות שניתנו בענייניו - הדרך הנכונה היא להגיש ערעור. זאת ועוד, בית משפט השלום אינו מוסמך בדין להורות בצו על בטלות הליך אחר שהתקיים בפני ערכאה אחרת, קל וחומר ערכאות גבוהות יותר, או להורות כי "אינו חוקי", וכן אינו יכול ליתן "צו שמונע מכל אדם אחר מלהמשיך לצטט פסק דין" מאחר ש"הוא מפחיד אזרח בניגוד לדין הפלילי להתלונן על שופט".

מעבר לאמור, קבעה השופטת כי התביעה מעוררת קושי נוסף במישור של חסינות שופטים, שכן אין בנסיבות המתוארות בכתב התביעה ובדברים שהעלה התובע במסגרת הדיון, כדי להוות "מקרים קיצוניים מאוד של רשלנות בוטה מאוד" בגינם ייתכן שניתן לחייב את המדינה באחריות שילוחית לעוולות שיפוטיות, או להעיד כי מדובר במקרה של פעולה בזדון או תוך חריגה מודעת מסמכות. לדעת השופטת, התובע מעלה טענות חמורות ללא בסיס וללא תשתית מינימלית, והכל בגדר "דברים בעלמא", אלא שאין די באי שביעות רצון מהחלטות שיפוטיות וגם אם התובע סבור כי הכרעות כלשהן "שגויות", עדיין אין הדבר מקים זכות תביעה. לשיטתה, יש לפרש "מקרים קיצוניים מאוד של רשלנות בוטה מאוד" למקרים חריגים של פעולות שנעשות בזדון, משוא פנים והטיית משפט, קרי – לפעולות שאל לשופטים בישראל לנהוג.

מעבר לצורך ציינה השופטת כי עיינה עיון רב בהליכים אותם ניהל התובע ואליהם הפנה, אולם עלה כי בית המשפט, על ערכאותיו, ישב בדין בנפש חפצה באשר לבקשותיו ותביעותיו ולא נמצאה תשתית לטענות שהעלה או פגם בהתנהלות השופטים אותם ציין בתביעתו. עוד הוסיפה כי מדברי התובע עולות טענות קשות ובליבו תחושות קשות כלפי המערכת והשופטים המכהנים, ולמרות שיש להביע צער כי כך הוא מרגיש, הוא בוחר לחזור שוב ושוב ולהתדיין בבית המשפט.

לאור האמור, הוחלט לדחות את התביעה על הסף. לפנים משורת הדין, לא נעשה צו להוצאות. המדינה יוצגה בהליך ע"י עו"ד חגית שלנג. התובע ייצג את עצמו.

 

ת"א 4062-03-18

 

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:55
קומיט וכל טופס במתנה