חדשות

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור "בגלגול שלישי" שהגיש נשא HIV, על דחיית תביעתו נגד רשת "פרופורציה" בטענה כי סירבה להעניק לו טיפולי הסרת שיער מתוך יחס מפלה. השופט ניל הנדל קבע כי אין מקום להתערב בפסיקה אך העיר כי ייתכן שחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות עשוי להוות בסיס מתאים לתביעות הפליה כלפי נשאי HIV על רקע בקשתם לקבלת טיפול קוסמטי

המבקש, נשא HIV, פנה לאחד מסניפי רשת הטיפולים האסתטיים "פרופורציה", וביקש ייעוץ בנוגע להסרת שיער בידיו באמצעות מכשיר לייזר. לאחר פגישת הייעוץ ושיחות נוספות עם גורמים מטעם החברה, סורבה בקשתו לקבלת טיפולי הסרת השיער, כשלטענת פרופורציה הסירוב היה על רקע חוסר התאמתו לטיפול – הן בשל שיערו הדליל שאינו מתאים לטיפול בלייזר, הן בשל התנהלותו הכוללת אשר העלתה חשד שהוא אינו יציב בנפשו והן בשל חשש לפגיעה בבריאותו.

בעניין זה, רופא מטעם פרופורציה סבר שנשאותו של המבקש חושפת אותו לזיהומים וביקש ממנו להמציא אישור מהרופא המטפל בו לכך שהוא מתאים לטיפול, אך המבקש נמנע מלעשות כן. לעומת זאת, לטענת המבקש, הסירוב לקבלו נבע כתוצאה מהיותו נשא HIV, ובפרט מהיעדר תנאי סטריליזציה מתאימים בסניף החברה, ועל כן מדובר בהפליה פסולה.

בית משפט השלום, ולאחר מכן בית המשפט המחוזי בערעור, דחו את גרסתו העובדתית של המבקש ואת טענותיו המשפטיות, אימצו את עיקרה של גרסת פרופורציה, ופסקו כי לא הוכח שהסירוב לקבלו לטיפול נבע מהיותו נשא HIV ובפרט מהיעדר תנאי סטריליזציה מתאימים. אשר על כן, נדחתה טענת ההפליה של המבקש.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

על כך, הגיש המבקש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, שנדחתה ע"י השופט ניל הנדל. בעניין זה, הזכיר הנדל כי על מבקש הבקשה ב"גלגול שלישי" להצביע כי קיימת בעניינו שאלה, הנדרשת להכרעה, בעלת חשיבות עקרונית, משפטית או ציבורית המצדיקה מתן רשות ערעור. במקרה זה, שתי ערכאות בחנו את התשתית הראייתית בצורה עניינית וקבעו כי דין תביעתו של המבקש להידחות, בשל כך שהסירוב לקבלו לטיפול להסרת שיער לא נבע מהפליה, אלא מסיבות ענייניות ורלוונטיות. משכך, אין מקום לחרוג מהכלל כי אין זו דרכה של ערכאת ערעור לסטות מממצאים עובדתיים שנקבעו על-ידי הערכאה המבררת – קל וחומר בערכאה שלישית בערעור ברשות.

עוד הוסיף הנדל כי במקרה זה אכן מתעוררת סוגיה חשובה בדבר קיומה של הפליה נגד נשאי HIV בכלל, ובפרט בבואם לקבל טיפול קוסמטי. עם זאת, לא די בהעלאת סוגיה שכזו ויש להצביע על כך שהבקשה מתאימה לדיון והכרעה בנושא. לדעת הנדל, ניתן להכריע במקרה הפרטני על בסיס התשתית העובדתית מבלי להידרש לשאלה העקרונית, שכן תשתית זו, כפי שנקבעה על-ידי בית משפט השלום ואומצה על-ידי בית המשפט המחוזי, מגלה כי הסירוב לקבל את המבקש לטיפול לא נבע מהיותו נשא HIV, אלא מסיבות אחרות. אשר על כן, אין צורך להידרש לשאלה המשפטית החשובה בדבר המקור החוקי שדרכו ראוי להגיש תביעות הפליה כלפי נשאי HIV על רקע בקשתם לקבלת טיפול קוסמטי.

יחד עם זאת, ומבלי לקבוע מסמרות בעניין, ציין הנדל כי ייתכן שחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות עשוי להוות בסיס מתאים לכך. לדבריו, אמנם נשא HIV אינו נחשב ל"אדם עם מוגבלות" על-פי החוק, אולם סעיף 19סו לחוק קובע, בין היתר, כי ההוראות בחוק אשר עוסקות בהפליה במתן שירות ציבורי, בכניסה למקום ציבורי ובהספקת מוצר ציבורי, יחולו גם על הפליה של מי ש"נחשב אדם עם מוגבלות"; הגדרה אשר עשויה להיות רלוונטית עבור נשא HIV, ככל שהוא סובל באופן חוזר ונשנה מתיוג שלילי בחברה, כאדם עם מוגבלות כהגדרתו בחוק.

עוד התייחס הנדל להתייחסותם של בתי משפט השלום והמחוזי לחוסר תום ליבו של המבקש, אשר "מגיש חדשות לבקרים תביעות על הפליה". לדברי השופט, על מנת לכוון את הערכאות דלמטה בהליכים עתידיים, יש להעיר כי התייחסות שכזו איננה נחוצה להכרעה ועל פני הדברים יש לנקוט זהירות ביחס למתן משקל לטיעון כזה, וזאת מתוך הנחה שאדם אשר נמנה על קבוצה המופלית לרעה בחברה, עלול לשוב ולסבול מהפליה זו אף "חדשות לבקרים". לפיכך, לשיטתו, אין לראות בהכרח בהגשת תביעותיו כעניין שלילי שיש למגרו. "בהתקיים חובה שלא להפלות אדם", כתב הנדל, "כמובן שהמוקד צריך להיות בכך, ולא במספר התביעות הנוספות שאותו אדם הגיש". עם זאת, לדבריו, מאחר שאין בהתייחסות זו של הערכאות דלמטה כדי להשפיע על התוצאה שאליה הגיעו, אין מקום להתערב בהכרעה.

רע"א  1826/18