הרכב של שלושה שופטי בג"ץ בראשות הנשיאה אסתר חיות, דחה את עתירתם של פעילי הימין מיכאל בן-ארי, ברוך מרזל, איתמר בן גביר ובנצי גופשטיין, נגד ההבחנה באמצעי הבידוק בכניסה להר הבית בין מבקרים מוסלמים ללא-מוסלמים. חיות: "לאחר ששמענו בעניין זה הסברים מפורטים מאת גורמי המשטרה והביטחון, שוכנענו כי יש לכך הצדקה"
בין השנים 2003-2000 היה מתחם הר הבית סגור לכניסת מבקרים על פי החלטת הדרג המדיני. מאז שנת 2003 מבקרים רשאים להיכנס להר הבית, בכפוף לסידורי אבטחה. המבקרים שאינם מוסלמים, נכנסים למתחם ההר דרך "שער המוגרבים", והם מלווים ככלל על ידי שוטרי משטרת ישראל כדי לאבטח אותם ולמנוע מצבים של הפרות סדר. מנתוני משטרת ישראל עולה כי בשנת 2017 ביקרו בהר עשרות אלפי ישראלים וקרוב לרבע מיליון תיירים.
מבקר המבקש להיכנס להר הבית דרך שער המוגרבים מתבקש לעבור בידוק ביטחוני אשר כולל מעבר במגנומטר ובידוק כבודה במכונת שיקוף. הליך הבידוק מבוצע על ידי חברת אבטחה אזרחית בפיקוח שוטרי משטרת ישראל המוצבים במקום. במקרים מסוימים נערך בידוק פרטני מוקפד יותר, שתכליתו מניעת הכנסת אמצעי לחימה להר או חפצים נוספים שהכנסתם למתחם אסורה בהתאם לכללי הביקור בו.
בכל הנוגע לכניסת מוסלמים להר, זו מתאפשרת דרך שמונה שערים בהם מוצבים אנשי הווקף המוסלמי, בהתאם לסטטוס קוו הנוהג במתחם. כן מוצבים בשמונת השערים שוטרים, שעושים שימוש לפי שיקול דעתם באמצעי בידוק שונים, ובכלל אלה בידוק ידני. עם זאת, בניגוד לשער המוגרבים, אמצעי הבידוק בשערים אלו אינם כוללים מגנומטרים נייחים.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
ביולי 2017 התרחש בהר הבית פיגוע שבו רצחו שלושה מפגעים אזרחי ישראל את השוטרים רס"ם האיל סתאוי ז"ל ורס"ם כמיל שנאן ז"ל. בעקבות הפיגוע קיים ראש הממשלה מספר הערכות מצב ביטחוניות, והנחה, בין היתר, להציב מגנומטרים בשמונת שערי הכניסה להר המשמשים לכניסת מוסלמים וכן להתקין מצלמות. צעד זה נתקל בהתנגדות חריפה מצד חלקים בציבור הערבי עד שלבסוף החליט הקבינט הביטחוני להמיר את הבידוק של גלאי המתכות בבידוק ביטחוני המבוסס על טכנולוגיות מתקדמות ('בידוק חכם') ובאמצעים נוספים, ועד ליישום התכנית הוחלט לתגבר את נוכחות המשטרה במקום.
על רקע זה הוגשה עתירה לבג"ץ ע"י פעילי הימין מיכאל בן-ארי, ברוך מרזל, איתמר בן-גביר ובנצי גופשטיין. לטענתם, ההבחנה בין יהודים ובין מוסלמים בשיטת הבידוק הננקטת בכניסה להר היא מפלה ופוגעת בזכותם של המבקרים הלא מוסלמים לשוויון. המדינה מנגד, טענה כי יש לדחות את העתירה בהיעדר עילה להתערבות בית המשפט, ובשים לב לשיקול הדעת הרחב המוקנה למשטרה בכל הנוגע לאמצעי הבידוק הננקטים על ידה לצורך הבטחת הסדר הציבורי בהר הבית. נטען, כי מגנומטר הוא אמצעי בידוק מקובל, אשר נעשה בו שימוש בהקשרים רבים וכי השימוש בו בשער המוגרבים נועד לתת מענה להבטחת השמירה על הביטחון במקום, בד בבד עם מתן אפשרות למספר רב ככל הניתן של מבקרים להיכנס להר הבית.
הנשיאה אסתר חיות, המשנה לנשיאה חנן מלצר והשופט ניל הנדל דחו את העתירה. לדברי חיות, לא אחת עמד בית המשפט על הרגישות המיוחדת הכרוכה בהחלטות הנוגעות להסדרי הבידוק, הכניסה והתפילה בהר הבית ובאחד מפסקי הדין אף הודגש בהקשר זה כי "כל תקרית קטנה במקום כזה עלולה להביא להתלקחות גדולה" שהסכנה הנובעת ממנה אינה בגדר סכנה מקומית בלבד. בהתחשב בכל אלה, מהווה הר-הבית מקום בעל רגישות ייחודית ויוצאת-דופן, ולפיכך השמירה על הסדר הציבורי בו מחייבת זהירות מרבית.
כפועל יוצא, לדברי הנשיאה, קיים שיקול דעת רחב לרשות המבצעת בהחלטות הנוגעות למתחם ולסידורי הביטחון בו, לרבות בכל הנוגע להסדרי הבידוק של העולים להר, המצויים בליבת שיקול הדעת האמור.
עוד התייחסה חיות לשוני באמצעי הבידוק, אך קבעה כי יש לכך הצדקה נוכח הבהרת גורמי המשטרה והביטחון לפיה השונות נובעת בין היתר מאילוצים טכניים שונים הקיימים בשטח המחייבים יצירת הבחנה באמצעי הבידוק וכן מן האפקטיביות של השימוש במגנומטרים והתאמתו של אמצעי זה לאיומי הביטחון הרלוונטיים למתחם. הכל, בשים לב להחלטת הקבינט המדיני-ביטחוני – שאינה נתקפת בעתירה הנוכחית – אשר התבססה על המלצת גורמי הביטחון להסיר את המגנומטרים מהשערים למעט שער המוגרבים.
עוד ציינה הנשיאה כי הנתונים שהציגו העותרים אינם מספקים מענה לעמדת גורמי הבטחון בדבר קיומן של מגבלות ביטחוניות וטכניות אחרות שאינן מאפשרות השוואת אמצעי הבידוק והסרת המגנומטרים המוצבים כיום בשער הכניסה ליהודים ולתיירים. לדבריה, בהקשר זה יש לזכור כי זכות התפילה והפולחן של המתפללים היהודים הנכנסים דרך שער המוגרבים אינה נפגעת, ואף העותרים לא טענו כך, שכן הסדרי הבידוק השונים אינם מונעים מיהודים את עצם הכניסה למתחם.
עוד הודגש כי ההחלטה להסיר את המגנומטרים משערי הכניסה למוסלמים למעשה השיבה על כנם את הסדרי הביטחון שהיו נהוגים במתחם זה שנים, ולכן למעשה העתירה תוקפת את השונות בהסדרים שהיו נהוגים בשערים השונים מימים ימימה. לפיכך, נקבע, על אף השוני באמצעי הבידוק בשערים השונים, שיקול הדעת הופעל על ידי המשטרה בהקשר זה באופן סביר ובמסגרת הסמכות שהוקנתה לה בפקודת המשטרה, ואין עילה להתערב בו.
