שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > הטרדה בחסות החוק? הספאם בבחירות המקומיות מציף את האזרחים

חדשות

הטרדה בחסות החוק? הספאם בבחירות המקומיות מציף את האזרחים
הטרדה בחסות החוק? הספאם בבחירות המקומיות מציף את האזרחים
14/10/2018, עו"ד לילך דניאל

אחת מתופעות הלוואי המרגיזות של הבחירות המקומיות שיתקיימו בסוף החודש היא "מתקפה" של פניות ומסרונים אנונימיים הקוראים לאזרחים להצביע למועמד או רשימה מסוימת או להצביע בסקרים למיניהם. מבחינה חוקית, תעמולת בחירות אמנם אינה חוסה תחת חוק הספאם, אך מה בכל זאת יכול האזרח לעשות?

הבחירות לרשויות המקומיות מתקרבות בצעדי ענק, וכבר עכשיו המתמודדים מצויים בעיצומם של קמפיינים סוערים, הן בזירה העירונית והן בזירת האינטרנט והרשתות החברתיות. יחד עם יתר הדברים שמערכת הבחירות הזו מביאה עמה, ניתן לדבר על תופעה בולטת ומטרידה במיוחד – "מתקפה" של פניות ומסרונים הקוראים לאזרחים להצביע למועמד מסוים או למלא כל מני סקרים "אנונימיים". חלק מהמסרים נשלחים ממספרי טלפון לא מזוהים ובחלקם אף לא ברור מיהו השולח ולא מופיעה כל אופציה של הסרה.

כמובן שלא מדובר בתופעה הייחודית רק לבחירות המוניציפאליות, אלא בעניין החוזר על עצמו גם בבחירות לכנסת וגם בבחירות לגופים נוספים. על פני הדברים, הכל נעשה בחסות החוק: חוק התקשורת (בזק ושירותים), הידוע גם בכינויו "חוק הספאם", אוסר אמנם על משלוח "דואר זבל" ללא הסכמה מראש של הנמען אולם בד בבד מחיל עצמו רק על "מסר המופץ באופן מסחרי שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת" או "מסר המופץ לציבור הרחב שמטרתו בקשת תרומה או תעמולה". משמע, שהחוק אינו חל על פוליטיקאים ושאר אנשים מסוגם המטרידים אותנו בתוכן "אידאולוגי" שמטרתו לקדם אג'נדה מסוימת או להפיץ תעמולת בחירות. לא מפתיע, שכן מי שחוקק את חוק הספאם, קרי חברי הכנסת, הם פוליטיקאים בעצמם ולכן אין זה פלא שאלו בחרו לסייג מסר פוליטי מתחולת החוק.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

עם זאת, ההתנהלות בהקשר זה מעוררת לא מעט שאלות. ראשית, במישור העקרוני עולה חוסר נוחות מהעובדה שאילו דובר במסרים פרסומיים הפיצוי בגין התנהלות כזו יכול היה להאמיר לעשרות אלפי שקלים (לפי חישוב של 1,000 שקל להודעה בהתאם לפסיקת ביהמ"ש העליון). לכן, יש לתהות האם מוצדק להבחין בין מסר המנסה לעודד אדם לרכוש מוצר או שירות לבין מסר המעודד אותו לתמוך במועמד מסוים או לנקוט בפעולה שאינה כרוכה בהכרח בהוצאת כספים. הרי אלה כאלה נועדו להצמיח רווח כלשהו למפרסם – כספי או ציבורי, ושני סוגי המסרים מטרידים באותה צורה את הנמען. לפיכך, יש טעם לפגם בכך שעבור מסר אחד ניתן יהיה לקבל פיצוי אך על השני לא יחול החוק כך שהמפרסם יוכל לשלוח באין מפריע עשרות ומאות מסרונים ושיחות כאוות נפשו.

שאלה נוספת שעולה היא השימוש בפרטים המופיעים בפנקס הבוחרים לצורך משלוח המסרים האמורים. בעניין זה, מבהירה הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים במסמך שפרסמה לקראת הבחירות, כי שימוש שלא כדין במידע מפנקס הבוחרים עלול בנסיבות מסוימות להוות עבירת משמעת, עבירה מנהלית שלצדה קנס ואף עבירה פלילית של פגיעה בפרטיות שדינה חמש שנות מאסר.

עוד מדגישים ברשות כי 'חוק הספאם' אמנם לא חל על תעמולת בחירות, אולם הודעה אשר נשלחת לאנשי קשר מפולחים, כלומר שהפניה אליהם נעשית על בסיס אפיון כלשהו כגון מצב משפחתי, גיל, וכו' - היא פניה ב'דיוור ישיר' עליה חלות הוראות חוק הגנת הפרטיות בנושא דיוור ישיר. במקרים כאלה על השולח לפרט לנמען בהודעה כי מדובר בפניה שנעשתה בדיוור ישיר, וכן לציין את זהות השולח, המקורות שמהם קיבל בעל המאגר את המידע, זכותו של הנמען להימחק מהמאגר שעל פיו בוצעה הפנייה ועוד. עוד קובע החוק, כי כל אדם זכאי לדרוש בכתב מבעל מידע המשמש לדיוור ישיר שמידע המתייחס אליו יימחק מהמאגר. נשאלת השאלה, כמה מהמסרים המתקבלים בהקשר לבחירות אכן עומדים בתנאי זה?

"שליחת מסרונים ושיחות מוקלטות פוליטיות אינן נחשבות ספאם על פי החוק ולא ניתן לתבוע בגינן עד 1,000 ש"ח לכל הודעה או שיחה", אומר עו"ד אופיר לב, העוסק במשפט אזרחי ומסחרי. "עם זאת, אם השולח מחזיק פרטים אישיים של הנמען חלים הדינים הנוגעים למאגרי מידע. במקרה זה ניתן לדרוש מהשולח לדעת מהו מאגר המידע שברשותו והאם הוא מאגר רשום, כיצד קיבל המפרסם את הפרטים האישיים וגם לדרוש הסרה מהמאגר. ככל שהשולח ממשיך גם לאחר מכן הדבר מהווה פגיעה בפרטיות וככל שהשיג את המידע באופן בלתי חוקי או ללא הסכמה או המשיך לשלוח מסרונים והודעות ואפילו התקשר לאחר שהתבקשה הסרה הרי שניתן לתבוע עד לסכום של 100,000 ש"ח. עוד אציין כי מתמודד פוליטי אשר שולח הודעות לבוחרים פוטנציאלים כנראה שלא יקבל את הקול שלהם כיוון שהוא לא מבין מה הם הכי רוצים שזה שקט".

לסיכום, אין ספק שההסדר שקובע חוק הספאם, על אף היותו ראוי, עודו לוקה בחסר ונראה שגם הוראות חוק הגנת הפרטיות אינן מרתיעות שולחים להפר אותו ברגל גסה עם מסרים שאינם עומדים בהוראות הדין. בינתיים, כפי הנראה, הפיתרון טמון באכיפה רגולטיבית או בהגשת תביעות פרטניות, אך הדבר עלול להיתקל בקשיים שכן לא תמיד, כאמור, ברור מיהו הגוף שעומד מאחורי ההודעה. כך או כך, נראה שעד למועד הבחירות נמשיך לסבול מהמטרד הזה לא מעט.

בנוסף אולי יעניין אותך
הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
עורכי דין/בעלי מקצוע עוד
152 | S:150