בית המשפט העליון קיבל באופן נדיר בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" על פסק דין בתביעה קטנה, בו נדחתה תביעת ספאם שהוגשה בסיוע חברת "ספאם אוף", המסייעת בהגשת תביעות כאמור בתמורה לאחוזים מהפיצוי. השופט מזוז: "כל עוד פעילות ספאם אוף נעשית בצורה ראויה – אין בכך כל סתירה לתכליות ההליך"
המערער הגיש נגד המשיבים תביעת ספאם לפי סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), לבית המשפט לתביעות קטנות. תביעתו של המערער הוגשה בסיועה של חברת "ספאם אוף טכנולוגיות", אשר מזמינה נמענים שקיבלו הודעות ספאם לתבוע בסיועה את משגרי ההודעות. סיועה של ספאם אוף כולל איתור שולח הודעות הספאם, סיוע במילוי כתבי הטענות והגשתם לבית המשפט ועדכון מועדי הדיון. בתמורה לשירותיה, מתחייבים התובעים שאם יזכו בתביעתם תהא החברה זכאית ל-20% מהסכום שנפסק, או לסך של 100 שקל, לפי הגבוה ביניהם.
מאחר שנגד המשיבים הוגשו תביעות רבות באותו עניין, החליט נשיא בית משפט השלום במחוז תל אביב כי כלל התיקים יאוחדו ויישמעו בפני מותב אחד במסגרת שני ימי דיונים. בהתאם לאמור, שמע בית המשפט את תביעותיהם של שישים תובעים, שמחצית מתוכם הסתייעו בשירותיה של ספאם אוף, והכריע בעניינם בפסק דין משותף. בפסק הדין נקבע כי ביחס לכל התובעים ההודעות נשלחו שלא כדין תוך הפרת הוראות חוק התקשורת, וכי גם לבעל החברה קיימת אחריות אישית למשלוח.
לצד זאת, קבע בית המשפט כי בעוד שלתובעים שהגישו תביעתם שלא באמצעות ספאם אוף תשלם המשיבה פיצוי, הרי שלאלו שהגישו את התביעה באמצעותה לא ישולם פיצוי ותביעתם תידחה. בית המשפט ציין כי אמנם פעילותה של ספאם אוף אינה מפרה את המגבלה החלה על תאגיד להגיש תביעה בבית משפט לתביעות קטנות או את המגבלה על הגשת יותר מחמש תביעות בשנה על ידי תובע, ואף לא מדובר בהפרת המגבלה על המחאה של זכות התביעה. עם זאת, לדעת בית המשפט, פעילות ספאם אוף גורמת לגידול משמעותי במספר תביעות הספאם, פוגעת במתדיינים אחרים בכך שהיא גורמת לעיכוב בשמיעתם, וכן לעתים גורמת לקשיים בבירור התביעות, ועל כן אין לעודד תביעות בסיועה.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
כן ציין בית המשפט כי פעילות ספאם אוף מעלה חשש להסגת גבול ייחוד מקצוע עריכת הדין, אך לא ראה להכריע בעניין. לסיכום קבע בית המשפט כי תביעות בסיוע ספאם אוף אינן יעילות, אינן ממלאות אחר מטרת החוק, מובילות להרתעת יתר ולעומס דיונים ולכן יש לדחות את התביעות שהוגשו בסיועה ובתוכם את תביעת המערער.
על פסק דין זה הגיש המערער בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב. בית המשפט העניק רשות ערעור אך דחה את הערעור לגופו תוך שציין כי פיצוי ללא הוכחת נזק מכוח חוק התקשורת מסור לסמכותו של בית המשפט, וכי רשימת השיקולים המנויים בחוק אינה רשימה סגורה. על כן, בית המשפט היה רשאי להתחשב בשיקולים נוספים ובכללם בזבוז זמן שיפוטי על חשבון תובעים שתביעותיהם מוצדקות, ריבוי הליכים שמוגשים בסיוע ספאם אוף והעובדה כי ספאם אוף מקבלת תמורה מהפיצוי שנפסק. משיקולים אלו, הצטרף בית המשפט המחוזי למסקנתו של בית המשפט לתביעות קטנות כי תביעות הספאם המוגשות בסיועה של ספאם אוף אינן הולמות את תכליתו של חוק התקשורת ואין לעודדן בדרך של פסיקת פיצוי.
על פסק דין זה הוגשה בקשת רשות ערעור גם לבית המשפט העליון. השופטים מזוז, פוגלמן ווילנר העניקו רשות ערעור ואף קיבלו את הערעור לגופו. ראשית עמד השופט מזוז על תכליות התביעה הקטנה וציין כי תכלית מרכזית של הליך זה היא לאפשר לאזרח הקטן להתגבר על מכשולי הידע, המומחיות והעלויות המשפטיות אשר קיימים בהליך רגיל. עוד ציין כי המחוקק ביקש לקדם תכלית זו בין היתר גם באמצעות הכרה בארגונים שיעניקו סיוע ואף ייצוג במקרה הצורך. עוד סבר מזוז כי הליך התביעה הקטנה, כאמצעי זול ויעיל, משרת את תכלית חוק התקשורת לעודד הגשת תביעות ספאם בהעמידו לרשות נפגעי התופעה הליך תביעה מהיר, זול ויעיל לבירור תביעותיהם עם אפשרות לקבלת פיצוי ללא צורך בהוכחת נזק.
על סמך האמור, סבר השופט מזוז כי פעילות של גופים המסייעים לתובעים במימוש זכויותיהם עולה בקנה אחד עם תכליות החוק ומסייעת להגשמתן, ועל כן אין הצדקה בשלילת פיצוי לתביעות שמוגשות בסיוע גופים כאלה. בעניין זה, הזכיר מזוז כי למרות ההקלות בהן נקט המחוקק לעניין הגשת תביעות נגד משגרי הודעות ספאם, עדיין קיימים חסמים לא מבוטלים בפני נפגעי התופעה להגיש תביעות, וקיים חשש להימנעותם מלעשות כן. זאת, בין היתר בשל התועלת הכספית הנמוכה יחסית העשויה לצמוח להם מהגשת תביעה, ובשל הקשיים הכרוכים בהגשת תביעה כזו לאדם מן השורה.
בעניין זה, ציין מזוז כי התובע אמנם אינו נדרש להוכיח קיומו של נזק, אולם הוא נדרש להוכיח התקיימות יסודות העוולה האזרחית הקבועה בחוק התקשורת ולשם כך עליו בראש ובראשונה לזהות את השולח. עם זאת, זיהוי השולח והוכחה שהוא זה העומד מאחורי משלוח הודעת הספאם אינה משימה פשוטה שכן שולחי ההודעות מסתתרים לא אחת תחת מספרי טלפון קשים לאיתור. בנוסף, נדרש תובע להוכיח כי דבר הפרסומת נשלח אליו מבלי שנתן הסכמתו לכך וכי משלוח ההודעה נעשה ביודעין. הוכחת כל אלה, יחד עם הקשיים שקיימים ממילא לאזרח בהגשת תביעה ללא ידע משפטי, אינם דבר של מה בכך לדעת מזוז, ויש בהם כדי להרתיע נפגעי הודעות ספאם מלהגיש תביעות. בנסיבות אלה, לדעתו, ברורה החשיבות של גופים אשר מסייעים - בהתנדבות או בתמורה - לנפגעי הודעות ספאם באיתור מקור שליחת ההודעות, בזיהוי המפרסמים או החברות ששכרו את שירותי משלוח ההודעות, וכן בהכנת כתב התביעה. אלו, לדברי מזוז, מסייעים להגשים את התכלית ההרתעתית שבבסיסו של חוק התקשורת על ידי עידוד הגשת תביעות וטיובן.
"הקלה בעומס השיפוטי אינה אחת ממטרות החוק"
בכל הנוגע לעמדת הערכאות דלמטה לפיה פעילותה של ספאם אוף מובילה "להרתעת יתר", קבע מזוז כי מטרת סעיף 30א לחוק התקשורת היא כאמור ליצור הרתעה יעילה מפני הפרת הוראותיו, אך דחיה של תביעות ספאם שהוכחו אינה מתיישבת עם תכלית ההרתעה או מקדמת את יעילות האכיפה. לשיטתו, התחשבות במידת ההרתעה הנדרשת בהליך נתון רלבנטית לעניין קביעת גובה הפיצוי שיוטל על המפר, אך אינה יכולה לשמש עילה לשלילה מוחלטת של פיצוי מהתובע. אשר על כן, קבע מזוז, קיומן של תביעות רבות בגין הודעות ספאם אינו מעלה חשש להרתעת יתר כי אלא תקווה לאכיפה אפקטיבית.
עוד ציין מזוז כי אינו מסכים לקביעה כי פעילות ספאם אוף נוגדת את תכליות הליך התביעה הקטנה. לשיטתו, כל עוד פעילות ספאם אוף נעשית בצורה ראויה – אין בכך כל סתירה לתכליות ההליך, שאחת המרכזיות בהן היא להתגבר על בעיית "הערך השלילי" של תביעות, היינו תביעות שהתועלת הכספית הצפויה מהן במקרה של זכיה אינה מספיקה בכדי לתמרץ את התובע להגישן. הסתייעות התובעים בספאם אוף, לדעת מזוז, מקלה על הכנת התביעה ומתמרצת להגישה.
לבסוף התייחס מזוז לטיעון כי הגשת תביעות הספאם בסיוע ספאם אוף מוביל לעומס שיפוטי וקבע כי לא מדובר בשיקול המצדיק דחיית תביעות שהוכחו. לדבריו, שיקול דעתו של בית המשפט בקבעו את גובה הפיצויים לדוגמה, מתוחם אך ורק לשיקולים ההולמים את מטרות החוק ומסייעים להגשימן. לצד זאת, שיקולים שקשורים בעומס שיפוטי יכול שיישקלו מקום שתכליות החוק בו עוסק בית המשפט כוללות, או הולמות, את התכלית הראויה כשלעצמה שבהקלת העומס השיפוטי. עם זאת, במקרה זה הקלה בעומס השיפוטי אינה אחת ממטרות חוק התקשורת ועל כן אין להביאה בחשבון במסגרת קביעת פיצויים בגין הפרתו. עוד הוסיף השופט כי מאחר שריבוי תביעות ספאם הוא תוצר של הפרות חוק מרובות, ניתן להעריך שדווקא פסיקת פיצויים מרתיעה בתביעות כאלה תגרום להפחתה במספר הפרות החוק וממילא הדבר ישפיע גם על מספר התביעות אשר יוגשו לבתי המשפט.
הערעור התקבל באופן שהמשיבים יחויבו, יחד ולחוד, בפיצוי המערער בסך של 1000 שקלים וכן בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 5,000 שקלים. המבקש יוצג ע"י עו"ד ליעד ורצהיזר. המשיבים יוצגו ע"י עו"ד נועם קוריס.
