שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > 31 שנה לאחר שניתן: עתרה לבטל פס"ד שחייב אותה לשלם מיליונים לבנק

חדשות

31 שנה לאחר שניתן: עתרה לבטל פס"ד שחייב אותה לשלם מיליונים לבנק
31 שנה לאחר שניתן: עתרה לבטל פס"ד שחייב אותה לשלם מיליונים לבנק
04/11/2018, עו"ד לילך דניאל

אף פעם לא מאוחר? ביהמ"ש דחה בקשה לביטול פסק דין שניתן ב-1985, במסגרתו חויבה בעלת חשבון לשלם לבנק הפועלים עשרות מיליוני שקלים בגין יתרת חוב. השופט: "אין לאפשר למבקשת "להיזכר" לאחר 31 שנים באפשרות להגיש בקשה לביטול פסה"ד לאחר שכל ההליכים האחרים שננקטו על ידה לא הובילו לתוצאה הרצויה לה"

במאי 1985 הגיש בנק הפועלים תובענה בסדר דין מקוצר כנגד המבקשת ונתבעים נוספים, וזאת בגין יתרת חוב בחשבון. בעקבות האמור, הגישו המבקשת ובעלה בקשת רשות להתגונן, בה נטען כי החשבון הוא של חברה וכי התביעה צריכה להיות מוגשת כנגד חברה זו. בנוסף נטען, כי המבקשת ובעלה או החברה לא משכו מהחשבון את סכומי הכסף הנטענים בכתב התביעה, כי הבנק עשה בחשבון כבשלו והעביר כספים לגורמים שונים ללא ידיעת המבקשת ובעלה, וכי מימש בטחונות שנמסרו לו לצורכי כיסוי החיובים שבהם חויב החשבון והכל מבלי לידע את המבקשת ובעלה בפעולות אלה.

בהמשך אותה שנה התקיים דיון בבקשת הרשות להתגונן אליו התייצב ב"כ המבקשת באותה עת, אשר טען בראשית הדיון כי לא קיבל כל הזמנה לחקירת המצהירים, דהיינו המבקשת ובעלה. טענה זו נדחתה ע"י בית המשפט, שקבע כי יש להתייחס להעדר הופעתם כהעדר הופעה ודחה את בקשת הרשות להתגונן מטעמם. בהמשך להחלטה זו, ניתן על ידי בית המשפט פסק דין בו חויבה המבקשת לשלם לבנק סך של למעלה מ-28 מיליון שקל ישן בתוספת ריבית, וכן פסיקתא שניתנה ביחס לפסק הדין.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

בעקבות פסק הדין פתח הבנק בהליכי הוצאה לפועל במסגרתו התנהלו הליכים מורכבים וממושכים בהם הועלתה טענת "פרעתי" על ידי המבקשת. במקביל, הגישה המבקשת בתחילת שנות התשעים תביעה כנגד הבנק, בגין נזקים שנגרמו לה לטענתה עקב ניהול כושל של החשבון שבגינו ניתן פסק הדין. לאחר הליכים ממושכים בתביעה זו, ניתן פסק דין בו נקבע כי החשבון היה חשבון של חברה בייסוד, ולפיכך המבקשת אינה חבה בגינו אלא בגין ערבות (חלקית) שנתנה לחשבון. בנוסף, בית המשפט אף פסק פיצויים לטובת המבקשת. בערעורים הדדיים שהוגשו לבית המשפט העליון, נקבע כי אין להורות על ביטול פסק הדין בתיק הראשון, אך ביטל את פסק הדין בהתדיינות השנייה.

בעקבות פסק הדין של בית המשפט העליון, התקיימה התדיינות משפטית ממושכת בלשכת ההוצאה לפועל בחיפה ובבתי משפט השלום והמחוזי בשאלת יישומו. בסופו של יום ניתנה החלטה לפיה יש להעמיד את חובה של המבקשת לבנק מכוח פסק הדין שניתן בשנות השמונים על סך של 19,829,412 שקל.

למעלה מ-30 שנה לאחר מתן פסק הדין, עתרה המבקשת לבטל את פסק הדין הראשון והפסיקתא שניתנה בעקבותיו. השופט שמואל מנדלבום דחה את הבקשה וקבע כי המבקשת מושתקת ומנועה מהגשת הבקשה, נוכח קביעותיו של בית המשפט העליון לפיהן אין להורות על ביטול פסק הדין בהתדיינות הראשונה שכן מדובר בפסק דין חלוט.

מעבר לכך סבר השופט כי גם אלמלא פסק הדין של העליון היה יוצר מניעות כלפי המבקשת, עדיין לא היה בכך כדי לסייע לה. הוזכר, כי פסק הדין בהתדיינות הראשונה ניתן לאחר שבית המשפט בחן לגופה את בקשת הרשות להתגונן שהוגשה על ידי המבקשת, וכן לאחר שהמבקשת ובעלה המנוח לא התייצבו לחקירה על תצהירם, ובנסיבות אלה ניתן לכאורה לטעון כי מדובר בפסק דין שניתן בשל אי התייצבות המצהיר לחקירה. עם זאת, פסק הדין ניתן בנוכחות ב"כ המבקשת דאז, וכפי שנקבע לא אחת בפסיקה, כאשר בקשת רשות להתגונן נדחית בנוכחות פרקליטו של הנתבע, נתבע המבקש לבטל את פסק הדין מחויב בהגשת ערעור ואינו רשאי להגיש בקשה לביטול פסק דין.

הזדמנויות אין ספור לנקוט בהליך זה בעבר

עוד הוסיף השופט כי הבקשה הוגשה 31 שנה לאחר מתן פסק הדין, ואין מחלוקת על כך כי המבקשת יודעת על קיומו של פסק הדין מזה שנים רבות וארוכות ולטענת הבנק ידעה על כך כבר בסמוך למועד נתינתו. בכל מקרה, סבר השופט, לכל המאוחר המבקשת החזיקה בידה את פסק הדין בהתדיינות הראשונה כבר בשנת 1993, וזאת כעולה מהבקשה שהוגשה על ידה לתיקון כתב התביעה בהתדיינות השנייה בדרך של הוספת עילה לביטול פסק הדין בהתדיינות הראשונה, אליה צורף העתק פסק הדין. בעניין זה, ציין השופט כי עיון בבקשת המבקשת ובטיעוניה לא מעלה כי יש בהם הסבר סביר כלשהו לאיחור העצום בהגשת הבקשה הנוכחית.

עוד קבע השופט כי בנסיבות החריגות שבתיק זה, לא קיימת הצדקה להאריך את המועד להגשת בקשה לביטול פסק הדין וכי עמדו למבקשת הזדמנויות אין ספור לנקוט בהליך זה בעבר, אולם היא בחרה לנהל מערכות משפטיות ממושכות וסבוכות אחרות כנגד הבנק אשר הסתיימו בסיכומו של דבר בקביעתה של רשמת ההוצל"פ בדבר חובה לבנק. בנסיבות אלה, סבר השופט, אין לאפשר למבקשת "להיזכר" לאחר 31 שנים, באפשרות הקיימת בתקנות להגיש בקשה לביטול פסק הדין וזאת לאחר שכל ההליכים האחרים שננקטו על ידה לא הובילו מבחינתה לתוצאה הרצויה לה.

הודגש, כי תקנה 214 לתקנות הסד"א, שעל פיה פעלה המבקשת, מחייבת הגשת בקשה לביטול בתוך 30 יום ולפיכך ובאם מבוקשת הארכת מועד להגשת בקשה באיחור, קל וחומר כאשר מדובר באיחור של עשרות שנים שומה על המבקשת להצביע על "טעם מיוחד"  של ממש המצדיק את הארכת המועד. במקרה זה, כאמור, למבקשת ניתנו הזדמנויות רבות להביא את כל טענותיה כנגד פסק הדין, והיא אכן עשתה זאת בשורה ארוכה של הליכים שנוהלו על ידה, אך לא הציגה הסבר כלשהו מדוע במסגרת או במקביל לכל אותם הליכים היא לא פעלה להגיש בקשה לביטול פסק הדין במסגרתה היא יכלה להעלות את כל הטענות המועלות על ידה כיום.

יתרה מכך, סבר השופט, חלק גדול מהטענות המפורטות בבקשה הובאו למעשה "בלבוש אחר" בפני בית המשפט העליון, ובנסיבות אלה וכנקודת מוצא דחיית הבקשה איננה מהווה פגיעה של ממש בזכותה החוקתית של המבקשת לפנות לערכאות. נוכח האמור, קבע השופט כי יש מקום במקרה זה ליתן משקל נגדי משמעותי לשיקולים של סופיות הדיון, שמירת תקינות ההליך המשפטי ולאינטרס של הצד שכנגד בהליך שלא להידרש לקיים כיום דיון בפסק דין אשר ניתן לפני 31 שנים.

בנוסף לאינטרס של הצד שכנגד, נקבע, יש ליתן משקל גם לאינטרס הכללי של מערכת המשפט. זאת, שכן פתיחה מחדש של ההליך בשלב הנוכחי תפגע במתדיינים אחרים שתיקיהם תלויים בבית המשפט המחוזי. בעניין זה הוסיף השופט כי המבקשת כאמור זכתה ל"אוזן קשבת" יוצאת דופן מצד מערכת המשפט, כפי שמעידה הרשימה הארוכה ביותר של שופטים ומותבים אשר דנו בעניינה. לפיכך, משבחרה שלא להביא בפני כל אותם מותבים בקשה לביטול פסק הדין במועד הנדרש או קרוב לכך, אין לאלץ את מערכת המשפט לעסוק כיום בעניינה מלפני 30 שנה עם כל הקושי הדיוני הכרוך בכך, וזאת כאמור בהעדר הצדקה לאיחור בהגשת הבקשה.

לכלל האמור הוסיף השופט כי גם הטענות בדבר "חובת הצדק" וה"עיוות" אשר עלול להיגרם למבקשת באם יוותר פסק הדין על כנו, מתעמעמות בין היתר לאור דבריו הברורים של בית המשפט העליון אשר הגיע למסקנה כי לכל הפחות באחת הסוגיות המרכזיות שעמדה בפני בית המשפט, היא שאלת הבעלות בחשבון, צדק בית המשפט המחוזי כשקבע שהמבקשת הייתה בעלת החשבון והבנק בהתאם היה רשאי לראות בה כבעלת דברו לעניין יתרת החוב.

עוד ציין השופט כי המבקשת הוסיפה על "החטא הקדמון" של אי התייצבותה לדיון שהתקיים בעניינה בהליך המקורי, "חטא" דיוני ומהותי חמור נוסף אשר נמשך במשך קרוב ל- 30 שנה של אי הגשת בקשה לביטול פסק הדין בהתדיינות הראשונה. בנסיבות אלה, קבע, "חטא" מצטבר זה על כל השלכותיו גובר גם על טענת "הצדק" המועלית על ידי המבקשת.

לאור כל האמור, דחה בית המשפט את הבקשה לביטול פסק הדין. המבקשת תישא בהוצאות הבנק בסכום מתון של 5,000 שקל, נוכח הליכי פשיטת הרגל בהם היא מצויה. המבקשת יוצגה בהליך ע"י עו"ד חכים ועו"ד מישל אוחיון. בנק הפועלים יוצג בהליך ע"י עו"ד אלון יואלי ועו"ד אלון מגן.

 

תא"ק 797-85

 

בנוסף אולי יעניין אותך
הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
עורכי דין/בעלי מקצוע עוד
153 | S:150