חדשות

מערכת הבחירות המקומיות מהווה לא אחת זירה סוערת ורוויית יצרים, ונדמה שהיום קל יותר מתמיד לנהל קמפיין מכפיש שלם נגד היריב תוך שימוש בכלים שלא העלינו על דעתנו עד לאחרונה. עו"ד שלומי וינברג: "לקמפיין שלילי יש השלכות הרבה יותר הרסניות מאשר כתבה נקודתית או אפילו פרסום חדשותי כזה או אחר"

אחת מהתופעות הבולטות שניתן לייחס למערכת הבחירות המקומיות בישראל, אף יותר מהבחירות הארציות, היא היותן זירה סוערת ורוויית יצרים שמהווה לא אחת כר פורה להתכתשויות פומביות והכפשות הדדיות בין המתמודדים ומתנגדיהם. בשנים האחרונות, עם פרוץ רשת האינטרנט לחיינו, האפשרויות להתבטא אף גדלו ואם בעבר הדברים קיבלו ביטוי בעיקר בשלטי חוצות ומקומונים, היום ניתן בקלות ובלחיצת כפתור לנהל קמפיין מכפיש שלם נגד המתחרים בפייסבוק, בטוויטר, בוואטסאפ ובפלטפורמות אחרות ותוך שימוש בכלים שלא העלינו על דעתנו עד לאחרונה, כגון "צבא" של פרופילים פיקטיביים שפועלים כולם למטרת דה-לגיטימציה של היריב הפוליטי.

על רקע זה, הוגשו במהלך השנים תביעות לשון הרע רבות שעסקו בהתבטאויות במהלך מערכת בחירות מקומיות, שחלקן הסתיימו אף בפיצויים לא מבוטלים. כרגיל בתביעות דיבה, ההתנגשות היא בין שני עקרונות מובילים: עיקרון חופש הביטוי שהוכר פעמים רבות כזכות חוקתית ראשונה במעלה, והזכות לכבודו ושמו הטוב של אדם בכלל ונבחר ציבור בפרט.

על פי בתי המשפט, נקודת האיזון בהקשרים פוליטיים נוטה להעדפת חופש הביטוי ולכן הקנתה הפסיקה מעמד מיוחד לפרסומי לשון הרע אשר נעשו בתקופת בחירות וקבעה כי גופים ואנשים הנושאים במשרות ציבוריות נוטלים על עצמם סיכונים הקשורים בהתנכלות לשמם הטוב וכי ישנה חשיבות ליכולת להעביר ביקורת לגיטימית על תפקודם. כפועל יוצא, רף הפרסום הלגיטימי בעניינים אלו הוכר כגבוה יותר מזה שמוחל לגבי פרסום אודות אדם פרטי ולכן לא כל פרסום שיחשב כלשון הרע בימי שיגרה ייחשב בהכרח ככזה בזמן ניהולה של מערכת בחירות סוערת. בית המשפט העליון אף קבע כי העובדה שפרסום שנעשה תוך כדי תעמולת בחירות מהווה ראיה לכאורה לכך שהוא נעשה "בתום לב" וכי אף פרסום שגוי בתקופת בחירות, גם אם יש בו כדי להשפיע על החלטה של בוחרים בבחירות, עשוי להיות מוגן בהגנת תום הלב.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

מהעבר הנגדי, הכירו בתי המשפט לא אחת כי "גם לפוליטיקה יש גבולות" וכי שמו של איש ציבור אינו הפקר ולכן פרסום לצורך בחירות במחיר הוצאת דיבה ופגיעה קשה בשמם ובכבודם של מועמדים אחרים הוא פסול בתכלית ועומד בסתירה לעקרונות שלטון החוק והדמוקרטיה המהותית, ומבזה את האדם וזכויותיו.

כך לדוגמה, בשנת 2014 דחה בית משפט השלום בבאר שבע תביעת לשון הרע שהגיש ראש המועצה המקומית מיתר נגד תושב שפרסם במהלך קמפיין בחירות דברי ביקורת נגד פרויקט בו תמך. נקבע כי התושב הסתמך על מידע שקיבל או שהבין מאתר האינטרנט של ראש המועצה, אותו פרסם ראש המועצה בעצמו ומשכך עומדת לו הגנת תום הלב בפרסום. עוד נדחתה לדוגמה תביעה שהגיש מועמד בבחירות המוניציפאליות באשדוד שטען כי מקומון הכפיש את שמו במספר פרסומים. באותו מקרה נקבע כי פרסום כתבה במטרה להעמיד הדברים על דיוקם בכל הנוגע להתנהלות איש ציבור במהלך מערכת בחירות ולתקן המצגים אותם ביקש ליצור כלפי הבוחרים, הם עניינים בעלי חשיבות ציבורים מובהקת.

מנגד, התקבלה תביעתו של חבר מועצת עיריית דימונה נגד המקומון "כאן השבוע בדימונה", שפרסם בבחירות המקומיות כי הוא חבר לראש העירייה לצורך כיסוי חובותיו ממערכת הבחירות. נקבע, כי טענה שפוליטיקאי מונע מרצון לכסות הוצאות אישיות מהווה פגיעה באמינותו, להבדיל מטענה לסחטנות פוליטית שהיא חלק מ"המשחק הפוליטי". כן התקבלה תביעת לשון הרע שהגיש ראש עיריית עכו שמעון לנקרי נגד בעלה של חברת מועצה שפרסם נגדו פוסט מכפיש בקבוצת פייסבוק בעיצומה של מערכת הבחירות בעיר בשנת 2013, בו ייחס לראש העיר נסיעה לבית בושת באישון לילה ואף דימה את העירייה בעת כהונתו לבית בושת. בית המשפט קבע כי הפרסום הטיל דופי בתכונותיו ובמעשיו של ראש העיר ובאופן תפקודו וכי לא עומדות לנתבע הגנות אמת בפרסום ותום הלב, שכן כוונתו הייתה להשחיר את פניו של ראש העיר ולא להאדיר באופן לגיטימי את המועמד בו תמך ולהצביע על חולשות המועמד הנגדי.

"הקונספט בגדול בעיני הוא שמצד אחד רף הסובלנות אמור להיות גבוה יותר, כלומר שהמבחן להכלת חוק איסור לשון הרע הוא מחמיר יותר ביחס לאישי ציבור", אומר עו"ד שלומי וינברג, יו”ר ועדת לשון הרע בלשכת עורכי הדין ומחבר הספר “מורה דרך לתביעות לשון הרע”. "מצד שני, כשכבר נקבע שיש לשון הרע נגד איש ציבור, הפסיקה קבעה שמידת הפגיעה באיש ציבור היא רבה יותר, שכן מטבע הדברים איש ציבור הוא מוכר יותר והנזק שעלול להיגרם לו הוא גדול יותר, ולכן מידת הפיצוי תהיה גבוהה יותר. אפשר לראות את זה גם בסכומים שנפסקים ע"י הערכאות השונות וגם בהתבטאויות של בתי המשפט. כיום, במיוחד בעידן של הרשתות החברתיות, אפשר לפגוע באיש ציבור בצורה קשה ביותר, אם זה באמצעות קמפיינים ממומנים, פרופילים פיקטיביים או שילוב של פייסבוק עם וואטסאפ ואנשים ספציפיים שמפיצים מסרים. לכן, מידת הפגיעה היא כמובן רבה יותר ובהתאם לכך הפיצוי יהיה גדול יותר, אפילו יותר ממה שהיה בשנים קודמות".

התבטאות נקודתית לעומת מערך של התבטאויות במסגרת "קמפיין מתגלגל"

לשאלה האם לשיטתו במערכת הבחירות הנוכחית ייפסקו סכומים גבוהים יותר מאשר בשנים קודמות עונה עו"ד וינברג "כבר רואים שיש לא מעט תביעות בנושא הזה. צריך לומר שלא כל התביעות מוצדקות, יש תביעות שנועדו למשל להשתיק דיון ציבורי, אבל לגבי תביעות מוצדקות אני חושב שהסכומים שייפסקו יהיו גבוהים יותר. השימוש היום ברשתות החברתיות הוא משהו שיש לו עוצמה שקשה לתאר אותה. חושבים לפעמים שלאיש ציבור יש "עור עבה" יותר מאשר אדם אחר, אבל זה לא תמיד נכון. גם לאיש ציבור יש זכות לשם טוב ויש לו אבא, אמא, אח, אחות, ילדים, סבא וסבתא וכו'".

עוד מוסיף עו"ד וינברג "זה נכון שכשהוא נכנס לזירה הציבורית הוא צריך להבין שהוא צריך להיות חשוף יותר לביקורת אבל מצד שני גם צריך להגן על השם שלו, אחרת המשמעות היא שהרשות נתונה ואפשר לעשות הכל. לא פעם רואים שאלימות מילולית מתדרדרת גם לאלימות פיזית וזה חשוב להגן על השם של אנשי הציבור. יש הגנה מאד מאד רצינית על עובדי ציבור, אפילו בדין הפלילי, אך נבחרי ציבור לא נהנים למרבה הצער מהפריווילגיה הזו, אז לפחות צריך להחיל עליהם פיצויים גבוהים ביחס לאחרים למי שנפגע מלשון הרע. חשוב לזכור גם שהפגיעה היא לא רק במישור הציבורי אלא גם במישור האישי. אם מאשימים לדוגמה אדם שהוא נטל שוחד, מעבר לפגיעה שכרוכה בכך במישור הציבורי, זה ברור שגם בני המשפחה שלו יפגעו מההאשמות הללו".

עוד מתייחס עו"ד וינברג ל"עליית המדרגה" שניתן לראות בבחירות בשנים האחרונות בהקשר של התבטאויות מכפישות, בניגוד לסכסוכי העבר שנסבו על פרסום נקודתי במקומון או בעלונים. "היום יש את העניין של "הקמפיין המתגלגל", הוא אומר. "אפשר לעשות קמפיין ממומן, אם זה בטאבולה, אם זה באמצעות שילוב של פייסבוק עם וואטסאפ עם טוויטר, עם בלוגים ייעודיים, עם פורומים וכו'. יש שימוש בכל מני דרכים שהן מאד בעייתיות". בהקשר הזה מזכיר עו"ד וינברג את פסק הדין שניתן לפני מספר שנים בתביעתו של איש העסקים אלי עזור נגד ענקית התקשורת הקנדית "CanWest", שעסק בפרקטיקה של ניהול קמפיין שלילי. "באותו מקרה נפסק פיצוי של מיליון שקלים. הסכום אמנם הופחת בבית המשפט העליון אבל בוודאי שבית המשפט קבע שיש משמעות לניהול של קמפיין שלילי. לקמפיין שלילי יש השלכות הרבה יותר הרסניות מאשר איזושהי כתבה נקודתית או אפילו פרסום חדשותי כזה או אחר. היום האפשרות לייצר קמפיין מתגלגל הופכת את הפגיעה להרבה הרבה יותר חמורה. אנשים יכולים לפעמים לעבור ממש 'תופת' שיכולה לקחת ימים ולפעמים שבועות, אז בוודאי שהפסיקות צריכות להיות הרבה יותר מחמירות כשמדובר בקמפיין שהוא לא מוצדק או בלשון הרע שלא נכנסת תחת ההגנות שבחוק. אני חושב שהעניין של כוונה לפגוע וכל הנושא של נזק לא ממוני צריך להיות נכון במיוחד כשמדברים על קמפיינים שליליים, במיוחד כשמגלים מי עומד מאחוריהם".