חדשות

בעוד כשבוע אמור להיכנס לתוקף החוק המגביל את השימוש במזומן, אך יש הסבורים שהציבור אינו מבין לעומק את האיסורים וההשלכות של החוק. אתמול הדבר אף הגיע לועדת החוקה בכנסת, שדנה באפשרות לדחות את כניסתו לתוקף. עו"ד העוסק בתחום המיסוי: "נכון שרוצים להלבין את הכל, אבל צריך היה לעשות זאת בצורה מדורגת יותר"

במרץ האחרון התקבל בכנסת החוק לצמצום השימוש במזומן, שאמור להיכנס לתוקף החל מיום שלישי הבא, ה-1 בינואר 2019. החוק, שהתבסס על המלצות "ועדת לוקר" לבחינת צמצום השימוש במזומן, מגביל הן מתן והן קבלת תשלומים במזומן, שימוש בצ'קים פתוחים והסבת צ'קים. ההגבלות הללו חלות על עוסק, אדם שאינו עוסק, תייר, רו"ח ועו"ד בעת מתן "שירות עסקי" ללקוח. המגבלות על השימוש במזומן ייכנסו לתוקף ב-1 בינואר והמגבלות על השיקים  יחלו חצי שנה לאחר מכן, ב-1 ביולי.

על פי רשות המסים, החוק נועד לצמצם את ההון השחור ולסייע במאבק בפעילות פלילית, לרבות פשיעה חמורה, העלמות מס, הלבנת הון ומימון טרור. עם זאת, למרות שמדובר בשינוי מהותי שישפיע הן על בעלי עסקים והן על אנשים פרטיים, מסע ההסברה של רשות המסים, שנערך תחת הסיסמה "עברתם על חוק המזומן – שילמתם ביוקר", יצא לדרך רק בשבוע שעבר ויש הטוענים שהציבור אינו מבין לעומק את השלכות החוק ואינו מכיר את היבטיו.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

"החוק פוגע במספר אוכלוסיות בצורה ישירה", אומר בשיחה עם "תקדין" עו"ד ורו"ח רמי אריה. "קודם כל הוא פוגע באלה שיש להם חשבונות בנק מוגבלים ולא יכולים למשוך שיקים, ואין להם גם נגישות להעברה בנקאית והם רגילים לנהל את חייהם רק על בסיס מזומן מכוח אילוץ חוקי. בדרך כלל מדובר באוכלוסייה קשת יום. כנ"ל לגבי אוכלוסיות שלמות שעד היום התנהלו במזומן ורגילים לכך, בין אם זה קשישים, עולים חדשים או מגזרים מסוימים – חרדים, ערבים וכד' שלא ניתנה שום הוראת מעבר שלפיה הם יכולים למשל להפקיד את הכסף המזומן בבנק בצורה מוצהרת או מרצון כלשהו".

עוד מוסיף עו"ד רו"ח אריה כי החוק למעשה מטיל עול בירוקרטי נוסף על בעלי העסקים. "אם למשל מגיע אדם ורוצה לעשות עסקה ב-12 אלף שקל, ורוצה לשלם במזומן 2000 שקל, העוסק צריך לזכור שאסור לו לקבל יותר מ 10% מהעסקה במזומן, כלומר 1200 שקל במזומן. לא רק שיש קושי בירוקרטי בהוצאת קבלה לפעמים מיד עם קבלת התקבול, ולא רק שנדרש עד היום לרשום אם זה התקבל במזומן או בצ'ק, עכשיו גם צריך לעשות תחשיבים אחוזיים של כמה ניתן לקבל במזומן וכמה לא. הבעיה הנוספת שנגררת מכך היא שהחוק מטיל עיצומים כספיים רק על בעלי עסקים, וכך שוב בעלי העסקים משלמים על הוראות בירוקרטיות. מעניין שהנושא של עיצומים כספיים לא חל על תשלומים בין אנשים פרטיים אלא רק על תשלומים לעסקים. הנה עוד מקור גביה של קנסות ועיצומים שיוטלו על בעלי עסקים שלא יקפידו על הוראות החוק בצורה מסודרת. עוד עול בירוקרטי. כל הזמן מדברים על כך שיקלו על הבירוקרטיה והעול שמוטל על עסקים קטנים ובינוניים אך במקום זה אנחנו מגלים כל פעם החמרות נוספות ועיצומים נוספים ודרישות חדשות".

היית בוחר בהסדר חלופי?

"אני חושב שקודם כל היה צריך לקבוע הוראת מעבר ארוכת טווח שבה אפשר יהיה להסדיר את מי שמחזיק במזומן, למשל לאפשר לו לבוא ולדווח. מן הוראה ספציפית של גילוי מרצון לנושא הזה. הרבה אנשים והרבה משפחות מחזיקות מזומנים בבתים, קשישים מחזיקים מזומנים בבתים, אך לא נקבעה שום הוראת מעבר לגביהם. אין הוראה איך יתנהגו אנשים שהם בעלי חשבונות מוגבלים. בסין למשל, משתמשים באפליקציה שבה יש ברקוד שמופיע בטלפון הנייד, וכשהם משלמים הם מראים את הברקוד לבעל החנות והוא מחייב לפי זה. בישראל בנק ישראל שאף ליצור אפליקציה כזאת אלא שעד היום בפועל אין אפליקציה כזאת, ובטח שלא אפליקציה דומיננטית. כמו כן, למה כל העומס בסופו של דבר של האכיפה מוטל על בעלי העסקים שהם צפויים לעונשים הישירים ולעיצומים בכל ביקורת של מס הכנסה? גם פה היה צריך לשקול האם העיצומים הכספיים האלה מוצדקים. היה צריך כנראה להחיל את החוק אבל לא במהירות של מספר חודשים אלא לעשות הוראות מעבר יותר ארוכות טווח ואולי להגדיל גם את הסכומים. 11 אלף שקל זו לא עסקה כל כך גדולה".

אתה רואה יתרונות כלשהם בחוק?

"יש יתרונות לחוק בכך שהכל יהיה גלוי. כל פעולה כספית תהיה גלויה ואנשים לא יוכלו לקבל מזומן, ולהשתמש בו במקומות שהם חשובים כמו קניית רכב, נדל"ן וכד'. בהחלט החוק יעזור במיגור התופעה של הון שחור, במיוחד במקומות שהמזומן הזה מגיע מפשע. כך יוכלו יותר בקלות להרתיע את האנשים משימוש במזומן כי יהיה להם יותר קשה להשתמש במזומן שהם יאספו. בוודאי שיש יתרונות, רק היה צריך להטיל את החוק בהדרגה".

איך אתה חושב שהחוק ישפיע על בעלי מקצועות חופשיים כמו עו"ד ורואי חשבון?

"לגבי עורכי דין ורואי חשבון יש הוראה שגם כספים שהם לא יקבלו דווקא כשכר טרחה אלא אפילו כספים שיקבלו כפיקדון בנאמנות במסגרת עסקה של הלקוחות שלהם – אסור להם לקבל יותר מ-50 אלף שקל במזומן. אני חושש שהיות שאין הסברה בנושא הזה, עו"ד ורו"ח לפחות בחודשים הראשונים לא יהיו מודעים להוראה הזאת. יכול להיות שהם מודעים לכך ששכר הטרחה צריך להיות עד 11 אלף שקל במזומן ולא מעבר לכך, אבל אם מגיע למשל לקוח שרוצה לקנות דירה באמצעות עו"ד ומעביר לו 100 אלף שקל במזומן על חשבון הדירה כדי להעביר אותם למוכר - זו עבירה של עורך הדין. אין שום דגש על העניין הזה. גם מסע ההסברה שהתחילה רשות המסים בסך הכל התחיל לפני 10 ימים. אני חושב שגם בעלי התוכנות החישוביות והקופות הרושמות צריכים להתחיל לחשוב להכניס התראה אוטומטית כלשהי בנושא".

"גם בעבודתי כמי שמתעסק בנושא מיסוי אני רואה שיש עדיין מגזרים שלמים שחיים עם מזומן", הוא מסכם. "אפשר להגיד שזה לא בסדר או כן בסדר, אבל לא כולם מעלימים הכנסה במובן של יצירת הון שחור. לפעמים זה פשוט מזומן שעובר בירושה בין דורות. יש עולים ותיקים שההורים שלהם הגיעו מחו"ל עם מזומן או שהם הגיעו לפני 20 שנה עם מזומנים ועדיין שומרים את הכסף. נכון שרוצים להלבין את הכל, אבל צריך היה לעשות את זה בצורה נינוחה ומדורגת יותר. אני סומך את ידי על הודעת רשות המסים שלפחות במשך 9 החודשים הראשונים מתחילת החוק היא לא תטיל את העיצומים הכספיים אלא רק תיתן התראות. אני מקווה שכך יהיה".

"מחר בבוקר נתעורר עם מיליוני עברייני מס"

ואכן, נושא המוכנות לחוק צמצום השימוש במזומן הגיע אתמול גם לפתחה של ועדת החוקה של הכנסת, שדנה באפשרות לדחות את מועד תחילתו לאחר שעלו קולות רבים שטענו כי הציבור אינו ערוך לכך. יו"ר הוועדה, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי), אמר בין היתר כי אין כרגע פתרונות בשטח לאותן אוכלוסיות שמשתמשות במזומן ומנועי חשבון בנק, ולכן הציע לדחות את תחולת החוק בחצי שנה או לקחת את 9 החודשים שבחוק נקבע כי לא יופעלו במהלכם סנקציות ולפעול לחלופות ולפרסום, "אחרת נסבך הרבה אנשים שייפלו או שיתעלמו מהחוק ולא תוכלו להשתלט על הכמויות והחוק יאבד מערכו".

ח"כ משה גפני (יהדות התורה): "רק לאחרונה החל פרסום שאי אפשר להבין ממנו דבר. הולכים להקשות על הציבור בלי לתת כלים. גם אלו שיש להם חשבונות בנק- איזה כלי הם קיבלו מהמדינה כדי לא לעבור על החוק? מה יעשו הקשישים? העיקר להעביר חוק שייכנס לתוקף עוד שבוע? זה מציב את הרשויות מול האזרחים בצורה שרק מזיקה. יש לדחות את החוק בכמה חודשים ולהתנות את כניסתו לתוקף בקידום אמצעים חלופיים. גם אם מבינים ששימוש במזומן הוא עבירה, מה הפתרונות?"

גם ח"כ מיקי זוהר (הליכוד), שהיה מיוזמי החוק, אמר כי לשיטתו מדובר בחוק טוב שיביא יותר כסף לאוצר המדינה ויגרום להרבה פחות העלמות מסים, אך הוסיף כי משיחות עם הרבה בעלי עסקים הוא סבור שהמשק הישראלי עוד לא מוכן. "אני חושש שהמדינה תגלה מחר בבוקר שקיימים מיליוני עברייני מס שלא מקיימים את החוק", אמר. "לכן, הפתרון יכול להיות שהנטל להגשת חשבונית יתהפך - המשלם יהיה חייב להגיש חשבונית. זה יכול להפוך את המשוואה מבחינת העלמות מיסים ודיווח". ח"כ אסנת מארק (הליכוד) אמרה: "מה יעשו כל אלו שיש להם שוברים? איך ישלמו אותם ללא חשבון? אסור להרוג את כולם בדרך לעלות על המסלול. העם עוד לא מוכן לחוק ויש ליישמו בהדרגה. זה בום על קולי מטורף. שלא נמצא עצמנו מול מיליון תיקים פליליים ולופ גדול יותר. צריך להחיל את החוק בעוד שנה שנה וחצי".

חה"כ עיסאווי פריג' (מרצ): " הצעת החוק שאמורה להיכנס ב-1.1 היא אירוע מכונן. האוכלוסייה והתושבים עוד לא הפנימו אותו. בחודש האחרון כמות הפניות והשאלות שמתמקדות בסוגיה הזו הדליקה לי נורה אדומה. הצעת החוק אינה לטובת המשק הישראלי. היא תגביר את ההשתמטות ממיסים במקום לעודד חינוך לדיווח. אני לא מתנגד לעיקרון של הצעת החוק ויש להילחם בהון השחור אך זו לא הדרך. הציבור לא מוכן עדיין למימוש החוק. אני בא מציבור מוחלש ומה שאתה עושה בחוק הזה, הוא אצבע בעין, ליישר את הציבור בכוח. זה רק יגרום לדרכים מפולפלות של עקיפת החוק במקום להכניס למסלול". עוד הוסיף ח"כ פריג' (עוד טרם נודע על מועד הבחירות החדש), כי נוכח האפשרות שהבחירות יערכו בחודשים הקרובים דחיית החוק צריכה להיות לפחות לשנה ולהיות מלווה במחקר.

עו"ד יעל גרוסמן, יו"ר ועדת איסור הלבנת הון בלשכת עוה"ד נכחה אף היא בדיון ואמרה כי "הציבור לא מבין את החוק, אפילו עו"ד בתחום הפלילי לא יודעים שאם הם מפצלים את התשלום במזומן הם עוברים עבירה פלילית. דובר על כך שיפתחו מכשירים אך הנתונים שבכרטיסים נטענים משתמש רק 1% וכמה עסקים בכלל מקבלים את השימוש בכרטיס כזה? השוק לא מוכן, לא העוסקים ולא הפרטיים. הפתרון הוא מסע הסברה רציני שמי שמקבל שירות ולא נותן חשבונית מסייע לעבירה. מרבית הציבור יהיה מוכן לשלם קצת ויותר ולא לעבור עבירה".

מנגד, היו שטענו כי אסור בשום אופן לדחות את תחולת החוק. אחד מאלו היה ח"כ מיקי לוי (יש עתיד), שטען כי "אסור לתת יד למהלך דחיה יותר. שאלנו אנשים ותיקים שמחזיקים בכסף בכיס והם אומרים שהם לא משלמים סכומים כאלה בכלל. מדברים שש שנים על החוק. אנחנו חברי הכנסת איננו יכולים לתת יד לדחייה כלשהי של המהלך הזה כי ידינו תהיה במעל. זה כסף של החינוך, של הביטחון. הרחוב מוכן להחלת החוק. יש הון שחור שצריך לבלום אותו".

גם עירית מנדלסון, מנהלת מח' חות"ם בבנק ישראל טענה כי קיימים תחליפים מספקים למזומן. "ישנם הרבה אמצעי תשלום מתקדמים, דיגיטציה של שיקים, כרטיסי חיוב ועוד. השוק מפתח תחליפים וכל מה שהיינו צריכים לעשות כתנאי לחוק נעשה. יש מגוון רב של אפשרויות לתשלום וניתנו פתרונות. כרטיסי הדביט והכרטיסים הנטענים הם התחליף המידי למזומן. ב-2017- קרוב ל-2 מיליון שקים הופקדו בדיגיטל".

ראש רשות המסים ערן יעקב התייצב אף הוא לדיון ואמר "אם הציבור שואל – כנראה שיש מודעות. זה מצוין שיש הרבה שאלות וזה הזמן לענות על השאלות ולהסביר, זה מצוין בעיני. יש הסברים באתר רשות המסים, יש פרסום ברדיו, פרסום בטלוויזיה, יש מענה טלפוני לשאלות. אני לא מכיר הרבה חוקים שעשו דברים כאלה. אני רוצה להזכיר שהחוק היה שנתיים בכנסת, החוק עבר בוועדה, לוועדה הזו נקראו לא מעט אנשים, והציבור נחשף בתוך הועדה להליכים. המודעות קיימת, בטח ובטח לעניין המזומן. כמו כן החוק אמנם יחול ב-1.1 אבל הסנקציות יתחילו רק ב 30.9 מתוך הבנה שיש צורך שמעבר למודעות ומעבר לפרסום. מי שביצע הפרה ונתפס – יקבל רק הודעה, הוא לא יענש, וכך זה יובא לו למודעות. אנחנו ערוכים לחוק ואין שאלה בכלל".