חדשות

הרפורמה זונחת את מבחן הכוונה תחילה וקובעת מדרג בו תקבע עבירת רצח שהעונש לצידה הוא מאסר עולם כעונש מרבי, ועבירת "רצח בנסיבות מחמירות" שלצידה מאסר עולם חובה. בשתי העבירות היסוד הנפשי הוא אדישות או כוונה. ח"כ רוזנטל: "חשוב שהחוק יקודם ויעבור כבר בכנסת הזו, ולכן הסכמנו לנוסח פשרה בבחינת תם ולא נשלם"

לאחר 19 דיונים ממושכים אישרה אתמול (ד') ועדת החוקה חוק ומשפט פה אחד לקריאות שנייה ושלישית את הרפורמה בעבירות ההמתה, שנועדה ליצור מדרג חדש של עבירות המתה בחוק העונשין. להצעת החוק הממשלתית מוזגה הצעת חוק שיזמו יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) וח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני). הצעת החוק זונחת את מבחן הכוונה תחילה וקובעת מדרג אחר ובו תקבע עבירת רצח שהעונש לצידה הוא מאסר עולם כעונש מרבי ועבירת רצח בנסיבות מחמירות שלצידה עונש מאסר עולם חובה. בשתי העבירות היסוד הנפשי הוא של אדישות או כוונה.

להצעת החוק הממשלתית הוסיפה הוועדה נסיבה מחמירה של רצח נשים בידי בני-זוגן כשקדמה לכך התעללות גופנית או נפשית בקורבן. כמו כן הפחיתה הוועדה את עונשן של נשים שרצחו את בני-זוגן המתעללים מ-20 ל-15 שנות מאסר.

יו"ר הוועדה סלומינסקי פתח את הדיון ואמר: "אם לא נסכם את החוק היום כל עבודתנו תרד לטמיון, ואם נצליח לסכם היום, מניח שבשבוע הא נוכל להעביר אותו במליאה. אנחנו בד"כ לוקחים את הזמן ומתעמקים כדי שייצא תחת ידינו חוק לעילא ולעילא אבל כאן זה אפס או מאה, וייתכן שכל צד יצטרך טיפה להתכופף כדי שלא נפסיד את כל החוק".

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

הוועדה דנה רבות בנסיבות שמבטאות את דרגת האשמה החמורה ביותר ושבהתקיימותן תתגבש העבירה החמורה ביותר- רצח בנסיבות מחמירות- שלצדה עונש מאסר עולם חובה. לאחר ויכוחים רבים הכריעה הוועדה על החמרת עבירת רצח נשים בידי בני זוגן כשקדמה לה התעללות, והם יתויגו כרצח בנסיבות מחמירות ולא כעבירת הרצח הבסיסית כפי שהוצע בהצעת החוק הממשלתית.  כמו כן חברי הוועדה הכריעו כי הנסיבה הידועה בכינויה הבעייתי "רצח על כבוד המשפחה" תיכלל כנסיבה מחמירה כפי שהוצע בהצעת החוק הממשלתית: "המעשה נעשה כפעולה עונשית במטרה להטיל מרות או מורא ולכפות אורחות התנהגות על ציבור".

מלבד האמור דנה הוועדה גם בנסיבות המאפשרות לקבוע אחריות מופחתת בשל עבירת המתה, והכריעה כי האדם לא יתויג כ"רוצח" אלא כ"ממית באחריות מופחתת", שהיא קטגוריה חדשה במקום רצח. בהמתה באחריות מופחתת מוצע לקבוע עונש מרבי של 20 שנה. בין הנסיבות המקלות של אחריות מופחתת נקבעה נסיבה המתייחסת למצב בו המעשה נעשה כשהנאשם היה נתון במצב של מצוקה נפשית קשה, עקב התעללות חמורה ומתמשכת בו או בבן משפחתו, בידי מי שהנאשם גרם למותו. חברי הוועדה טענו ביחס לנסיבה זו כי יש להפחית את העונש שכן היא מתייחסת לנשים שבני-זוגן התעללו בהן. לאחר דין ודברים הושגה פשרה כי העונש המרבי בנסיבה זו יעמוד על 15 שנים.

ח"כ רוזנטל: "כל צעדה ארוכה מתחילה בצעד קטן, וחשוב לנו שהחוק יקודם ויעבור כבר בכנסת הזו, ולכן הסכמנו לנוסח שהוא פשרה מבחינת רבים, אף שזה תם ולא נשלם. לכולנו חשוב להגדיר בחוק אמירה נורמטיבית לגבי קורבן שהיא בת זוג. רצח נשים מגונה ככל רצח, אבל בחרנו לתת לו תשומת לב יותר דרמטית בשל חשיבותו. לכן הנוסח המוסכם על כולנו הוא שהקורבן הוא בן זוג והרצח נעשה לאחר התעללות שיטתית, וכן כי בהמשך ייכתבו בפירוש נסיבות מקלות לרצח, שאם הוא מגיע לאחר התעללות בן הזוג, העונש יהיה 15 שנה".

פרופ' מרדכי קרמניצר, המכון הישראלי לדמוקרטיה: "ברור שזה לא יטפל בבעיית ההתעללות בנשים בכללותה. תחוקקו חוק שהתעללות ממושכת באישה דינה 15 שנות מאסר, ואז תוסיפו שאם נגרם מותה, אפילו ברשלנות, זה כבר עולה ל-20 שנות מאסר. זה מעשה אמיתי של חקיקה שיסייע פה". ד"ר יואב ספיר, הסניגור הציבורי הראשי: "אני מסכים עם מסקנתו של פרופ' קרמניצר שזה משהו שצריך להידרש אליו, בעתיד, בנחת, אבל אם בשל הלחץ חייבם להכניס את הנסיבה הנוספת, אז להסתפק בחצי הראשון, וגם לעשות את ההתאמות הסימטריות להקלה עם האישה שהתעללו בה. יש כרגע חוסר סימטריה בין ההגדרות של ההתעללות כנסיבה מקלה לאישה שרצחה לאחר שעברה התעללות, לבין נסיבות ההחמרה לגבר שרצח לאחר שהעביר התעללות, וחייבים לעשות זאת בצורה מסודרת".

חלק מחברי הוועדה דרשו במהלך הדיונים להסיר את נסיבת הקנטור כנסיבת אחריות מופחתת, מחשש להקלה בעונש על מעשי רצח, אך לבסוף הנסיבה הושארה כפי שנוסחה בהצעת החוק הממשלתית. היעדר ההתגרות מהווה כיום בחוק העונשין את אחת השאלות המרכזיות במסגרת בחינת ה"כוונה תחילה", והוא שיוצר את ההבחנה העיקרית בין כוונה "רגילה"-אז לא ניתן להרשיע ברצח, אלא בהריגה בלבד, לבין "כוונה תחילה". הצעת החוק זונחת את מבחן הכוונה תחילה וקובעת מדרג אחר ובו תקבע עבירת רצח ועבירת רצח בנסיבות מחמירות, אשר היסוד הנפשי בהן הוא של אדישות או כוונה.

בנוסף, לאחר שישה דיונים ממושכים ומחלוקות קשות בין הסנגוריה הציבורית לבין משרד המשפטים והפרקליטות בשאלת היסוד הנפשי בעבירת הרצח, החליטה הוועדה לקבל את הצעת הממשלה לקבוע כי היסוד הנפשי שיידרש לעבירת הרצח, יהיה יסוד נפשי של "כוונה" או "אדישות". יסוד זה ייכלל גם בעבירת הרצח בנסיבות מחמירות. לעומת זאת, המתה ביסוד נפשי של קלות דעת תהיה עבירה נפרדת, עם עונש מרבי של 12 שנות מאסר, ללא תיוג של רצח. החידוש המשמעותי בהצעת החוק הוא בהחמרת הענישה והתיוג המוסרי של המתה מתוך יסוד נפשי של אדישות מ-20 שנה כעונש מרבי במסגרת עבירת "הריגה" כיום, לעונש מאסר עולם כעונש מרבי במסגרת עבירת "רצח" לפי הצעת החוק, והן ביצירת הבחנה משפטית-מעשית בין אדישות לקלות דעת.

חברי הוועדה התלבטו גם האם לקבל את הצעת הממשלה לפיה כל קטגוריית ה"אדישים" תיכלל בעבירת הבסיס של רצח, הן מתוך תחושה שהיסוד הנפשי של אדישות בחוק העונשין ("שוויון נפש לאפשרות גרימת התוצאה") אינו ברור מספיק, והן מתוך תחושה שרק המקרים החמורים או מקרים מסוימים של המתה באדישות אכן שקולים, מבחינה מוסרית, להמתה בכוונה. הסנגור הציבורי הארצי ונציגי לשכת עורכי הדין טענו כי ראוי שעבירת הבסיס של רצח תכלול רק את הממית בכוונה וכי רק יסוד נפשי של כוונה מצדיק עונש מרבי של מאסר עולם. לעומתם, נציגי משרד המשפטים התנגדו לצמצום היסוד הנפשי של אדישות לעניין עבירת הרצח בטענה שההגדרה לאדישות בחוק העונשין ברורה מספיק ומבטאת נכון את האשם המוסרי של מי שראוי שיתויג כרוצח. כאמור, חברי הוועדה אימצו בסופו של דבר את הנוסח הממשלתי.