שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > צעיר ערבי שלא הוכנס למועדון ה"קולוסיאום" – יפוצה ב-10,000 שקל

חדשות

צעיר ערבי שלא הוכנס למועדון ה"קולוסיאום" – יפוצה ב-10,000 שקל, צילום: getty images israel
צעיר ערבי שלא הוכנס למועדון ה"קולוסיאום" – יפוצה ב-10,000 שקל
12/12/2018, עו"ד לילך דניאל

בית משפט השלום בחיפה קיבל את תביעתו של צעיר ממוצא ערבי, שהופלה בכניסה למועדון ה"קולוסיאום" אך בשל מוצאו. נקבע, כי מדובר בהפליה בניגוד לחוק היות שהתובע התבקש להמתין בצד לאחר הצגת תעודת זהות באמתלה של אי רישום ברשימות הכניסה, שעה שחברו היהודי ואחרים נכנסו באין מפריע

התובע הגיע בינואר 2017 ביחד עם חברו לבלות במועדון ה"קוליסאום" שנוהל ע"י הנתבעת, חברת "לרני אחזקות". השניים התייצבו בתור הכניסה למועדון וכאשר הגיע תורם, התבקש תחילה חברו של התובע, שהיה יהודי במוצאו, להציג תעודת זהות ונכנס למועדון ללא כל בדיקה נוספת. סמוך לאחר מכן הציג התובע, בן הלאום הערבי, את תעודת הזהות שלו, אך הוא התבקש להמתין בצד.

לאחר שהמתין זמן ממושך מחוץ למועדון וצפה במבלים אחרים שהמתינו בתור אחריו נכנסים למועדון, הרגיש התובע מבויש ומושפל ולכן החליט להזמין למקום ניידת משטרה. כאשר הגיעו השוטרים למקום קראו לאחד מנציגי המועדון לצאת והלה הגיע למקום ושוחח עמם. כעבור כ-45 דקות בהם המתין התובע בצד הוצע לו להיכנס למקום בחינם, אך ורק בתנאי שלא יתלונן ולא יגיש תביעה נגד המקום. לאחר שהתייעץ עם חברו סירב התובע להצעה, וביחד עזבו השניים את המקום ונסעו לתחנת המשטרה על מנת להגיש תלונה.

בעקבות האירוע, ולאחר שדרישתו לקבלת פיצוי מהמקום לא נענתה, הגיש התובע תביעה כספית לפי חוק איסור הפליה במוצרים, שירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים. לטענתו, הסירוב להכניסו למועדון נעשה באמתלת שווא לפיה נמסר לו על ידי הסלקטורית כי הוא אינו רשום ברשימות הכניסה, אך בפועל היה זה לאחר שבדקו את תעודת הזהות שלו וראו כי הוא ערבי. זאת, כאשר מבלים אחרים, שאינם ערבים, נכנסו ובתוך כך גם חברו שעמד בתור לפניו ומבלי שגם הוא יהיה רשום ברשימות כלשהן.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

הנתבעת מאידך, טענה כי היא אינה מחזיקה, שוכרת או מנהלת את המועדון ואף לא עשתה כן במועדים הרלבנטיים לתביעה. לחלופין טענה כי הסיבה שהתובע עוכב בכניסה למועדון הייתה שהוא התנהג בברוטאליות, באגרסיביות ואף באלימות - הן מילולית (דיבור בוטה וקללות) והן פיזית (דחיפות בתור בכניסה למועדון). עוד טענה, כי משעוכבה כניסתו עלתה חמתו של התובע והוא המשיך להתנהג באופן אלים תוך שהוא מנסה ליצור פרובוקציות.

השופטת מירב קלמפנר נבון קיבלה את התביעה ופסקה לתובע פיצוי כספי בסך 10,000 שקל. תחילה קבעה השופטת כי הנתבעת היא אכן החברה אשר ניהלה את מועדון הקולוסיאום בעת האירוע מושא התביעה ולכן אין לקבל את טענת היעדר היריבות שהעלתה ויש לראות בה כמי שעיסוקה ב"הספקת מוצר או שירות ציבורי או בהפעלת מקום ציבורי" לפי חוק איסור הפליה.

לגופו של עניין, קבעה השופטת כי אין כל מחלוקת שהמועדון הוא "מקום ציבורי" כהגדרתו בחוק, ולכן המחלוקת מצטמצמת לסיבה לאי כניסתו של התובע למקום והאם, כטענתו, לא הוכנס למועדון בשל מוצאו. מעדויות התובע וחברו, שנמצאו אמינות, התרשמה השופטת כי התובע לא היה שיכור כנטען בידי הנתבעת, והדבר עלה גם מהסרטון שצילם התובע, בו הוא נראה רגוע ואין עדות לפרובוקציות הנטענות בידי נציג הנתבעת. זאת ועוד, הסלקטורית אשר נכחה כל העת במקום ואשר הייתה יכולה לבסס את טענות הנתבעת לשכרות והתנהגות פרובוקטיבית, לא הובאה לעדות. משכך, חזקה היא כי עדותה תומכת דווקא בדברי התובע.

זאת ועוד, כעולה מעדות התובע, כניסתו של חברו (שהיה כאמור יהודי) לא סורבה למרות שהוא לא נרשם ברשימות כלשהן לפני הגעתו, ולאחר שעוכבה כניסתו של התובע המשיכה הנתבעת להכניס אנשים נוספים אל המועדון. לפיכך, סברה השופטת כי אין בסיס לטענת הנתבעת בדבר "רשימות כניסה", אשר מנעו כניסת התובע למועדון. עוד ציינה השופטת כי לו אכן היה התובע מגיע למועדון שיכור כטענת הנתבעת, ואף נוקט פרובוקציות ומתפרע בכניסה, השכל הישר מורה כי דווקא הנתבעת הייתה זו שפונה למשטרה. מלבד זאת, אין הגיון בתיאור הנתבעת את שהתרחש בכניסה למועדון, שכן לא הגיוני כי המשטרה תשתף פעולה עם הגורם המפריע והאלים ותבקש להכניסו אל תוך המועדון.

עוד קבעה השופטת כי הצעת הנתבעת להכניס את התובע בחינם הייתה מעין ניסיון 'לתקן' את העוול בדיעבד, ולהכניסו מתוך מטרה שלא יגיש תלונה או תביעה בגין התנהלותה. עם זאת, לדבריה, הצעה זו אינה מרפאה את הפגיעה בכבודו של התובע וכפועל יוצא גם אינה מייתרת את התביעה. "הפלית התובע בכניסה למועדון פגעה בכבוד התובע", כתבה השופטת, "ויצרה אצל התובע תחושות קשות של חוסר שוויון וביתר שאת, נוכח ביצועה בגלוי ובפומבי לעיני כל, מבלי שתהא לה הצדקה". בנסיבות בהן בוצעה ההפליה, בהן התובע התבקש להמתין בצד מחמת אי רישום ברשימות הכניסה, לאחר הצגת תעודת זהות שעה שחברו ואחרים נכנסו מבלי כל דרישה להימצא ברשימות משום שהם יהודים – העמידה השופטת את הפיצוי על 10,000 שקל. כן תישא הנתבעת בהוצאות התובע בסך 1,500 שקל ושכ"ט בסך 3500 שקל. התובע יוצג בהליך ע"י עוה"ד אלון איל. הנתבעת יוצגה ע"י עוה"ד גל גולדברג.

 

תא"מ 27625-06-17

 

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:239
קומיט וכל טופס במתנה