שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > חולה סכיזופרניה התאבד בתלייה – ביהמ"ש: הטיפול בו לא היה רשלני

חדשות

חולה סכיזופרניה התאבד בתלייה – ביהמ"ש: הטיפול בו לא היה רשלני, צילום: istock
חולה סכיזופרניה התאבד בתלייה – ביהמ"ש: הטיפול בו לא היה רשלני
28/11/2018, עו"ד רונן שיכמן

ביהמ"ש המחוזי דחה תביעת רשלנות רפואית שהגיש עזבונו של חולה סכיזופרניה, שהתאבד בתלייה בחצר ביתו, לקבלת פיצויים ממשרד הבריאות בטענה כי הצוותים הרפואיים שטיפלו במנוח לאורך השנים התרשלו בטיפול ובמעקב הרפואי אחריו. נקבע כי הטיפול הרפואי שהוענק למנוח לא היה רשלני וכי בנסיבות העניין לא מצופה היה מהצוות לנהוג באופן שונה

התובעים הם עזבונו ואמו של מנוח אשר אובחן כלוקה בסכיזופרניה. באוגוסט 2011 שם המנוח קץ לחייו בגיל 31. בשלוש השנים שקדמו למותו, טופל המנוח בבית החולים "זיו" בצפת, במרכז לבריאות הנפש "מזרע" בעכו ובמרבית הזמן במרפאה לבריאות הנפש בנהריה, המסונפת למזרע.

לטענת התובעים, משך מספר שנים עובר למותו, קיבל המנוח טיפול רפואי רשלני באופן שהביא לבסוף לתוצאה הטראגית. את האחריות לנזקיהם מבקשים התובעים להטיל על משרד הבריאות, מכוח אחריותו השילוחית לטיפול הרשלני הנטען שהוענק למנוח על ידי המוסד הרפואי בו טופל. מטעם התובעים העיד פסיכיאטר מומחה, אשר העריך כי נפלו מספר כשלים וטעויות בטיפול הרפואי שניתן למנוח במרפאת נהריה. ראשית, נטען כי הרופאים במרפאה הנפיקו למנוח מרשמים לתרופות "ריטאלין" ו"קונצרטה", שהם חומרים פסיכואקטיביים מעוררים הידועים כעלולים לגרום להתפרצות פסיכוזות או החרפתן.

עוד נטען, כי טיפול זה ניתן למנוח אף שעל פי המסמכים הרפואיים מזיו וממזרע, הריטאלין הוא שגרם בעבר להתפרצות הפסיכוזה אצלו. בנוסף, הגם שידוע כי שימוש בסמים עשוי להחמיר פסיכוזות שונות, ולמרות שהמנוח דיווח בביקוריו על עישון חשיש באופן ספוראדי, הרי שעל פי התיעוד בתיקו הרפואי לא נדונה כלל סוגיית השימוש בסמים איתו או עם משפחתו, ולא נערך עמו בירור מעמיק יותר בנושא זה.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

עוד סברו התובעים כי נושא הצהרותיו האובדניות של המנוח לא זכה להתייחסות רפואית "רצינית", פרט לדיווחים לפיהם היו מחשבות אובדניות בעבר, אותן שלל המטופל בבדיקותיו. כמו כן, לא נעשתה שיחה עם המנוח ומשפחתו סביב הצהרותיו האובדניות ולא נערך דיון וייעוץ רפואי עם רופאים בכירים. מטעם המדינה העידה פסיכיאטרית מומחית, אשר הביעה דעתה כי לא היה כל פגם או התרשלות בהתנהלות צוות המרפאה.

השופט אמיר טובי מבית המשפט המחוזי בחיפה קבע כי מבין שתי חוות הדעת שהוצגו, יש להעדיף את זו של המדינה. לשיטתו, לא נמצא כי הטיפול הרפואי שהוענק למנוח היה רשלני, או כי בנסיבות העניין מצופה היה מהצוות הרפואי לנהוג באופן שונה בכל הנוגע לטיפול בו. זאת ועוד: לא עלה בידי התובעים להוכיח ברמה הנדרשת, כי אילו היו ננקטים הצעדים ה"נדרשים" לשיטתם, אזי גוברים היו הסיכויים כי המנוח לא היה נוטל את חייו בידיו.

מלבד האמור, נקבע כי התרופות "קונצרטה" ו"ריטאלין" ניתנו למנוח כטיפול נפרד בבעיית הקשב והריכוז ממנה סבל, זאת בנוסף לסכיזופרניה שאובחנה אצלו. בעניין זה, מן התיעוד הרפואי עולה כי הרופאים במרפאה שקלו את הטיפול במנוח בתרופות אלו תוך מודעות ברורה לאפשרות החמרה בפסיכוזות - שכאמור בספרות, השכיחות לתרחיש מעין זה אינה גבוהה - והחליטו כי התועלת בטיפול, להטבה בבעיות הקשב והריכוז אצל המנוח, עולה על הנזק האפשרי. בנוסף, לדעת השופט, הזהירות האמורה התבטאה למשל בכך שצוין כי את הטיפול בקונצרטה יש לתת עם השגחה צמודה, ואכן, המנוח היה במעקב פסיכיאטרי קבוע.

עוד סבר השופט כי גם לו היה נקבע שאכן הייתה התרשלות במתן הטיפול בקונצרטה ובריטאלין, הרי שלא הוכח קיומו של כל קשר סיבתי בין רשלנות זו לבין מעשה ההתאבדות של המנוח. המומחה מטעם התובעים אישר בעדותו, כי לא צוין בתיקו הרפואי של המנוח אבחון לגבי החמרה במצב הפסיכוטי לאחר מתן הטיפול בריטאלין. המומחה אישר כי אף תרופת הקונצרטה לא גרמה להחמרה במצבו של המנוח. נקבע, כי דומה שבדברים אלו גם נשלל הקשר הסיבתי בין הטיפול בתרופות לקיפוח חייו המצער של המנוח.

עוד התייחס השופט לעובדה שמומחה התובעים קבל בחוות דעתו על כך שבמרפאת נהריה לא נדונה עם המנוח סוגיית השימוש שהוא עושה בסמים. בעניין זה, סבר השופט כי עיון בתיקו הרפואי של המנוח מפריך קביעה זו ולמעשה מן התיעוד הרפואי ניכר כי הנושא עלה ודובּר בביקורים רבים של המנוח במרפאה, והלה שלל באופן מפורש כל שימוש בסמים. זאת ועוד, מאותו תיעוד עולה אף כי המנוח התבקש מפעם לפעם להמציא תוצאות בדיקת שתן לגילוי סמים. כמו כן, ביקש צוות מרפאת נהרייה את רופא המשפחה שטיפל במנוח להמציא לידו תוצאות אותן בדיקות. לאור כל האמור, נקבע כי לא נמצא כי הייתה התרשלות כלשהי מצד מרפאת נהריה ביחס לסוגיית השימוש בסמים על ידי המנוח.

עוד נקבע כי בניגוד לאמור בחוות דעתו של המומחה מטעם התובעים, לא היו "אין ספור פעמים" בהן דווח על מחשבות אובדניות אצל המנוח, אלא מקרים ספורים אשר נפרשו על פני תקופה של כשלוש שנים. עוד צוין, כי בכל אותם מקרים, דיווח המנוח על אודות מחשבות שהיו וחלפו, כאשר בעת הביקור במרפאה הוא שלל את קיומן. בנסיבות אלה, נפסק, לא ניתן להפנות למרפאת נהריה אצבע מאשימה בגין כך שלא הגיבה כדבעי לאותן מחשבות אובדניות שהביע המנוח בעבר. בנוסף, מן התיעוד עולה כי נערכו עמו בירורים באשר לקיומן של כוונות קונקרטיות או תכנית ביצוע, ובעקבותיהם נקבע כי לא קיים סיכון מיידי.

בהמשך, נקבע כי גם כאשר נמנע המנוח מלדווח מיוזמתו על מחשבות אובדניות, הועלה הנושא על ידי הצוות הרפואי של המרפאה במהלך בדיקותיו תוך שנעשה עמו בירור לגבי מחשבות מסוג זה. עוד עולה כי כאשר המנוח דיווח על מחשבות אובדניות בזמן אמת, להבדיל ממחשבות שהיו וחלפו, הדבר זכה להתייחסות מיוחדת. כך, הוצע לו לפנות לאשפוז באופן מיידי, ואף נעשתה התייעצות עם הרופאה המטפלת, אשר החליטה על העלאת המינון של הטיפול התרופתי. בנסיבות אלה, לדעת השופט, לא נמצא כי הייתה התרשלות כלשהי מצד הצוות המטפל במרפאת נהריה בנושא המחשבות האובדניות שהיו למנוח. נמצא, כי בבדיקותיו נשללה באופן עקבי מחשבה או כוונה אובדנית פעילה, וכאשר כבר הובעה מחשבה אובדנית כאמור, זכה הדבר למענה וטיפול.

על יסוד האמור נקבע כי לא הוכחה התרשלות כלשהי מצד המרפאה בטיפול במנוח, בין במעשה ובין במחדל. בנוסף, לא הוכח כי נזקם של התובעים נגרם בעקבות התנהלות רשלנית כלשהי מצד המרפאה וכתוצאה הימנה. אשר על כן, התביעה נדחתה והתובעים ישאו בהוצאות ושכ"ט הנתבעים בסך כולל של 17,550 שקל.

 

ת"א 29556-10-16

 

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:19
קומיט וכל טופס במתנה