חדשות

לאחר שלפני כ-3 חודשים קבע בית המשפט באופן עקרוני שהפרת זכויות יוצרים בסרטים פורנוגרפיים אינה מזכה בפיצוי, כעת מערערת חברת "סקס סטייל" על הפסיקה: "תוצאה אבסורדית, לא סבירה ולא הגיונית, לא צודקת ולא מידתית"

"התוצאה של פסק הדין אבסורדית, לא סבירה ולא הגיונית, לא צודקת ולא מידתית". כך נכתב בכתב הערעור שהגישה השבוע חברת "סקס סטייל" לבית המשפט המחוזי בת"א, על פסיקתו של בית משפט השלום בהרצליה מאוגוסט האחרון בה נקבע כי סרטים פורנוגרפיים אמנם מוגנים בזכויות יוצרים, אך הפרתן אינה מזכה בפיצוי בהיותם אי חוקיים ופוגעים בתקנת הציבור.

כזכור, דובר בתביעה בסך חצי מיליון שקלים שהגישה "סקס סטייל", חברה העוסקת בין היתר בהפקת סרטים פורנוגרפיים, נגד אדם פרטי המפעיל אתר אינטרנט בתחום הסקס, בטענה כי עשה שימוש ללא היתר בסרטי הפורנו שהופקו על ידה בכך שכלל באתרו קישורים ל-15 סרטים שזכויות היוצרים בהם שייכות לה. הנתבע, שיוצג בתביעה ע"י עו"ד אריאל דובינסקי, לא הכחיש כי כלל באתרו קישורים לסרטי החברה, אולם טען כי לא מדובר בשימוש מפר, בין היתר מאחר שקביעת קישורים באתר אינה בגדר "ביצוע פומבי".

במסגרת קדם המשפט שהתקיים, העלה השופט גלעד הס את השאלה המקדמית האם זכויות היוצרים בסרטים פורנוגרפיים ראויות להגנה, נוכח האיסור שחל לכאורה על הפצתם בחוק העונשין וכן מכוח תקנת הציבור. בסופו של יום ניתן פסק דין בו נקבע כי הסרטים המדוברים הם "יצירה קולנועית" ולפיכך יש בהם זכויות יוצרים לפי החוק, אולם לאחר ניתוח מרחיב שכלל דיון בהגדרת ה"תועבה" ומגמות חברתיות ועולמיות בנושא – יש לקבוע כי הפרת הזכויות אינה מזכה את בעליהן בפיצוי.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

בערעור שהגישה החברה לבית המשפט המחוזי בת"א באמצעות עו"ד נחום גבריאלי ממשרד זליגסון גבריאלי ושות', טענה כי מדובר בפסק דין קיצוני שקבע קביעות "שגויות ומרחיקות לכת בעלות השלכות ציבוריות", הפותחות פתח לשלילת זכויות קניין רוחני בטענות לאי חוקיות.

בין היתר טוענת החברה כי שגה בית משפט השלום בעצם הפניה לדין הפלילי בגדרו של סכסוך אזרחי, ללא קיומו של הליך פלילי כלשהו בנושא. עוד נטען כי סעיף 214 לחוק העונשין, עליו הסתמך בית המשפט בקביעה כי הפקה והפצה של סרטי פורנו היא פעולה בלתי חוקית, מהווה "אות מתה" מאז שנות השמונים ורשויות התביעה בישראל אינן אוכפות אותו לגבי סרטים פורנוגרפיים. מלבד האמור נטען כי הקביעה שמדובר ב"תועבה" מתעלמת מהמציאות בה סרטים מהסוג הנידון נוכחים בכל פינה וזמינים לצפייה בכל מכשיר טלפון של כל אדם, וכי הפסיקה למעשה מאפשרת למפיצים פיראטיים להפיץ באופן חופשי את הסרטים, באופן שרק יגביר את התופעה שבית המשפט ראה כפסולה.

עוד מוסיפה החברה בערעורה כי שגה בית משפט השלום בהטילו סנקציה עליה באקט של "חקיקה שיפוטית", שכן מדובר בעניין שהסדרתו טעונה חקיקה ראשית. עוד נטען כי הדבר פוגע גם בזכות לחופש הביטוי. "פסק הדין אינו יכול להיוותר על כנו", נטען בערעור, "הן משום שהקביעות המשפטיות בו שגויות ומרחיקות לכת, הן לאור העובדה שנפסקו ללא תשתית עובדתית בצורה תיאורטית ואקדמית והן לאור העובדה שהוא משיג תוצאה הפוכה מזו שביקש בית משפט קמא להשיג ויוצר אי צדק קשה למערערת". לאור כל האמור, מבקשת החברה מבית המשפט לבטל את פסק דינו של בית משפט השלום, לקבל את התביעה ולפסוק לה את הפיצוי המבוקש בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין. המשיב מיוצג בהליכי הערעור ע"י עו"ד מתן שוק ועו"ד דור נחמן.