אחת מפרשיות העיגון הקשות בתולדות המדינה ממשיכה להעסיק את מערכת המשפט: לאחר פסיקות שקבעו כי אביו של סרבן גט שנמלט לארה"ב הוא העומד מאחורי עיגון כלתו במשך 13 שנה, קבע בית הדין הרבני לאחרונה כי האב ממשיך בשלו: "מנהל מערכה משפטית ותקשורתית שכל מטרתה הנצחת עיגונה של כלתו האומללה"
בית הדין הרבני האזורי דן פעם נוספת במה שהגדיר "אחת מפרשיות העיגון הקשות ביותר שאיתן מתמודדת מערכת בתי הדין הרבניים". במרכז הפרשה: אישה שבמשך 13 שנה מסורבת גט, בעלה שנמלט לארה"ב ואביו שנמצא כי הוא הגורם האמיתי העומד מאחורי עיגונה של כלתו. באוגוסט האחרון ניתן פסק דין נוסף המאשר כי האב אינו עושה דבר כדי להביא להתרת עגינותה של כלתו, ואף עושה ככל שביכולתו להנציח את המצב העגום.
מדובר בעניינם של בני זוג שנישאו זה לזו בסוף שנות התשעים בברזיל, וזמן קצר לאחר מכן עברו להתגורר בארה"ב. בשנת 2005 הגיעו האישה והילדים לביקור אצל הורי האישה בישראל, ובמהלך הביקור לקתה האישה באירוע מוחי קשה שבעקבותיו נותרה נכה ומוגבלת עד היום. לאחר תקופה קצרה נטש הבעל את האישה החולה והנכה עם שני ילדיהם בישראל ושב לחו"ל, ומאז, במשך למעלה מ-13 שנה, הוא מעגן אותה ומסרב ליתן לה גט.
בשנת 2014 ניתן על ידי בית הדין הרבני פסק דין מנומק בו נקבע כי בנסיבות העיגון החמורות ניתן גם לכפות על הבעל לתת גט, אולם זה התעלם מפסק הדין ממקום מושבו בארה"ב, בנוסף להתעלמותו מפסק דין של בית המשפט לענייני משפחה שחייב אותו לשלם מזונות לילדיו.
בנקודה זו החל בית הדין הרבני לבחון את הנושא לעומקו, נוכח טענה חוזרת ונשנית של האישה לפיה חמיה וחמותה – הוריו של הבעל המעגן, המשתייכים לציבור החרדי־חסידי ומתהדרים בעושרם הגדול ובפעילות פילנטרופית לטובת מוסדות חסידות ירושלמית ידועה – הם העומדים אחרי עיגונה. טענה זו של האישה קיבלה חיזוק מדיווחים שקיבל בית הדין מאגף העגונות בהנהלת בתי הדין הרבניים.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
כשהגיעו הורי הבעל הסרבן לביקור בארץ, זימן אותם בית הדין למתן עדות ואף עיכב את יציאתם מן הארץ. בהמשך הורה בית הדין על הגשת תלונה במשטרה נוכח פנייה שקיבל אב בית הדין מאישיות נכבדה, שנועדה להבהיר כי אבי הבעל זכאי 'ליחס מיוחד' נוכח היותו 'גביר גדול'. לאחר הליכים רבים שנוהלו בעניין, ניתן פסק דין בו קבע בית הדין הרבני כי אביו של הבעל הוא אכן הגורם האמיתי העומד מאחורי עיגונה של כלתו והורה על מאסרו ל-30 יום.
בית הדין קבע כי לא שלום בית, ילדים או ענייני רכוש עומדים מאחורי מעשיו של אבי הבעל אלא מניעי אגו ונקמה כלפי האישה, כאשר הבעל המעגן היה "כחומר ביד היוצר" ביד אביו. לצד זאת נמתחה ביקורת קשה על עורך דינם של הורי הבעל והשית עליו הוצאות אישיות בשל התנהגות פרובוקטיבית ומבזה כלפי בית הדין אותה נקט בניסיון לקעקע את הלגיטימיות של בית הדין ולשבש את חשיפת האמת. ערעור שהגיש האב לבית הדין הרבני הגדול נדחה תוך חיובו בהוצאות משפט, לרבות הוצאות משפט גבוהות מאוד לאוצר המדינה.
בהמשך, קבע בית המשפט העליון בפסק דין תקדימי כי בית הדין היה מוסמך להטיל מאסר על האב לאחר שהוכח כי הוא הגורם הדומיננטי לעיגונה של האישה ולאחר שהגיע למסקנה שאין דרך פוגענית פחות לגרום לאב לחדול ממעשיו ולאפשר את מתן הגט. לצד זאת, הורה העליון על החזרת התיק לבית הדין לבחינה עובדתית של טענת האב כי הוא פועל באופן משמעותי לשכנע את בנו לתת גט ולשם שמיעת העדויות והראיות חדשות בעניין.
הציגו "נרטיב" שקרי לפיו סרבן הגט הוא איש עצמאי לחלוטין
נוכח האמור, ובהתאם להוראת בית המשפט העליון, דן בית הדין הרבני בת"א בטענת האב כי אינו מסייע או גורם כיום לעיגון כלתו. לאחר 5 דיונים ממושכים שהתקיימו בעניין, קבע בית הדין באוגוסט האחרון כי האב אינו עושה דבר כדי לשכנע את בנו לתת גט ואף עושה כל שביכולתו להנציח את עיגונה של כלתו האומללה.
לדברי הדיינים - הרב שלמה שטסמן, הרב אייל יוסף והרב עידו שחר, לאורך כל ההליך הציגו באי כוחו של האב 'נרטיב' שלפיו בנו סרבן הגט הוא איש עצמאי לחלוטין המתנכר לאביו ולמצוקתו ונחוש לקבל את ילדיו בכל מחיר. לדעת הדיינים, לצורך ביסוסו של אותו נרטיב הציגו כל העדים, לעיתים אפילו בסגנון "זהה ומביך" כדברי בית הדין, שתי 'הוכחות' מרכזיות. הראשונה: שלסרבן הגט אין חזות חסידית כשל אביו אף ששפתו יידיש, והשנייה קיומה של מערכת יחסים מעורערת בין הסרבן ובין אביו ויתר בני משפחתו אשר נידו והרחיקו אותו. "הוכחה" נוספת שהציג ב"כ האב היא ייצוגו המשפטי העצמאי של סרבן הגט על ידי עורכת דין אמריקאית מפירמה ידועה במנהטן. "מדובר בנרטיב שיקרי וכוזב", כתב בית הדין. "בהליך שקיימנו התברר כי סרבן הגט 'מתואם' להפליא עם אביו ופרקליטיו ואינו מעוניין כלל בחידוש הקשר עם ילדיו".
לדעת בית הדין, אותן 'ההוכחות לנרטיב' הן מופרכות וגם ייצוגו המשפטי העצמאי של סרבן הגט אינה אלא 'תרגיל מבריק' ולא אמין שנועד להוכיח עצמאות ובידול של סרבן הגט, אך מוכיח בדיוק את ההפך, שיתוף פעולה ותיאום מלא של האב ובנו. בעניין זה תמה בית הדין כיצד לאורך כל ההליך לא היה הבן מיוצג, לא הגיש כל הודעה ולא ביקש כל בקשה ורק לכבוד הדיון בבית המשפט העליון בעניינו של אביו גייס לו עורכת דין אמריקאית מפירמה ידועה ממנהטן.
"השאלות צפות מאליהן", כתבו הדיינים. "למה? למה [פלוני] צריך ייצוג עצמאי? למה [פלוני] נחלץ להציג עמדה המסייעת לנרטיב של אביו, הרי אביו טוען כי מתנכר הוא לו וכלל לא אכפת לו ממנו? והשאלה הקשה מכולן: מניין ל[פלוני] האביון והלא־יוצלח – כפי שתואר בפי שני הצדדים שבדיונים לפנינו, הן אשתו העגונה והן אביו, שהועסק אצל אביו שאף פיטר אותו לדבריו ושהמשרה היחידה שהשיג בכוחות עצמו, לטענת האב, היא המשרה הנכבדה של 'נהג טקסי' – מניין לו ל'דלפון' זה, החי כל השנים מנדבותיו של אביו, ממון לשכירת שירותי פירמת עורכי דין ממנהטן?.. והתשובה המתחייבת אחת היא: לא [פלוני] שכר את שירותי פירמת עורכי דין ממנהטן כי אם אביו המעוניין להוכיח את צדקת 'הנרטיב' ולהנציח את העיגון, ו[פלוני], כן '[פלוני] העצמאי' משתף פעולה באופן מלא".
לחיזוק מסקנה זו הוסיף בית הדין כי עם סיום ההליך, ולאחר שהוברר מעל כל ספק כי האישה נכונה לכל דרישותיו של בעלה הסרבן, לרבות הדרישות בעניין הילדים, הגישו ב"כ האב לבית הדין מכתב מטעם 'הייצוג האמריקאי העצמאי' ובו דרישה חדשה של סרבן הגט: פיצוי בסך 2,000,000 דולר.
קנס יומי של 5,000 שקל עד למתן הגט
עוד התייחס בית הדין לבקשתו של בית המשפט העליון מב"כ האב, עורך הדין אליעד שרגא, לקבל על עצמו להיות 'שליח של רצון טוב' אל בנו הסרבן של לקוחו ולשכנעו בשם אביו לתת גט ולקדם מתווה לסיום פרשת העיגון המתמשכת. עם זאת, לדעת בית הדין, בהודעת העדכון לבית המשפט העליון וגם בעדותו הארוכה התמקד עו"ד שרגא בתיאור ה'נרטיב' של סרבן הגט ועשה זאת "בלהט רב ותוך גילוי הבנה ואמפטיה למניעיו ולדרישותיו ההזויות והסחטניות".
"עו"ד אליעד שרגא, כפי הנראה, מוצלח בתור פרקליט יותר מבתור עד", כתב בית הדין. "עדותו לא נשמעה אמינה כלל ונעדרה כל אותות אמת, וזאת מבלי להתייחס לשאלת המשקל הראייתי שיש ליתן – אם בכלל – לעדות פרקליט המעיד לטובת מרשו. התמונה החד־משמעית שהתבהרה בפני בית הדין היא שאין לעו"ד שרגא 'רצון טוב' לסיים את הפרשה ולממש מתווה פשרה שהוא עצמו העלה, ושבתחכום נעדר תום לב מינף את השליחות לעדות בדבר עצמאותו, כביכול, של סרבן הגט והעדר יכולתו של אביו להשפיע עליו"
עוד הוסיף בית הדין כי לכל אורך ההליך ובמשך חודשים רבים חזר ופנה בית הדין אל האב ובאי כוחו לקדם את יישומו של המתווה, אך פעם אחר פעם נפלו דבריו על אוזניים אטומות. לפיכך, קבע בית הדין כי האב ובאי כוחו נמנעו במודע ובמתכוון מלממש את יכולתם לסיים את פרשת העגינות. לא זו אף זו, לדברי בית הדין, עו"ד שרגא אף מנע בפעולה אקטיבית, בזדון ובכוחניות אפשרות לנסות ולסיים את פרשיית העגינות המתמשכת.
לסיכום העניין קבע בית הדין כי שוכנע למעלה מכל ספק כי בהמשך לפעולותיו האקטיביות בעבר של אבי הבעל לעיגון כלתו, לא עשה ואין הוא עושה דבר כדי להביא להתרת כלתו מעגינותה; כי טענותיו שפעל לשכנע את בנו לתת גט כוזבות; כי 'הראיות החדשות' אינן אלא אחיזת עיניים במלוא מובן המילה; וכי בא כוחו מנע ונעל באופן אקטיבי בכוחניות ובבוטות ועוד בכניסה להיכל בית המשפט העליון, זמן קצר לאחר הדיון בעניינם של מרשו ושל העגונה, שביב של תקווה ושל סיכוי – שאולי חלילה לא ישוב – לסיום הפרשה העגומה. "נאמר בבירור", כתבו הדיינים, "אבי הבעל הוא מעגנה האמיתי של [פלונית] והוא עושה כל שביכולתו להנציח את עגינותה".
בשאלת הסנקציה ההולמת, שקל בית הדין להטיל מאסר נוסף על האב, אולם לשיטתו עולה חשש בלתי מבוטל כי הוא ימצא את הדרך לנטרל אותו ולעקר את האפקטיביות שלו מטעמים רפואיים שונים, כפי שניסה לעשות בהליך דנן, ולאחר מכן ימשיך באופן בלתי נלאה להשקיע ממון ומאמץ בהמשך עיגונה של כלתו. לפיכך, סבר בית הדין כי נכון לעת הזאת הסנקציה ההולמת, המידתית והאפקטיבית היא קנס יומי בסך 5,000 שקל עד ליום בו תקבל האישה גט פיטורין. עוד נקבע כי ככל שפרשיית העגינות לא תסתיים בתקופה הקרובה ישקול בית הדין למנות כונס נכסים על נכס נדל"ן בבעלותו של האב בירושלים.
עוד חויב האב בהוצאות משפט בסך 50,000 ש"ח לאוצר המדינה. "במקום לעשות את חובתו הדתית, המוסרית והמשפטית ולאפשר את שחרורה של [פלונית] מעיגונה המתמשך והאכזרי", כתבו הדיינים, "מנהל האב מערכה משפטית ותקשורתית שכל מטרתה הניצחת עיגונה של כלתו האומללה. לשם כך הוא משקיע סכומי עתק למימון פרקליטים 'יוקרתיים' ויועצי תקשורת ותדמית. בתוך אולם בית הדין מתנהל האב בגסות ובבוטות ואינו בוחל אף בגידוף וחירוף הדיינים תוך בזבוז ואיבוד זמנו היקר של בית הדין". עוד חייב בית הדין את שני באי כוחו של האב, טו"ר מ' מיטלמן ועו"ד י' נגר, בהוצאות משפט אישיות בסך 10,000 ש"ח לטובת אוצר המדינה, בגין "התנהלות פרועה והתבטאויות נלוזות".
