שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > העליון: ביה"ד לביקורת משמורת לא מוסמך לדון בעניין מסורבי כניסה לארץ

חדשות

העליון: ביה"ד לביקורת משמורת לא מוסמך לדון בעניין מסורבי כניסה לארץ, צילום: pixabay
העליון: ביה"ד לביקורת משמורת לא מוסמך לדון בעניין מסורבי כניסה לארץ
03/12/2018, עו"ד לילך דניאל

בית המשפט העליון קיבל את עמדת המדינה לפיה הטריבונל המינהלי המוסמך לדון בעניינם של מסורבי כניסה לישראל הוא אינו בית הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין אלא בית הדין לעררים הפועל לפי חוק הכניסה לישראל. ביהמ"ש: מדובר בהבחנה משפטית המבטאת מדיניות חקיקתית וכן את המשמעות המיוחדת של החלטה בדבר סירוב כניסה

המשיבים הם קבוצת אזרחים מסרי לנקה שנכנסו לישראל באוקטובר האחרון. נוכח חשד שעלה בנוגע לשניים מהם במסגרת ביקורת הדרכונים, הופנו כל המשיבים לתשאול בפני קצין ביקורת הגבולות. במהלך התשאול התעורר החשד כי הקבוצה הגיעה לישראל למטרת השתקעות ועבודה ולא למטרת תיירות כפי שנטען. בנסיבות אלה, נמסר למשיבים כי כניסתם לישראל מסורבת בשל אמירת שקרים בגבול, חשד להשתקעות וחשד לתכנית של עבודה שלא כחוק בישראל. בהתאם לחוק הכניסה לישראל, הועברו המשיבים למתקן מסורבי הכניסה "יהלום" בנתב"ג, כצעד מקדמי לקראת הרחקה למדינת מוצאם.

בעקבות האמור, הגישו המשיבים ערר לבית הדין לעררים בת"א בה קבלו על ההחלטה לסרב את כניסתם לישראל. במסגרת ההליך נתן בית הדין לעררים צו ארעי המונע את הרחקתם של המשיבים מהארץ, וכן נמסרו להם טפסים לצורך הגשת בקשה למקלט מדיני על רקע טענות שהעלו בעניין זה. במקביל לכך, הועברו המשיבים למתקן המשמורת "גבעון". בהמשך, הודיעו באי-כוח המשיבים על מחיקת הערר על רקע האפשרות שניתנה למשיבים להגיש בקשות מקלט פרטניות.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

מספר ימים לאחר מכן, הגישו המשיבים בקשה לבית הדין לביקורת משמורת, שהוגדרה על ידם "בקשה בהולה לשחרור ממשמורת". בתגובה, טענה המדינה כי מאחר שמדובר במסורבי כניסה לישראל – גם אם בפועל הם שוהים בתחומי המדינה – לבית הדין לביקורת משמורת אין סמכות לדון בעניינם אלא לבית הדין לעררים בלבד. בדיון שהתקיים בבית הדין לביקורת משמורת הוחלט לשחרר את המשיבים בתנאים, ובהם התייצבות שבועית במשרדי רשות האוכלוסין, הפקדת ערבויות כספיות ושיתוף פעולה עם הליכי ההרחקה. בית הדין דחה את טענת המדינה לפיה לא נתונה לו סמכות עניינית לקיים ביקורת שיפוטית בעניין החזקתם של המשיבים במשמורת במתקן המסורבים.

ערעור שהגישה המדינה על החלטה זו לבית המשפט לעניינים מנהליים נדחה ברובו, ונקבע כי אמנם לשון החוק מצביעה על הבחנה בין מסורבי כניסה לבין שוהים בלתי חוקיים בישראל, אולם פרשנותו התכליתית של החוק מחייבת להשוות את ההסדרים החלים עליהם לעניין ביקורת שיפוטית כאשר עסקינן במסורב שהגיש בקשה למקלט מדיני בישראל וכפועל יוצא מכך, החזרתו מתעכבת לתקופה לא ידועה. בית המשפט אף הצביע על כך שלפי נוהל רשות האוכלוסין וההגירה שעניינו "הפעלת מתקן המשמורת בנתב"ג", ננקט הליך של ביקורת יזומה בכל הנוגע למסורבי כניסה רק לאחר שהם שוהים כ-30 ימים במתקן המסורבים, ואף על רקע זה קבע כי התוצאה שהגיע אליה היא רצויה.

בצד זאת, ציין בית המשפט כי מאחר שהמצב המשפטי לא היה ברור לאשורו בעת שבית הדין לביקורת משמורת נתן את החלטתו בעניינם של המשיבים, יש לקבל את הערעור במובן זה שהחלטתו של בית הדין לעניין שחרור המשיבים תבוטל, והוא יקיים דיון מחודש בעניינם. על החלטה זו הגישה המדינה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.

לטענת המדינה, נפלה טעות משפטית עקרונית בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, כמו גם בהחלטתו של בית הדין לביקורת משמורת שעליה הוא התבסס. עמדתה העקרונית של המדינה היא שלבית הדין לביקורת משמורת נתונה הסמכות לדון רק במי שהוא שוהה שלא כדין לפי הוראות הפרק הרביעי לחוק הכניסה לישראל, אשר הוצאו בעניינו צו הרחקה וצו משמורת. לעומת זאת, כך נטען, על פי הוראותיו של חוק הכניסה לישראל, על החלטה בעניין "כניסה לישראל" – ובכלל זה לעניין סירוב כניסה לישראל, יש להגיש ערר לבית הדין לעררים.

השופטים דפנה ברק-ארז, עוזי פוגלמן והנשיאה אסתר חיות קיבלו את בקשת רשות הערעור. לדברי ברק-ארז, מעיון בחוק הכניסה לישראל עולה כי המסלול הדיוני בבית הדין לביקורת משמורת מקורו במתן צווי משמורת על ידי הממונה על ביקורת הגבולות – מה שלא נעשה בכל הנוגע למסורבי כניסה. במובן זה, ההבחנה שעליה הצביעה המדינה היא לא "מלאכותית" כטענת המשיבים, אלא מדובר בהבחנה משפטית המבטאת מדיניות חקיקתית, וכן מבטאת את המשמעות המיוחדת של החלטה בדבר סירוב כניסה.

עוד הוסיפה השופטת כי כאשר הדברים נבחנים במישור של הגנה על זכויות ראוי להטעים כי החוק אמנם מבחין בין המסלולים הדיוניים, אך הפניית עניינם של מסורבי כניסה לבית הדין לעררים בלבד אינה מובילה לתוצאה קשה. כפי שהבהירה המדינה במפורש בטענותיה, לבית הדין לעררים מוקנית הסמכות לבחון את סבירות ההחלטה לסרב כניסה לישראל, ובמידה שהוא מוצא כי החלטה אינה סבירה רשאי בית הדין לבטל אותה ולהתיר את הכניסה לישראל, תוך קביעת תנאים לעניין או ללא כל תנאי.

זאת ועוד, הדוגמאות שהציגה המדינה למקרים שבהם כך פעל בית הדין מלמדות כי אין בהקשר זה מניעה משפטית או עמימות מעשית באשר לסמכויותיו. לפיכך, נקבע, לבית הדין לעררים סמכות לתת לפונה אליו מגוון סעדים, ובכלל זה ליתן במקרים המתאימים סעד זמני המתיר כניסה לישראל עד להכרעה בערר שהוגש לו. כמו כן, על רקע זה אין יסוד לטענת המשיבים לפיה מסורבי כניסה עשויים למעשה לשהות במתקן המסורבים ללא הגבלת זמן.

לבסוף התייחסה השופטת לנוהל הקובע את מסגרת הזמנים לביקורת יזומה על ההחזקה במתקן המסורבים. זאת, לאור העובדה שבכל הנוגע לשוהים בלתי חוקיים הנתונים במשמורת קובע חוק הכניסה לישראל מנגנון ברור להבאתם בפני בית הדין לביקורת משמורת בתוך 96 שעות, בעניין מסורבי כניסה לישראל החוק אינו קובע מנגנון דומה. בעניין זה, סברו השופטים כי יש לכאורה טעם בטענות שהעלו המשיבים בכל הנוגע לפרק הזמן הארוך שעלול לחלוף טרם יועמד עניינם של מסורבי הכניסה לביקורת. בנוסף, חרף הצהרת המדינה על כוונתה להביא לקיצור התקופה האמורה מ-30 ימים ל-14, סברו השופטים כי קיצור זה עשוי להיות לא מספק במכלול הנסיבות, וכי טוב תעשה המדינה לו תשקול קביעת תקופה קצרה יותר. כמו כן, ניתן לצפות שהמדינה תעגן בנוהל המסורבים חובת יידוע בדבר זכותם של המוחזקים במתקן המסורבים לפנות לבית הדין לעררים על פי החוק.

סיכומם של דברים – הערעור התקבל במובן זה שההליכים שמנהלים המשיבים בבית הדין לביקורת משמורת יימחקו, אולם זכותם שמורה לפנות בהליך המתאים לבית הדין לעררים, ככל שמי מהם יחפוץ בכך. המדינה יוצגה בהליך ע"י עו"ד רן רוזנברג ועו"ד רותם סלמה. המשיבים יוצגו ע"י עו"ד טל שטיינר ועו"ד סתיו פסחאי.

בר"ם 8192/18

 

 

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:51
קומיט וכל טופס במתנה