חדשות

מתמחים שנבחנו במתכונת החדשה של בחינת ההסמכה של לשכת עוה"ד עתרו לבג"ץ בדרישה לבטל את המועד הקרוב, בטענה שבשני המועדים האחרונים נפלו פגמים מנהליים חמורים. עורך דינם: "הרשויות כשלו בבחירת נקודת האיזון הראויה בין הצורך לשמור על רמה מקצועית נאותה של העוסקים במלאכת המשפט לבין פעולה בהגינות ובהוגנות"

קבוצה של מתמחים במשפטים שנכשלו בבחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין עתרה השבוע לבג"ץ נגד שרת המשפטים, וועדת הבחינות של לשכת עוה"ד והלשכה עצמה, בבקשה למנוע את קיומה של בחינת ההסמכה הצפויה להיערך במועד דצמבר הקרוב. בעתירה טוענים המתמחים, המיוצגים ע"י עו"ד מייק יורק-ריד ועו"ד יוסי זויטיא, לפגמים מנהליים חמורים שנפלו בהליכי הבחינות בשני המועדים האחרונים, המצדיקים את "ביטול הבחינות כליל ומחייבים חשיבה מחודשת על אופן עריכת הבחינות במסגרת הסקת מסקנות מערכתית".

כזכור, המתכונת החדשה של בחינות הלשכה נכנסה לתוקפה לפני שני מועדים, בדצמבר 2017, וכבר מהיום הראשון עוררה סערה בקרה המתמחים נוכח אחוזי המעבר הנמוכים שהניבה והעלתה לדיון ציבורי את רמת לימודי מקצוע המשפטים ומצב שוק עריכת הדין. העותרים, המכנים את עצמם נבחנים מ"דור המעבר" של הבחינה, קרי אלו שנבחנו במתכונת הבחינה החדשה, טוענים בעתירה כי הוועדה הבוחנת חרגה מסמכותה בקיום הבחינות שנערכו עד כה במתכונת החדשה, וכי אופן הרכבת הבחינה ומתן ההקלות לנבחני המועד הבא מהווים חוסר סבירות ופגיעה בשוויון מול נבחני המועדים הקודמים.

אלמנט נוסף שנכלל בעתירה הוא פעולה בניגוד לכללי מינהל תקינים, בשל "חשש להיעדר עצמאות" בפעולת הוועדה הבוחנת. כך, נטען בין היתר כי הסכם הסודיות וניגוד העניינים עליו חותמים החברים בחבר הבוחנים, נערך בינם לבין הלשכה ולא הוועדה הבוחנת, שאמורה להיות בעלת מעמד סטטוטורי עצמאי. עוד טוענים העותרים כי ממידע שהגיע לידם עולה כי נציגי לשכה בכירים, בהם מנכ"ל הלשכה ויו"ר מערך הבחינות וההתמחות בלשכה יושבים הלכה למעשה בישיבות הוועדה הבוחנת. בעניין זה, צירפו העותרים לעתירתם נספחים המציגים, לדבריהם, חליפת דוא"ל המעידה על אותו קשר נטען בין הלשכה לוועדה הבוחנת, קשר שהוכחש שוב ושוב ע"י שני הגופים בעבר.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

עוד מוסיפים העותרים בהקשר זה כי מרכזת פעילות הוועדה הבוחנת אף נושאת בשורה של תפקידים נוספים המעמידים אותה בניגוד עניינים מובנה, כי נציגי הלשכה מתערבים בפעילות הוועדה הבוחנת וכי הדרך היחידה לפנות לוועדה היא אך ורק דרך מוסדות הלשכה. מכך, מבקשים העותרים ללמוד כי ההפרדה בין השתיים היא הפרדה מלאכותית בלבד, דבר השולל לשיטתם את "חזקת התקינות המנהלית" בפעולות הוועדה הבוחנת.

העותרים מדגישים, כי הם אינם מבקשים לבחון באופן פרטני את מידת ההצדקה להכללת שאלה כזו או אחרת בבחינה, וכי הם סבורים שלמקצוע עריכת הדין ישנה משמעות ציבורית חשובה ולכן העתירה אינה מבקשת להטיל דופי בשאיפתה של הלשכה לדלל את שורות המקצוע. עם זאת, לדבריהם, "גם את הנעלה במטרות יש להשיג בדרך הוגנת" אלא שמבחן התוצאה מלמד שהבחינות בשני המועדים האחרונים היו רחוקות מלהיות הוגנות או הגונות. בנוסף, הם מדגישים, אין בטענותיהם משום "תחושת סובייקטיבית של אנשים המבקשים לגלול את חוסר הצלחתם בהשגת מטרתם על הגורם המסמיך", שכן לתחושה זו הצטרפו רוב חברי הכנסת אשר חתמו על מכתב פניה לשרת המשפטים בו התבקש מתן פתרון לכלל נבחני בחינות ההסמכה בשני המועדים האחרונים.

מלבד הסעד של ביטול הבחינה הקרובה, מבקשים העותרים מבית המשפט בין היתר להורות על ביטול רטרואקטיבי של שתי הבחינות הקודמות בשל אי החוקיות הנטענת שנפלה בהן, להורות על מתן סעד רטרואקטיבי לנבחנים וכן להורות על נקיטת פעולות לתיקון הפגמים וקביעת קריטריונים ברורים ביחס לאופן בחירת השאלות ופסילתן.

עו"ד יוסי זויטיא, המייצג את העותרים יחד עם עו"ד מייק יורק-ריד, מסר: "העתירה אינה מבקשת לצרף לשורות הלשכה אנשים שאינם ראויים לכך מבחינה מקצועית. כל שהיא מבקשת הוא לתקן את העוול שנגרם לנבחנים בשל הפגמים המנהליים לכאורה הנזכרים בעתירה. אמנם האינטרס הציבורי מחייב את הרשויות המוסמכות לפעול לשמירה על רמה מקצועית נאותה של העוסקים במלאכת המשפט, אך בנוסף הוא מחייב אותה לנהוג בהגינות ובהוגנות בהפעילה את סמכויותיה לשם הגנה על מקצוע עריכת הדין. לשיטתנו, כשלו הרשויות בבחירת נקודת האיזון הראויה בין שני עקרונות אלה בנסיבות העניין. נציין, כי הפתרון ההולם לדעתנו צריך להימצא מחוץ לכתלי בית המשפט מתוך תחושת אחריות כלפי ציבור נבחנים לא קטן, חלף הדיינות משפטית לא הכרחית".