ביהמ"ש לתביעות קטנות חייב את "איסתא" לפצות נוסע שהזמין חבילת נופש לזנזיבר, וגילה בדיעבד שקיימת המלצה להתחסן וכי לא יוכל לעשות כן בשל מצבו הרפואי. נקבע, כי היה על איסתא לגלות לתובע אודות המלצת החיסון בטרם ביצוע ההזמנה, ומשלא עשתה כן הפרה את חובת הגילוי והייעוץ המקצועי החלה עליה כסוכנות נסיעות
התובע רכש מהנתבעת, סוכנות הנסיעות "איסתא", חבילת נופש לזנזיבר תמורת כ-13,500 שקל. לטענתו, יום לאחר רכישת החבילה בדק באינטרנט אודות היעד, אז נודע לו כי עליו לבצע חיסונים. התובע, שבעברו הרפואי כריתת טחול, פנה לרופא המשפחה שלו ובירר אודות החיסונים, אך זה המליץ לו שלא לנסוע נוכח מצב בריאותו. בעקבות האמור התקשר התובע מיד לנתבעת וביקש להחליף את היעד ליעד אחר או להחזיר לו את כספו, אך זו דחתה את בקשתו. על כן, הגיש התובע תביעה כספית לבית המשפט לתביעות קטנות בצפת.
הנתבעת טענה בכתב ההגנה כי היא מתווכת בין הנוסעים לבין ספקי התיירות השונים ואין היא מספקת בעצמה את שירותי התיירות. לדבריה, במהלך ביצוע ההזמנה שאל התובע על המלון ועל האוכל במלון ואישר את העסקה, והדבר משקף את הסכמתו הסופית לכל תנאי ההסכם ולמחיר ההזמנה. עוד טענה הנתבעת כי הסוכן הדגיש בפני התובע כי בהתאם לנוהלי המלון ביטול או שינוי בהזמנה יגרור דמי ביטול מלאים. כמו כן, בשום שלב במהלך ההזמנה לא ציין התובע בפני הסוכנת את מצבו הבריאותי או את דרישתו לביטוחים מיוחדים, אלא ביקש להפעיל בעבורו את הביטוחים הסטנדרטיים.
אשר לצורך בחיסונים, טענה הנתבעת כי לא מדובר בחיסוני חובה מטעם משרד הבריאות, אלא בהמלצה בלבד. נוסף על כך, נטען, בעת ביצוע ההזמנה ובעקבות שאלותיו של התובע ציין נציג הנתבעת כי כל עוד יימנעו מלאכול במסעדות מקומיות ויקפידו לאכול בבית המלון באופן מפוקח, אין ממש לחשוש, כאשר גם בשלב זה לא ציין התובע באוזני הנציג דבר על מצבו הבריאותי. לפיכך, סברה הסוכנות כי מדובר בתביעה חסרת תום לב וטורדנית וטוב היה אילו לא הייתה מוגשת.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
הרשם הבכיר מוהנד חליאלה קיבל את התביעה באופן חלקי, תוך ייחוס אשם תורם בשיעור גבוה לתובע. בעניין זה, שוכנע הרשם כי התובע ביטל את הנסיעה בגלל ולאחר שגילה כי יש צורך בחיסון, ובהינתן כי הוא עבר כריתת טחול והוא מוגדר כמדוכא מערכת חיסון.
עוד שוכנע הרשם, כי איסתא הייתה חייבת לגלות לתובע אודות המלצת החיסון של משרד הבריאות בטרם ביצע את ההזמנה – ומשלא עשתה כן הפרה את חובת הגילוי והייעוץ המקצועי הנכללות במסגרת חובותיה כסוכנות נסיעות. הוזכר, כי סוכן הנסיעות הוא אומנם מתווך בין הצרכן לבין הספק, אך אין לומר כי אחריותו מוגבלת אך ורק לביצוע ההזמנה וקבלת העמלה שלו. בעניין זה, נקבע בפסיקה כי חובותיו של סוכן הנסיעות כוללות גם ייעוץ מקצועי ובתום לב תוך גילוי מראש, לפני קבלת ההחלטה, של מידע חיוני שנמצא ברשותו או שצריך להימצא ברשותו בתור סוכן נסיעות סביר. לשיטת הרשם, בראש המידע שסוכן חייב לגלות ללקוח יש להציב מידע שנוגע לבריאותו ושלמות גופו, וזאת מכוח העיקרון של קדושת החיים וזכות האדם על גופו, שהוא עיקרון על במשפט הישראלי.
עוד הוסיף הרשם כי במקרה שסוכן הנסיעות נמנע, בין אם במתכוון ובין אם בהתרשלות, מלספק לנוסע מידע חשוב שנוגע לבריאותו או לבטיחותו, הרי שאם יוכיח הנוסע כי לא היה רוכש את החבילה אילו גולה לו המידע בטרם הרכישה - יש לראות את הסוכן כצד שהפר את חובת הגילוי וכפועל יוצא מכך זכאי הנוסע לפיצוי אם יחליט לבטל את ההזמנה.
הודגש, כי זכותו של הנוסע לבטל את החוזה אינה מעוגנת בדיני הגנת הצרכן אלא בדינים הכלליים, קרי פקודת הנזיקין וחוק החוזים, ואין רלוונטיות להגנות של חוק הגנת הצרכן. בנוסף, נקבע, אין כל משמעות לעובדה שדובר בעסקת מכר מרחוק. הוזכר, כי חוק הגנת הצרכן מחריג אומנם את העסקאות של מכר חבילת נופש מרחוק ומגביל לגביהן את זכות הביטול, אך יש לשים לב כי הגבלת הזכות לבטל עסקת מכר מרחוק שעה שמדובר בחבילת נופש לא באה לגרוע מזכויות שקיימות ממילא לטובת הצרכן על פי חוק החוזים, פקודת הנזיקין והפסיקה שהתפתחה סביבם.
במקרה זה, נקבע, מדובר בנסיעה למדינת עולם שלישי שאינה מהווה יעד מוכר ושמשרד הבריאות הכליל אותה במסגרת היעדים שלגביהם קיימת המלצת חיסון. בעניין זה, סבר הרשם כי העובדה שמדובר ב"המלצה" לחיסון ולא בחיסון חובה אין בה כדי לפטור את איסתא מחובת הגילוי. זאת, שכן ההחלטה אם לפעול לפי המלצת החיסון או שלא לפעול לפיה נתונה לנוסע עצמו ולא לסוכן הנסיעות, והנוסע הוא הגורם היחיד שזכאי לקבל החלטה שנוגעת לסיכון בריאותו או בטיחותו.
עוד הוסיף הרשם כי עצם צירופה של החלטת משרד הבריאות לכתב הגנתה של איסתא מחזק את המסקנה כי המידע היה קיים בפועל ברשותה. כן ציין כי סוכן נסיעות סביר צריך ליזום ולהתעדכן ממשרד הבריאות לגבי יעדים שמצריכים חיסון או שיש בהם סכנה כלשהי לבריאות הנוסעים, ושמדובר בחלק מהייעוץ המקצועי שחייב סוכן נסיעות לתת ללקוחותיו.
עוד ציין הרשם כי איסתא לא טענה שנאמר לתובע בשלב כלשהו בטרם שילם את מחיר החבילה כי יש צורך בחיסון או המלצה לחיסון. לדבריו, דווקא טענתה לפיה היה במהלך השיחה דין ודברים סביב אוכל במסעדות וכי הנציג אמר לתובע כי יש להקפיד שלא לאכול במסעדות – היא הנותנת כי בשלב זה היה הנציג צריך לגלות באוזני התובע את ההמלצה של משדר הבריאות: "משעלה נושא ההיגיינה על הפרק במהלך השיחה בין התובע והנציג", נכתב, "גברה חובתה של הנתבעת לגלות לתובע כי מדובר ביעד שיש לגביו המלצת חיסון".
לסיכום נקודה זו, הרשם נתן אמון מלא בגרסתו של התובע לפיה ביטל את הנסיעה בעקבות המידע שמצא באתר האינטרנט אחרי ששילם עבור החבילה, וכי עקב היותו אדם שעבר כריתת טחול הומלץ לו על ידי הרופא שלו שלא יעשה את הנסיעה. משכך, ומשאיסתא הפרה כאמור את חובתה לגלות לתובע כי קיימת המלצה לחיסון מטעם משרד הבריאות – היא חבה בפיצוי.
לצד האמור, סבר הרשם כי יש מקום להשית על התובע אשם תורם בשיעור משמעותי מאחר שהוא ביצע את הבדיקות שלו באינטרנט אחרי שביצע את ההזמנה ולא לפני כן. "התובע מודע בפועל להיותו חולה", נכתב. "אותה בדיקה פשוטה שעשה באינטרנט ואשר בעקבותיה הגיע להחלטה שלא לנסוע יכול היה לעשות לפני ביצוע ההזמנה. אותה התייעצות עם רופא המשפחה יכול היה לעשות לפני שרכש את החבילה". שיעור האשם התורם הועמד על 40%.
בהתאם לאמור, תפצה איסתא את התובע ב-8,110 שקל (המהווים 60% מעלות החבילה), בתוספת הוצאות משפט בסך 750 שקלים.
