שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > עבודות שירות וקנס לעו"ד שסייע לחמותו להתחמק ממס שבח

חדשות

עבודות שירות וקנס לעו"ד שסייע לחמותו להתחמק ממס שבח
עבודות שירות וקנס לעו"ד שסייע לחמותו להתחמק ממס שבח
03/01/2019, עו"ד לילך דניאל

בית משפט השלום בת"א גזר 6 חודשי עבודות שירות וקנס על עו"ד ותיק שהורשע בעבירות מכוח חוק מיסוי מקרקעין, לאחר שהגיש טפסי הצהרה כוזבים לרשויות המס על מנת לסייע לחמותו להתחמק מתשלום מס שבח בגין מכירת נכס. החמה, מצדה, נידונה למאסר על תנאי וקנס לאחר שהורשעה בהשמטת הכנסות שהתקבלו מדמי שכירות

הנאשם, עורך דין בעל ותק של 20 שנה העוסק במשפט מסחרי ונדל"ן, הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירות של שימוש במרמה, ערמה או תחבולה במטרה להתחמק ממס ובעזרה לאחר להתחמק ממס. הנאשמת היא חמותו של הנאשם, אשר הורשעה בהשמטת הכנסות שהתקבלו מדמי שכירות בסך כולל של 825,649 שקל, וזאת בכוונה להתחמק מתשלום מס.

על פי הנסיבות שפורטו בהכרעת הדין, לאורך השנים טיפל הנאשם בענייניה המשפטיים של חמותו הנאשמת, לרבות בשתי עסקאות מקרקעין שביצעה בשני נכסים: בעסקה הראשונה מכרה הנאשמת דירת מגורים בחולון, ובעסקה השנייה מכרה את בית מגוריה בסביון. הנאשם ייצג את חמותו בשתי העסקאות, והוא שמילא עבורה את הדיווחים לרשויות המס, לרבות שתי בקשות לפטור ממס שבח. בגין מכירת הדירה הראשונה קיבלה הנאשמת פטור ממס שבח בהתאם לבקשה שהגיש עבורה הנאשם וכפועל יוצא לא הייתה זכאית לפטור בגין מכירת הבית בסביון, לפי הדין הנוהג.

למרות זאת, בשתי הזדמנויות שונות הגיש עוה"ד בשם הנאשמת טופסי הצהרה כוזבים לרשויות המס לפיהם היא זכאית לפטור מלא ממס, שכן בארבע השנים האחרונות לא נמכר נכס קודם בפטור.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

עיקר המחלוקת בין הצדדים התייחסה לשאלת היסוד הנפשי שליווה את מעשי הנאשמים. הנאשמים הודו בדיווח הכוזב לרשויות המס אולם טענו כי מדובר בטעות בתום לב מבלי שנלוותה להצהרה כוונה להתחמק מתשלום מס. עוה"ד טען כי הטעות נבעה מלחץ שהפעילה עליו הנאשמת למכירת הבית בסביון וביסס את הטענה בחוות דעת פסיכולוג מטעמו. לאחר בחינת מכלול הראיות הנסיבתיות ובחינת עדויות הנאשמים דחה בית המשפט את טענת הנאשם וקבע שהדיווח הכוזב לרשויות המס נעשה ביודעין ובכוונה להתחמק ממס. לגבי הנאשמת שוכנעה השופטת כי חתמה על מסמכים שהגיש לה הנאשם "בעיניים עצומות" ומתוך אמון מלא בו ולכן לא הבינה את משמעויות המס של ההצהרות עליהן חתמה ואת משמעותן הכספית. במסגרת הכרעת הדין נדחתה גם טענת ההגנה לאכיפה בררנית לפיה במקרים דומים הסתפקה הרשות בהליך מסוג כופר ולא בדרך של אישום פלילי.

השופטת נעה תבור דחתה את בקשת הנאשמים לביטול ההרשעה, וקבעה כי מדובר בתיק בעל שילוב נסיבות ייחודי ואף אחד מן המקרים בהם הסתיימו ההליכים בכופר אינו בעל דמיון לצירוף הנסיבות המחמירות באופן המלמד כי תיק זה נשקל באופן שונה על ידי הרשות באופן המצביע על אכיפה בררנית. לדברי השופטת, סכום המס שהועלם רחוק מלהיות זניח, גם בגרסה המיטיבה ביותר עם הנאשמים לפיה מדובר בסכום שאינו פחות מסך 300,000 שקל. לכך, נקבע, מצטרפת העובדה שעובר העבירה הוא עורך דין אשר פעל בשם אחרת וכעורך דין הוא מוחזק כזכאי לאמון המערכת ומעילה באמון זה חמורה יותר ממקבילתה שנעברת על ידי אזרח מן השורה.

נסיבה נוספת היא כי בין עורך הדין המייצג לבין הנישומה קיים קשר אישי וגם לעורך הדין מניע וטובת הנאה אישית מפירות העבירה. כמו כן, הנאשם בשום שלב לא קיבל על עצמו אחריות לביצוע העבירה ולא הודה אלא ברשלנות מקצועית. לגבי הנאשמת - לא הוצגה ראיה כלשהי ואף לא נטען כיצד הרשעה בדין תסב לה נזק כלשהו והטענה נטענה בעניינה בחצי פה. לכך הוסיפה השופטת כי אין להקל ראש בעבירות בהן הורשעה בסופו של דבר לאחר שמיעת ראיות ומדובר בעבירות מס הכוללות יסוד נפשי של כוונה להתחמק ממס, בסכומים בלתי מבוטלים ובעבירות שנמשכו שנים רבות, לגביהן מעולם לא קיבלה על עצמה אחריות. לגבי הנאשם - העבירות בהן הורשע הן עבירות מסוג כוונה אשר בוצעו במטרה להתחמק מתשלום מס, והן בוצעו במסגרת עיסוקו כעורך דין כאשר קיים מניע אישי בביצוען. לדברי השופטת, חומרת העבירה וביצועה על ידי אדם שמקצועו מושתת על יכולת הרשות לתת בו אמון, אינם מתיישבים עם אי הרשעה. גם ביחס לנזק שעשוי להיגרם מההרשעה, סברה השופטת כי גם אם יישלל רשיונו של הנאשם בגין ההרשעה ספק אם בכך יהיה לגדוע מטה לחמו ומקום פרנסתו וספק אם במציאות יגרם לנאשם נזק קונקרטי ומוחשי שיפגע בשיקומו.

ביחס לגזירת הדין לגופו של עניין, ציינה השופטת כי מכלול הנסיבות מלמד כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא משמעותית, שכן בשתי הזדמנויות הגיש הנאשם בשם הנאשמת בקשות לפטור ממס שבח הכוללות הצהרה כוזבת. כמו כן, מדובר בעבירות מתוכננות אשר לא בוצעו בהיסח הדעת או מחמת דחף רגעי והעובדה שבוצעו פעמיים אף היא בעלת ערך מחמיר. עוד הוסיפה השופטת כי הנזק לקופת המדינה אינו פחות מ- 300,000 שקל ויש ליתן את הדעת לרווח האישי שהפיק הנאשם ממכירת הנכס, שבעקבותיה העניקה הנאשמת לבתה (אשתו של הנאשם) 400 אלף שקל, ולנכדיה - ילדיו של הנאשם, סכום נוסף של 300,000 שקל. מנגד, נתנה השופטת דעתה לכך שהסיבות לביצוע העבירה היו בראש ובראשונה הרצון להיטיב עם קרובת משפחתו של הנאשם ולא הרצון להפיק רווח כספי מידי עבור עצמו.

בשים לב לנסיבות ביצוע העבירה,  מדיניות הענישה הנוהגת וההבדלים שבין עבירות לפי פקודת מס הכנסה לעבירות לפי חוק המקרקעין – קבעה השופטת כי מתחם העונש ההולם בגין האירוע נע בין 6 חודשי מאסר ועד 18 חודשי מאסר בפועל.

במסגרת גזירת העונש שקלה השופטת לטובת הנאשם את המחדל שהתברר בקביעת שומה שגויה, אשר הכתיבה את הסכום הנקוב בכתב האישום ושבעת שמיעת הראיות התברר כי נעשתה תוך התעלמות מנתונים משמעותיים שהתחשבות בהם היא בסיסית בעריכת השומה. לדברי השופטת, לא ניתן כל הסבר לעריכת השומה בדרך זו וברור כי הסכום הנקוב בכתב האישום איננו נכון. עוד סברה השופטת כי יש טעם של ממש לטענת ההגנה באשר להתנהלות המאשימה לאחר גילוי המחדל, שכן לשיטתה מצופה היה כי המדינה תפעל לבחינה רצינית של השאלה האם מוחזק בידה סכום כסף ששולם ביתר ואשר יש להחזירו לידי הנאשמת וככל שקיים כזה, תחזירו לאלתר, אולם מטיעוני הצדדים עולה שהדבר לא נעשה.

עוד התחשבה השופטת בפגיעת העונש בנאשם ובמשפחתו והנזקים שנגרמו לנאשם מביצוע העבירה ומהרשעתו. לדבריה, מדובר בעורך דין אשר פרסום כתבות בעניינו בדבר ההליך ובדבר הרשעתו מהווים פגיעה ועלולים להסב לו נזק מקצועי ואפשר שגם כלכלי, מעבר לתחושת אי הנעימות הקשה המלווה פרסום שלילי באשר הוא. עוד שקלה בכובד ראש אפשרות פגיעה של הרשעה בתפקודו של הנאשם בשירות מילואים ולכך שמדובר בהרשעה תקדימית בהקשר הספציפי של חוק מיסוי מקרקעין להבדיל מענישה כללית בתחום עבריינות המס. שיקולים נוספים לזכות הנאשם היו עברו הנקי, התנהגותו החיובית ותרומתו לחברה, מאמציו לתיקון תוצאות העבירה ולפיצוי על הנזק שנגרם בגינה וחלוף הזמן מאז ביצוע העבירה. לחובת הנאשם שקלה השופטת העדר קבלת אחריות לביצוע העבירה ואת היותו עורך דין ואיש אמון וכן סכום המס שגם במתכונתו המרוככת אינו נמוך.

לגבי הנאשמת צוין כי מדובר בהתנהלות שיטתית של העלמת מס לאורך שנים ובסכומי כסף לא מבוטלים, אולם מנגד בהחלט יש מקום להתחשב בזיכויה מהאישום העיקרי ובכך שאין דין השמטת הכנסה מדמי שכירות כדין השמטת שכר עבודה. כן יש ליתן משקל לעברה הנקי ולנסיבותיה הרפואיות.

על יסוד האמור, גזרה השופטת על הנאשם עונש של 6 חודשי עבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס בגובה 15 אלף שקלים. על הנאשמת נגזר מאסר על תנאי וקנס בגובה 20 אלף שקלים. המאשימה יוצגה בהליך ע"י עו"ד ליאת מנור. הנאשמים יוצגו ע"י עו"ד אודי ברזילי ועו"ד עופר רחמני.

 

ת"פ 52875-09-16

 

בנוסף אולי יעניין אותך
הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
עורכי דין/בעלי מקצוע עוד
152 | S:150