חדשות

בית המשפט לתביעות קטנות חייב את חברת "סלקום" לפצות אישה שגילתה כי הקו הסלולרי שברשותה נויד אל החברה ללא ידיעתה או הסכמתה, וזאת לבקשת בן זוגה לשעבר, שקיבל גישה לשיחותיה והודעותיה. נקבע, כי סלקום התרשלה בכך שלא ביצעה את הבירור שהיה עליה לעשות טרם קליטת מספר הטלפון אליה

התובעת, בעלת עסק לנדל"ן, נהגה לעשות שימוש במסגרת עיסוקה בקו טלפון נייד שהוא אחד מבין מספר קווים השייכים לעסק, ומופעלים על ידי חברת פרטנר. לטענת התובעת, בשלב מסוים גילתה כי קו הטלפון האמור נויד לחברת סלקום באמצעות בן זוגה לשעבר, ממנו נפרדה מספר חודשים לפני האירוע, ואשר עשה זאת שלא בידיעתה וללא הסכמתה ובכך קיבל הרשאה לעיין בהודעות שנשלחו אליה ולקבל פניות ושיחות של מכריה ולקוחותיה.

בעקבות כך, הגישה התובעת תלונה במשטרה נגד בן הזוג וכן הגישה תביעה קטנה נגד סלקום לבית המשפט לתביעות קטנות בקריות. לטענתה, בהתנהלותה הפרה סלקום את הוראות תוכנית הניוד שפורסמה באתר הרשמי של משרד התקשורת והופעלה מכוח סמכות שר התקשורת, וזאת בכך שלא ביצעה את הבירור שהיה עליה לעשות טרם קליטת מספר הטלפון. בעניין זה, טענה התובעת כי סלקום הפרה את כלל חובותיה כלפיה, ביניהן חובת הנאמנות והזהירות בכך שאפשרה ניוד מספר טלפון השייך לה לאדם אחר ללא ידיעתה ומבלי שניתנה לכך הרשאה.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

סלקום מצדה, טענה כי נתבקשה לנייד את קו הטלפון לרשתה ע"י המחזיק במכשיר הטלפון ובהתאם נשלחה למנוי של קו הטלפון בקשה לאישור ניוד הקו אל הרשת שלה, באמצעות הודעת טקסט/מסרון. לטענת החברה, המחזיק אישר את הניוד בשליחת הודעה חוזרת. עוד הוסיפה כי עד מאי 2013 הוראת משרד התקשורת בנוגע להליך הניוד נועדו לאפשר ניוד במהירות ובקלות גם אם נופלות טעויות, וזאת במטרה לייעל את תהליך הניוד ולפשטו.

השופטת אלואז זערורה-עבדאלחלים קיבלה את התביעה בחלקה. לדברי השופטת, הליך הניוד הוא בשליטתה המלאה של סלקום ועליה להוכיח כי פעלה לא דופי במקרה דנן וכי הניוד נעשה על פי הוראות התוכנית, הדורשות בין היתר לערוך בירור מול המבקש באמצעות זיהויו ובדיקת הזיקה בינו לבין  מספר הטלפון, לרבות באמצעות הצגת חשבון טלפון או הסכם התקשרות, או הפעלת ציוד קצה המוחזק בידי המבקש.

לדעת השופטת, סלקום לא עמדה בנטל ההוכחה הרובץ על שכמה כאשר הסתפקה בטענות כלליות, לפיהן פעלה על פי הוראות החוק ובדקה בצורה נאותה בידי מי מצוי הטלפון. לפיכך, הסיקה השופטת כי סלקום התרשלה במימוש אחריותה רשלנות חמורה, בכך שלא ביררה באופן סביר בנסיבות המקרה, את העניין, לרבות באמצעות עמידה על זיקתו של בן זוגה לשעבר למספר הטלפון הרלבנטי.

ביחס לטענת החברה לפיה התובעת הזניחה פיזית את הטלפון וזה מצא את דרכו לידי בן זוגה לשעבר, קבעה השופטת כי התנהלות התובעת והאשם התורם שלה לאירוע "הגניבה" של הטלפון, ככל שאירע, אין בו בכדי לפטור את החברה מחובתה לפעול על פי הוראות החוק ולבחון את הזיקה בין מבקש הניוד לבין הקו הרלבנטי.

עוד ציינה השופטת כי אין מחלוקת שהתובעת היא הבעלים של קו הטלפון הרלבנטי וכי עדותה נמצאה מהימנה ויש לקבל את גרסתה לפיה לא נתנה כל הסכמה לניוד הקו לסלקום ואף לא להעברתו לאחרת. כן שוכנעה השופטת כי התנהלות זו גרמה לתובעת נזקים, בין היתר נזק ממוני. זאת, לאור גרסתה  כי היא השתמשה בטלפון לצורך עסקיה וכי ניוד הטלפון פגע בה וניתק אותה מציבור לקוחותיה ופגע בפרטיותה.

לצד זאת הדגישה השופטת כי התובעת לא פירטה כדבעי את נזקיה ולא הציגה ראיות ואסמכתאות ביחס לנזקים הנ"ל, ובהתאם לא הוכח הנזק הממוני במידה הדרושה. מלבד האמור, סברה השופטת כי לתובעת נגרם נזק לא ממוני בדמות עוגמת נפש משמעותית, בשים לב לעוול שנגרם לה בעקבות התנהלות החברה. נוכח האמור, פסקה השופטת לתובעת פיצוי בסך 4,500 שקל, בתוספת הוצאות בסך 500 שקל.

ת"ק 44608-12-17