חדשות

בית משפט השלום חייב מנהל קבוצת פייסבוק של תושבי קרית מוצקין לפצות גולש, לאחר שנמנע מלהסיר פוסט מכפיש נגדו שפורסם בקבוצה ע"י גולש אחר. השופט: "משעה שהנתבע נטל על עצמו לפתוח קבוצת פייסבוק ולנהל אותה, ויש בידיו כלים להסרת תכנים פוגעניים, הוא נושא באחריות להסרת תכנים שהינם פוגעניים באופן מובהק"

מנהל קבוצת פייסבוק של תושבי קרית מוצקין יפצה גולש ב-15 אלף שקל לאחר שלא הסיר פוסט מכפיש נגדו שפורסם בקבוצה ע"י גולש אחר. כך קבע לאחרונה בית משפט השלום בחיפה. השופט אבישי רובס קבע כי מחד ראוי להיזהר בהטלת נטל כבד מדי על מנהלי אתרים שאין באפשרותם לשאת בו ואשר יגרור אחריו פגיעה בחופש הביטוי, אך במקרה זה מנהל הקבוצה לא עשה דבר לבירור העניין ואף בחר להעלות בקבוצה פוסט עצמאי משלו שהגביר את תהודתו של הפרסום הראשון.

התובע הוא תושב קרית מוצקין, גיאוגרף ומזרחן בהשכלתו ובעבר הועסק על ידי העירייה. הנתבע מפעיל קבוצת פייסבוק בשם "תושבי מוצקין". מדובר בקבוצה פתוחה, בה כל אחד מהמשתמשים יכול לאשר צירופם של משתמשים חדשים, והתכנים המפורסמים בה עוסקים במגוון רחב של נושאים, לרבות בעניינים ציבוריים ופוליטיים.

באחד הלילות בספטמבר 2016, פורסם בקבוצה פוסט שכתבה משתמשת בשם "אורית סהר", בו נכתב "שמעתי שציפי אביסר נתפס גונב ולכן סולק ממקום העבודה בקריה". כשעתיים לאחר הפרסום, שלח התובע לנתבע הודעה בפייסבוק, במסגרתה הסב את תשומת ליבו לפרסום וביקש למחוק את הפוסט מהקבוצה ולחסום את המפרסם. בתגובה כתב הנתבע לתובע "אני מתכוון לפעול נגד התופעה הנפסדת בצורה מערכתית. אתה יכול לפעול כמובן גם ולפנות למשטרה או שתחכה קצת לראות מה אצליח ליישם". התובע המשיך להפציר בנתבע להסיר את הפרסום, אך הנתבע השיב לו כי הוא פועל על פי ייעוץ משפטי ומוכן להסיר כל תגובה שתחשב פסולה ע"י גורמים מוסמכים.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

בהמשך לכך, פרסם הנתבע בקבוצה פוסט, אליו צירף תמונה מהפרסום המכפיש, וכתב כי קיים שוב סבב ייעוץ משפטי וכי הוא רוצה להבהיר שמטרת הקבוצה היא לתת במה חופשית לכל ענייני העיר. בהמשך הדברים כתב הנתבע כי הוא אינו רוצה לתת מקום לפרסומים פוגעניים ולשון הרע וכי יכבד כל הוראה מוסמכת שתורה לו להפעיל את סמכותו ולמחוק תגובות או אנשים. בסוף הפוסט הזמין הנתבע את חברי הקבוצה לקיים דיון בנושא על מנת "לעזור לעצב את המרחב שהיא יצרה לטובה". הזמנה זו גררה תגובות מצד חברי הקבוצה, כשגם הנתבע הגיב בדיון זה תוך ציון שמו של התובע. בעקבות האמור, הגיש התובע תביעת לשון הרע נגד הנתבע, בה עתר לחייבו בפיצוי ללא הוכחת נזק.

השופט אבישי רובס קיבל חלקית את התביעה וחייב את הנתבע בפיצוי של 15 אלף שקל לתובע. המחלוקת בין הצדדים נגעה לשאלת אחריותו של הנתבע לפרסום כמפעיל הקבוצה ובנוגע לאחריותו בגין הפרסום החוזר של הפוסט המכפיש. תחילה קבע השופט כי הפרסום המקורי ייחס לתובע עבירה של גניבה שבעקבותיה פוטר מעבודתו בעירייה, וככזו היא מהווה לשון הרע.

בשאלה האם ניתן להטיל על הנתבע אחריות לפרסום שלא הוא עשה מכוח היותו מנהל קבוצת פייסבוק באינטרנט, הזכיר השופט כי לפי סעיף 11 לחוק, מקום בו פורסמה לשון הרע באמצעי תקשורת - יישאו באחריות פלילית ואזרחית הן האדם שהביא את דברי לשון הרע לאמצעי התקשורת והן עורך אמצעי התקשורת. לדברי השופט, יש להחיל את הוראות החוק בשינויים המחויבים, גם על פרסום באתרי אינטרנט.

"להיזהר בהטלת נטל כבד מדי על מנהלי אתרים"

במקרה זה, צוין, מדובר בקבוצת פייסבוק פתוחה, בה כל אחד מהמשתמשים יכול לאשר צירופם של משתמשים חדשים, והחברים בקבוצה מפרסמים בפורום פוסטים במגוון רחב של נושאים. בנוסף, הנתבע חסר שליטה על הפוסטים המתפרסמים על ידי חברי הקבוצה טרם הפרסום ואין הוא יכול למנוע פרסומם מבעוד מועד. גם טענת התובע לפיה "אורית סהר" היא משתמש פיקטיבי וכי הנתבע היה ער לכך – לא הוכחה. משכך, לא ניתן להטיל על הנתבע אחריות לפרסום הראשוני של הפוסט המכפיש ובמובן זה הוא חוסה תחת הגנת תום הלב, שעה שהפרסום נעשה ב"שידור רדיו או טלוויזיה שלא הוקלט מראש והנאשם או הנתבע הוא מי שאחראי לפי סעיף 11 והוא לא ידע ולא יכול היה לדעת על הכוונה לפרסם לשון הרע".

מנגד, סבר השופט כי הוכח שבידי הנתבע, כמנהל קבוצת הפייסבוק, היו הכלים להסיר פרסומים והוא יכול היה למחוק כל פרסום בלחיצת כפתור. בנוסף, היו בידיו הכלים לחסום חברים מלעשות שימוש בפלטפורמה ולכן יכול היה להסיר את הפרסום המכפיש בכל עת מרגע שנודע לו אודותיו. עם זאת, ציין השופט כי אין זה סביר לדרוש ממנהל קבוצה למחוק באופן מיידי כל פרסום שנטען לגביו שהוא מהווה לשון הרע: "משעה שהנתבע נטל על עצמו לפתוח קבוצת פייסבוק ולנהל אותה, ויש בידיו כלים להסרת תכנים פוגעניים, הוא נושא באחריות להסרת תכנים שהינם פוגעניים באופן מובהק", כתב השופט. "מנגד, ראוי להיזהר בהטלת נטל כבד מדי על מנהלי אתרים, שאין באפשרותם לשאת בו, ואשר יגרור אחריו פגיעה בחופש הביטוי, רק בשל הסיכוי שלא הוסר באופן מיידי פרסום שנטען לגביו כי הוא לשון הרע".

במקרה זה, כך צוין, הנתבע עצמו ראה בפוסט שפורסם משום "תופעה נפסדת" אך למרות זאת בחר שלא להסירו בנימוק שהוא "פועל על פי ייעוץ משפטי ומוכן להסיר כל תגובה שתחשב פסולה עי גורמים מוסמכים". לא זו אף זו, בהמשך העלה כאמור פוסט בקבוצה במסגרתו העלה לדיון את עניין הפרסום הראשון וטען שוב כי קיים ייעוץ משפטי. עם זאת, התברר במהלך חקירתו הנגדית כי לא היו דברים מעולם וכי הוא לא פנה לייעוץ משפטי ולא התייעץ עם גורם משפטי כלשהו ולמעשה מאז נודע לו דבר הפרסום לא עשה דבר ולא ברור מה הניע אותו, לשיטתו, לפעול למחיקת הפוסט רק בשעות הצהריים.

לדעת השופט, לו אכן היה הנתבע פועל מיידית לצורך בירור אמיתי של העניין, בין אם באמצעות קבלת ייעוץ משפטי ובין אם בפניה למפרסמת הפוסט המקורי, ניתן היה אולי לקבל את עמדתו לפיה נהג בסבירות, אולם הוא לא עשה דבר ואף בחר להעלות בקבוצה פוסט עצמאי משלו, אליו צורף צילום של הפרסום הראשון המכפיש במלואו, כולל שמו של התובע, תוך הפצה חוזרת שלו, באמתלה של דיון קבוצתי. התנהלות זו, נקבע, לא רק שלא "טיפלה מערכתית" ב"תופעה הנפסדת", אלא אף הגבירה את תהודתו של הפרסום הראשון. נוכח האמור, אחריותו לפרסומים נובעת הן מהשתהותו בהסרת הפרסום הראשון והן מחמת הפרסום השני, שהוא עצמו ערך.

עוד סבר השופט כי אחריותו של הנתבע קמה גם מכח עוולת הרשלנות, אשר באה לידי ביטוי בהימנעותו מהסרת הפרסום הפוגעני חרף דרישתו של התובע לעשות כן. הודגש, כי להבדיל ממעורבות פאסיבית בהעלאת הפרסום לראשונה בקבוצה, קיימת מעורבות אקטיבית מצד הנתבע בהמשך הפגיעה בשמו הטוב של התובע והימנעות מלנקוט באמצעים יעילים ו"זולים" למניעת המשך הפגיעה כאשר בחר שלא להסיר את התגובה המכפישה וכל שכן, כאשר פרסם אותה מחדש.

בהתחשב במכלול השיקולים הרלבנטיים, ולאחר שהגיע למסקנה כי לא עומדת לנתבע הגנה כלשהי מהגנות החוק, פסק השופט כי הנתבע יפצה את התובע בסך של 15,000 שקל בתוספת הוצאות ושכ"ט בסך של 4,500 שקל. התובע יוצג ע"י עוה"ד א. גולדנברג. הנתבע יוצג ע"י עוה"ד י. לנקרי.

ת"א 7685-10-16