שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > דרשה לחייב את הגרוש במזונות של 40 אלף שקל לחודש. הוא: "בזבזנית כפייתית"

חדשות

דרשה לחייב את הגרוש במזונות של 40 אלף שקל לחודש. הוא: "בזבזנית כפייתית"
דרשה לחייב את הגרוש במזונות של 40 אלף שקל לחודש. הוא: "בזבזנית כפייתית"
09/12/2018, עו"ד לילך דניאל

בני זוג אמידים שעלו לישראל נקלעו לבעיות כלכליות ועל כן נפרדו והבעל שב לחו"ל, שם המשיך לנהל את נכסיו ועסקיו בשווי מיליוני אירו. בית המשפט לענייני משפחה חייב אותו במזונות ילדיו בסך של 11 אלף שקל לחודש: "אם הוא יכול להמשיך את חייו באותה רמה - גם זכות הילדים להמשיך לחיות ברמת החיים בה חיו בעבר"

הצדדים נישאו זה לזו ומנישואיהם נולדו להם שלושה ילדים ששניים מהם היו קטינים נכון למועד התביעה. מדובר בזוג שעלה לישראל בשנת 2014, אלא שהבעל לא הצליח להתאקלם בישראל והוא שב לארצו.

בשנת 2016 הגישה האם תביעת מזונות נגד הבעל וכן ותביעות נוספות, ביניהן תביעה למשמורת שהסתיימה בפסק דין מוסכם לפיו המשמורת על הקטינים תהא בידיה. לאור מקום מגורי האב, מפגשיו עם הקטינים מתקיימים במתכונת מצומצמת ביותר של ימים בודדים בחודש. בהמשך התגרשו הצדדים כדין בבית הדין הרבני בירושלים.

במסגרת תביעת המזונות טענה האם כי לאחר שעלו לישראל רכשו היא ובעלה שתי דירות יוקרה, שהאחת משמשת למגורים והשנייה מושכרת תמורת סך של 7,500 שקל לחודש, כאשר הסכומים אינם מופקדים בחשבון המשותף. בנוסף לדירות לעיל, רכשו הצדדים דירה נוספת.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

עוד נטען כי בבעלות האב נכסים רבים, לרבות חברות בע"מ, בשווי מיליוני אירו, וכי הצדדים חיו חיי פאר הן בחו"ל והן בישראל, שכללו בין היתר טיסות משפחתיות מדי חג לחופשות, לינה במלונות פאר וכו'. לטענת האם, רמת החיים הגבוהה נלמדת בין היתר גם מחוג הטניס ומהמנוי בבריכה אליהם רשומים הקטינים. עוד הוסיפה כי לאב הייתה שליטה מלאה בחשבונות הבנק המשותפים וכי פירוט כרטיסי האשראי מלמד כי הוצאות הצדדים עמדו על סך שנע בין 14,000 שקל ל-20,000 שקל לחודש לכל כרטיס. בנוסף טענה האם כי הוצאותיו האישיות של האב במשך חודשיים בשנת 2016 עמדו על כ-80 אלף שקל.

נוכח האמור, עתרה האם לדמי מזונות בסך כולל של 40 אלף שקל, הכוללים בין היתר הוצאות עבור בתי קפה, קוסמטיקה, קניות בסופר, נופש בבתי מלון, ביגוד והנעלה, עוזרת בית ועוד.

האב מנגד, טען כי דמי השכירות מהשכרת הדירה משמשים לפרנסת המשפחה, וכי עם עליית המשפחה לישראל ירדו הכנסותיו באופן משמעותי והוא התקשה להפיק רווחים מעסקיו.  עוד הכחיש את טענת האם כי הצדדים חיו חיי פאר, וטען כי חיו חיים איכותיים ונוחים. ביחס לטענת האם כי הצדדים היו נוסעים לחופשות ולנים במלונות פאר, טען האב כי מדובר היה באירוע חד פעמי ולא בנוהג קבוע וכי למרות הירידה המשמעותית בהכנסותיו, הוא ניסה שלא לפגוע בילדיו ולממן להם חוגים.

בנוסף טען האב כי על אף שהפציר בה שלא לעשות כן, משכה האם כספים רבים מחסכונותיהם של הצדדים תוך שהיא נוהגת לפזרם באופן כפייתי. כדוגמא לכך ציין האב כי האם דרשה בטבלת ההוצאות שצירפה לתביעה סך של 2,500 שקל עבור בתי קפה וכן 12 אלף שקל בגין משיכת מזומנים, וזאת מבלי לפרט מדוע היא זקוקה לסכום עתק זה. עוד לטענת האב, האם משכה מחסכונות הצדדים סכומים גבוהים תוך כדי הברחת נכסים, וזאת בכדי להעצים את רמת החיים של הצדדים על מנת להגדיל את חיובו במזונות הילדים. כן טען כי האם הזניחה את הטיפול בקטינים לטובת בילויים במסעדות ובזבזנות כפייתית, וכי יש עליה חובה למצות את פוטנציאל ההשתכרות שלה. לבסוף טען האב כי האם היא "אישה מורדת" המסרבת לקיים עמו יחסי אישות ואף הגישה כנגדו תלונה כוזבת למשטרת ישראל.

במסגרת התיק, ניתנה החלטה ראשונה למזונות זמניים, במסגרתה חויב האב בסכום חד פעמי בסך של 40,000 שקל לתקופת הפגרה. בהמשך ניתנה החלטה נוספת במסגרתה חויב האב במזונות זמניים בסך של 7,500 שקל לחודש ולבסוף ניתנה החלטה נוספת לאחר שהתבהרה התמונה לגבי הכנסות האב, ולאור רמת החיים הגבוהה של הקטינים. במסגרת החלטה זו חויב האב במזונות זמניים של הקטינים בסך של 11,000 שקל לחודש ובמזונות אישה בסך של 6,000 שקל לחודש. כן נקבע, יחס של 80% לאב ושל 20% לאם בתשלום הוצאות הבריאות החריגות של הקטינים, ויחס זהה בגין הוצאות החינוך החריגות ושאינן חריגות. בהמשך אושרה הסכמה דיונית במסגרתה בוטל החיוב במזונות אישה, בתמורה לקבלת מחצית דמי השכירות בגין השכרת הדירה.

השופט פליקס גורודצקי מבית המשפט לענייני משפחה בירושלים קבע כי האב יישא במזונות הקטינים בסך של 5,500 שקל לכל קטין, אשר יכלול את כל הצרכים ההכרחיים, לרבות הוצאת אחזקת המדור. הוזכר, כי מדובר בבני זוג יהודים ולכן על החיוב במזונות הקטינים חל הדין העברי. עוד נקבע כי העקרונות שנקבעו בפסק דינו של בית המשפט העליון לעניין מזונות במצב של משמורת משותפת אינם חלים, משעה שהאב מתגורר מחוץ לישראל ונפגש עם הקטינים בתדירות שאינה גבוהה.

פוטנציאל השתכרות בטל בשישים ביחס להשתכרותו של האב

בכל הנוגע למצבו הכלכלי של האב, ציין השופט כי הוא הבעלים של לא פחות מ-13 נכסי נדל"ן בחוץ לארץ שמניבים הכנסה חודשית בסך של 70,000 אירו לחודש לפני הוצאות שוטפות. בנוסף האב הוא הבעלים של שני נכסי נדל"ן בישראל שמניבים הכנסה בסך של 20,750 שקל לחודש, ובחשבונות הבנק שלו מצויים, בעבר ובהווה, סכומים במיליוני שקלים ובמיליוני אירו, כאשר כבר עתה, לכל ילד מיועד סך של מיליון אירו. מלבד האמור, בבעלות האב מצויות אחזקות בחברות. לפיכך, סבר השופט כי על אף שקיים קושי לקבוע באופן מדויק את שיעור הכנסותיו, ניתן לקבוע כי מדובר באב אמיד לכל הדעות שהונו אינו פוחת מסך של 7,600,000 אירו והכנסתו השוטפת אינה פוחתת, לשיטתו, מסך של 8,300 אירו לחודש.

אשר למצבה הכלכלי של האם, ציין השופט כי הכנסתה מסתכמת בסך כולל של 14,750 שקל, המורכבים מ-11 אלף שקל בגין מזונות הקטינים, מחצית הכספים מהשכרת הדירה וקצבת המל"ל שמשולמת לה עבור הילדים. בעניין טענת האב כי לאם פוטנציאל השתכרות גבוה, קבע השופט כי קשה לקבל טענה זו נוכח עדותה של האם לפיה אין לה אפשרות לעבוד במקצועה משום שאין לה רישיון בישראל ומאחר שהפעם האחרונה בה עסקה במקצוע זה הייתה 15 שנים לפני שהצדדים עלו לישראל.

לפיכך, סבר השופט כי אין קושי לקבוע כי פוטנציאל ההשתכרות של האם הוא מוגבל, בשל העדר ידיעת השפה העברית, בשל העדר מקצוע ובשל נטל גידול הילדים שנופל על כתפיה בהיעדרו של האב. לפיכך, גם אם ייקבע כי פוטנציאל ההשתכרות שלה הוא במשכורת מינימום, פוטנציאל השתכרות זה בטל בשישים ביחס להשתכרותו של האב בפועל וביחס לרכושו, ובמצב דברים זה אין להביא את פוטנציאל ההשתכרות של האם כנתון לצורך קביעת דמי המזונות. כפועל יוצא, נקבע, על האב לשאת בכל צרכי הילדים, ללא הבחנה בין הצרכים ההכרחיים לבין הצרכים מכוח דיני צדקה.

לצד האמור ציין השופט כי אין בכתב התביעה, הלוקה בחסר, פירוט נפרד של צרכי הקטינים וגם בסיכומים האם הסתפקה בפירוט כללי של צרכיהם וטענה כי אלו מגיעים לסך של כ-6,600 שקל לחודש בתוספת של אחזקת מדור בסך של 1,780 שקל לחודש. לפיכך, על בית המשפט לאמוד את צרכי הקטינים בהתאם לשיקול דעתו. בעניין זה, נקבע בפסיקה כי כאשר להורים ישנה יכולת כלכלית לא מבוטלת, הרי שאז הנחיית הפסיקה היא לפסוק מזונות גבוהים יותר.

במקרה זה, לדעת השופט, האב ממשיך את רמת החיים שהייתה לצדדים בחו"ל עובר לעלייתם לארץ, ואם הוא יכול להמשיך את חייו באותה רמה - גם זכות הילדים להמשיך לחיות ברמת החיים בה חיו בעבר. אשר על כן, נקבע כי יש להפוך את המזונות הזמניים למזונות קבועים.

סיכומם של דברים – האב יישא במזונות הקטינים בסך של 5,500 שקל לכל קטין, אשר יכלול את כל הצריכים ההכרחיים הקטינים, לרבות הוצאת אחזקת המדור. מנגד, סך זה של דמי המזונות לא יכלול את ההוצאות החריגות של הקטינים וביניהם הוצאות חינוך והוצאות רפואיות, שישולמו ביחס של 80% ע"י האב ו-20% ע"י האם.

 

תמ"ש 30174-07-16

 

בנוסף אולי יעניין אותך
הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
עורכי דין/בעלי מקצוע עוד
153 | S:150