ביה"ד האזורי לעבודה קיבל את תביעתו של נהג מערבל בטון להכיר בו כנפגע עבודה, לאחר שלקה באירוע מוחי בעקבות ויכוח עם מנהל מפעל הבטון עמו עבד. נקבע, כי יש לאמץ בנסיבות המקרה את חוות דעתה של המומחית הרפואית שמונתה בתיק, שסברה כי קיים קשר סיבתי בין האירוע החריג לאירוע המוחי והסבירה כי הסיכוי של התובע ללקות באירוע מוחי באותה עת עמד על 6.8% בלבד
התובע עובד כנהג מערבל בטון עצמאי. במסגרת עבודתו, מגיע התובע מיד בוקר למפעל, ושם הוא מעמיס בטון למשאית ע"י מפעיל הבטון. לאחר הוצאת תעודת משלוח התובע יוצא לשטח ופורק את הבטון. לאחר סיום פריקת הבטון חוזר התובע למפעל, מעמיס בטון ויוצא לשטח וחוזר חלילה.
ביוני 2013, אירעה תקלה במפעל והנהגים התבקשו בשעה 14:00 להגיע למפעל בחולון ושם להעמיס את הבטון. לטענת התובע, כיוון שהוא מסיים את עבודתו שעתיים מאוחר יותר, הבין כי לא יספיק לבצע משלוח נוסף וביקש להחנות את משאיתו במגרש החניה של המפעל, שם מחנים את המשאיות בלילה. כיוון שבמגרש היה באותה עת שופל, עלה עליו התובע וביקש להזיז אותו על מנת שיוכל להחנות את המשאית במקומו.
בשלב זה הגיע למקום מנהל המפעל, שצעק על התובע בכעס על כך שעלה על השופל ושאל אותו מי הרשה לו לעשות כן ללא הכשרה מתאימה. התובע השיב למנהל כי הוא פועל כך כבר מזה שנים ומעולם הדבר לא היווה בעיה ולא העירו לו על כך. מנהל המפעל הודיע לתובע כי הוא אינו יכול להחנות את המשאית בשטח המפעל וביקש ממנו שלא לעשות כן, וכל זאת, לפי הנטען, בטונים גבוהים ובאווירה קשה. לכן, התובע החנה את משאיתו מחוץ למגרש החניה והלך לביתו. מאחר שהמשאית לא הייתה מבוטחת בביטוח מקיף, התובע היה מוטרד וחשש כי היא תיגנב מאחר שחנתה מחוץ למפעל ללא אמצעי אבטחה.
בבוקר שלמחרת פנה התובע לקופ"ח ומשם פונה לביה"ח, שם נמצא כי לקה באירוע מוחי. בעקבות האמור, הגיש תביעה להכיר בו כנפגע עבודה בעקבות הויכוח עם מנהל המפעל.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
השופטת אריאלה גילצר – כץ קיבלה את התביעה לאחר שעיינה בחוות דעתה של המומחית הרפואית שמונתה בתיק ובתשובותיה לשאלות ההבהרה שהופנו אליה. צוין, כי המומחית קבעה באופן חד משמעי כי קיים קשר סיבתי בין האירוע החריג לאירוע המוחי והסבירה כי הסיכוי של התובע ללקות באירוע מוחי באותה עת עמד על 6.8% בלבד ולכן תרומתו של האירוע החריג להופעת האוטם המוחי היא אקוטית.
עוד הסבירה המומחית כי האירוע המוחי הופיע תוך כדי שינה בזמן שהתובע היה בחרדה יוצאת דופן, שהיוותה זרז להופעת האוטם. עוד הוסיפה כי אילולא האירוע, האוטם היה מתרחש במועד מאוחר יותר וכי השפעתם של גורמי הסיכון של התובע (עישון כבד ויתר שומנים בדם) על הופעת האוטם נמוכה מהשפעת הלחץ הנפשי בו היה נתון.
נוכח האמור, ובהתאם להלכה לפיה לחוות דעתו של המומחה המתמנה ע"י בית הדין ינתן משקל מכריע, קבעה השופטת כי חוות הדעת מנומקת ויש לאמץ אותה. כפועל יוצא, התביעה התקבלה. המוסד לביטוח לאומי ישלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך 8,000 שקל והוצאות משפט בסך 1,000 שקל.
ב"ל 37561-03-15
