ביהמ"ש המחוזי קבע כי ירי הפגזים של צה"ל במהלך מבצע "עופרת יצוקה" בשנת 2009, שכתוצאה ממנו נהרגו 3 בנותיו של ד"ר עזאלדין אבו-אלעיש ואחייניתו, בוצע בגדר "פעולה מלחמתית" ולכן המדינה אינה נושאת באחריות נזיקית בגינו. השופט: "זוהי תוצאת לוואי, מצערת מאוד מאוד, של מנהגם הנפשע של ארגוני הטרור להילחם בישראל מתוך אוכלוסייה אזרחית"
ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע דחה את תביעת הנזיקין שהגישו ד"ר עזאלדין אבו-אלעיש ומשפחתו נגד משרד הביטחון. במוקד התביעה, האירוע בו נהרגו 3 בנותיו של אבו אלעיש ואחייניתו ואחרות נפצעו מירי פגזים של צה"ל במבצע "עופרת יצוקה" שהתרחש בשנת 2009.
האסון אירע בעת שד"ר אבו-אלעיש, רופא שעבד אז במרכז הרפואי "שיבא" בתל השומר, התראיין לטלוויזיה הישראלית בתחום עיסוקו הרפואי ורבים צפו בו מבכה את בנותיו ההרוגות בשידור חי. לטענת התובעים, בית המשפחה לא היווה כל סכנה לכוח צה"ל ששהה במרחק קילומטרים ספורים משם, ולכן לא היה לא הייתה לירי כל הצדקה מבצעית.
המדינה טענה לטעות בזיהוי במסגרת פעולה מלחמתית. החייל שפיקד על הטנק שביצע את הירי העיד כי במקום ובזמן של האירוע הנדון, ארגוני טרור ירו על כוח צה"ל, ונראה היה כי תצפיתנים בדירה בבית גבוה, שרק בדיעבד נודע למג"ד כי הייתה זו דירתו של אבו-אלעיש, מכווינים את האש על הכוח. לפיכך, הורה לירות 2 פגזים לתוך אותה דירה. בדיעבד התברר כי הדמויות החשודות בבית לא היו תצפיתני אויב, אלא בני משפחתו של אבו-אלעיש.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
השופט שלמה פרידלנדר מבית המשפט המחוזי בבאר-שבע דחה את התביעה וקבע כי האסון אירע עקב "פעולה מלחמתית" ולכן המדינה חסינה מאחריות במקרה זה. השופט שוכנע כי אכן התחוללה אותה שעה לחימה בגזרה שבה שכן בית הרופא, אשר סיכנה את כוח צה"ל. עוד ולה מחומר הראיות, ומרסיסים שנמצאו בגופן של כמה מן הפצועות, כי בבית הרופא הוסלק, בוודאי שלא בידיעתו, חימוש של ארגוני הטרור, אשר התפוצץ בעקבות ירי הפגזים והגביר את ממדי האסון. לדברי השופט, במסגרת אותה לחימה נחשדו דמויות בבית הרופא כתצפיתני אויב, ולפיכך נורו לעברם הפגזים שפגעו במשפחת הרופא ועל כן הירי לעבר אותן דמויות היה בגדר "פעולה מלחמתית".
עוד קבע ביהמ"ש כי התרחיש היחיד השולל את התוצאה האמורה הוא תרחיש זדוני של ירי מכוון על אזרחים, ללא כל צידוק מבצעי אפילו לכאורה. עם זאת, הגיע למסקנה כי תרחיש כזה אינו סביר במידה קיצונית בנסיבות העניין, ומכל מקום לא הובאה אפילו ראשית ראיה להרמת הנטל הראייתי המוגבר להוכחתו של תרחיש כזה.
למעלה מן הצורך העיר השופט כי אין למצוא רשלנות לכאורה בעצם הירי, למרות שבדיעבד התברר שהזיהוי היה שגוי. זאת, משום שהיה סביר מצד המג"ד להורות על הירי הנדון, על יסוד דיווח של צוות הטנק על זיהוי המטרה החשודה, לאחר שבדק אישית את החשד אשר תאם את המידע המודיעיני ואת ניסיונו המבצעי באותו הקשר.
"יש להצטער צער רב על האסון שבו קיפחו את חייהן 4 נערות שלא היו מעורבות בלחימה", כתב השופט לסיום. "אולם, זוהי תוצאת לוואי, מצערת מאוד מאוד, של מנהגם הנפשע של ארגוני הטרור להילחם בישראל מתוך אוכלוסייה אזרחית. בסערת המלחמה- טעויות צפויות וקורות. כאשר המלחמה מתבצעת מתוך אוכלוסייה אזרחית- הטעויות עלולות לקפח חיי אזרחים; כפי שלמרבה הצער אירע בענייננו".
עורכי הדין אריאל אררט וניר גנצ'רסקי מפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי), אשר ייצגו את המדינה, מסרו כי "פסק הדין קיבל את כל טענות המדינה בנוגע לאירוע המצער נשוא ההליך. האירוע התרחש במסגרת לחימה בלב רצועת עזה במהלך מבצע "עופרת יצוקה". ביהמ"ש קבע כי מדובר בפעולה מלחמתית אשר מקנה חסינות למדינה מפני אחריות בנזיקין. למעלה מן הצורך, ביהמ"ש גם קבע כי גם לא הייתה התרשלות בפעילות הכוח במקום וכי פעילותו הייתה סבירה בנסיבות העניין".
